עבריינות נוער – דגשים חוק הנוער
שמעוניינים לקרוא חוק – צריך לקרוא את החוק עצמו.
כאן מובאים מספר דגשים – החוק עצמו אינו מורכב וניתן לקרוא את המקור מה שתמיד עדיף.
חוק הנוער : בית המשפט לנוער
עבור קטינים , שבעת ביצוע העבירה הפלילית בה הם נחשדים היו מתחת לגיל 18, הוקמה מערכת נפרדת של שפיטה ענישה ודרכי טיפול – מערכת שם ישנו דגש ניכר על דרכי הטיפול.
כיום המטרה היא גם של כניסות נפרדות ומקומות שונים לשפיטה של קטינים מבגירים.
חוק הנוער : שופט נוער
השופט, על מנת להיחשב לשופט המוסמך לשפוט נוער, חייב הסמכה מיוחדת על מנת להיות מוסמך לכך. (אין חובה להכשרה מיוחדת אלא רק להסמכה כאמור).
קטין: בעת ביצוע העבירה בן פחות מ 18 שנים.
בייחס לשופטי שלום לנוער הדבר די ברור אלו נמצאים בבית המשפט לנוער – בייחס לשופטי מחוזי אלו יושבים ביבת המשפט המחוזי – ופעמים רבות אין דרך לדעת האם הייתה הסמכה כדין !
מעמד לצדדים נוספים בהליך הפלילי
לפי חוק הנוער – להורים קיים מעמד ניפרד במסגרת ההליך הפלילי. הם זכאים להיות בחדרי החקירות חדרים שאין דרך להיות בהם שלא בתיקי נוער!
נקודה נוספת שדורשת תשומת לב – מרכזיות שרות המבחן לנוער בהליך הפלילי לנערים.
סמכויות חריגות של שרות המבחן לנוער
מיד עם הגשת כתב האישום – לאחר בחינה "קלה" של ראיות לכאורה יש בסמכותם לבקש איבחון (היינו הקטין עדיין חף מאשמה) האבחון יכול ויימשך 3 חודשים.
(הליך זה מובחן מהליך המעצר).
גם הסנגור הפלילי יכול לבקש זאת – יש צורך להגיש בקשה לשרות המבחן.
בייחס לקטינים קטנים יש את החובה להתייעץ בשירות המבחן לנוער קודם לכתב האישום.
בכלל בייחס לקטינים אחרים יש פעמים רובת התייעצות בשירות המבחן לנוער עוד קודם להגשת כתב האישום.
עבריינות נוער – הכרעת הדין
בסיום הליך ההוכחות (או בעקבות הודיה) השאלה האם הקטין אשם – לא אם הוא מורשע אלא האם הוא אשם.
היינו סוגיית ההרשעה נדחית ומשולבת בהליך השיקומי.
לבית המשפט לנוער יש את האפשרות להגיע למספר תשובות בסיומו של ההליך – לאחר תסקיר שירות המבחן. אי הרשעה פלילית – כמו בגירים. אז מתחילה שאלת העונש.
ב. פטור בלא כלום.
ג. ללא הרשעה. ("אי הרשעה")
לעיתים ניתן לבצע ענישה ליפני סיום ההליך הפלילי (נישמע חריג) – היינו הנאשם מתבצע עבודות של"צ שמוסכמות ולאור זאת ההליך הפלילי יסתיים באופן שהעונש לא יוזכר בו.
הגיוס לצה"ל
לצה"ל ראיה משל עצמו על ההליכים הפליליים, חשוב ביותר לקטין שמתכוון להתגייס לצה"ל לכוון את עצמו לקראת הגיוס לצה"ל גם בעת הטיפול בתיק הפלילי כנגדו.
ראוי לדעת, צה"ל מסרב לגייס אנשים שהורשעו בעברות רבות – לעיתים גם כאלו שלא הורשעו – לא יגויסו.
