מעצר לחקירה פלילית.
החקירה הפלילית נועדה להביא ראיות להוכחת האשמה.
נוכחות בעת החקירה במשטרה היא אירוע מורכב שמחייבת התמודדות נפשית ושכלית מהנחקר – על מנת לשפר את מצבו.
– ההתמודדות דורשת הבנה משפטית שתיצור שיקוף של המציאות בכול רגע נתון לעיני הנחקר!
שמעורב מעצר לחקירה – או חשש למעצר – החשיבה משתבשת פעמים רבות! אסור ליפול לכך שהמטרה "הגדולה" תישכח בשל קשיי הרגע
עורך דין פלילי מוטי אדטו – עם ניסיון של 22 שנה בדין הפלילי – ייצוג במאות הליכים פליליים.
חירום – 24 שעות – 052-23-32-651.
מעצר ימים שלבי המעצר:
שלבי המעצר לחקירה פשוטים
השלב הראשון הוא החלטת שוטר לעצור אדם – הוא מבחין באירוע אלימות/בעת חקירה – הוא סבור שיש אירוע שמוביל אותו לכדאי סמכות מעצר והוא עוצר את האיש. (בפרק אחר הסיבות למעצר על ידי שוטר).
בגדול לשוטר צריך להיות חשד סביר לביצוע עבירה בת מעצר – או חוסר יכולת להבטיח את החקירה הפלילית (קודם עיכוב).
החובה בעת המעצר על המדינה היא קיומו של הליך הוגן
מפסיקת בית המשפט העליון :
"….כן ראו את דברי הנשיאה ד' ביניש בפסק דינה המהווה ציון דרך בעניין יששכרוב:
"מבלי למצות את הסוגיה, נציין כי בשיטות משפט זרות הקרובות לשיטתנו ואף באמנות בינלאומיות, כוללת הזכות להליך פלילי הוגן את זכותו של נאשם לדעת מדוע נעצר ובמה הוא מואשם, הזכות להיות מיוצג על-ידי עורך-דין, הזכות להיות נוכח במשפט, הזכות למשפט פומבי על-ידי ערכאה בלתי תלויה וניטראלית והזכות להתגונן במשפט ולהציג ראיות רלוונטיות. כן כוללת הזכות האמורה את חזקת החפות, את עקרון החוקיות ואת האיסור להעמדת הנאשם בפני סיכון כפול להרשעה בגין אותו מעשה (ראו: Cheney הנ"ל, בעמ' 78-77). במדינות רבות בעלות מסורת משפטית דומה לשלנו וכן בפסיקתו של בית-הדין האירופאי לזכויות אדם, נקבע כי הזכות להליך פלילי הוגן כוללת גם את זכות ההיוועצות בעורך-דין ואף את זכות השתיקה והזכות מפני הפללה עצמית בשלב החקירה, אף שאין בכך כדי למנוע הסקת מסקנות שליליות משתיקתו של הנאשם בחקירתו (ראו, למשל, עמדתה של הפסיקה האנגלית בהקשר זה, אשר אושרה על-ידי בית-הדין האירופאי לזכויות אדם: שם, בעמ' 86-90; עוד ראו: A. Ashworth "Article 6 and the Fairness of Trials" [1999] Crim.L.R. 261, 265-267)" (עניין יששכרוב, פסקה 66 לפסק דינה)).
כאן חייבים להבין – על הנחקר להבין היטב מה מתקיים!
לא הבין – יש בעיית התקיימות! אסור לנחקר לוותר בשם הלחץ של המעצר על הבנת האירוע שמתקיים! והסיבות לו!
עורך דין פלילי – מעצר לחקירה בפועל
קצין משטרה נדרש לאשר את המעצר לחקירה. (לא פעם בין שני השלבים תהה החקירה הפלילית).
קצין המשטרה יכול גם להחליט שדי בכול הליך אחר או תנאי הרחקה/מעצר בית ואין חובה לעצור במעצר לחקירה ממש בבית מעצר- אז יתבצע הליך שחרור בתנאים אלו ו/או אחרים.
ראוי לציין, בעבירות קלות מרגע שהחקירה הפלילית הסתיימה – פגה עילת המעצר לחקירה – החקירה תמה – כך שזהו שיקול מרכזי לשחרור. (ההודיה בתיק).
לאחר החלטת קצין המשטרה על המעצר לחקירה עצמו אמורים להעלות את החשוד (כאן כבר בכול מקרה החקירה התקיימה) אל קצין החקירות או חליפו – לצורכי שימוע והסבר מפיו – או מפי עורך דינו הפלילי.
