בתור עורך דין פלילי, באופן עקרוני, אחד הנושאים המרתקים לבחינה בתיק פלילי הוא הנושא של "הלבנת ראיות".
עורך דין פלילי מוטי אדטו
היינו כיצד לקחת ראיה שהיא לא חוקית – ולהפוך אותה לראיה שאפשרי להשתמש בה בהליך המשפטי.
למעשה כאן נמדדים עורכי דין פליליים.
הדבר קיים בעת החקירות במשטרה, אבל גם בבית המשפט.
באתר יש מספר התייחסויות לנושא אולם כל פעם עולה אספקט נוסף של הצורך בהלבנת ראית, מצד המדינה, ועל ההתמודדות מול הנושא מהצד השני.
נדון בנושא ממבחר סוגיות, מיותר לציין הנושא לא ממוצא.
חיפוש לא חוקי
שוטרים מגיעים לאדם ומבצעים עליו חיפוש.
השאלה היא כמובן מהי עילת החיפוש? האם חיפוש חוקי?
בעברי היו לי שני אירועים שבאחד מהם נירשם בדו"ח – עילת החיפוש "בחור אתיופי".
בשני עילת החיפוש "הולך ברחוב מצד לצד".
מיותר לציין שני אלה אינם עילת חיפוש. לפחות לא חוקיות.
היינו ברגע זה יש פסילה של הממצאים בעקבות אותו החיפוש.
מדובר במציאות של זמן עבר, כיום אירוע מסוג זה כמעט ולא יתרחש.
בעת החקירה במשטרה, לא רק הנחקר צריך להסביר את עצמו, גם השוטרים יצליחו להסביר את עצמם באופן מדויק יותר – גם אם שקרי.
בעברי היו תיקים פליליים של טורט טען שהוא מריח סמים בדירה ולכן ניכנס לחפש שם – השוטר ניכנס למצר עציץ של קנאביס בתוך ארון בחדר פנימי. כאשר החדר נעול.
https://www.ynet.co.il/news/article/sjpxawen9
השגת ראיות בדרך עבריינית
מה עושים שהמשטרה מפרה חוק וטוענת שיש לה ראיות?
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5448673,00.html
בסיום ההליך, לאור התנהלות מדוייקת של מר נווה – התיק נסגר והעיתוניאת נחקרה בהזהרה.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001341150
מציאות מול דימיון מזרחי
האומנם לשוטר יש את חוש הריח המדויק כל כך שהוליך ואתו לתוך הדירה, משם לחדר ומשם לארון באופן ישיר מכמו חץ?
מיותר לצין, התשובה היא לא ולא.
אבל, בפועל, בתי המשפט במשך שנים העדיפו להאמין לשוטר, באם לא ברור לשוטר היה מידע מודיעיני אולם על מנת להכשיר אותו הוא פעל כמו שפעל.
האם יש אדם כלשהו שמסוגל להריח בכאלה תנאים?
תיק נוסף בו הייתי מעורב – דירת גידול סמים
המשטרה מקבלת שיחה על דירת גידול.
הם מבטיחים למריח חיסיון אבל שואלים שלאות האם יש ריח וכו?
הוא עונה שאין ריח אבל הוא בטוח.
כאן היה אירוע של פריצה לדירה. אחריו היה המוסר בטוח מתמיד.
עכשיו יש בעיה – איך להלבין את האירוע?
התוצאה לאחר גילוי מעשי המשטרה התיק הסתיים במע"ת בלבד.
הלבנת ראיות בתיקי ראש הממשלה נתניהו
נהגים מהצוות הפנימי של ראש הממשלה שהם עובדי שב"כ מסרו מידע.
אין דרך לחקור אותם.
עכשיו צריך מוסר מידע אחר.
העברת
האזנת סתר – והלבנת ראיות
מה מתקיים כאשר האזנת סתר חוקית שקולטת חומרים על תיק פלילי מסוג שונה.
האם יש צורך בצו הרחבה? או אולי מדובר בעבירה מאותו הסוג?
רע"פ אליצור אטיאס רע"פ 1089/21
"..אם לזקק את עיקרי הדברים, "האזנות הסתר הן כלי חשוב בעבודת המשטרה, במיוחד בתקופה שבה הפשיעה הולכת והופכת מתוחכמת, מורכבת וקשה לאיתור ולמיגור, אך חשיבותן של האזנות הסתר ככלי להתמודדות עם פשיעה חמורה אינה גורעת מן החובה להפעיל כלי זה באופן מרוסן, אחראי ומידתי על מנת שלא לפגוע בזכויות הפרט מעבר להכרח ועל מנת שיישמר האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות של היחיד לבין זכותה של החברה להגן על עצמה" (בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו, פסקה 24 [פורסם בנבו] (13.8.2009)).
ולענייננו, המשמעות היא שנדרש צו הרחבה ככל שרשויות האכיפה מבקשות לעשות שימוש בתוצרי האזנת סתר תוך חריגה מהותית מהעבירות שפורטו בצו המתיר; והיעדרו של צו הרחבה כנדרש, עלול להשליך על קבילותם של תוצרי האזנת הסתר.