הצבא בוחן פרמטרים רבים מספור – החל ממספר המשפטים, התוצאה, כמות גזרי הדין ועוד.
לכן לעיתים חשוב ביותר לצרף אישומים, ולא פחות חשוב לנסות ולהגביל את הקביעות – הכול מתוך מטרה להוביל לגיוס לצה"ל.
הטיפול בסמכות בית המשפט לנוער
א. חיברות – כפיה ושכנוע.
ב. סמכות חדירה לחיים – הזדמנות לארגון מחדש.
ג. שכנוע – לצד בחירה מצומצמת.
ראוי לדעת השימוש בסמכות דורש משופט הנוער שליטה במיומנות מיוחדת.
השופט משוחח עם הנער הקטין – מנסה להבין את הקשיים שלך ולקבוע את דרכי הטיפול לאורן.
השופט משוחח עם הנער הקטין – מנסה להבין את הקשיים שלך ולקבוע את דרכי הטיפול לאורן.
סמכות כפיה כלפי נוער :
ס 20 – צו אבחון במעון נעול כחלופה.
ס 25 – (א) (1).מעון נעול במקום מאסר. (ראוי לדעת במעון נעול אין שחרור בשליש).
ראוי לדעת בנוסף לשני המעונות הנעולים (לבנים "מצפה ים", גלעם". ישנו מעון לבנות) -יש לרוב הוסטלים ומעונות פתוחים.
גמילה מסמים אצל בני נוער
שקיימת בעיה של סמים אין סמכות כפיה במשלוח לגמילה – ישנם שופטים שיתוו את הדרך על ידי מעצר עד שהנער יבחר בדרך.
כך יוצא שאולי אין כפיה – אבל ללא ספק ישנו אילוץ.
מעצר בתיקים בהם החשוד הנו נער
מעצרו של קטין הוא אירוע חמור מבחינת המערכת המשפטית ואמור להיות האופציה האחרונה.
מיד עם המעצר (גם מרגע העיכוב) מודיעים להורים ולעורך הדין הפלילי ! נהוג להמתין לעורך הדין הפלילי לפני החקירה הראשונה. בפועל בעבירות חמורות גם שהמשטרה מפרה את החובה – בית המשפט בפועל לא בא איתה חשבון על כך.
חוק הנוער עצמו פשוט :
לכן קטין עד לגיל 14 – מעצר של 12 שעות.
מעל לגיל 14 – 24 שעות – עד המפגש עם שופט.
מעצר בדיון בודד – עד 10 ימים (ולא 15 ימי מעצר). בייחס לקטין.
מעצר לצורכי חקירה – 20 ימים – ולא 30 כמו אצל בגירים.
הממונה על מעצר אמור להעביר הודעה על המעצר להורי הקטין ולקצין מבחן בנוסף לעורך הדין הפלילי !
חוק הנוער: מעצר עד לתום ההליכים
כמו כל הליך אחר בנוער הזמנים מתקצרים – אבל ההליך קיים לצורך ההגנה על הציבור/ההליך המשפטי באירועים חמורים.
חובה של מינוי עורך דין פלילי לייצוג הקטין (גם במעצר ימים).
יש חובה לקבל תסקיר שרות מבחן – אין אפשרות להימנע מהתסקיר.
לא עוצרים עד לתום ההליכים את מי שלא מלאו לו 14 שנים. (אפשרי מעון נעול).
משך המשפט של הקטין מוגבל ל 6 חודשים (בפועל יש הארכות רבות של 45 ימים כל פעם).
מעצר בית נמשך עד ל 9 חודשים.
אחרי זה אפשר להאריך בעד 90 יום כל פעם.
אם מעל ל 16 שעות מעצר בית – דיון כל 3 חודשים.
ממתי סופרים 9 חודשים?
האם מיום הגשת כתב האישום ? או באם יש שחרור קודם מיום השחרור ?
בש"פ 5690/19 – מיום השחרור.
