|
תחולת עבירות המין:
עבירות מין הוא מושג רחב כל כך עד לבלי להאמין - מה שיותר מעניין מכך הוא שכול הזמן נוספות עוד ועוד עבירות בן בסיווג רחב יותר ובין על ידי חקיקה של חוקים רבים ונוספים בשנים האחרונות.
קיימות עבירות מין שהן מעשים שבעבר היו נחשבים ללא יותר מ"מעשי קונדס" (נוסך לול, שבלול, "מציצים" ועוד)), כאילו שבעבר לא היו זוכות אפילו לתלונה ולבטח שלא לחקירה משטרתית ועם השתלטות "ההתנהלות הראויה" הפכו לעבירות מין חמורות יותר/פחות - אבל ללא ספק לכאלו שזוכות לחקירה משטרתית ואפילו תוך שימוש באמצעים משטרתיים מתקדמים בחקירה.
בנקודה זאת די להזכיר את החוק למניעת הטרדה מינית שכולל בתוכו אף הערה מינית חד פעמית כאירוע פלילי, הקמת בית ספר ללימוד כיצד מנהלים שיחה אינטימית עם נשים, חשיפות אסורות ועוד, שלא לדבר על מיקרים דוגמאות חיים רמון (נשיקה קצרה במקום הומה בהמשך לחיבוק מצד הגברת), ועוד ועוד.
לעומתם קיימים המקרים ה"קלאסיים" במסגרתם מתרחש אירוע חמור עד כדאי הוצאה מהחברה של קורבן האירועים.
כאן יש להזכיר מעשי מין בקטינים, אונס ועוד.
כמובן שקיימות עבירות מין רבות שהן בין לבין - ולאחרונה קיימת התמקדות, ובצדק, בעבירות של החזקת תמונות מחשב של קטינים, הצעות מגונות לקטינים ועוד ועוד.
עבירות המין, אפילו "הפשוטות", יכולות ללמד על בעיתיות מינית גדולה, לעיתים, מצד שני, לא פעם, מדובר באירועים שהסיכוי לחזרה עליהם זניח.
הסבר: - זה המקום לספר - למרבית עבירות המין החמורות קיימת אינדיקציה בעבר -אינדיקציה שאם הייתה מטופלת הייתה יכולה לבטל את הבעייתיות.
עורך דין פלילי הדואג ללקוחו אינו יכול רק לטפל בבעיה המשפטית, במקרה ומתבררת בעיה יש צורך, במיוחד בעבירות מין, לבנות תוכנית שתטפל במוקד הבעיה.
כיום ובעבר המשרד טיפל בסדרה של אירועים שטיפול טיפולי ראוי ונכון - תוך ביטול המסוכנות העתידית - הוביל לענישה מקלה ביותר.
חשוב לדעת – מעבר לענישה קיימת חובה לבחון את חייו של הנאשם/חשוד להמשך חייו – ולהציע תוכנת שתאפשר לו איכות חיים – ולא להזניח בעיות חמורות – מה שיוביל לבעיות בהמשך. מיותר לציין, השאלה האם לבחור בתוכנית היא בחירה אישית של הנאשם/חשוד – אולם שנים אחרי מגיעים אלו שבחרו להתעלם – הפעם עם כתב אישום חמור הרבה יותר – וכאן אין דרך חזרה.
______________________________________________________________
חדש בתחום:
לאחר שנים רבות שכל תלונה על עבירת מין מכול סוג (אונס, מעשה מגונה, הטרדה מינית ועוד) הפכה להיות "תכלית האמת הצרופה" ומאות ואלפי אנשים הורשעו על סמך תלונה על עברת מין אפילו אין לה כל חיזוקים נוספים מלבד העדות האחת של המתלוננת (שלא פעם היא מגומגמת ו"מוזרה" ומלאת סתירות פנימיות) - בהכול היה די על מנת להרשיעה את החשוד/נאשם - אפילו ראיה שהיא חלום שנחלם שנים רבות אחרי וללא סיוע ממשי הספיקה לצורכי הרשעה פלילית – מעבר לכול ספק סביר.
מיותר לציין שגם תלונות על עבירות המין מאוחרות מאוד בזמן ( "עדות כבושה" - גם שנים רבות אחרי ) - ואפילו מוכחש המתלוננת לאחר האירוע הפכה להיות בת זוג של החשוד וחיה עמו חיים זוגיים במשך שנים, או, הטרידה אותו ורצתה קשר ממושך עימו הוא סרב.
התוצאה הייתה אחת - הרשעה בעבירת המין - ולאור הענישה לאחרונה העונשים הפכו להיות דומים לתיקי המתה - נכון קיימת תדמית שלענישה מקלה בעבירות מין - אולם המציאות שונה בד"כ.
הכול על סמך עדות יחידה של הקורבן, גם שנים אחרי, לא פעם עם אינטרסים נוספים, לא פעם בלי כל חיזוק או תמיכה חיצוניים לאותה העדות (לעיתים גם ללא תמיכה פנימית).
"שיאים" בתחום היו בשעה שהמתלוננת אינה רוצה כלל להתלונן על אירוע חריג וממופעל עליה מכבש לחצים לצורך שכנוע שלה להתלונן – המקרה המוכר ביותר למכבש לחצים - פרשת חיים רמון - שם אוימה המתלוננת שהחשוד יגיש כנגדה תביעה - היה ולא תתלונן - כמובן היה מדובר באיום סרק - הכול מתוך מטרה לגרום להגשת התלונה - וכפי הנראה בשל נסיבות חיצוניות לאירועים.
זה המקום להזכיר - חשיפת מעשים מיניים של אנשים גורמת "אי נוחות" לאותם האנשים - לכול הפחות - ובאמצעות אותה "אי נוחות" למעשה אולצה המתלוננת - לא פעם - להיכנס למצב בסופו היא מחויבת להגיש תלונה – במקרים מסוימים יודעים החוקרים על אירוע מיני - והם מגיעים למתלוננת ולמעשה "מאלצים" אותה להגיש תלונה ו"להבין" שהיא נפגעה מינית - גם במקרים שם היא חשבה שכול מערכת היחסים הייתה בהסכמה.
דוגמא:
כיום נקודה מרכזית בעבירות המין הוא הבדלי המעמדות ביחסים. בוס ופקידה לעולם יחשבו כיחסים "בעיתיים" בלי תלות במי יזם את היחסים ועוד ועוד.
אותה פקידה תוכל להתלונן אפילו היא יזמה את הקשר המיני פעלה לקידומו ופיתתה את אותו מעסיק.
דוגמא:
כידוע ניתן לאנוס באמצעות "שקר" היינו שקר שמוביל את הצד האחר לפעול בצורה מסוימת - באחד המקרים המפורסמים בארץ לאחרונה סיפר גבר ערבי לאישה מסוימת ששמו הוא "יהודי" - כתוצאה מכל היא הסכימה לקיים עמו יחסי מין דקות לאחר המפגש.
בית המשפט החליט להרשיע את אותו אדם באונס.
כאן נשאלת השאלה - האומנם אין כולם מיפים את המציאות ? האומנם גברת שמקיימת יחסים על גג הבניין דקות אחרי ההכרות "נאנסת" בכך שהבחור לא הסביר לה שהוא ערבי ?
______________________________________________________________
ערעורים בעבירות מין:
חייבים לדעת, מרבית הכרעות הדין בעבירות מין המרשיעות את הנאשמים מבוססות על אמונה במתלוננת מעבר לכול ספק סביר - מה שמוביל בד"כ לחוסר אמון בגרסת הנאשם.
