בעבר איזוק אלקטרוני היה אמצעי פיקוח על משוחררים בשלבי המעצר השונים (בעיקר בעד לתום ההליכים)!
הדרכים לשחרור ממעצר
חשוב להזכיר – תיקים פליליים רבים הסיבה למעצר היא תחושת המסוכנות שמקנה החשוד (לא רק בשל המעשים אלא גם בזמן החקירות) ולא המעשים עצמם. לעיין בפרק שאלות ותשובות מעצר ימים.
בנסיבות אלא – למרות שזה לא הנפרק אני מזכיר שאת השחרור בונים בעת ימי החקירות במעצר ימים, לא מעט בכך שהופכים לאנושיים בעיני המערכת, או מסייגים את החלק המיוחס. על ההתנהלות הנכונה בחקירת משטרה – בפרק על עצות לחקירה פלילית.
עוד חשוב לזכור את התפקיד הקריטי של תסקיר שירות המבחן. חשוב להזכיר שיש צורך להתייעץ בעורך דין פלילי לפני התסקיר!
בפרשיות מורכבות, לא אחת, אנו רואים שמי שנותר עצור הוא אדם שחלקו בפרשיה הוא לא הגדול ביותר – אלא התסקיר בעניינו היה כזה שלא אפשר אמון באיש. מבלי להיכנס לפרטים כאן – חובה להבין שיש הבדל ניכר בין הדרישות לשחרור ממעצר באמצעות תסקיר – לבין זיכוי בתיק הפלילי.
החתימה על התנאים
בחודש יוני 2019 נפל דבר בישראל בית המשפט העליון חייב ערבים שערבו במסגרת תנאי שחרור בערובה של משוחרר – במלוא (כמעט) הסכום עליו היו חתומים. מדובר באנשים שכלל לא היו קשורים או יכלו לצפות את הבריחה!
מדובר בסכומי עתר (1 מיליון לכול ערב). סף הכול החיוב היה ב 9.5 מיליון ! לציין לא היו נדרשים ערבים רבים כל כך לשחרור ! חלקים ניכרים מפסק הדין נמצאים באתר.
התיקון בחוק האיזוק האלקטרוני
מיותר לציין – גם הדרך של איזוק אלקטרוני כאפיק של שחרור – כמו שהיה בעבר – ממשיכה לחול ! (בפועל הרבה פחות מבעבר).
מהתיקון – לחוק איזוק אלקטרוני
עוד ראוי לציין – בניית החלופה היא סוג של מלאכת מחשבת של צרכים ואפשרויות !
איזוק אלקטרוני כפתרון ביניים?
הפרה מובילה להחלטה מנהלית למעצר ממש ! היינו לא החלטה שיפוטית – אלא מנהלית ! (בערעור על החלטה מנהלית בודקים את סבירות ההחלטה המנהלית ולא את נכונותה).
איזוק אלקטרוני אחרי החלטה למעצר
מתוך: בש"פ 2434/20: " בבש"פ 1230/20, 1232/20 פלונים נ' מדינת ישראל (3.3.2020) (להלן: בש"פ פלונים):
"השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות להעביר למעצר באיזוק אלקטרוני נאשם שנעצר מאחורי סורג ובריח כשסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים חל עליו, היא לא "למה לא?", אלא "למה כן?". הנטל להוכיח את קיום הטעמים המיוחדים, שסעיף זה דורש כתנאי להסתפקות במעצר באיזוק אלקטרוני חלף המעצר הרגיל בין כותלי בית המעצר, הוא נטל כבד הרובץ על כתפי הנאשם. כפי שהוסבר בבש"פ 248/20, נטל זה ניתן להרים רק על ידי הבאת ממצאים פוזיטיביים אשר מצביעים על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם ועל האפשרות המעשית לאיין את מסוכנותו בהיותו מחוץ לבית המעצר. ביקורת על שירות המבחן שלא סיפק ממצאים כאמור [איננה יכולה] לשמש תחליף לממצאים הפוזיטיביים הדרושים." (שם, בפסקה 10; ההדגשה הוספה – א.ש.).
ההבדל בגישה בין מעצר לשחרור
שחרור לאיזוק אלקטרוני בהליכי הסגרה
חובה לזכור – למרות שאין תכולה ישירה של חוק האיזוק בהליכי הסגרה, יש אפשרות לשחרר (לעצור באיזוק אלקטרוני) גם בהליכי הסגרה. בש"פ 7241/19 יגאל.
חשוב ביותר בנסיבות אלא להמחיש שוב ושוב את האופציה השיחרורית גם בעת הליכי ההסגרה – בשני השלבים ! (קיימות שאלות שונות במעט, וחובות אחרות לצורכי בחינה ושוב מפנה לפסק דין המצוין. בש"פ 7241/19 יגאל
חלונות בפועל באיזוק כיום
גם כיום עם המשכות ההליכים הפליליים נכנסים חלונות "התאווררות" לתוך המשוואה.