"14. לסיכום הדיון העקרוני: לשון החוק ותכליתו מובילים למסקנה כי לצורך הוראת סעיף 10יד(א) לחוק הנוער, יש למנות את תשעת החודשים מיום תחילת מעצר הבית, ולא מיום הגשת כתב האישום. השימוש בכלי פרשנות נוספים, לרבות היסטוריה חקיקתית והרמוניה חקיקתית, אינו גורע ממסקנה זו. אפילו אם נאמר כי הוראת הסעיף ניתנת לפירושים שונים על פי תכלית הסעיף, אזי המסקנה אליה הגענו מתחזקת מכוחו של הכלל התומך בפרשנות לטובת הנאשם בפלילים".
בנוסף – הבחנות בין נוער לבגירים
ככלל פרק זה נועד לדון במהות של עבריינות נוער, עבירות של קטינים ונוער בפלילים (עבירות המבוצעות על ידי נערים/קטינים), הליכי השיקום בתיקים של עבריינות נוער שהם שונים מההליכים פליליים כנגד שנפתחים בתיקים בגין עבריינות בגירים.
הטיפול בתיקי עבריינות נוער שונה לחלוטין מתיקי עבריינות בגירים לאור ההבחנה השיקומית בתיקי עבריינות נוער.
כך שראוי לבחון את אפשרויות השיקום בכול תיק של עבריינות נוער כמו גם היכולת לסגירה, שיקום וטיפול בתיק נוער עוד לפני הדיון בראיות בבית המשפט לנוער.
כמובן אז נפתח הפתח לסידרה "חדשה" של בקשות לסגירה – הכול קודם לעיון בחומר הראיות.
על מנת לדעת מספר מושגים כלליים יוסבר מעט על עבריינות נוער ועל בית המשפט לנוער ועל הכללים הנהוגים בו – ולאחר מיכן מספר הסברים על המהות של תיקים פליליים בנוער וההזדמנות הגלומה בתיקים אלו (לא טעות – הזדמנות במרבית המקרים ).
מוטי אדטו, עורך דין פלילי.
בית המשפט לנוער
ככלל קטינים שנחשדים בפלילים/הליכי מעצר אינם מובאים לבית המשפט ה"רגיל" בד"כ (קיים חריג) הדן בעבירות פליליות, אלא, עבירות נוער ועבריינות נוער נדונים בבית משפט לנוער (בערים מסוימות במבנה הנמצא במקום מובחן).
שם הם נשפטים על ידי מי שהוסמכו כ"שופטי נוער" על פי כללים ששונים במהותם מהכללים למשפטם הפלילי של בגירים.
החוק קובע מספר כללים והם:
מיקום בית המשפט לנוער – ככלל המקום של שפיטת עבריינות נוער ועבריינות בגירים, במשפט פלילי, יהיו שונים (ככול האפשר – ובמקרים רבים הדבר לא מתבצע בפועל אלא מדובר בחדרון אחר בבית המשפט עצמו).
צורת הדיון בבית המשפט לנוער – בתיקים בגין עבריינות נוער – הנאשמים קטינים לא יובאו יחד עם בגירים לבית המשפט ולא ישהו שם יחדיו.
שילוב שירות המבחן לנוער בבית המשפט לנוער – חובה לקבל תסקיר (דו"ח אבחון, סוציאלי במהותו, הבוחן גם דרכי ויכולת שיקום) של שירות המבחן לנוער.
לפי חוק הנוער : שאלת ההרשעה שונה מהותי בשאלת ההרשעה בתיקים המיוחסים לעבריינות בגירים.
לאחר קביעת האשמה הפלילית יתקיים הליך נפרד לנושא ההרשעה הפלילית (לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן המתייחס גם לשאלת השיקום האפשרי לנער וההרשעה).
נוכחות ההורים של הקטין בהליכים המשפטיים בבית המשפט לנוער בגין עבריינות נוער (השילוב מתחיל מהליך החקירה).