במצב דברים זה לא קל לשכנע את בית המשפט של הערעור להתערב ולזכות מקום בו הנאשם הורשע בעבירת מין על סמך אמונה במתלוננת, הדברים נאמרים בעיקר לאור העובדה שקיימת הנחה פנימית (הלכה משפטית) שבית המשפט הראשון ראה את המתלוננת והתרשם ממנה באופן בלתי אמצעית ולאור זאת לא בנקל יתערב בית המשפט של הערעור בהכרעות דין בתיקי מין.
חייבים לדעת בערעור נדיר ביותר שעד ישמע – ולבטח לא תובא המתלוננת בשנית למסירת עדות והתרשמות מעדותה – כך שהתרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט הראשון חוסמת אפשרויות ערעור במרבית המקרים המבוססים על אמון.
כמובן קיימים חריגים לכללים אלו - אולם הם חריגים.
בנסיבות אלו חובה על הנאשם לעשות ככול יכולתו מתחילת ההליך הפלילי על מנת להוביל את התיק לזיכוי - ולא לצפות לניסים בערעור.
דוגמא:
המקרה המוביל בנושא זה הוא ערעור פלילי מר משה קצב, נשיא המדינה.
בערעור כמעט בלתי אפשרי לתקוף קביעות מהימנות שנקבעו אודות המתלוננת – ובכך נחסמת כל אפשרות לעיון מחדש בעדות וגילוי בעיות בעדויות – הרי בבית המשפט העליון המתלוננות לא נמצאות וכל ההכרעה מבוססת על החלטות בית המשפט המחוזי וקביעותיו.
_______________________________________________________________
שינוי מגמה" ? בעבירות מין:
מיותר לציין שאין שינוי מגמה – אלא רק החמרות בענישה והקלות לפרקליטות/תביעות – בניהול התיק הפלילי - אולם לא פעם מגיע משב של רוח חדשה לתחום – רוח חדשה הוא בד"כ בעולם המשפט פסק דין מהותי (עליון) או הרצאה של אישיות מהותית בתחומי המשפט.
בפועל כל מה שמצטייר כהקלה עם הנאשם אין סיכוי ניכר לאור העובדה שמדובר בהתמודדות מול עולם שלם של תקשורת מגויסת – שדולת הנשים - הפכה כל תלונה על עברת מין שנכשלת בהבאת "העבריין" לדין, או שומו שמיים זיכוי - לכישלון כללי – שדולת הנשים נלחמת על כל הרשעה כאלו "זיכוי" יוביל לפגיעה בזכות מהותית של האישה שכל מי שהיא מתלוננת כנגדו – יורשע.
אבל לאור חשיבות הדוברים ראוי לציין גם את משב הרוח הזה:
לאחרונה מתחילה המערכת לראות ה לחדור "רוח חדשה" למערכת המשפט בדבר הצורך ב"בחינה נוספת" של התלונות - (תלונה יחידה בלי סיוע חיצוני) מתחילה להקבלה הנחה שיש מתלוננות שמשקרות שגם למתלוננות יש להן "חפץ בתוצאה" מסוג מסוים ראוי לדעת גם למשטרה יש אינטרס ניכר בתיק הפלילי והשוטרים אינם מגיעים לתיק הפלילי,תמיד, בידיים נקיות - באתר נמצאים דברים מתוך הרצאה אותה נשא פרופסור יהודה היס שמשמש שנים רבות כראש המכון הפתולוגי באבו כביר.
זה המקום לציין קיימות תחנות משטרה שמרבים להאמין למתלוננות לעומתן תחנות משטרה אחרות שכמדיניות מבצעות בדיקה כוללת של האירועים ואינן מסתמכות רק על התלונה.
חייבים לדעת - זירת המאבק בעבירות מין אינה "בית המשפט תחילה", אלא, תחנת המשטרה והחוקר במשטרה תחילה – במיוחד בתיקי אודות עבירות מין חייבים להיות אקטיביים מהרגע הראשון, לדאוג לראיות להמציא (להביא עדויות, אמת כמובן, לתחנת המשטרה) ולהיות פעילים, כמובן חלק ניכר הכוונה לעורך הדין, במהלך החקירה (לדוגמא ליזום פעולות חקירה בין באמצאות פניה לצוות החוקר ובין באמצעות פניה לבית המשפט) - הרבה יותר מכול תיק פלילי אחר - זאת לאור המציאות שתובהר בהמשך.
בנקודה זאת יצוינו סידרה של ידוענים שנחשדו בפלילים בגין עבירות מין והתיקים נסגרו מ"חוסר אשמה" - מה שראוי לציין בנקודה זאת היא העובדה שאף לא אחת מהבחורות שחלקן שקרו בחקירות לא הועמדה לדין בגין העלילה שהעלילה.
יובהר גם אם יוחלט להעמיד לדין את המעלילנית אזי אסור יהיה לפרסם את פרטיה שכן היא מתלוננת על עבירת מין- אפילו אין עברת מין- די בכך שהיא העלילה על, אפילו מדובר בעלילה - על מנת שתהיינה מאנונימיות לפרטיה לנצח -מיותר לומר שמדובר בעידוד לתרבות של שקר ומרמה ולא לתרבות של מיגור עבירות המין.
משפט פלילי:
המשפט הפלילי מגיע לקביעת אשמה "הרשעה" רק שהראיות הן "מעבר לכול ספק סביר" - באופן מוזר בעבירות מין- בתלונות של שנים אחרי - בתלונות של מילה מול מילה (הכחשה של הגבר מול טענות של המתלוננת) - נמצאת האישה, באחוז גדול מאוד של המקרים, דוברת "אמת" והגבר "משקר".
שנאמר שלא היה צורך בראיות נוספות (מלבד התלונה עצמה) לצורך הרשעה במשפט הפלילי, בעבירות מין, הכוונה היא שדי היה בתלונה שהתאפיינה כ"אמינה" לפי סידרה ארוכה (או קצרה לא פעם) של פרמטרים – לא פעם המדובר בתלונות שניתנו לאחר זמן ניכר מהאירוע ואז כבר נעלמו כל הסימנים שיכולים היו להימצא ברגיל בזירה - ולמרות זאת ולמרות העדר תמיכה כלשהי בתי המשפט התעלמו מכרסום ניכר בראיות - ואפילו חזרה יחסים זוגיים בהמשך - למרות הכול מתקיימת לתלונה על אונס - ולאחר המשפט הרשעה בדין.
יובהר: בתלונות הקרובות בזמן לאירוע מובנים פרמטרים כמו, סימני אלימות, סימני זרע, מצב נפשי, איכוני פלאפונים, איכוני איתונים ומערכות GPS, שתיקת נאשם, אי עמידה בעימות, סירוב לפוליגרף ועוד.
כאן המקום לציין שגם מקום בו לא הייתה כל תמיכה בתלונה הקרובה בזמן - גם כאן העדיפו לרוב להאמין לאישה.
דוגמא:
הסיכוי לבתק בתולים בעת יחסי מין - בין שני בגירים - הוא 50% - לכול אירוע מיני.
שמגיעה מתלוננת קטנה וקטינה ומספרת על מאות מיקרים של יחסי מין שלא בהסכמה - ברור לחלוטין שהיא חייבת להיות לא בתולה - (סטטיסטית) והינה מתברר, לא פעם, שהיא עדיין בתולה - מציאות לא הגיונית ולא אפשרית במקרים בהן היא קטנה (פיזית ולעיתים גם בגיל) והבחור אינו קטן במיוחד.