אז מתקיים הליך של "שימוע" בפני קצין משטרה הבכיר יותר.
– אז יוכל ה"עצור לחקירה" שעדיין הליכי המעצר לא הסתיימו לגביו לעתור שלא להיות עצור לחקירה אלא להיות משוחרר בתנאים או ו/או אחרים.
ראוי לציין, פעמים רבות קצין המשטרה "האחראי" על החקירות לא נימצא בשל השעה. לכן באופן לא מובן האיש יעצר, ויבוקש לפני דיון המעצר תעשה הערכת מצב מחדש.
אז יקבע שחרור בתנאים אלו ו/או אחרים – שחרור שללא ספק היה יכול להתקיים במועד קדום יותר.
דוגמה להליך השימוע – בגין מעצר לחקירה
אדם נעצר על תקיפת שכנו. ב"שימוע" מול קצין המשטרה הסביר:
א. אני בן 45 מעולם לא היה לי אירוע אלימות.
ב. במקור אני הבנתי שטעיתי והתנצלתי. שם מה שקרה זה שהשכן הטריד את אישתי – ואני מצטער.
ג. תכלס החקירה הסתיימה אני הודתי והסברתי.
ד. אחי כאן בתחנה בחוץ, הוא גר בעיר מרוחקת ואני הלך אליו לחמישה יים והגיע בכול עת באם הוזמן לחקירה. בבית המשפט.
בנסיבות שכאלו יש סיכוי ניכר שהאיש ישוחרר כבר בשלב זה – ולא יאלצו להמתין ליום המחרת על מנת ליצור את השחרור בבית המשפט.
ראוי לציין – תמיד טוב לערוך את אותו השימוע בסיוע עורך דין הפלילי שדואג כבר בתחנה לכול הדברים ומנסה לקדם את הליך השחרור.
עוד לציין – בהליך שם אפשר ליצור קידום רב להחלטת השחרור של יום המחרת.
עוד לציין – נחקר חכם נוטע וזורע את עילות השחרור שלו בחקירות (כמו גם את הנסיבות של הטיעון לעונש) ומרצף את התיק הפלילי כולו בטענות הגנה שלו עצמו.
דוגמה – שימוע על מעצר לחקירה במשטרה
אדם נעצר על החזקת סם לשימוש מסחרי. במהלך החקירה הוא מצליח להציג את המציאות ומראה שמדובר בשימוש אישי.
למרות הכמויות. בנסיבות אלו – אין עילת מעצר מעצם כמויות הסם !
יש הודיע בסם. הממצא תפוס. אין חשש לשיבוש. אין מסוכנות (שימוש עצמי בסם). כך שהליך השחרור הוא מחויב!
האם אפשר לערער על החלטת קצין משטרה למעצר לחקירה (24 שעות ראשונות)
בעבר מדובר היה בשאלה מהותי – היום התשובה פשוטה – ברור שכן.
גם ב 24 השעות הראשונות לצורכי מעצר לחקירה – יש צורך במשהו על מנת ליצור את ההליך של המעצר.
"משהו" הכוונה לחשד סביר ועילה סבירה!
שאלו לא מתקיימים – אין סיבה למעצר!
המעצר הראשוני הוא שימוש בסמכות המעצר – וברור לחלוטין שאפשר להשיג עליו – אבל הנטל עובר לעצור לפעול כנגדו.
לציין – נדיר מאוד להשתמש בסמכות הנ"ל ולערער על המעצר במצבים אלו. הדבר נעשה שהמטרה של המעצר היא לא בחשוד עצמו אלא באחרים.
לדוגמה מפעילים לחץ על אדם להודות בכך שגם בני משפחתו שלא קשורים לאירוע באופן שאפשר להבין/לראות – נעצרים!
עורך דין פלילי – מעצר ימים – מעצר לחקירה
המעצר לחקירה, שאשמתו לא הוכחה ויש סיכוי שאין כלל אשמה במעשיו השונים – לא אמורה להיות אירוע קל כל כך.
– חייבת להיות נסיבה מלווה שתוביל לא רק לחשד אלא לצורך במעצר עצמו. כמובן חוסר יכולת להגיע לאותו בטחון חקירתי – גם לא בתנאים של שחרור.
נכון קיים חשד שיש צורך לבחון, אבל המעצר, במשטר בו שולט החוק, הרי הוא האופציה האחרונה של החוסר יכולת להגיע לביטחון לחקירה/משפט/ציבור באמצעים אחרים.
היינו כל כלי של שחרור בתנאים אמור להיבחן – ורק חוסר היכולת להוביל לתנאים שלא יסכנו את החקירה – מוביל למעצר עצמו.