צורת הדיון בבית המשפט לנוער
הכללים המשפטיים בבית המשפט לנוער, במשפטים פלילים בגין עברינות נוער, דומים לשאר המשפטים הפליליים, אולם, שינויים מסוימים חלקם קלים יחסית הופכים את בית המשפט לשונה לחלוטין מבית משפט "רגיל".
הבסיס לשוני בבית המשפט לנוער בתיקים בגין עבריינות נוער הוא חשיבות וקידום "ההליך השיקומי" – כהליך המוביל בבית המשפט לנוער ולא הענישתי כלפי הנער שביצע עבירה פלילית – מכאן נגזרת בכורה לשרות המבחן לנוער בסיוע לשיקום הנער.
ההליך השיקומי (חשוב לדעת על חלקו של שירות המבחן לנוער בהם) בבית המשפט לנוער, בשילוב שרות המבחן לנוער, הוא המרכז של ההליך הפלילי כלפי הנער. הליך שאמור לקבל את הבכורה לפי חוק הנוער !
בית המשפט לנוער, במובן מסוים, רואה עצמו כ"אביו" של הנער וככזה השיקום והטיפול הם אילו שמנחים את בית המשפט לנוער הרבה יותר משאר הסיבות לענישה כמו הרתעת אחרים וגמול עונשי.
דלתיים סגורות בתיקים פליליים כנגד נוער וקטינים
הדיונים בבית המשפט לנוער, בתיקי עבריינות נוער, הם בדלתיים סגורות.
במידה ויש לצדדים אלו או אחרים בקשה להחריג אותם -מוגשת בקשה מתאימה (לדוגמא משפחתו של המנוח -לפי חוק נפגעי עבירה פלילית).
שפיטה של נוער בבית משפט "רגיל"
לפי חוק הנוער – קיימים מקרים (בד"כ עבירות חמורות) שם נשפטים יחדיו קטינים ובגירים שביצעו יחד עמו את העבירה ואז משפט של הנער לא יהיה בבית המשפט לנוער אלא יתקיים בבית משפט "רגיל".
אולם גם אז בית המשפט ה"רגיל" יהיה מונחה על ידי הכללים הנוהגים בבית המשפט לנוער.
חוק הנוער – שפיטת בגיר בעבירה שביצע בעת היותו קטין
אם בעת ביצוע העבירה הפלילית היה הנער קטין – אזי עד גיל 19 בית המשפט בעניינו יהיה בית המשפט לנוער.
ראוי לדעת, יש אפשרות להגיע לבית המשפט לנוער – גם לאחר גיל זה – או שיקבע שהכללים שיחולו על תיק מסויים יהיו כאילו של בית המשפט לנוער.
חוק הנוער – עבריינות נוער – ידיעת ההורים
ככלל על המשטרה להודיע להורי הקטין מרגע העיכוב על עיכוב ילדם (למעט נסיבות מיוחדות) בגין עבירה פלילית.
ככלל אמורים לאפשר להורי הקטין לשהות אפילו בחדר החקירות (אלא אם הדבר יפגע בחקיקה או נסיבות דומות).
קטינים לא אמורים להיחקר בלילה – אלא בנסיבות מיוחדות.
עבריינות נוער – התיישנות בבית המשפט לנוער
ככלל התיישנות בעבירות נוער היא כשנה (אלא באישור היועמ"ש).
משום מה הוחלט שאם הנער, למרות היותו קטין, היה מעל לגיל 17 בעת ביצוע העבירה אזי מרגע שהוא כבן 18 מתחילה ההתיישנות להיחשב כמו לבגירים – לכן גיל הקטינות האמיתית בישראל ביחס להתיישנות הוא עד לגיל 17.
בנקודה זאת ראוי, לא פעם, למקד את הטיעון בהחזרת התיק לבית המשפט לנוער – במסגרת הסדר הטיעון – הכול מתוך ראיה של התיק הפלילי כולו.