למרות זאת מעדיף בית המשפט לקבל את הגרסה הזאת - בד"כ - תוך הבנה שלא כל פעם יחסי המין, בהסכמה/ללא הסכמה, יביאו לביתוק הבתולים - אבל כאן מדובר במאות מיקרים ומתלוננת צעירה במיוחד- כך שלפי ההסתברות אין כמעט סיכוי שלא יהיה ביתוק בתולים.
וקיימות דוגמאות רבות מאוד להרשעות מסוג זה.
_______________________________________________________________
מצבה הרגשי של המתלוננת:
דרך נוספת ל"שבירת" המצב, הלא ראוי, במשפט הפלילי ( כבסיס להרשעה בעבירות מין), של "מילה מול מילה" הייתה אמירות של המתלוננת לעדים שונים בתכוף (בד"כ) למעשה (בטוח שלא בקשר לתלונה), שם גם העדות על מצבה הרגשי של המתלוננת בסמוך לאירוע התקבלה כעדות שהיא "חיצונית" לאירוע ויכולה לעמוד בזכות עצמה.
הבעיה מתחילה שבתי המשפט התחילו להתבסס על מצב הרגשי - בתלונה שניתנה שנים אחרי.
דוגמא:
מתלוננת שמספרת על אירוע שהתרחש לפני שנים רבות - האם הדמעות שהיא מזילה הן בעלות משמעות ?
קשה לראות כיצד - אולם לא פעם - מבחינת בתי המשפטי היה בכך על מנת להרשיע בעבירות מין חמורות- שכיום העונש על חלקן הוא עשרות שנות מאסר.
_______________________________________________________________
כוח ההיגיון:
על הנאשם בעבירות פליליות ובמיוחד בעבירות מין לבנות את הסיפור המיני שהוא מתאר בהיגיון מובנה וברור - קשה ביותר להגן על התנהלות מינית חריגה - אבל אם יש כזאת חייבים להבהיר את טיב ההתנהלות המינית !!!
שאין הבנה של טיב ההקשרים עליו להביא עדים שיסבירו את טיב הקשרים המיניים וטיב היחסים בקבוצת המגדר שלו עצמו - כך שגרסתו תהה הגיונית.
לדוגמא:
קיום יחסים בין אנשים שנפגשים באתר של מפגשים מיניים למטרות מין - הרי לא יעלה על הדעת שבעת מפגשים כאמור יחולו אותם הכללים שיחולו על מפגש עם גברת דתיה חסודה - (כך שבת הזוג צריכה להסביר אם אין רצונה ביחסי מין ).
חשוב יהיה לנאשם/חשוד להבהיר את תיאום הציפיות שהוא יצר ואת תיאום הציפיות שנוצר כתוצאה מהכניסה לאתר הנט - שאין מדובר באונס.
דוגמא להיגיון:
מעל הכול עומד כמובן ההיגיון הצרוף - לדוגמא: מהסיכוי שאירוע מיני (חדירה) מסוג המתואר התרחש בהסכמה - לדוגמא נוסעת במונית כבת 23מול נהג מונית כבן 50 מדוכא ועגמומי - הכול ללא הכרות מוקדמת ובנסיעה קיצרת מועד ?
כאן עולה שאלה נוספת והיא מהו קו החזית שמציב הנאשם אל מול התלונה.
באם יעלה קו חזית של קשר מהותי ומיני ממושך, יאלץ להוכיח את ההכרות הקודמת.
כמובן גם אפשר לטעון שכן היה אירוע מיני אולם מינורי הרבה יותר ובכך לנסות להפוך אירוע שלאונס לאירוע של מעשה מגונה/הטרדה מינית.
דוגמאות אילו מראות שקיימת חשיבות בעריכת הטענות בייעוץ האקטיבי בעת החקירות הפליליות.
שינוי (?) שמתחולל לאחרונה:
יצוין בשנים האחרונות החלה לנשוב רוח חדשה במערכת שכבר לא תמיד ראתה בבחורה "חפץ" (היינו אישה מובלת למין וליחסי מין בלא רצונות משל עצמה), אלא, כאדם משוכלל בכל רצונות מיניים משל עצמו - שלא פעם מסכימה ליחסי מין - גם בנסיבות "לא מוסריות" וגם במצב בו לא תהה מוכנה בבוקרו של אותו היום להודות כלפי עצמה במעשי אותו הלילה.
בית המשפט כחלק מהחברה:
עד היום, תלונות של מתלוננות בתיקי מין זוכות בציבור ל"אמון" בלא תלות בכשלים בתלונות - משם הדרך להרשעה בפלילי קלה.
גם במקרים שמערכת המשפט אינה מעמידה לדין ה"תוקף" הוא מצטייר כאשם בעיני החברה - פרשת הנשיא קצב (לפני העמדה לדין היא דוגמא לאמון הציבור בגרסה שלא שמע ), אחת הסיבות לכך היא שאסור לחשוף את פרטי המתלוננת שנחשפה כשקרנית !!! כך שהציבור אינו מודע לאילו שנתפסו ככאלו ולסיבות שהובילו אותן להעליל על עבירות המין שהמציאו.
אם נבחן, לדוגמא, את המקרה של מר חיים רמון יתכן ונחוש מעט אי נחת, מול העובדות הגולמיות אליהן נחשפנו בתקשורת, האיש שוחח עם המתלוננת, יחד הצטלמו מחובקים לא ברור אם לפני/אחרי הנשיקה, בסיום האירוע היא ביקשה/נתנה מספר טלפון ואולי גם הזמינה להצטרף אליה לטיול לחו"ל.
בכלל הרושם היה של יחסים טובים (בהתעלם משאלת המרות והתפקיד) - לפני ואחרי האירוע.
האומנם אותה נשיקה שהייתה, באמצע האירוע, הייתה בכפיה ?
הרושם המצטבר הוא, שיתכן והיא הייתה ללא מחשבה רבה, יתכן והיא הייתה שלא מתוך "כוונה" להתנשק מצד המתלוננת ואולי אפילו אורך הנשיקה לא היה מקובל עליה (נשיקה קצרה) או אולי השימוש בלשון, אולם, האם מר רמון הבין את הכפייה שהוא כופה על המתלוננת ב"הוצאת הלשון" ?
אם הנשיקה הייתה "ללא לשון" האם אז האירוע היה "לאמיני" ואם כן מתי מותר להעלות את דרגת הנגיעות ביחסים בהסכמה ?
אולי כל מהות היחסים שם הייתה נגועה במהות היחסים בין שר בכיר בממשלה לבין מי שהייתה קצינה זוטרה בצה"ל (למרות סיום תפקידה) רגע לפני המלחמה ?
האם שאנו נכנסים למצב תמיד יש לנו שליטה על מצבו נימצא האחר ?
מה על "טעות" סבירה וכנה (טענת הגנה לזיכוי) ?
האומנם מערכת היחסים יצרה "טעות" מצדו של מר רמון שלא הבין את החיבוק, הצילום וההזמנה לטיול בחו"ל במנותק מהנשיקה הקצרה ? (זה המקום לציין ש"טעות" יכולה להיחשב כהגנה במשפט הפלילי.
שאלות אילו נותרו ללא תשובה.
התשובה הייתה שהנשיקה משמע ה"מעשה מגונה".
מה שמפריע במיוחד במקרה שם היא הפרשנות והרצון של המערכת החקירתית בכישלון של מר חיים רמון, שר המשפטים, האם רצון זה הובהר למתלוננת ? האם רצון זה הפך אירוע שגם מבחינתה היה בעל משמעות מועטה לאירוע קרדינאלי בחייה?