לדוגמה – מתי לא ראוי היה – מעצר לחקירה
אבי בניהו דובר צה"ל לשעבר שנעצר שהמדינה כתבה על הבקשה "סיכון ביטחונו של אדם" -בהתעלם מהחשדות.
אדם סופר נורמטיבי ורב זכויות – האם יש סיכון באם ישן בביתו ויחזור להמשך החקירה בשעות הבוקר?
היום הכול מסכימים שמדובר במעצר שהיה "מוטעה" לכול הפחות.
ראוי לדעת – שמדובר באדם "חלש" הסיכוי למעצרו הוא גדול הרבה יותר. כך שיש צורך בטיעון שימחיש את נקודות החוזק של החשוד, במנותק מהחלק שדם באשמה באירוע זה או אחר!
קו ההגנה של החשוד הוא כלי מרכזי בקביעת הקו לניהול דיון מעצר הימים.
לדוגמה – זכות השתיקה בחקירה מול מעצר לחקירה
ההחלטה – שמירה על זכות השתיקה!
בנסיבות אלו ברור שיש צורך לבדוק את החשדות בייתר הקפדה וכי הדבר מסבך את החקירה הפלילית ולהוביל מכך למעצר לחקירה ממושך יותר!
עתה יש לשאול שתי שאלות:
א. מהן הראיות שמעלות את החשד הסביר באדם.
ב. האם השוטרים הבינו את הנסיבות שהוא לא משתף פעולה.
לאחר ברור נקודות אלו יש לפעול להבנת מלוא התמונה.
– על מנת להרגיע חששות ולבחון את המציאות במקצועות – ולא מתוך פחדים ושמועות שהשוטרים יפיצו.
האם המעצר הוא האופציה אחרונה לקידום החקירה? ממש לא!
במדינת ישראל כידוע המעצר אינו האופציה האחרונה – אולי האחרונה בחוק, אבל לא בפועל.
המעצר משמש לערעור נחקרים, ליצירת תלות והובלה של חשודים לכדאי הודעה באשמה.
– לא פעם מיד אחרי ההודעה ישוחרר החשוד – לא פעם הוא גם בין בין השורות את המסר הזה מהחוקר -"תודה תשתחרר".
אין עניין לציבור להוכחת החשד – אז למה מעצר לחקירה?
בתיקים פליליים רבים שם נחקרו מגוון רב של עבירות פליליות – היה אדם עצור ואפילו זמן ממושך.
עברו הזמנים, התיק חקירתו הסתיימה, והנה להפתעת הכול התיק מסתיים בסגירה בשל: "אין עניין לציבור".
עולה השאלה האם הציבור יכול כל כך להתעניין בתיק פלילי בשלב החשדות ולאבד את העניין בתיק הפלילי בשלב המשפט?
במיוחד לאחר שסוגיית האשמה כבר הוכחה? היינו האיש אשם ביותר – למה לסגור את התיק?
אבל …. זהו לא הפרק הזה – פרק זה דן בהיבט המשפטי של הליך המעצר ימים.
פרק זה דן בהיבט המשפטי הטהור של החקירה הפלילית וסוגיית המעצר – משפטית
בעת המעצר לצורכי חקירה יש התנגשות בין שתי זכויות הזכות לחרות וזאת מתנגשת במספר עקרונות אחרים והם:
א. צורכי החקירה הפלילית.
ב. חשש משיבוש הליכי חקירה ומשפט.
ג. מסוכנות.
ד. נימלט ממשמורת חוקית (זהו תת סעיף שלא ממש קשור – כאן אין סמכות שחרור באם זאת המציאות).
אלו "הסיבות" לביצוע המעצר לצורכי חקירה. ראוי לציין שמסוכנות אישית אינה עילת מעצר היינו עבר פלילי וכו לא ישפיעו בשאלת החשד (כן ישפיעו בשאלת החלופה וכו).
יש סוג של איזון בין הנסיבות כולן שהחשדות חמורים – די בחשד שאינו ברף העליו – ולהפך.
כנל לגבי העילה – שיש חשד כבד לשיבוש – די בחשדות גם על עבירה "קלת ערך" יחסית.
לדוגמה:
חקירה של איומים (עבירה יחסית לא מהחמורות).
יש שתי קווי התנהלות.
א. החשוד בוכה ומצטער ומסביר שהוא פעל מתוך מצוקה אישית.
ב. החשוד מסביר שהוא כבר ידבר עם המתלונן וזה יבטל את תלונתו.
