הסדר מותנה

עדכון – מאי 2019

מאות ואלפי תיקים פליליים נמחקים בימים אלו בהסדרים מותנים.

הסדר מותנה – החוק

 סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012
67א. (א) בסימן זה –
"תובע" – כלאחד מאלה:
(1) פרקליט כאמור בסעיף12(א)(1)(א);
(2) תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה –תובע משטרתי);
(3) תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;

"תובע בכיר"–

(1) בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
(2) בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;
(3) בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" – תובע שהוא עובד המדינה ומנויבתוספת הרביעית.
(ב) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה עלהעניין לציבור, בנסיבות המקרה.
חטא או עוון

(ג) לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחתמאלה:
(1) עבירה המנויה בסעיף 240לחוק זה;
(2) עבירה שהיסוד העובדתיבה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתידומה למעשה המהווה הפרה כאמור;
(3) עבירה שניתן להטיל בשל הכופר כסף.

התנאים להסדר

(ד) תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
(1) העונש המתאים לחשוד,לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;
(2) אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר,לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.

(ה) תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום,בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות סימן זה או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.
(ו) הוראות סימן זה לאיחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול),התשל"א-1971.

התחייבויות התובע

67ב. (א) התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדותהמהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.

(ב) לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –
(1) יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתבאישום);
(2) יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בלא העמדתו לדין.
(ג) טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.

אפשר לכלול בהסדר

67ג. (א) תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
(1) תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה,התשכ"ה-1965, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;

(2) תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;

(3) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;

עמידה בתנאים

(4) עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;

(5) נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכולל תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית –לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

(ב) לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1לפרק ו' לחוק העונשין.
(ג) בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבעבחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

67ד. בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

67ה. הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –
(1) תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
(2) הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;
(3) התנאים שעל החשוד למלא;
(4) התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;
(5) הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.

67ו. (א) התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.

(ב) הוראות סעיפים 63 ו-64לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

 העילות הקבועות לסגירת תיק פלילי

 למעשה "הסדר מותנה" הוא עילה שמתווספת לעילות הקבועות במשך שנים רבות לסגירת תיק פלילי  והן:
 
א.  אין אשמה.
 
ב.   אין ראיות מספיקות להעמדה לדין.
 
ג.  אין עניין לציבור. 

 תנאים ל"סגירה" של תיק פלילי ב"הסדר מותנה"

 ה"הסדר המותנה" יוביל כך שהתיק הפלילי ייסגר בתנאים מסוימים אותם יהיה על הנאשם למלא, התנאים יכול ויכללו:
 
התנאי הבסיסי מכולם הוא הודיה בכול העובדות כמו שהן מופיעות בכתב האישום של ההסדר המותנה – (לא בטוח שהכינוי "כתב אישום" הוא הנכון – אבל עובדות האישום לכול הפחות!
  
ה"עונש" שיוטל:
 
קנס – או פיצוי לנפגע –  עד  14,400 ₪.
 
התחייבות להימנע מביצוע עבירה פלילית.
 
התנצלות.
 
עבודות של"צ.
 
תוכנית טיפולית של שרות המבחן.
 
ועוד ועוד.
 
הענישה היא למעשה "טיפולית" – שכן התיק כתיק פלילי נמחק ! או יותר מדויק נסגר!

  הסדר מותנה – עובדות טכניות

  כמה עובדות על החוק: חוק הסדר מותנה:
 
החוק עתה בתוקף – אחרי שנים רבות שם הוא – הועבר מיד ליד ! (ממרץ 2016 יש הנחיות להפעלתו).
ראוי לציין – למרות שהחוק אמור לסייע רבות ליחידות התביעה להתגבר על כמות לא הגיונית של תיקים פליליים יש חוסר רצון מובנה להפעיל את החוק בידי התביעה !

כך שסוג התיקים בהם התביעה המשטרתית – מצהירה שתפעל  – קטן ביותר.

1. איומים (ס' 192 לחוק העונשין)–"המאיים על אדם בכל דרך…." .
2. השגת גבול (ס' 447 לחוק העונשין) – "(א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיקבנכס, להעליבו…".

1. מעשי פזיזות ורשלנות בחיה (ס' 338(6) לחוק העונשין) – (א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת …".