לדוגמא:
במצב זה ניקח לרגע את פרשת רמון לפאב, האם השר היה נתקל בפקידה/קצינה משוחחים ומתחבקים לרגע לצורך צילום, משוחחים על טיול (אפשרי משותף ?) מחליפים מספרי טל, וכן גם הייתה נשיקה באמצע - האם אז היה מדובר באירוע פלילי ?
אם כן נותרת השאלה כיצד יחסים מתקדמים לכיוון יחסי מין מלאים, האם תמיד יש הסכמה "חוזית" לכל שלב (דעה שהייתה קיימת זמן ניכר בפסיקה) או שהתקדמות היחסים צריכה להיות סבירה בנסיבות.
אם כך נשיקה היא לא פעם המשכו של חיבוק, ושימוש בלשון הוא נגזר של נשיקה - וטעויות בהבנת ההסכמה היא פועל מצטבר של השאיפות - וכידוע טעות סבירה וכנה אינה מובילה להרשעה פלילית.
הפתרונות לכל רמות הכוונה ימסרו בשנים הקרובות - בפסיקה עתידית.
הבעיה האמיתית במקרה זה הייתה אמירה של בכיר ביותר בפרקליטות שקבע - התנצלות מהירה של מר רמון הייתה מבטלת העמדה לדין.
האומנם מערכת החוק עומדת על התנצלות ?
האם נקבע דין חדש שעבירה פלילית מבוטלת עם ההתנצלות עליה ?
פתרון אין לשאלה זו.
פסק הדין החדש:
ע"פ נימר – בית המשפט העליון קבע – (שלמרות שיש תמיכה בתלונה לעבירת האונס( הורשע במחוזי בניסיון אונס) - מדובר ב"תמיכה פנימית" (מצבה הנפשי שלה מתלוננת) לתלונה - בנסיבות שם אין די בכך ( קיימים שם תכנים מיניים בעיתיים אצלה מתלוננת שסבלה מבעיה בתחום הנפש לאור אירועים מיניים בילדותה), וכי יש צורך, לצורך הרשעה, גם בתמיכה "חיצונית" כמו סימני זרע ותלונה תכופה.
הרצאה חשובה בתחום - עבירות מין::
האירוע המשמעותי ביותר שיכול להעיד על השינוי שאולי יגיע למערכת הוא מר יהודה היס. בהרצאה שלפרופסור יהודה היס ראש המכון באבו כביר שהוא האדם האחראי על איסוף ראיות מקורבנות אונס. (הרצאה מיום 3.6.08).
נקודת המפתח בהרצאה: "צריך לזכור שיש נשים שמביימות תקיפה מינית וצריך להיות מאוד רגישים לעניין ....אין ספק שאנחנו צריכים להאמין לתלונה....אבל באיזשהו מקום במוח צריך לחשוב שאולי זה לא בדיוק נכון, ושאולי היה ביום. נהוג לחשוב שמי שמביימת (תלונה על) אונס הן נשים מבוגרות ולא ילדות או נערות, שכן לילדות או נערות אין מספיק רוע לב לביים דברים , אבל זה היה נכון לפני שלושים שנה. ועדיין התופעה הזאת בשולים".
ועל מערכת המשפט נאמר: "קיימות הרשעות בלי ביסוס עובדתי, בשלוש השנים האחרונות אני מלא התפעלות מהשופטים שאין להם שום מושג רפואי ....שאיכשהו מגיעים בצורה מתוחכמת למסקנה מסוימת - וזה מאוד בעייתי כי היום אונס זה כמו רצח מבחינת העונשים".
על צורת החקירה/הרשעה: "חשוב להדגיש : זה שאין סימני חבלה, לא כלליים ולא באברי המין , לא שולל תלונה על אונס. אך בסופו של דבר צריך לבסס אותה. כשהרופא המשפטי מגיע לדוכן ואומר הייתה תלונה, אך אין שום נתון נוסף שהחקירה המשטרתית הגיע אליו - זו מילה כנגד מילה , וצריך לשאול האם אנחנו לא הולכים צעד אחד מהר מידי, והאם לא צריך לעשות חושבים לפני שמרשיעים".
על סם האונס אמר: "בכל הנושא שלסם האונס אין לנו אפילו לא ראיה אחת בארץ, ... זה נכון שמשך החיים של הסם קצר מאוד ואנחנו מודעים לזה, ומכירים את זה, כמעט כל המתלוננות עוד לפני שאנחנו פותחים איתן בשיחה כבר יודעות להגיד :"תשמע זה היה סם אונס". אין לה ספק שאנס ואותה, אין לה ספק שזה סם אונס"אבל אנחנו לא הצלחנו למצוא עד עכשיו אפילו לא מקרה אחד".
הנאשמים/חשודים בעבירות מין:
תחום נוסף במשפט המאופיין בעיקר בנאשמים שאינם עבריינים מקצועיים (אלא אנשים הנחשבים בעיני החברה ל"נורמטיביים" ) הוא תחום עברות המין (החל מאונס ודרך מעשים מגונים ועד להטרדה מינית) – מרבית החשודים הם אנשים שמעורבים בדייט כושל או אירוע חד פעמי של חשד לעבירת מין.
נחקרים/נאשמים בעבירות מין אינם בד"כ חשודים/נאשמים "סדרתיים" (יש גם כאילו אולם אילו מעטים יחסית) - אדם החשוד כ"עבריין מין" בד"כ הוא אדם עובד ומתפקד בחברה חי במסגרת משפחתית ומתפקד בכל תחומי החיים ללא כל בעיתיות.
בד"כ מדובר באירוע הראשון בחייו של הנאשם/נחקר בו הוא נחקר כחשוד בעבירה פלילית - לאור זאת ההלם מעצם החקירה על כל השלכותיה גדול - אותו "הלם" גורם לנאשמים, לא פעם, להזיק לעצמם בחקירה - החוקר לא פעם יכול ויגרום לחשוד לחשוב שעצם שכירת עורך דין מלמדת על אשמה פלילית.
מיותר לציין מדובר בשטות גמורה, עורך דין פלילי הוא זה שיסייע במיקוד השאלות המשפטית וגיבוש קווי הטיעון - מה שיקטין את האירוע הפלילי למינימום.
העולם אינו שחור ולבן, מיקוד המעשים בפן המשפטי כהלכה יכול להקטין את האשמות הפליליות בשל התלונה באופן ניכר - אפילו התרחש אירוע פלילי - ההבדל בין סוגי המעשים הוא חשוב ביותר.
במצבים של חשדות חמורים, במיוחד בתחום עברות המין, חשוב במיוחד להיעזר בייעוץ משפטי, של עורך דין פלילי, מהרגע הראשון, להדגיש בד"כ מדובר בתיקים שבהם למעשה נמצאות הגרסאות אחת מול השנייה ( "מילה מול מילה") וחשוב לנחקר לשבור את השוויון המדומה ולמנוע ככול שניתן את העמדה לדין.
עבירות המין:
תחום עבירות המין הינו נרחב ביותר וכולל החל מעבירות הטרדה מינית "מינורית" על פי חוק הטרדה מינית (עוולה אזרחית ופלילית) דרך "מעשים מגונים" ועד "אונס" ו"מעשי סדום", חלק מהעבירות הן "חדשות" (פגיעה בפרטיות) עבירות שבעבר לא טופלו כלל - ועבירות אחרות עברו שדרוג והקלה על דרישות הסף להרשעה בהן בשנים האחרונות. (למעשה שדולת הנשים בישראל יכולה לתפוח לעצמה על השכם באופן שמעמד עבירות המין השתנה והתחום הורחב בשנים האחרונות כתוצאה מפעילותה.
