הערכת מסוכנות לאלימות
ההליך השיקומי בראיית עורך הדין הפלילי
בנסיבות אלא המטרה של עורך הדין הפלילי היא להביט מבט על ולבדוק כיצד לתקן את המצב – וטוב לעשות זאת מיד עם קבלת התיק הפלילי.
לדוגמה, הנתבע הגיש תביעה כספית, בנסיבות אלא הלקוח והוא נפגשו – הלקוח פיצה, הביא פרחים ועוד.
כך יצא שתיק פלילי חמור מאוד של נזק קשה פיזי הסתיים ללא הרשעה פלילית!
עורך דין פלילי רואה את סיומו של התיק, הוא רואה את מה שעוד יבוא בתסקיר עבריין כמו גם בתסקיר קורבן!
תסקיר שירות המבחן
כלי מרכזי של המערכת המשפטית בבואה להעניש את האדם שביצע עבירה פלילית, כמו גם בקביעת תנאים (לדוגמה בעברייני מין), שאת הערכת המסוכנות הנובעת ממנו.
הענישה בישראל היא תמיד אינדיווידואלית!
היינו שני אנשים ביצעו את אותה העבירה – יכול ואפילו אצל אותו השופט ועם אותה מערכת משפט הענישה של כל אחד מהם תהה שונה לחלוטין.
לא אדם שהוא חלק מהחברה, בפעם הראשונה בבית המשפט הפלילי ועצם ההרשעה מזיקה לו באופן חמור לאדם אחר שבא ויוצא מאולמות המשפט הפלילי כנאשם.
הכלי המרכזי להערכת המציאות כמו גם בניית תוכניות טיפול זהו תסקיר שירות המבחן.
מתי מתחילים לעבוד על התסקיר?
את העבודה על התסקיר לא עושים לשם התסקיר אלא לצורך השינוי!
השינוי נידרש במקום בו יש מציאות של אי מיצוי היכולות של האדם – כמו גם בעיות בנורמות הבסיס.
בנסיבות אלא המטרה היא להתחיל בטיפול הטיפולי מוקדם ככול שניתן.
שיקום ושינוי בסיסיים בנורמות הבסיס דורשים זמן, לא אחת זמן ממושך.
בזכות תוכינות שיקום מהותיות הצלחתי להפוך מציאות במסגרתה בתיקים חמורים ביותר הסתפק בית המשפט בענישה צופה פני עתיד בלבד ולא פעם בטיפול בלבד!
הערכת מסוכונת לאלימות – בעיית אלימות?
ברגיל אנשים עם בעיות אלימות היו נשלחים על ידי שירות המבחן לטיפולים בבעיית האלימות.
בשנים האחרונות יש את ההכרה שלפני ובמקביל לכול דבר אחר יש צורך לקבוע באופן אישי את רמת האלימות האישית באדם שעומד לדין ברגע זה.
בנסיבות אלא שירות המבחן משתמש בגורמי חוץ לצורך הערכת וחיזוי האלימות הטמונה באדם.
הערכת מסוכנות לאלימות
הנושא ניכנס אט אט גם לתחומי העבירות הפליליות האחרות.
מאמר על כלים להערכת מסוכנות https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/494-07-mesukanut-REP-HEB.pdf
לכב' עו"ד אדטו
25.3.09
שלום רב
הערכת מסוכנות לאלימות הופכת בשנים האחרונות לצורך חברתי ומשפטי חשוב ביותר. אנו מתמחים בעריכת הערכות מסוכנות המתבססות על הערכה קלינית מקצועית ושימוש בכלי – הערכה מתקדמים.
בתוך ההערכות יש שימוש בכלים- מקצועיים, מובנים ומתקדמים לביצוע הערכות סיכון לאלימות, כולל כלים המתמקדים באלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד. התוצאות המתקבלות הן מספריות ונותנות כלי תומך חשוב להערכה הקלינית. כתוצאה מהשימוש הגדל בכלי הערכה נוצר מצב בו בתי משפט דורשים שימוש בכלי הערכה במסגרת הערכת מסוכנות (כב' השופטת סביונה רוטלוי, ס.נשיא ביהמ"ש המחוזי תל אביב-יפו, פח 1035/03 מיום 23.7.08) .