סמכות פרקליטות: היועץ המשפטי לממשלה תחילה הקצה לפרקליטות רק 16 עבירות שבגינם היא יכולה להפעיל את ההסדר הזה+ סעיף סל וכיום יש לה סמכות להפעיל את החוק לגבי כל עבירות עוון.

להדגיש: לגבי 3 העבירות שמורשית התביעה המשטרתית להגיש – צריך לבדוק באם כתב האישום הוגש אחרי ה-1/3/2016 – כי התיקים המשטרתיים בעבירות שהם יכולים לסגור זה רק לכת"א שהוגשו אחרי המועד הזה.

 המציאות בזמן עבר: בעבר היו שתי החלטות לתובע שמקבל תיק פלילי

 א.  לסגור את התיק.
 
ב.  להגישו לבית המשפט. 

בעת קריאת התיק הפלילי ולא פעם גם בעת השימוע היה התובע הפלילי מקבל את המידע אותו הוא נדרש על מנת להחליט באיזו דרך לבחור. (גם ללא שימוע פלילי לאור עובדות האירועים כמו גם העבר הפלילי והנסיבות הכוללות היה התובע מחליט על דרך הפעולה).
 
כך יצא שתיקים פליליים   "קטנים" רבים חמקו שוב ושוב מהמערכת ולא טופלו בפועל, ומצד שני הוגשו אישומים חמורים הרבה יותר מהכוונה כנגד אנשים שניתן היה להסתפק בהרבה פחות מכתב אישום פלילי – בנסיבות המיוחדות של האיש/המקרה.
 
ראיה של המכלול יכולה להוביל לסגירה/האשמה במקום בו יש די לאישום – אבל אין צורך בהליך הפלילי.

 שימוע פלילי 

מבלי לנתח את הנושא של השימוע לעומק.
– ראוי לציין, נושא ההסדר המותנה אמור לשנות רבות בתחום "השימוע", כך שבעת הכנת "השימוע" יש לשקול את האפשרות להסדר מותנה על היתרונות ועל החסרונות שבו.

נושא זה מחייב ידע מקצועי ניכר – ואתר מסוג זה אינו המקום לפרוס את כולו.

 המהפכה של הסדר מותנה

  "הסדר מותנה" מבצע מהפיכה של ממש בתחום זה.
 
עוד לפני בית המשפט יכול הנאשם בפוטנציה יחד עם עורך דינו הפלילי לשבת יחדיו עם התובע הפלילי ולהגיע עמו להסדר חוץ משפטי. היינו לקבוע יחד באילו תנאים התיק הפלילי ייסגר.
 
היינו שאלת האשמה היא ברורה – הנאשם אשם! 
אבל למרות הכול הוא לא היה נאשם! 
על הנאשם תהה החובה לעבור הליך מסוים לצורך סגירת התיק באופן זה.

(ראוי לציין תהליך זה היה קיים במבחר יחידות תביעה – במהלך השנים עורך דין מוטי אדטו סגר תיקים רבים בהסדרים כאמור – ולאור השימוש הפרקטי במציאות זאת הנדר בא למעשה לחקיקה מהמשטח עצמו שדרש דרך ביניים.
 

 הסדר מותנה כדרך לסגירת תיק פלילי

  ראוי לציין מדובר בהסדר שלמעשה מבסס דרך רבת שנים בה פעלו הצדדים בתיקים פליליים רבים. כאן הייתה מציאות שרק חלק מיחידות התביעה הפלילית בארץ הסכימו ללכת בדרך זאת. אולם, המשרד סגר לאורך השנים תיקים פליליים רבים בדרכים שכאילו.

אז התיקים היו נסגרים בעיקר לאחר הגשת כתב האישום – בדרך של חזרה מאישום (לאחר תרומה או תוצאה אחרת)  – ואילו עתה מדובר על שימוש גם לפני הגשת כתב אישום. (לציין הדבר היה מקובל במיוחד בתיקי נוער).

בד"כ בדרך של פיצוי כספי בצירוף מכתב התנצלות.

 החוק החדש: "חוק הסדר מותנה"

ההסדר המותנה "חי" למעשה בפועל באמצע הדרך שהייתה בעבר בין סגירה של התיק הפלילי לאחר הגשת כתב אישום ובין הסדר טיעון מקל אליו היו מגיעים התובע והעורך דין הפלילי.

היתרון ל"נאשם " ברור – התיק ייסגר לפני הגשתו לבית המשפט ולא יהפוך לתיק פלילי –  אפילו לתיק שיסתיים בלא הרשעה פלילית !

כיום המוקד של ההליך הוא לפני הגשת האישום.