כיום העבירות כמו "החזקת חומר תועבה" (פדופיליה), "הטרדה מינית" ( "הצעות מגונות" כדוגמא - אפילו הצעה חדפעמית) ו"פגיעה בפרטיות" זוכות לטיפול התקשורת וראשויות החוק במלוא החומרה, כך שהתנהלות שבעבר לא הייתה פלילית או לא נאכפה - נאכפת כיום בעוצמה גבוהה ועבירות מין חדשות נכנסות אל מרכז המטרה.
בתחום עבירות המין קיימות כמובן גם העבירות ה"קלאסיות" מ "מעשים מגונים" (תחום נרחב ביותר) ועד "מעשי סדום" ו"אונס" (החמור ביותר כמובן אונס קטינים במשפחה) הענישה בעבירות אילו עלתה מאוד בשנים האחרונות.
ביחס לתקופות ההתיישנות על חלק מעבירות הפליליות הוארכו עוד ועוד והיום בחלק מהעבירות תקופת ההתיישנות היא הארוכה ביותר שקיימת בדין הפלילי בארץ (מלבד חוקי עשיית דין בנאצים ועוזריהם).
המצב כיום:
בשנים האחרונות "זוכות" עבירות המין לפרסום ניכר כך שהן עלו למודעות ציבורית רחבה, אנו רואים זאת דרך הנאשמים המפורסמים מהשנים האחרונות: הנשיא מר קצב, מר חיים רמון, ח"כ האלוף יצחק מרדכי, הבדרן חנן גולדבלט וכן נחקרו דמויות רבות על עבירות מסוג זה.
אחת הסיבות למבול האישומים של אנשים נורמטיביים היא השינוי בדין והכנסת כללים "חדשים" שלמעשה מוציאים את תרבות המאצ'ו הישראלי אל מחוץ לתחום ולחוק, אם בעבר הערות מיניות שלא לומר מעשים מיניים מסוימים היו בגדר "לגיטימיים" או לפחות "לא פליליים" כמו הערות מסוימות, החזקת חומר פדופיליה, הטרדות מיניות ופגיעה בפרטיות, כיום הדגש שוב אינו בהתנגדות למעשים אלא ברצון.
לדוגמא: אם בעבר דרישת החוק דרשה התנגדות אקטיבית למעשה אונס בכדי להכיר במעשה כעבירה פלילית, אזי במשך השנים ירדה עוד ועוד הדרישה להתנגדות, וכיום כל הדרישות נזנחו - הגבר צריך כיום להיות במודעות להסכמה הנמשכת של הגב' ליחסי המין - וגם שינוי בהסכמה ללא כל היבט חיצוני יכול להוביל לאישום באונס.
למעשה ניתן לומר שקיימת חובה להבין את ההסכמה לכול שלבי היחסים והפעולות במהלך היחסים - וגם אז יכולים יחסי מין בתנאים של "חוסר שיווין" בסיסי בין הצדדים להיחשב ליחסים שלא בהסכמה.
דוגמא נוספת, גם באמצע יחסי מין בהסכמה מרגע שהאישה מבקשת לחדול מהיחסים, ואפילו היא אומרת זאת בחצי פה - מתחילה עבירת אונס – ולאחרונה אפילו היא אינה אומרת דבר אלא מפגינה בהתנהלותה חוסר שיתוף פעולה !!
עוד דוגמא: לאחרונה מתנהל תיק בין חברים לאתר למפגשים מיניים - עצם המפגש על רקע הרצון ביחסי מין אינו מספיק - אפילו המפגש מתנהל בשעות הלילה אחרי תיאום ציפיות - חובה מבחינת המדינה למצוא הסכמה נמשכת לכול שלב ושלב - גם בפועל וגם בכוח.
גם יחסים בין עובדים בעלי מעמד שונה יכולים להוביל לאישום פלילי- למרות שהאישה מעולם לא התנגדה ליחסים ואולי יזמה אותם אפילו כאמצעי לקידום בעבודה.
להדגיש - גם הערה שאינה מינית ישירה והיא חד פעמית על החזות החיצונית של אישה יכולה להוביל לאישום בעבירה של הטרדה מינית.
לציין לא פעם בשנים האחרונות מעיון בפסיקה עולה שהנחת היסוד היא שהאישה היא קורבן, קורבן שנפגע וראוי להגנה, בתי משפט מתקשים לראות מציאות בה נשים יוזמות שלא לומר מעוניינות ביחסי מין - ללא מערכת של קשר ממושך כמציאות קיימת - בנסיבות אילו חובה על הנחקר ללמד על מלוא המשמעות של הקשר ולתת את מלוא הנתונים על מנת להסביר את בסיסה של ההסכמה כפי שהוא הבין אותה. דבר זה קשה לעשות עם חוקר משטרה שמעוניין לקצר ככול שניתן - לאור זאת ממש חובה בכול עבירת מין לשכור עו"ד המתמחה בפלילים החל מהרגע הראשון וללוות את החקירה בסיועו.
ה"נורמטיביות":
באמירה "אנשים נורמטיביים" הכוונה היא אנשים שכול אורך חייהם הוא "רגיל" לחלוטין מלבד העבירה הפלילית עמה אנו מתמודדים - היינו עבודה משפחה ועוד בהכול ההתנהלות נורמטיבית לעילה.
לאחרונה בתקשורת מעורבים אישים מרכזיים מתחום המדיני פוליטי בשלל עבירות מין/מוסר בשל שלל חוקים ונותנים פרשנות ייחודית, לא פעם, לביצוע העבירות (מעשה חיזור לגיטימי ועוד).
ה"בעיה" המרכזית שבשלה נחשדים אנשים נורמטיביים בעבירות אילו היא בעיקר פער בהבנה בין המצב החוקי כיום לבין המצב אליו הורגלו בארץ בשנים עברו - במיוחד שינוי נושא עבירת המין וביטול כל צורך להתנגד לתוקף כחלק מהצורך שהיה מוטל על המתלוננת.
הצורך בטיפול מקצועי:
בתיקי מין/מוסר חייב לבוא ייעוץ פרטני מהיר והחלטי על מנת למצו את הליכי הבדיקה/חקירה כבר בשלב הראשוני מה שיכול להביא לסגירת התיק הפלילי בהקדם האפשרי. לא פעם ההבדל בין העמדה לדין והרשעה לבין מחיקת האישום הוא טיפול מהיר ופרטני במסכת האירועים והעברת מלוא הנתונים למשטרה בהקדם - על מנת שהתיק ייעצר בנקודת הזמן הקרובה ביותר.
לא פעם המטרה בייצוג בתיק (במיוחד קל הדבר בשלבים הראשונים) הוא להקטין את האירוע מהבחינה המשפטית (כמובן המקסימום של הקטנת האירוע הוא זיכוי מלא) ולהפוך את האירוע לאירוע קטן הרבה יותר מהחשדות הבסיסיים - או אירוע נטול אספקט פלילי ברמת הכוונה (הסכמה לאירוע ללא הסכמה לכוונה - עיין חיים רמון).
פעמים אחרות שהראיות מבוססים נבנית תוכנת טיפול בתחום המין על מנת להקטין ענישה עתידית למינימום.
עבריינות המין:
עבריין המין אינו, בד"כ, עבריין סידרתי הפורץ בחשכת הליל דרך מרזבים וחלונות, ה"עבריין" הוא לא פעם דייט כושל, מעסיק שרמז, הערה שנאמרה, נגיעה בלהט של רגע, או אפילו, מערכת יחסים ארוכה שבסופה תלונות על עבירות מין שהיו לכול אורכה.