בבואנו לבחון אם מדובר בחריגה מהותית מהעבירות שבגינן ניתן הצו המתיר אם לאו, נראה כי מן הראוי לתת את הדעת למידת "הקירבה" בין העבירות השונות, התכליות שביסודן, הנסיבות האופפות את ביצוען, ומידת החומרה הגלומה בהן; ואין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים.
צווי האזנת סתר – על ראיות שכבר נימצאות
בנקודה זאת ממליץ על עיון בפסק דין של מיכל אגמון גונן.
ת"פ 20-12-51538 מדינת ישראל נ' אלוביץ' ואח'
" צו חיפוש מקום שחיפוש קודם בוצע שלא כדין – דנ"פ אוריך 7
99 .כפי שטענה בצדק המאשימה, בדנ"פ אוריך, נדונה השאלה הניצבת לפניי כעת – מהי
ההשלכה של פגמים שבוצעו בחיפוש, על בקשה להוצאת צו חיפוש נוסף, כאשר בשני המקרים מדובר בטלפונים ניידים חכמים. השופטים נחלקו בשאלה באיזה שלב יש לדון בפגמים והאם לעשות כן בנסיבות מסוימות במעמד שני הצדדים, שאלות שאינן מתעוררות במקרה שלפניי. אשר לשאלה
האם פגמים שנפלו בחיפושים קודמים מונעים הוצאת צו חיפוש נוסף באותו מכשיר, נקבע בדעת
רוב כי ככלל, גם אם נפלו פגמים בחיפוש שנערך טרם הבקשה לצו חיפוש, עובדה זו כשלעצמה לא
תמנע הוצאת צו חיפוש אלא אם מדובר בפגמים חמורים במיוחד. בפס' 116-118 קבעה כב' הנשיאה
חיות כי רק במקרים "קיצוניים וחריגים" אי החוקיות תביא לדחיית הבקשה.
עוד קבעה אשר לחומרת הפגם )בפס' 116 לפסק דינה(: "ככל שהחיפוש הבלתי חוקי נעשה בזדון )להבדיל מטעות בתום לב(; חזר על עצמו מספר רב של פעמים או כחלק ממדיניות שיטתית, או בוצע תחת כפייה, איומים או אלימות – תגבר הנטייה לקבוע כי מדובר בפגם חמור".
100 .מבלי להכריע בשאלת חומרת הפגמים בשלב זה, על אף שהחיפוש הבלתי חוקי חזר על עצמו
לפחות שלוש פעמים, וגם אם תתקבל טענת המאשימה כי אינם כה חמורים כנדרש בדנ"פ אוריך,
יש לזכור ולהדגיש כי בדנ"פ אוריך נקבע מבחן נוסף והוא הזיקה בין החיפוש הבלתי חוקי ובין הגשת
הבקשה לצו חיפוש. ככל שהקשר הדוק יותר, יש ליתן משקל רב יותר לחיפוש הבלתי חוקי שקדם 23
להגשת הבקשה. כב' הנשיאה חיות הוסיפה קבעה לעניין זה )בפס' 116 לפסק דינה(: 24
"בהקשר זה מקובלת עליי טענת הסניגוריה לפיה שאלת הזיקה בין אי-החוקיות
לבקשת החיפוש היא שאלה מורכבת ובמסגרתה יש לבחון בהיבט האיכותי עד כמה
השפיע החיפוש הבלתי-חוקי על התשתית העובדתית שעמדה בבסיס בקשת
החיפוש, וכן על החלטת הרשות החוקרת להגיש את הבקשה )פסקה 50 לעמדת
הסניגוריה בדיון נוסף אוריך(. כך למשל, אם בית המשפט ייווכח כי כל מטרת
הבקשה היא "להלבין" חומרים שכבר הושגו במסגרת החיפוש הבלתי-חוקי, ברי
כי הזיקה בהקשר זה היא הדוקה ביותר."
אין שלוח עושה שלוח
כאשר אדם מקבל הסמכה לפעולה מסויימת – ההסמכה היא שלו.
הוא לא יכול למנות אחר לצורך עשייתה.
חובה לזכור את הכלל הזה בדבר הבנת המסלול של ראיה למשטרה. האם הראיה הגיע למשטרה בדרך חוקית?
צווי הרחבה
צו הרחבה הוא הליך במסגרתו חומר שהיה קיים בתיק אחד – יכול לעבור לתיק אחר.
לא אחת בסיוע "צו הרחבה" יש ניסיון להוביל להלבנה של ראיה בשמקור היא פסולה.
לדוגמה – חומרים שהושגו תוך חדירה לא חוקית לטלפון הנייד של אדם, והם בתיק מסויים, צו ההרחבה מתיק אחר שואף להכניסם לתיק בלי נזקים מהותיים לראיה. היינו תוך יצירת מצב של הלבנת הראיה.