חשוב להזכיר שוב – ששאלת האשמה לא על הפרק – היינו הנאשם אשם !

יש לשער שחלק מהתיקים יגיעו להסדר מותנה גם לאחר הגשתו של כתב האישום מה שיוביל למשיכת תיקים פליליים שכבר הוגשו מבית המשפט.

צפוי שהבסיס למפגש ב"הסדר מותנה" של לפני הגשת כתב האישום הוא ה"שימוע" הפלילי שנערך ומציג את מלוא המציאות – כך שהדבר מגדיל את חשיבות השימוע בתיקים פליליים.  

 בקשות לעיכוב הליכים אצל היועמ"ש

  חוק הסדר מותנה אמור לספק צדק לאנשים שכל חייהם חיוביים.

"ההסדר המותנה" אמור להוביל להורדת כמות ההצפה של בקשות לעיכוב הליכים שנמצאות בלשכת היועמ"ש. מציאות שיצרה דחיות רבות בתיקים פליליים רבים בהתנהלות.

מצד שני עורכי הדין הפליליים פנו עוד ועוד ללשכת היועמ"ש לצורך סיוע במקרים בהם העזרה הנדרשת היא "חוץ משפטית" בעיקרה.

לאור בקשות רבות לעיכוב הליכים פליליים, בקשות שרובצות על המערכת הפלילית ומובילות לצוואר בקבוק אצל היועמ"ש.

ראוי לציין בפעמים רבות פעלה לשכת היועמ"ש בדרך של החוק. הרבה לפני שהחוק נחקק.

לשכת היועמ"ש הייתה נעזרת בכלים של המערכת כמו תסקירים וכו לסיום תיקים פליליים.

מהו בדיוק: "הסדר מותנה"

  מתוך הצעת החוק:
 
"ההסדר יעשיר את "ארגז הכלים" העומד לרשות התביעה, ויאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין.

לצד זאת, הסדר  זה יאפשר גם את הרחבת האכיפה על תיקים פליליים שכיום נסגרים מחוסר עניין לציבור, בין מאחר שאינם מצדיקים סנקציה פלילית ובין בשל אילוצי כוח אדם ושזמן שיפוטי.

כיום, נאלץ לעיתים תובע – במקרים מהסוג הנדון – להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, אף ששתי החלופות האלה אינן הולמות, וזאת בהעדר אמצעי בניי הולם.

במקרים כאלה נקיטת הליך פלילי היא לעתים אמצעי חמור מידי בנסיבות העניין, ואילו סגירת התיק הפלילי גם היא אינה ממצה את האינטרס הציבורי שבאכיפת החוק, המצדיק תגובה חברתית הולמת גם במקרים לא חמורים".

ההיגיון של ה"הסד המותנה"

מה ההיגיון שעומד מאחורי ההסדר המותנה:
 
המטרה של המדינה הוא חיים ראויים לאזרח השומר על החוק מצד אחד ומאידך החזרת הטיפול גם למקרים "שוליים" יחסית שעד היום היו נסגרים !
 
במציאות שלפני חוק הסדר מותנה עמדה המדינה בדילמה שעה שהיא באה לדון במקרה של אדם שהוא נורמטיבי לחלוטין אולם עבר על אירוע פלילי בו לא ראוי לסגור את התיק.

הובלת התיק לבית המשפט יוצרת לא רק עומס עצום על המערכת – אלא גם רישום פוגעני.

ויתור לחלוטין יכול ולא ימנע את המשך ההתנהלות הזאת.

חוק הסדר מותנה בא לגבש דרך של המחשת האירוע לאדם שעבר על החוק – ויצירת רצון להימנע מהתנהלות מסוג זה בהמשך. הכול תחת המטרייה של סגירת התיק הפלילי לחלוטין.

תנאים לקיומו של ההסדר מותנה

 ההסדר חייב לעמוד בכמה כללים:
 
א.  ההסדר בכתב.
 
ב.  יכתבו העובדות המהוות את העבירה הפלילית. (היינו סוג של כתב אישום כלשהו – שנמחק בסופו של הליך).
 
ג.  יכתבו התנאים שעל החשוד למלא. (רק תנאים המנויים בחוק).
 
ד.  פרק הזמן שבמהלכו על החשוד לעמוד בתנאים.
 
ה.  ניתן לרשום גם את דרך ההוכחה של התנאים .
 
מה יתרחש באם הפר החשוד את התנאים:
 
ו.  הופרו התנאים –