לא קל להתמודד עם עבירות שברור שרק שניים נכחו במקום ומדובר לא פעם במילה מול מילה, קשה להתמודד עם נושא ה"חיזוק" הראייתי שלא פעם הוא חברה טובה "שהתרשמה עמוקות" ממצב נפשי קשה של המתלוננת או אפילו רק מסערה הרגשית בה היא הייתה נמצאת.
לכן חשוב מיקוד העבירה ע"י הקורבן, מיקוד במערכת היחסים - דברים אילו נעשים בין בחקירה ובין באמצעות העימות שהוא הזדמנות פז לחשוד להפרכת החשדות כנגדו - כמובן בתנאי שהוא מכיר את כל סודות העימות.
מהי עבירת מין ?
"עבירות מין" הוא תחום נרחב למדי וכולל מגוון רחב של אירועים/עבירות פליליות והבסיס להן יכול להיות מגוון של חוקים.
העבירות כוללות החל מעבירות הטרדה מינית (חוק הטרדה מינית) דרך פגיעה בפרטיות (צילום ברשות היחיד והפצת הצילומים) ועד עבירות המין הקלאסיות (חוק העונשין) היינו מעשים מגונים בפומבי דרך שלל המעשים המגונים ועד לאונס ואונס במשפחה.
הסיווג כ"עבריין מין יכול לשאת בחובו נזקים לזמן עתיד באופן שקשה יהיה להתמודד אפילו עם פגיעות של סגירת התיק הפלילי - שלא לדבר על התמודדות עם התיק המתנהל והעונש שמגיע לא פעם בסופו.
לאור הנזקים כיום מעצם ההרשעה בעבירת מין קיים הבדל ניכר בין הרשעה בעבירה של הטרדה מינית להרשעה בעבירה של מעשה מגונה - גם אם התיאור העובדתי הוא אותו תיאור וגם אם העונש זהה - בהעירה של הטרדה מינית אין המשך ליווי כעבריין מין מסיום הענישה - מה שיש בעבירה של מעשה מגונה.
עבירת החזקה של חומר פדופילי:
החוק במדינת ישראל מפריד בין עבירה של החזקת חומרים הנושאים תוכן פדופילי ( עד שנת מאסר) לבין עבירת פרסום חומרים פדופילים (עד חמש שנות מאסר), אך הוא אינו אוסר את עצם הצפייה בהם. בנסיבות או יש ביקורת ניכרת על החוק שלא מתקדם עם הטכנולוגיה.
למעשה בשל העובדה שהצפייה היא מעשה שנעשה בד"כ באינטרנט - אזי חלק ניכר מהצופים אינם עוברים עבירה כלל - ההיפך מכוונת המחוקק המקורית.
ראוי לדעת: רף הענישה בישראל עדיין נחשב נמוך ביחס לעולם. בארצות הברית, לשם המחשה, מאסר בגין עבירת החזקה יכול להגיע עד עשר שנים בפועל.
גם נושא הצפייה/החזקה בחומר פדופילי מתחלק למספר קטגוריות שונות בחומרתן - ומכאן גם בהתייחסות אליהן.
א: החזקה של תמונות - ללא פעילות מינית. (לעיתים תמונות של פרסומות ותמונות חסרות אפיון מיני במקור).
ד. יחסים בין מבוגרים לילדים.
ה. סדיזם בין מבוגרים לילדים.
ראוי לדעת, חלק גדול ביותר מעברייני המין בשטח הפדופיליה הם בעלי קשר רציף וישיר לילדים - החל מרופאי ילדים ועד לשומרים בגני ילדים, מרקידים ומפעילים בקייטנות.
טיפול מיני לשליטה בדחפים אפשרי - אולם הוא דורש הפנמה והבנה של הבעיה המינית – רק הבנה של הבעיה והבנה שהתנהלות זאת תוביל בהמשך לבית הכלא - בנסיבות אלו ראוי להציף את הבעיה על מנת להימנע מהחמרת הבעיה בהמשך.
טיפול המשרד:
המשרד רואה את הטיפול המידי והייעוץ שניתן בשלבי החקירה את גולת הכותרת של פעילותו הפלילית ועצם העובדה שחקירות רבות הסתיימו תוך סגירת התיק הפלילי כבר בשלבי החקירה מהווה את הגול בהישגי המשרד.
במקרים שבהם התיקים לא נסגרו כבר בשלב הראשוני אלא הגיעו לכדי כתבי אישום נכנסים למספר סוגים עיקריים של תיקים והטיפול בכול אחד מהם הוא שונה לחלוטין.
תחום המין מאופיין במאפיין נוסף של תיקי "עלילה" היינו טענות כוזבות על עבירות מין בעיקר בשל מאבקי גירושין/אהבה נכזבת/בהלה מפתיחות מינית ועוד נסיבות אישיות שהמאפיין בהם הוא הצורך לזיכוי מלא של מי שנחשד/הואשם בעבירת המין.
על מנת להתמודד עם תיקים בתחום המין נדרש בד"כ שת"פ הדוק עם הלקוח ובו בין היתר בניית קו הטיעון יחדיו, שימוש במומחים מתחומים שונים ובין היתר רפואה, פוליגרף, נפש ועוד.
חלק נכבד מהטיעון נועד לשנות את סעיפי העבירה היינו להעביר את התיק מעבירה אחת לעבירה אחרת קלה הרבה יותר, עבודה נכונה בפן זה מתחילה מיד עם תחילת החקירה.
לדוגמא:
אירוע שנחקר כאירוע אונס, בידי המדינה חולצה המכילה סימני זרע של החשוד ותלונה מידית..
החשוד מכחיש כל קשר לאירוע. טוען שהגב' נסעה עמו ולא הייתה ממוקדת שכן הייתה שיכורה והתעלפה.
המשרד ניכנס לטיפול בתיק: חקירה של המשרד מלמדת על מהו החומר שבידי המדינה, בנוסף לתלונה המידית:
המדינה מוציא פלט של חברת האיתור המלמד שהרכב חנה במקום במשך 13 דקות. הנאשם טוען בתחילה שהמתלוננת התעלפה.
הנאשם מודה בהיותו במקום אבל טוען שהגב' התעלפה ולא ביצע כל מעשה מיני.
במצב זה שהתלונה על אונס, הנאשם מכחיש ויש חולצה מוכתמת, שהות במקום ותלונה מידית - ההרשעה ברורה והסכנה מידית.
בסדרה של מעשים ומיקוד האירועים, תוך חקירה על המתלוננת הפך האירוע להיות "מעשה מגונה".
פ"ח 8016/07 מחוזי ירושלים - קורן. העונש בסיומו של הליך נקבע להיות שנת מאסר בפועל. מדובר היה בתיק אונס בעל ראיות שתחילה נדמה היה שהן איתנות, בזכות עיון מעמיק ובדיקה של כשלים ראייתיים הוחלף האישום במעשה מגונה.
סכנות מיוחדות בתחום זה:
היכולת להתמודד עם המדינה משטרה/פרקליטות/תביעות בתיקי מין מחייבת טיפול משפטי צמוד מעורך דין המתמחה בפלילים.
החקירה בעבירות מין הינה חקירה רגישה ופעולות לא נכונות כמו שימוש לא מושכל ב"זכות השתיקה" או הסתייגות מפעולות אילו ואחרות יכולה להביא לנזקים קשים שלא תמיד ניתן לתקן אותם בהמשך.
גם בקשות "פשוטות", מצד הפרקליטות, כמו בקשה לסגירת התיק הפלילי (בקשה לשימוע), או בקשה למסירת דגימת רוק/זרע, בתיקים מסוג זה יכולה להוביל לנזקים קשים לחשוד שבסתירות ואי הבנות יהפוך לנאשם.