– הרי בתיקי נוער – שיש שיקום חיובי – הענישה תהה שונה לחלוטין (לקולה) מתיק דומה בבית המשפט הרגיל.
חוק הנוער : דרכי טיפול בבית המשפט לנוער:
- העברת הקטין לאדם ראוי (גם אם אין הוא הורהו של הקטין).
- העמדת הקטין במבחן.
- קבלת התחייבות ביחס לקטין. בין שלו ובין של הוריהו.
- שהייה של הקטין במעון יום.
- החזקה במעון נעול.
- מתן כל הוראה ביחס לקטין.
- תשלום קנס.
- תשלום פיצוי.
חקירת ומעצר קטינים בבית המשפט לנוער
בפסקה זאת אין בכדאי למצות את הזכויות הנוספות יחסית לבגירים הנתונות לקטין בבית המשפט לנוער בעבירות בגין עבריינות נוער.
ראוי לציין את נושא מעורבות ההורים בהליכים של עבריינות נוער, להורים תפקיד מכריע ביכולת לסיים את התיק הפלילי בצורה ראויה ואף ללא משפט/ללא ענישה משמעותית.
המערכת המשפטית מעוניינת לראות את הסביבה התומכת ואת יכולתה למנוע הישנות אירועים של עבריינות נוער ולאור זאת תפקיד ההורים הוא משמעותי ביותר ביצירה של האווירה הנכונה עבור מאמצי השינוי אצל הקטין.
דוגמה:
זה המקום לציין, התנהלות של חוסר הבנה של ההורים יוצרת נזקים חמורים לקטין – לדוגמא ראוי לציין את ההורים שלא מצליחים להבין שקיימת בעיה, אלא, משליכים הכול על "חברים", "סביבה" ועוד – ומולנו נימצא קטין עם עשרות תיקים פליליים.
באירוע משברי של מעורבות עמוקה בפלילים הורים הפועלים לטובת הקטין נעזרים בתקופה משברית שכזאת באיש מקצוע (בד"כ עורך דין פלילי ובנוסף לו פסיכולוג/שירות מבחן).
על מנת להבין את מלוא המציאות ואת הדרכים לטיפול באותה המציאות.
חלק מהכללים למעצר חקירה (חשודים) – חוק הנוער
- החקירה של הנער הנחשד בעבריינות נוער תהה בידיעת ההורים. (אלא אם הקטין מתנגד מטעם סביר לכך).
- צריך לאפשר (כמה שניתן) את נוכחות ההורה בחקירה של נער הנחשד בעבריינות נוער. (חשוב ביותר לטובת הקשר עם המשטרה להמשך).
- ראוי לעכב את החקירה של הנער הנחשד בעבריינות נוער עד להגעת ההורה לחקירה. ( מצד ההורה חשוב לבקש בטלפון לעכב את החקירה הפלילית).
- החוקרים יסבירו לנער בצורה מובנת על זכותו להיפגש עם עורך דין פלילי ביחידות וכן זכותו לזמן את הוריהו. (מומלץ להורים לדאוג להגעת עורך דין המומחה לפלילים לתחנה יחד עימם).
- ככלל לא ייחקר נער בשל עבריינות נוער בשל עבירה פלילית בלילה.
- לא ייעצר נער/קטין אם ניתן להגיע למטרות המעצר בדרך אחרת בעלת פגיעה פחותה בקטין. (חשוב מאוד להסביר זאת לחוקר/קצין משטרה ולדאוג לחלופה למעצר (מעצר בית) כבר משלב המשטרה).
- ישתדלו שלא לכבול נער עצור ככול שניתן.
- קטין עד לגיל 14 – יוגבל המעצר ראשוני עד ל 12 שעות.
- מעצר בכול פעם עד ל 10 ימים וסה"כ 20 ימים (במקום 30 לבגירים).
- בבית המשפט לנוער בדיוני מעצר – אם אין לקטין סנגור – ימונה כזה על חשבון המדינה
