זכות השתיקה בבית המשפט זכות השתיקה בבית המשפט:
המשפט הפלילי אמור להיות בנוי לא רק על משחק בכללים והתנגדויות, אלא, ובעיקר על חשיפתה שלך האמת – והדרך לאמת היא באמצעות עדים ! כמו גם באמצעות ראיות שיוגשו על ידי עדים!
פעמים רבות יש רק עד אחד לאירוע וזהו הנאשם. במקרה שכזה יכול היה הנאשם לשתוק ובכך לצאת זכאי.
עורך דין פלילי מיומן צריך לאתר אירועים מסוג זה.
באם הייתה זכות שתיקה בבית המשפט – לא היה יכול להיגזר מהשתיקה שום דבר – הרי מדובר בשימוש "בזכות"!
שיובהר מראש – אין זכות שתיקה בבית המשפט!
שתיקה בבית המשפט מובילה לסנקציה קשה שמשמעה שיש בעצם השתיקה בכדאי לחזק את ראיות התביעה.
זכות השתיקה במשטרה היא זכות שקיימת ! לא כמו בבית המשפט!
זאת הזכות שלא לבנות את התיק כנגדך בעת החקירות במשטרה ! ההיגיון אומר, עדיף לשתוק מאשר לשקר את עצמך לדעת, פשוט לשתוק!
זכות השתיקה בבית המשפט – דבר החוק
חוק סדר הדין הפלילי:
בסיום פרשת התביעה מתחילה פרשת ההגנה – הנאשם כאן הוא העד הראשון של פרשת ההגנה.
. 161 – (א) הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
(1) להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
(2) להימנע מהעיד.
(ב) בית המשפט יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) ואת תוצאות הימנעותו מהעיד כאמור בסעיף 162.
(ג) נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.
162 – (א) הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך סעיף 11 לחוק לתיקון הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 או לצורך סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.
(ב) הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.
נאשם שבחר להעיד, לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בענין הנוגע להרשעותיו הקודמות, מלבד אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.
זכות השתיקה בבית המשפט – למה קיים הסעיף?
הרשעה יכולה להתקיים רק באם המדינה הצליחה לשכנע מעבר לכול ספק סביר!
המדינה מעוניינת בתגובת הנאשם במשפט פלילי – לבטח בתגובה לכתב האישום כנגדו.
השאלה המכרעת היא האם בעצם מתן התגובה האדם מסייע לעצמו או מזיק לעצמו?
על מנת ל"עודד" עדות של נאשמים נקבע הכלל : הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע !
מדובר כמובן בחיזוק ואולי אף "סיוע" – אבל אין בעצם השתיקה ראיה שתוביל להרשעה במקום בו אין ראיות אחרות ! כעורך דין פלילי חייבים לשקול את התועלת בעדות הנאשם מול הנזק שהוא יכול להוביל – לדוגמה באם הוא משקר עצמו לדעת בלי הפסקה !
שקרים הם כלי חזק הרבה יותר להרשעה!
זכות השתיקה – הגרסה מהחקירה במשטרה
ראוי לציין העדות במשטרה מוגשת בתחילת המשפט (בהנחה שין טיעון לזוטא) אל תוך התיק הפלילי – אולם מדובר בעדות שיכולה לשמש רק כנגד החשוד – או באם הוא הופך לעד במשפט גם כנגד האחרים.
מתי לא מומלץ לשתוק?
יש פעמים שבשתיקה יש סוג של הודעה!
לדוגמה באם אתה חשוד בעבירות מין, ואתה מסרב להגיב לחשדות! בנסיבות שכלאו יהיה לך קשה להסביר בהמשך את אותה התנהלות ! (לא מדובר במשהו מוחלט – ובמשרדי יש זיכוי גם בנסיבות שכאלו). באם הסירוב הוא גם לקחת חלק בעימות – קשה יהיה לשנות את התמונה בהמשך הדרך!
אולם – ברור שבאם רק אתה ואדם נוסף הייתם במקום מסוים – ואתה לא מגיב על החשדות – יש בכך על מנת לחזק אותם!
שמירה על "זכות השתיקה" עבור אחרים!
שמירה על זכות השתיקה נזקפת לחובתו של השותק.
אבל לעיתים יש לשותק אינטרס אחר – מאשר שלו עצמו.
יש מקרים שהשתיקה היא סוג של הקרבה עצמית של הנאשם – עבור אחרים שמועמדים יחד עמו למשפט פלילי. הרי באם הוא לא יעלה לדוכן העדים – הוא לא יחשב לעד במשפט.
בנסיבות אלו הוא לא יחשב לעד כנגד השותפים שנמצאים בכתב אישם מאוחד יחד עמו.
