קשירת קשר לביצוע פשע

קשירת קשר לביצוע פשע – עבירות הסל, הן עבירות שקשה במיוחד להתמודד איתן. פרק בבניה 12/19

המדינה חוששת ממציאות במסגרתה מספר אנשים מחליטים לבצע יחדיו אירוע מסויים, חובה לדעת לא כולם צריכים לקחת חלק בכל שלבי הביצוע, אולם יש מציאות במסגרתה גם אנשים עם מעורבות שאינה רבת פעלים ישפטו כעבריינים ראשיים.

לא אחת ההוכחה לעצם ביצוע הפעולות של כל אחד מהם – היא לפי ראיות נסיבתיות.

פרק זה בא ולציין לאור פסק דין בנושא את המידע הנ"ל על עבירת קשירת הקשר.

קריאת ההפניות מפסק הדין מלמדות הרבה – אולם חשוב לזכור – פסקי דין קוראים במקור.

פעמים רבות אל האישום הפלילי המושלם נגיע דרך צירי הקשר

סעיף 499 לחוק העונשין קובע כדלקמן:
"499)א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או
לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע
או עוון …"

ביסוד עבירת הקשר הנ"ל עומדת התחברות בין שני אנשים, או יותר, אשר
נועדה להביא לביצועו של פשע, או עוון (ראו: ע"פ 78/388 ווזווז נ' מדינת ישראל, פ"ד
לג(2 (373 ,375) 1979 ;

עבירת קשירת קשר לביצוע פשע כחלק מהעבירה המושלמת

משום כך, מדובר בעבירה עצמאית, אשר איננה נגזרת מהעבירה המושלמת

(עיינו: ע"פ 08/11068 מדינת ישראל נ' סנקר .((12.07.2010)

זאת ועוד, כבר נפסק כי ניתן להוכיח את קיומו של הקשר, באמצעות ראיות
ישירות, או באמצעות ראיות נסיבתיות, המאוחרות להיווצרותו של הקשר ככל שיש
בכוחן של אותם ראיות ללמד על עצם קיומו

(ראו: ע"פ 08/2860 אבו סריס נ' מדינת ישראל (2010.07.28 .(

(בית המשפט נדרש להתבונן במכלול הראייתי המונח לפניו
ולבחון האם ניתן ללמוד, או שמא להסיק, על קיומו של קשר מהמכלול הראייתי
הלכאורי, ובהקשר זה כבר נפסק כך:

סודיות הקשר

"קשר פלילי אינו נעשה בדרך כלל בפרהסיה ובנוכחות
עדים.

ראיות נסיבתיות

במקרים שלא ניתן ללמוד על קיומו מפיו של מי
מהקושרים, הראיות שניתן להעזר בהן להוכחתו הן
ראיות נסבתיות.

צירוף ראיות

כמו הוכחת כל עבירה על יסוד ראיות
נסבתיות, כך גם לגבי היות נאשם צד לקשר, יכולה
המסקנה הסופית להתקבל על יסוד צרופן של כמה ראיות
נסבתיות, אפילו שכל אחת מהן לבדה אין בה לשכנע בכוון
אשמתו"

(ע"פ 89/160 דג'אן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4(
793 ,797) 1991 ;