חשוב במיוחד בתיקים אילו להסתייע בעורך דין המכיר את הדין הפלילי ויוכל לסייע לא רק בייעוץ אלא גם בהבאת המערכת לבצע בדיקות חיוניות בעשייתם יכולה התמונה להשתנות.
שימוש במומחים רפואיים:
באמצעות מספר בדיקות פשוטות ( "בדיקות חיים" לדוג') ניתן לא פעם לבחון את עדות המתלוננת.
לכאורה חייבת הייתה המשטרה לבצע את הבדיקות במקרים שראוי לעשות כן, להפתעת הכול מעדיפה המשטרה (תחנות מסוימות) בד"כ בתיקי מין שלא לבצע חלק ניכר מהבדיקות שיכולות לזכות ולסגור את התיק הפלילי.
לאור זאת חלק ניכר מתפקידו של הסנגור בתיק פלילי על עבירות מין הוא לבחון את פעולות המשטרה ו"לייעץ" לחוקר שוב ושוב אילו בדיקות ראוי לעשות.
הערכת מסוכנות של עברייני מין:
חלק נכבד מהענישה, במיוחד בעבירות מין, נקבע על פי הערכה המבוצעת לעבריין המין לצורך אבחון המסוכנות שתמשיך לנבוע ממנו לחברה – גם לאחר שחרורו.
כמו כן יצוין - הממונה על עבודות שירות אינו מקבל עברייני מין שלא סווגו כבעלי מסוכנות "נמוכה" - בלבד.
לציין כיום קיימים "עונשים" נוספים הממשיכים לחול על העבריין גם לאחר שחרורו - חוק הפיקוח על עברייני מין - החוק חל על עבריינים שסווגו כבעלי מסוכנות מעל ל בינונית נמוכה - כך שהתווית התוכנית שיקום/טיפול בעבירות מין היא קריטית במיוחד גם להמשך חיו של האדם בקהילה.
לציין, ניתן להשתמש בהערכת מסוכנות פרטית במקרים מסוימים - והדבר קריטי לטיפול.
לציין בנקודה זאת יכולים גם עברייני מין - גם ללא תיק פלילי לטפל בעצמם על מנת להגיע להכרה ולטיפול בבעיה שבעתיד אם לא תטופל תוביל אותם לבית הכלא.
______________________________________________________________
עבודות שירות בתיקי מין:
כיום הממונה על עבודות שירות ידרוש, במרבית המקרים, הערכת מסוכנות של המועמד לעבודות שירות בטרם יקבל אותו לעבודות שירות.
לציין – לא מדובר בכול המקרים – אבל הדבר יכול להתקיים.
_______________________________________________________________
אקטיביות מול פאסיביות:
רגע תחילת החקירה הוא הרגע להתחיל להיות אקטיבי.
אסור לשקוד על השמרים.
בהרצאה שניתנה בחודש 2/08 הצהיר שופט המשמש כראש הרכב פשעים חמורים בבית המשפט המחוזי בתל אביב - "זכויות נאשם בכל המדובר בתיקי אונס זה לא דבר שקיים".
מילים קשות ביותר.
מה מסתתר מאחוריהן ? בעיקר שינויי ההלכות בתיקי מין שהפכו את החשודים לנאשמים (לחץ ציבורי) ולמורשעים כמעט בוודאות.
רק פעילות אקטיבית ונמרצת של הנאשם יכולה להביא לזיכויו מרגע שמוגש כתב האישום.
למעשה הנאשם ניכנס לאולם המשפט שהוא מוקף מחשבות על "התנהגות ראויה" שהשופטים מלבישים על הנאשם.
קשה להאמין אולם לא פעם קיימת מחשבה שאישה לא יכולה לרצות יחסי מין, או לבטח, היכולת שלה להסביר את חוסר הסכמתה לוקה בחסר.
גם במקרים בהם האישה הגיעה עירומה למיטה של בחור לאחר הכרות קצרה מתקבלים בחוסר אמון על ידי המערכת בדבר הבנתה על כוונת הבחורה (מסנר) על מה שעומד להתרחש. באירועים אחרים יחסי המין קוימו ברכב שחנה ליד חברותיה של המתלוננת שעה שהאנס יוצא מהרכב מדבר עם אחרים וחוזר אליו - כל אילו לאשינו ולו דבר.
לצורך סיוע (חיזוק התלונה) די שהבחורה נסערת בעת הגשת התלונה - אפילו התלונה מוגשת שנים אחרי !!!
השיא הוא שאם בעבר הגבר היה נדרש לקבל הסכמה חד פעמים ליחסים והאישה המתלוננת הייתה צריכה להבהיר את שינוי עמדתה על היחסים באופן שיחדור את תודעתו של הגבר הרי כיום ההגבר הוא המצווה לקבל הסכמה לאירוע המיני - נשמע סביר ?
כפי שהשופט הנכבד הבהיר - אין כל דרך להבין את ההלכות המשפטיות האלו אלא בתפיסה שונה של מהלך החיים המיניים כפי שהוא מתקיים בפועל בעולם המערבי, אל מול תפיסה שונה של השופטים.
מיקום הראיות:
ראוי לציין, הראיות הפליליות המשמשות להוכחת החפות נמצאות בסביבה הקרובה ביותר לנאשם - ברגע האמת.
מצד שני אי איסוף של הראיות ירחיק אותן עד לבלי שוב.
לדוגמא זיכוי מהזמן האחרון בבית המשפט העליון שם לאור פלט של שיחות המתלוננת התברר שבשעה שהיא טענה ש"נאנסה" היא שוחחה עם חברה בטלפון.
זה המקום להסביר - שנים אחרי אין דרך למצוא פלט שיחות שכזה שלא נישמר במחשבי החברות מעבר לזמן סביר אחרי התקיימות השיחה ואי ערעור על החשבון מצד הלקוח.
עוד יצוין זמן קצר מאוד לאחר המעבר עם הטלפון באזור אנטנה מסוימת נשמר הדבר בזיכרון המערכת - גם אם לא בוצעה שיחה.
כך שחשוב ביותר להעלות את הטענות בהקדם, או לכל הפחות, לדאוג לאיסוף הראיות.
איתור האינטרסים:
בתחום עבירות המין יש הרבה יותר עלילות מכל תחום אחר.
הסיבות לכך רבות. אנשים מחפשים לא פעם סיבות להתנהלות שלהם. סיבה לכך שהם התנהגו בצורה חריגה מבחינתם.
הבעיה לא פעם מוזרה - מתלוננת לא פעם מאמינה באמת ובתמים שהיא נפגעת של עבירת מין גם מקום שהיא לא.
דוגמא: ד"ר היס טוען לאי מציאת סם האונס למרות תלונות רבות, כיום בחורה שיוצאת למועדון ושותה לשוכרה ומתמזמזת עם מספר בחורים - התנהגות זאת לדוגמא אינה אופיינית לה.
במקום לשאול את עצמה מדוע היא שאינה מורגלת בשתייה חריפה שתתה עד לבלי די והתנהלה באופן שכזה תעדיף לא פעם לטעון שהושם בפיה סם אונס.
דוגמאות נוספות ?
חיילת המאחרת לחזור לבסיס מפחד המשפט הצפוי יכול הלא פעם לטעון שנאנסה על ידי אדם עימו נסעה.
למעשה בתחום זה דוגמאות רבות מספור, הבעיה בדוגמאות היא שלא פעם נוצר רושם מקריאת הפסיקה שרק צד אחד מעוניין היה ביחסי המין (הגבר) ובכלל נשים נמצאות ביחסי מין שלא בטובתן. קשה שלא לראות שנקודת המבט של המערכת המשפטית שונה באופן מהותי מנקודת המבט של מבלי המועדונים וכי יחסי מין יכולים להתקיים גם בלי הכרות משמעותית והצהרות אהבה.