מתוך : 3429/19 מדובר היה שם בבקשה להארכה של התנאים עוד ועוד.
"… בדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נדרש בית המשפט למצוא איזון בין זכותו של הנאשם לחירות ובין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך העיקרי. במסגרת זו, יש לתת את הדעת על פרק הזמן שחלף ממועד מעצרו של הנאשם, קצב התקדמות ההליך, המסוכנות הנשקפת מן הנאשם הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו, וכן החשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטותו של הנאשם מאימת הדין (בש"פ 6350/18 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 7 (16.9.2018)). שיקולים אלה מוליכים למסקנה כי יש מקום להורות על הארכת מעצרו של המשיב".
חלונות ההתאווררות כמו שהיו מקובלים בתיק שם
"….לבסוף, כפי שצוין לעיל, בבש"פ 1510/19 נקבע כי יפתחו למשיב חלונות אוורור נוספים. כעת, חלונות ההתאווררות הקבועים למשיב הם כדלקמן: בימים א' ג' ו-ה' בין השעות 22:00-18:00; בימים ב' ו-ד' בין השעות 12:00-9:00 ובין השעות 22:00-17:00; ביום ו' בין השעות 12:00-8:00; ביום שבת בין השעות 19:00-17:30. בנסיבות אלה, הפגיעה בחירותו של המשיב, הגם שהוא עצור בפיקוח אלקטרוני, הינה מינימלית (ע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 33 (20.4.2016)). ובאשר לעומס הנובע מתנאי הפיקוח על המפקחים, הרי שהפתרון לכך הינו כפי שציינה המשיבה, בהצעת מפקחים נוספים אשר יחליפו את המפקחים הקיימים.".
החוק בייחס לחלונות
מתוך בש"פ – פלוני 4807/20:
"סעיף 22ד(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996, מונה את התכליות השונות שלשמן יהיה רשאי עצור בפיקוח אלקטרוני לצאת ממקום הפיקוח באישור בית המשפט, כלהלן:
"חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין – גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו".
הפסיקה אימצה גישה מצמצמת באשר ליציאה לחלונות התאווררות קבועים במהלך מעצר בפיקוח אלקטרוני כך שאישור כאמור יינתן רק במקרים חריגים המצדיקים זאת. כפי שצוין לא אחת, מעצר בפיקוח אלקטרוני, כמו מעצר בבית המעצר, נועד להפחית את החשש מפני מסוכנות הנאשם ומפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט. בהתאם לכך, כשם שבעת מעצר מאחורי סורג ובריח לא ניתן – ככלל – לצאת לחלונות התאווררות קבועים, זהו הדין גם בכל הנוגע למעצר בפיקוח אלקטרוני, למעט במקרים חריגים כאמור (ראו: בש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 14-13 (11.1.2017); בש"פ 6646/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 3-2 (29.8.2017); בש"פ 2735/19 גבאי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (5.5.2019)).
איזוק אלקטרוני ועבודה
בש"פ 5440/19 : אברהם חי חסון:
"….מעצר תחת פיקוח אלקטרוני לא נועד לאפשר יציאה לעבודה (ראו בש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (11.1.2017)), ועל כן בקשת העורר לצאת לעבודה במסגרתו היא בקשה חריגה מאד. בקשה זו הוגשה אחרי תקופה לא ארוכה יחסית של מעצר באיזוק אלקטרוני (כשמונה חודשים) שבמהלכה נרשמו לחובת העורר שתי הפרות תנאים (שעניינן יציאות בלתי מאושרות ממקום הפיקוח). הדיון בהליך העיקרי עתיד להסתיים בחודשים הקרובים. בהחלטתו, בית משפט קמא נתן את דעתו לכל אלה, תוך שהוא מציין כי המסוכנות הנשקפת מהעורר לא פגה. בנסיבות אלו, בית משפט קמא סבר כי אין לשחרר את העורר למעצר בית חרף המלצתו של שירות המבחן. נמצא אפוא כי בית משפט קמא הגיע להחלטה מאוזנת לאחר ששקל את כל השיקולים הנכונים. בהחלטה זו לא נפלה שום טעות המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה".
בפועל שם הייתה יציאה יומית של 3 שעות, וכן אפשרויות נוספות.
תחליף למפקח אנושי?
העברה ממעצר לשחרור באיזוק!
טיפול בהפרות
העברה מאיזוק למעצר בית ללא איזוק:
לאחר קיומו של איזוק ועם השתנות התנאים, לדוגמה חלוף הזמן, העדת העדים שיש סיכון מוגבר להם ועוד – ניתן להגיש בקשות לשינוי התנאים והסרת האיזוק (מיותר לציין של פתיחת חלונות באיזוק).