מיותר לציין -במקרה ב' תעדיף המשטרה מיצוי החקירה לפני כל דבר אחר.
לדוגמה:
אדם שהשתחרר ממאסר שביעי על פדופיליה הוא נעצר על ידי שוטרים שהלך ברחוב – האם עילת מעצר?
אין כל עבירה פלילית (בהנחה שאין איסור על הליכה ברחוב) בנסיבות אלו שאין חשד כלל לעבירה פלילית – אין עילת מעצר כלל ! (עברו הפלילי אינו פקטור בסוגיה זאת).
הסיבה למעצר לחקירה
החקירה יכולה להתקיים עם ו/או ללא מעצר כלל – זהו נושא ברור.
שאלת המעצר גם אינה פקטור בשאלת העונש בהמשך. עיין ערך הנשיא קצב שנדון לעונש חמור שעה שהוא משוחרר ולא עצור!
תכלית המעצר לצורכי חקירה – "מעצר הימים" – היא תכלית מניעתית – היינו למנוע – למנוע את :
השיבוש או את המסוכנות.
העילה הנוספת היא כאמור צורכי החקירה (עילה נדירה יחסית שהיא עומדת לבדה).
בנסיבות אלו תמיד תעלה השאלה – למה לעצור את האיש ? מה הסיכון המיוחד שהוא יוצר, מה החלופה שהוא מעלה שיכולה לסתור את אותו הסיכון.
נחקר חכם משבץ את הטיעונים הנ"ל בעת מתן התשובות שהוא נותן בחקירות!
היינו הנחקר לא רק חייב לזכור את עקרונות הבניית הענישה (במקרים של הודיה) אלא גם את עקרונות הסרת המסוכנות.
דוגמה חוסר אמון בסיסי
לעיתים אנו רואים אדם שעצור שהחשדות כנגדו הם "פעוטים יחסית" אולם אין דרך לתת בו אמון שישמור על החקירה לדוגמא ו/או לא יסכן עדים – פעמים רבות לאור נסיון רע מהעבר.
נחקר חכם מסייע לשופט/שוטר להאמין שהסיכון הנו מינימלי! היינו הוא ראוי לאמון!
לדוגמה – עלילה בתחום המין
חשד כבד אודות אונס אפילו – שבוצע לפני שנים.
הנחקר מסביר שלא רק שהוא לא אשם – אלא מדובר במתלוננת שמעלילה עליו, שהיא הייתה עמו בקשר עד לאחרונה.
– כך שמעט מוזר שהיא הייתה איתו בקשר לאחרונה.
הוא מציג ראיות לפסקה למעלה.
הוא עושה דבר נוסף – הוא מסביר שהוא מוכן לבוא לכול הליך חקירתי בהמשך.
הוא ישהה בבית אחיו שהוא עורך דין במקצועו – והוא זה שיפקח עליו שהוא לא יפה כל תנאי שהו.
הסיבה למעצר לצורכי חקירה
החקירה יכולה להתקיים עם ו/או ללא מעצר כלל – זהו נושא ברור.
שאלת המעצר גם אינה פקטור בשאלת העונש בהמשך – עיין ערך הנשיא קצב שנדון לעונש חמור שעה שהוא משוחרר ולא עצור!
תכלית המעצר לצורכי חקירה – "מעצר הימים" – היא תכלית מניעתית – היינו למנוע – למנוע את :
השיבוש או את המסוכנות.
העילה הנוספת היא כאמור צורכי החקירה (עילה נדירה יחסית שהיא עומדת לבדה).
בנסיבות אלו תמיד תעלה השאלה – למה לעצור את האיש ? מה הסיכון המיוחד שהוא יוצר, מה החלופה שהוא מעלה שיכולה לסתור את אותו הסיכון.
נחקר חכם משבץ את הטיעונים הנ"ל בעת מתן התשובות שהוא נותן בחקירות!
עורך דין פלילי הסבר – הליך המעצר ימים
בהליך המעצר – יש תפקיד חשוב במיוחד לראיה של השופט את המציאות.
– הרבה לאור העובדה שלא פעם התשובה תינתן לשופט ולא תישמע באולם.
ראוי תמיד לדאוג שהתשובה תהה בכתב – מי יודע אולי בהמשך אנו נוכל לראות את הדברים – כך שה"סיכון" בראיה שבעתיד מובילה את הצדדים להקפדה על הזכויות בזמן הווה.
תפקיד השופט במהלך הדיון של מעצר הימים
תפקידו אקטיבי – היינו הוא המצווה לבחון – הרי את החומרים אין בידי ההגנה ועורך הדין הפלילי של הנאשם מגשש את דרכו באין חומר הכללי – לכן השופט מצווה לפעול לטובת העצור.