בעולם, נותנים מזה למעלה מ-10 שנים, בתי המשפט (בארה"ב, קנדה, ארצות דרום אמריקה, מערב אירופה, אוסטרליה ניו זילנד ועוד) חשיבות רבה להערכות המתבססות על כלים אלה. אלפי אסירים ונאשמים נבדקו ועשרות מחקרים נכתבו על הכלים.
בארץ, נותנים בתי המשפט משקל גדל והולך להערכות של המרכז העושות שימוש בכלים מובנים. הרכבים שיפוטיים שונים נותנים משקל משמעותי להערכות כאלה (כמו ב- פ 4365/05, כב' השופטת כוחן, סג"נ בימ"ש השלום ת"א, 18.10.06) וכן יש התייחסות רצינית של הפרקליטות (כמו ב- פ 3035/05 , כב' השופטת רבקה פרידמן פלדמן,סג"נ בימ"ש השלום ירושלים, 14.1.07).
הערכות מסוכנות מתבצעות בתחומים שונים ובינהם:
עבירות מין.
אלימות במשפחה.
אלימות כללית.
ההערכות מסייעות בין השאר בשלבי: הערכת מעצר.
טיעונים לעונש.
הערכת המסוכנות מתבצעת ע"י סקירה מקיפה של החומר המשפטי, הטיפולי והמנהלי הקיים לגבי הנבדק. כמו כן מתבצעת בדיקה של הסביבה המשפחתית והחברתית כמו גם בדיקה לגבי התפתחותו של הנבדק בגיל הילדות וההתבגרות. כל זאת בנוסף להערכה קלינית-מקצועית מעמיקה. אנשי המקצוע במרכז כוללים קרימינולוגים קליניים, עובדים סוציאלים , פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים. בין אנשי מקצוע יש דוברי רוסית, אמהרית וערבית הנותנים יעוץ ומענה לצורך בהבנה טובה יותר של אוכלוסיות שונות.
הכלים-פרוצדורות המשמשים להערכה הם:
כלי להערכת רמת פסיכופטיה- 2-PCLR.
כלי להערכת סיכון לאלימות – HCR-20.
כלי להערכת סיכון מיני – SVR-20.
כלי להערכת גורמים דינמיים לסיכון מיני STABLE
כלים להערכת גורמים סטטיים לסיכון מיני STAT99, MnSOST.
כלים אלה הם מהמובילים והמקובלים בעולם, בתחום הערכת המסוכנות.
ברוב המקרים, ההערכה ניתנת במונחים של נמוכה, בינונית או גבוהה ומתייחסת גם ל:
סיכון לטווח קצר ארוך
נסיבות ורבנות המועדים לסיכון
המלצות להפחתת סיכון (טיפוליות או ניהוליות).
הערכת המסוכנות נערכת תוך בחינה של תרחישים עתידיים. כך נבחנים מצבי מגורים ותעסוקה היכולים להשפיע על רמת המסוכנות.
מאז שנת 2006 בוצעו ע"י המכון עשרות רבות של הערכות מסוכנות ורבות מביניהן היו משמעותיות בהליכים המשפטיים הרלוונטיים.
מאמר המציג באופן מורחב את נושא הערכת המסוכנות פורסם על ידי בירחון "הסנגור" באוגוסט 2007. מאמר נוסף באותו ירחון הציג את הנושא של הערכת מסוכנות של אסירים מכחישים (אוגוסט 2009).
בברכה
דרור אורטס-שפיגל
מנכ"ל המכון הישראלי להערכת מסוכנות.
MASW
במידה וקיימות שאלות בנושא זה אשמח לפניה/הערה.
מוטי אדטו, עו"ד.