דוגמה מר אהוד אולמרט והגב' שולה זקן
הגב' זקן לא עלתה לדוכן העדים משפט הירושלמי שלה ושל מר אולמרט מתוך מחשבה שכך העדויות שלה לא ישמשו כנגדו.
ההימור השתלם – אבל בהמשך המשפט נפתח שוב – וההימור כבר היה פחות מוצלח.
מר אולמרט נשפט גם על כך שדאג שהגב' זקן לא תעיד במשפטו – מדובר בעבירה של "שימוש הליכי משפט".
מתי ראוי לשתוק בכול זאת גם בבית המשפט
יש מקרים בהם יש את החובה לשתוק! גם בבית המשפט.
מקרה הפשוט הוא אירוע בו אין ראיות לתביעה לדבר. כאן עליה לעדות יכולה להתחיל וליצור ראיות ולהחמיר את המצב.
לדוגמה :
הנאשם נחשד בסדרה ארוכה של פריצות. במשטרה שתק.
בבית המשפט התביעה מגישה את החומרים שיש לה אודות לאירועים כראיות מוסכמות.
ברור לחלוטין שהתביעה בונה את הסיום של הראיות על כך שבעת החקירה הנגדית שלו תיצור לעצמה ראיות נוספות – שכן הזיהוי הוא לא ראיה מספיקה לדבר.
שהראיה לא מספיקה – אין מה לדון בסיוע לראיה שאין בה דבר!
לכן שתיקה כאן הובילה לסדרה לא נגמרת של זיכויים!
מקרה נוסף שם ראוי לשתוק
הנאשם חש את החובה לא לשתוק ולהסביר את עצמו ב"זכות" לבצע את האירוע הפלילי.
לדוגמה (של תיק ממשרדי) שהוא הסביר שאם הוא מטריד מינית – זה בסדר.
כאן עדיף להיות מורשע – אבל שבית המשפט לא ייחשף למלוא הדעות של האדם הנ"ל. לבטח שהוא במצב שאינו מצליח לשתוק ולדבר רק לעניין.
ההבחנה בין זכות השתיקה בבית המשפט לזאת בחקירה במשטרה
המשטרה נוהגת לאמץ את האמור בבית המשפט כאיום כנגד "זכות שתיקה" במשטרה.
מדובר בשימוש שהמשטרה מבצעת – וזה לא בחוק.
בבית המשפט יש שופט!
יש סנגור פלילי!
יש פיקוח!
יש חוק מסוים וספציפי!
זהו לא המצב בעת החקירה במשטרה! שם אין דבר מכול אלו – כך שהנגיסה בזכות השתיקה בסיוע הפניה מחוק ממקום אחר אינה ברורה – הדברים נאמרים למרות ששופטים רבים מקבלים את הקו המשטרתי אל תוך המשפט הפלילי!
מתוך פסק דין אדרהם מולמאני – 5268/17:
"….בנוסף, בענייננו התייצב סלים כעד במשפט – והגם ששתק בחלק הארי של עדויותיו, גם מעד כזה באפשרות בית המשפט להתרשם. זאת, בפרט בהתחשב בכך שהעיד כי "מה שמסר במשטרה" הוא אמת (ראו פסקה 50 להכרעת הדין). יכולתה של הערכאה הדיונית להתרשם באופן בלתי אמצעי מהעד, היא שעומדת בבסיס ההצדקה לכלל לפיו בית משפט שלערעור לא ייטה להתערב בממצאי מהימנות, ומשכך לא מצאתי כי הוצגה כל עילה להתערבות. כאן המקום להדגיש כי חרף סירובו של סלים להשיב לשאלות בחקירה נגדית לגופו של עניין, הייתה לבית משפט קמא הזדמנות ואפשרות להתרשם ממהימנותו של סלים ולו באופן חלקי. כפי שצוין:
"מעבר לאמור, המקרה הנוכחי אינו שגרתי, וסלים לא היה העד השותק 'הקלאסי', בשני מובנים. תחילה, בעדות השלישית, סלים סירב לענות על שאלות לגבי אירוע הירי עצמו אך הסכים להעיד לגבי הטענה לפיה הוא חוזר בו מהגרסה המפלילה, בעדות מפורטת שמשתרעת על פני 22 עמודים, בחקירה ראשית וחלק מחקירה נגדית. שנית, בתום העדות השלישית לסלים, הוא אמר בבירור שהוא היה הנהג וכי 'מה שמסר במשטרה' – אמת. לכן, ניתן היה להתרשם מסלים באופן כללי חלקי, ובכל אופן, בין אם הוא עד שותק 'מלא' ובין אם 'חלקי', המדובר בסיטואציה המצדיקה – ואף מחייבת – ליישם את הוראות סעיף 10א(א)" (פסקה 50 להכרעת הדין)".