– השופט הוא העניים של העצור ובהעלאת שאלות הסנגור הפלילי יוצר מציאות בה השופט בוחן עבורו את המציאות.
המטרה של עורך הדין הפלילי היא ליצור זהות אינטרסים עם השופט לבחינה ובדיקה של האפשרויות לקיצור המעצר.
עורך דין הפלילי פועל על מנת להוביל ליצירה של התנאים לשחרור/רתימה של היחידה החוקרת לברור טענות של ההגנה להמשך.
לבצע "ריגול" בחקירה והבנה הפנמה של מהו החומר שמנחה את החוקרים!
כמובן יש חלק שמרכזו שלא בדיון – זהו הייעוץ בעת החקירה הפלילית וההתמודדות אל מול פעולות החקירה!
מעצר ימים – סעיף 15 (ד) חוק המעצרים
"השופט רשאי לחקור את השוטר על בקשתו. היה הדיון בפני החשוד, רשאי אף הוא או סנגורו לחקור את השוטר".
הבסיס של השופט :
החומר ראיות מוצג לעיניו של השופט בלבד!
למעשה זהו תפקידו של השופט כמפקח על על החקירה הפלילית – לכוון את החקירה, השופט יכול להורות על דרכי בדיקה, מקורות לבדיקה, ועוד.
בעת שלב השאלות הסנגור הפלילי יכול לעתור שהשופט יציג את התשובה לעיני השופט – השופט הוא כלי הבקרה של הסנגור.
דיון מעצר לחקירה באולם בית המשפט
השלב של דיון באולם המשפט – הבקשה להמשך שהות במעצר בעת ימי החקירה :
ס 15 (ה): שהתשובה יכולה לחשוף דבר שאין רצון שהחשוד ידע – התשובה נמסרת לבית המשפט בכתב.
המבחן לתשובה שלא תימסר להגנה:
מבחן השיבוש. היינו האם מתן התשובה ייתן בידי החשוד כלי לחקירות ובכך תשובש החקירה עצמה שלו או של אחרים ?
לאחר מתן התשובה – התשובה בכתב מסומנת ומוחזרת לתיק החקירה.
דיון מעצר לחקירה: חשיבות הסימון של התשובה
קיימת חשיבות רבה בביקורת על התשובות של החוקרים בעת הדין של מעצר לחקירה פלילית.
בעבר הוכח ששעה שאין ביקורת כלל הם מעדיפים שהנחקרים שלהם ישהו בחדרי המעצר – גם שעה שהם אינם מקדמים את החקירה באופן ראוי.
א. לצורך בחינה בדיון הבא.
ב. לצורכי ערר. זהו הרי אחד המסמכים שמבססים את ההחלטה – ולכן ראוי שיהיה מסומן לצורכי בקרה.
באופן עקרוני מה שאין בו שיבוש או חשש שיבוש יש צורך לענות.
מעצר ימים – נקודה חשובה ביותר
לעתים אחרי החקירה החשוד עדיין לא מבין ולו דבר – הוא המום.
הוא לא מבין בדיוק מה מיחסים לו – כאן במקרים מסוג זה חובה להסביר לחשוד – היטב מהן החשדות בדיוק.
כמובן שאין צורך שהמשטרה תציג את הראיות שיש לה – אבל את העובדות להן היא טוענת היא חייבת להציג.
ההבדל בין הארכת מעצר ראשונה להארכת מעצר בהמשך
שעה שהשוטר עוצר – צריך בדל של חשד!
לעיכוב עוד למטה מזה.
לשיחה מול קצין המשטרה – יש צורך בחשד ועבירה בת מעצר.
לשימוע – צריך לראות באם יש בדל של צורך.
לדיון הראשוני – בבית המשפט – באם יש חשד סביר (אפילו שמועה לא מבוססת) ניתן להסתפק בכך בתלות בעבירה הפלילית (לדוגמא בעבירה חמורה של רצח). כך יוצא שלצורך מעצר בעבירה פלילית חמורה די בחשד קל ערך יחסית.
מיותר לציין – ככול שהעבירה פחות חמורה יש צורך בחשד מבוסס הרבה יותר.
אבל עם המשכות הליכי המעצר אין בכך די.
ככול שזמן המעצר יימשך עוצמה הראיתית חייב להיות גדולה יותר ויותר. (כמובן הדבר הוא בייחס לעבירות חמורות).
המשך המעצר מותנה בהתפתחות החקירה באופן הולם.