לדוגמא לתיקים (בתי משפט בלבד ולא חקירות) בהם טיפל המשרד:
ת"פ 8853/07 תל אביב - שמעון פרץ - חזרה מאישום (ביום 28.2.11) לאחר מספר שנים של ניהול תיק התיק החל בשנת 2007 והסתיים בשנת 2011 - וחקירת חלק מהעדים - האישום הבסיסי שלושה אישומים במעשים מגונים לא פשוטים - ההגנה הוכיחה שמדובר במתלוננת בעיתית ביותר שנעזרה בעדים בעייתיים לא פחות לצורך הגשת התלונה.
בנסיבות אלו חזרה המדינה מהאישומים.
פ"ח 3013/00דרוויש - אונס ומעשה סדום כליאה סידרת אירועים- מחוזי ירושלים - הסתיים בהסתפקות בחמישה ימים בהם היה במעצר. העבירה בהסדר תקיפה סתם ואיומים – הדבר נעשה בהסדר אחרי עדות נאשם -בית המשפט: "נראה לנו שהצדדים נהגו כראוי שהגיעו להסדר אליו הגיעו. שמענו ראיות למכביר, ואם כי לא הגענו בעניין זה למצב של "תם ונשלם, נראה לנו שיש די במה ששמענו כדי להתרשם שאין מדובר בפרשה החורגת מחיכוכים אפשריים בין בני זוג שנשאו לא מכבר". אומנם לא "זיכוי מלא" אבל מתיקי אונס רבים לצאת בתקיפה סתם והסתפקות במעצר קצר נחשב להשיג משמעותי וזיכוי בעיני הנאשם. לציין לתיק זה הייתה בעיה קשה בניהול שכן הנאשם לא שיתף פעולה עם המשטרה בחקירה.
5404/02 - דחקנוב – שישה אישומים - אירועים בין בני זוג - התלונה"אונס" אכזרי ומעשים רבים נוספים - כתב האישום החמור פחות הוגש בגין עבירות של תקיפות פגיעה בפרטיות, איומים ועוד - שלוש פעמים הוגש ערר על השחרור התיק הוחזר לבית המשפט השלום ששחרר שוב. סיום ? בשתי עבירות ללא הרשעה. (סיום 2006 ) היינו תוצאה שולית שבשולית למדינה והכול בזכות טיפול מהיר ומידי החל משלבי המעצר.
פ 2729/02 - בן גל - מעשה מגונה - אדם שהואשם בכך שתפס בחזה של אישה שחלפה על פניו - התלונה הייתה מידית ומהירה והנאשם נתפס – בית המשפט: "לא בוצעו בדיקות נוספות כמעט מתבקשות". בית המשפט לא האמין לנאשם בדבר מיקומו באירוע אבל ההגנה הוכיחה שהמתלוננת פשוט הגזימה וכך שעדות הלא עמדה בזכות עצמה - היינו חקירה נגדית למופת חשפה בקיעים בעדות המתלוננת עד שלא ניתן היה לבסס הרשעה מעבר לכול ספק סביר.
פ"ח 5044/02 - מחוזי - אונס ומעשי סדום שישה אישומים אונס של האישה ע"י בעלה - מחוזי ירושלים – הסדר טיעון במהלך התיק לאירוע אחד של מעשה סדום - ההסדר לא לעונש רק תוקן כתב האישום- הורשע במעשה סדום ונדון ל עבודות שירות של 6 ח' - בתיק זה יוצג הנאשם ע"י שני משרדים שהמשרד האחר היה הבכיר.
פ 9216/01 רזון - מעשה מגונה בקטינה- ללא הרשעה - הנאשם ביצע את המעשים בעת שהיה נהג מונית והמתלוננת נוסעת - מעשים חמורים ביותר של פגיעה מינית (בקטינה) ע"י נהג מונית באמצע הלילה. הקטינה צוינה בגילה בכתב האישום, אולם סעיף העובדות לא כלל את עובדת היותה קטינה (כפי הנראה בשל העובדה שכתב האישום הוגש ע"י יחידת התביעות) - מעשים חמורים ביותר.
פ 1861/01זילקה - פ"ת - אירוע חמור בו פנה הנאשם לילד והציע לו יחסי מיןתמורת סכום כסף גדול. (לנאשם עבר פלילי בתחום המין בעבר נדון בעבר לעבודות שירות שישה חודשים).
הנאשם לפני שנים רבות עבר טראומה (לא מטופלת) שהותירה עליו את חותמה. בית המשפט מצא לנכון כי מתן טיפול מתאים לנאשם ראוי יותר מענישתו בכל עונש שהו.
פ 1349/03 סייג - 6 אישומים של מציצניות לדירות וגניבת חפצים אינטימיים. התפרצויות לדירות, השגת גבול, פגיעה בפרטיות, תקיפת שוטר, החזקת רכוש חשוד כגנוב (מאות פריטי נשים אינטימיים) - במועד ההוכחות הסדר בו הודה רק באירוע בודד בו נעצר - מע"ת - לציין במועדים קודמים ההצעות להסדר היו שנה וחצי לריצוי בפועל.
פ 7659/01 רחמים - 4 אירועי מעשה מונה שבוצעו ברצף בנשים בבריכה - באחד האירועים הנערה קטינה - מע"ת ופיצוי. נאשם עם ע"פ בתחום האלימות - מצבו הרפואי של הנאשם והנסיבות בעבירה הביאו לענישה מקלה כל כך
זאת.
פ 1376/04 מעשה מגונה בפומבי - של"צ ללא הרשעה. נבנתה תוכנת טיפול כוללת לנאשם ולאורה הענישה המקלה.
פ י4576/03 - עבו - סיום 30.4.06 - סידרה של מעשים מגונים חמורים (בנס הוגש לשלום ולא למחוזי) המעשים בקטינים צעירים ביותר - פדופיליה טהורה - (לקצינת המבחן סיפר על משיכה לא נשלטת לילדים קטנים). הטיפול בתיק כלל בניית תוכנית שיקום מלאה (כולל סירוס כימי), שיחות לטיפול בבעיה שליוותה את מרבית חיו הבוגרים (הנאשם בן 39) וטיפול תומך - מעל לשנתיים של טיעונים לעונש (מההרשעה לגז"ד), שליחה לתסקירים ובנית תכניות טיפול – ה עונש בסיום שישה חודשי עבודות שירות, תנאי ומבחן.
מיותר לציין שללא התוכניות שנבנו העונש הראוי הוא של מספר שנים. כאן גם עצם הקבלה לעבודות שרות לא הייתה ברורה מאליה – ועו"ד אדטו הגיע לממונה על מנת לאשר את האיש.
מט/ 101/06 - (תיק צבאי) - לירן - תיק מעשים מיניים (מגונים) חמור של מפקד כלפי חייליו, המעשים נעשו במספר חיילים והתאפיינו באובססיביות בתחום זה. "שנראה שהנאשם אשר שוחרר מצה"ל בחודש מרץ 06, עשה מאז חשיפת האירוע כל מאמץ על מנת לעבור טיפול, שיבהיר לו את סיבת כישלונו וימנע מעידות חוזרות" - העונש בתיק 75 יום עבודות צבאיות. עונש קל ביותר בעיקר לאור תוכנית השיקום המאסיבית שעבר ובהתחשב בעובדה שמדובר במשפט צבאי (גם באזרחי היה מדובר ב עונש קל ביותר - בשים לב ליחסי המרות בעיקר)
|