בש"פ 1373/22:
"….לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערר, במובן זה שהבקשה תוחזר לדיון בפני בית המשפט קמא, על מנת שייבחן אותה לגופה בהתאם למיטב שיקול דעתו. הטעם לכך הוא שמהחלטת בית המשפט קמא עולה החשש כי סבר שאין באפשרותו להורות על ביטול המעצר בפיקוח אלקטרוני, כל עוד לא חל שינוי ברמת המסוכנות הנשקפת מהעורר בהתאם להערכת שירות המבחן. סברתו זאת של בית המשפט קמא נבעה ככל הנראה מהאופן בו פירש את רוח החלטתו של בית משפט זה בעניין העורר בבש"פ 8631/21. ואולם, בפרשנות זו אין ממש. בהחלטה בבש"פ 8631/21 נקבע כי נכון לעת ההיא, ובהינתן מכלול הנסיבות ובכללן רמת המסוכנות הנשקפת מהעורר, לא היה מקום לקבל את בקשתו לעיון חוזר בתנאי מעצרו בפיקוח אלקטרוני, בוודאי לא כאשר הבקשה שהוגשה לא הייתה לשחרור לחלופת מעצר, אלא לפתיחת חלונות בפיקוח האלקטרוני לצורכי התאווררות ויציאה לעבודה. מאז ניתנה החלטה זו חלפה תקופת זמן נוספת, ולעת הזו שוהה העורר במעצר בפיקוח אלקטרוני מזה כשבעה חודשים, וזאת לאחר שהיה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך כחודשיים נוספים. זאת ועוד, הבקשה המונחת לעת הזו שונה מזו שנבחנה בשעתו, שכן היא מתייחסת לאפשרות כי העורר ישוחרר בשלב זה למעצר בית, במסגרתו תתאפשר יציאה לעבודה.
חלוף הזמן והשוני שצוין בטיב הבקשה מחייבים את בחינתה לגופה.
פיקוח שיפוטי על החלטת הממונה על האיזוק
בית המשפט בוחן לא רק את סבירות ההחלטה (מנהלית), אלא השופט יכול לשנות את התנאים להכביד אותם ולהפעיל יצירתיות בהכבדה.
מעצר בבית מעצר, תשעה חודשים
אולם בשל העובדה שכול יום מעצר (בד"כ בסביבות חודש וחצי עד לשחרור) נספרים כיומיים יש צורך בביצוע חישוב אריתמטי על מנת להבין כמה זמן האיש עצור ומתי להגיש בקשה להארכה !
"61. (א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה".
"62. (א) על אף הוראות סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש ובכלל זה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה".
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר שופט בית המשפט העליון כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של 90 ימים האמורה בסעיף קטן (א), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, ובכלל זה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, לתקופה שלא תעלה על 150 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או בלא ערובה" .
סיום התקופה ובאין בקשה להארכה
בש"פ 7700/19
"סעיף 61(א) לחוק המעצרים קובע:
"….נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון המעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה. ".
מיותר לציין – השחרור הוא בעת הדיון. בהמשך עוד יכול והתנאים יחודשו.
אולם יש כאן חשיבות רבה שכן – משהמעצר בפיקוח פג – יש לכך משמעויות רובת.
חובת הנימוק בעת הארכת האיזוק
בש"פ 5324/20: כאן לאחר הרשעה ברצח ולפני הטיעונים לעונש אורכו התנאים. דגשים לא במקור.
"הקושי במקרה זה נובע בין היתר מכך שהחלטת בית המשפט המחוזי איננה מנומקת וקשה לדעת מה היו השיקולים אשר הביאו אותו להורות על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, שעה שכאמור יש לערוך בחינה מחדש של מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין המעצר. קושי נוסף קיים בכך שהטיעונים לעונש נקבעו בעוד כשלושה חודשים ליום 25.10.2020 ועניין מעצרו של המשיב לא יובא לדיון לפני בית המשפט המחוזי עד לאותו מועד, אם בכלל".
הכרה בתקופת מעצר הבית באיזוק אלקטרוני
"…. לצורך קביעת משקלו של הפיקוח האלקטרוני כשיקול לקולה, יש לבחון, בין השאר, את תקופת המעצר, את היקף ההגבלה על חירות העצור, ואת ריחוק מקום המעצר מביתו, ממשפחתו וממרכז חייו (שם, בפסקה 33).
בענייננו, המערערים ריצו את תקופת מעצרם בפיקוח אלקטרוני בבתיהם, במשך חודשים אחדים. צביקה לא היה נתון לפיקוח אנושי וניר וצביקה היו נתונים לפיקוחן של מספר קרובות משפחה.
המערערים יכלו לצאת מבתיהם לצורך התייצבות לדיונים ולחקירות, או לכל מטרה אחרת שאושרה על ידי הפרקליטות (ללא צורך בהחלטת בית משפט) (ראו מ"ת 44085-11-15, החלטות מימים 23.12.2015, 24.12.2015 ו-27.12.2015).
איני סבור כי תנאים אלו מצטברים לכדי נסיבה משמעותית לקולה, ולא ראיתי להתחשב בכך בגזירת העונש.
