הסדר טיעון.
מדובר בהסכם שבו נקשרו שני צדדים אקטיביים לתיק הפלילי עם תקווה שבית המשפט יחליט להישאר פסיבי.
המטרה סיוטם המשפט הפלילי בסוג של הסכמה.
המדינה – דרך התובע/פרקליט מצד אחד – ומצד שני – הנאשם (בסיוע עורך הדין הפלילי)!
בית המשפט משקיף ובסיום ההליך ימסור את דעתו ! (בגזר הדין/פסק הדין). יש מציאות במסגרתה בית המשפט יפסיק להיות פאבסיבי וידחה את הסדר הטיעון.
למעשה הצדדים מחויבים להודיע ללקוח את הנושא הזה.
במידה של דחיית הסדר הטיעון על ידי בית המשפט – הפרקליטות שוב לא תהה מחויבת להסדר הטיעון במרבית המקרים.
מהו הסדר הטיעון
במרבית המקרים המדינה מוכנה לוותר על חלק מהאישומים או עובדות כתב האישום בין במחיקה ובין באמצעות ביטול של עובדה זאת או אחרת או ערפול שלה – בתמורה הנאשם מודה בעובדות שנשארות.
במרבית המקרים סעיפי האישום יהיו ברורים – אבל לא תמיד! (העובדות חייבות להיות ברורות).
אחרי אותו שינוי יכול ויתקיימו אחת משתיים
א. הדבר יימסר בבית המשפט ותקבע אשמתו (שאלת האם עם הרשעה פלילית או ללא ההרשעה פלילית מורכבת יותר).
ב. התיק ימחק (אחרי ההודעה) ויחול סוג של "הסדר מותנה"!
לציין יש גם הסכמות למחיקות של כתבי אישום – שם הנאשם מתחייב לפיצוי, או מתחייב שלא לתבוע את המדינה ועוד – אבל הפרק כאן לא דן באלו.
ראוי לדעת
מרבית המשפטים הפליליים במדינה מסתיימים בסוגים אלו ואחרים של "הסדרי טיעון".
מרבית ההסדרים הם בתיקונים אלו ואחרים של כתב האישום – אין מסמך אחר לצורך אותם ההסדרים !
בתיקים מורכבים יעשה כתב אישום חדש לצורכי ההסדר והנאשם ועורך הדין הפלילי יחתמו בצד שלהם – והמדינה בצד שלה!
המלצת בית המשפט על הסדר טיעון
לא אחת בית המשפט מסביר למי מהצדדים, גם במהלך התיק שאין משמעות להמשך הניהול וכי עליו להתפשר, ככלל ראוי להקשיב לעצות של בית המשפט.
https://www.ynet.co.il/news/article/hy400pms00n
תפקיד עורך הדין הפלילי
לעורך הדין הפלילי תפקיד מרכזי בהסדר הטיעון.
המדינה מיוצגת, הרי, על ידי עורך דין שהוא התובע/פרקליט.
עורך הדין הפלילי, הסנגור, לפני הגעתו להסדר טיעון מבצע הערכה של הראיות, הוא שוקל אותן במבחן המשפט הפלילי, היינו מה יתקיים אחרי עיבודן.
לאחר מיכן הוא שוקל סיכונים אל מול סיכויים.
זהו הבסיס למשא ומתן מצידו.
שיקולי הסיכונים/סיכויים לא תמיד ברורים היטב לשני הצדדים – לדוגמה במקום בו היה או יכול ויהיה הליך שיקום משמעותי. שם ההסדר יותנה בתסקיר של שרות המבחן שיכול וישנה את נקודת הראיה של התיק הפלילי כולו. (בשאלת הענישה).
מדוע המערכת מעודדת הסדרי טיעון
הדבר יוצר הקלה עצומה על המערכת העמוסה ביותר! ללא אותם הסדרי טיעון המערכת תקרוס!
בעצם ההודעה – יש עבור המתלוננים פעמים רבות סוג של הכרה בעוולה שנגרמה להם!
יש ודאות בתוצאות – ולקיחת אחריות!
ההפנמה במעשה היא הדרך לתחילתו של שיקום.
מניעת סיכונים למערכת – כך יוצא שבאם יש סיכוי לזיכוי – הסדרי הטיעון יהיו טובים הרבה יותר!
הקלה על העדים!
לאור החשיבות יש יתרונות רבים עבור הנאשם
- הקלה משמעותית בעונש.
- ודאות בעונש.
- סיום הפרק הנ"ל באופן מהיר.
- חסכון כלכלי!
בית המשפט בהסדרי טיעון
בית המשפט אינו חלק מההסדר ! למרות זאת ב מרבית מרביתם של המקרים יאמץ את הסדר הטיעון – לא פעם תחת סוג של "מחאה".
בית המשפט משקיף על הסדר הטיעון ויכול לסרב לאשרו שהאינטרס הציבורי נפגע באופן שבית המשפט אינו יכול לקבל זאת!
לדוגמה :
העונש שהוסכם עליו אינו מייצג את מהאירוע ! היינו יש אירוע חמור – וענישה מקלה ביותר!
בנסיבות אלו (באופן חריג ביותר) בית המשפט יתערב בענישה!
בנסיבות אלו שהצדדים מודיעים על הסדר טיעון – מיד ובסמוך – הם חייבים לציין שהוסבר לנאשם שבית המש]ט אינו וחלק מההסדר טיעון.
בהסדרים בכתב גם יירשם – שהתביעה תשקול את עמדתה בייחס להסדר מחדש באם בית המשט לא יקבלו !
הסדרי הטיעון המקובלים
קיימים מספר סוגים מקובלים של הסדרי טיעון ואלו כוללים – ענישה "סגורה" – היינו הסכמה על הענישה.
ענישה פתוחה – כל צד רשאי לטעון כרצונו.
ענישה בטווחים – כל צד, או אחד הצדדים מתחייב על הגבלת הטיעון שלו.
הסדרים רבים יהיו תלויים בבדיקות החל מתסקירי שירות מבחן!
דרך תשלומי פיצוי כספיי זה או אחר!
דרך בדיקות מסוכנות עברייני מין ! (בעבירות מין ).
בחלק מהמקרים התלויים מתחייבים מהחוק – לא תמיד יש השפעה לתסקירים/בדיקות מסוכנות על התוצאה הסופית!
גם כאשר יש הסכמה "סופית" לעונש – יש טיעון לעונש!
בטיעון לעונש יוצגו הבסיסים להסדר הטיעון ! יובאו תסקירים ודוחות בדיקה ועוד ! הצדדים יטענו לעונש ויציגו היבטם של שיקום ושיקולים, בעיות ראייתיות ועוד ועוד שיקולים להסדר.
רק בסיום יקבע העונש – וזאת קביעה של בית המשפט ושלו בלבד!
הכלי המרכזי של הנאשם בהסדרי טיעון
יש לנאשם שתי סיבות שישפרו את המצב של הסדר הטיעון – ויוציאו את העובדות גם מתחום הראיות המוסכמות :
א. קושי ראייתי ! כאן באם הוא הודה לחלוטין ובהכל – אין בד"כ שום קושי !
ב. מציאות שם יש נסיבות חיצוניות ו/או מאוחרות המשנות את התמונה (שיקום ועוד).
החובה לידע את המתלונן
באירועים מכו עבירות מין ואלימות יש על המדינה את החובה ליידע את המתלונן ולקבל את עמדתו.
כך שבד"כ אחרי גיבוש ההסדר תערך הפסקה לצורך הברור – ורק אחריו המדינה תגבש עמדה סופית.
