חקירה נגדית, המשפט הפלילי בסערה.
באם יש אירוע שיכונה רגע "השיא" (לבטח הטלוויזיוני) הציורי של המשפט הפלילי, האמת היא שלא רק טלוויזיוני, גם במציאות עצמה – זהו הרגע של החקירה הנגדית.
"חקירה נגדית" גם נקראת חקירת "שתי וערב", או "חקירה צולבת".
למרות הרושם הכביר שחקירה נגדית מדויקת עושה, חשוב לזכור – החקירה הנגדית היא כלי! היא לא העיקר! היא אמצעי!
המטרה היא שינוי המציאות! או ערעור של המציאות! היינו היכולת להציג מציאות שונה בסיכומים, או/גם, ערעור של קו התביעה.
לכאורה, עם כל עד, המטרה היא לחבל בקו שהמדינה מובילה באמצעות העד להוכחת האישום. אולם חשוב לברור את העד שדרכו לנפרק את הקו של המדינה. לא כל עד יקבל חקירה זהה! לא לכל עד יש דגש דומה!
הרעיון שבסיום החקירה הנגדית יקרוס התיק – הוא רעיון טלוויזיוני, לא שלא ראינו את הדבר, אולם הוא נדיר ביותר.
בתור עורך דין פלילי, הגעתי למסקנה שיצירת ההשלייה שבסיום עדות זאת או אחרת התיק יקרוס, מחבלת בחוסן הנפשי של הנאשם. הנזק מהציפייה הנ"ל גדול מהתועלת.
מקובל שתוצרי החקירה הנגדית משמשים בעת הסיכומים במשפט לפרוק טענות המדינה. כאן צריך לארוג את מה שהגענו אליו בעדים השונים לבד חדש והצגה חדשה של המציאות.
קיימות מספר דרכים עיקריות לחבל בעד ובעדות
לחבל בעד עצמו על מנת להראות שיש לו אינטרס בעדות, פעמים אחרות להראות שהאדם אינו אמין.
לא אחת גם לחבל בעדות עצמה, ביכולתו להעיד על מה שהוא חושב שהוא הנכון.
לדוגמה, אדם אשר לא יכול היה לקלוט את שקלט (לפי העדות), או שהוא טועה בשל בעיות במידע. לא אחת גם בעוינות כללית לנאשם או אהבה למתלונן שמובילה אותו ממש לשקר.
לחבל בעדות עצמה, החל מחוסר יכולת להעיד, דרך עימות מול עדויות אחרות.
מיותר לציין החקירה הנגדית לא חייבת להגביל את עצמה למה שעלה בחקירה ראשית, בנוסף היא תיגע בשאלת האמינות של העד (במקרים רבים) והאמינות של העדות (הטעיות) – בכלל חקירה נגדית משובחת תיקח אותנו למציאות חליפית לחלוטין לחקירה הראשית.
לא אחת העד לא משקר ולמרות זאת העדות כולה שקרית – יש כאן הטעיה בעדות. בין בשל גז ליטינינג, ובין בשל סיבות אחרות.
מיותר עוד לציין – אין חובה לחקור נגדית או לחקור נגדית ארוכות.
פריפריה בחקירה נגדית
עדים משקרים במקום בו הם "חייבים" לשקר, לדוגמה בנקודות שאינן בליבת החשדות/אישומים, לדוגמא שיש יחסים מיוחדים.
להוכיח שקרים? קל להתמכר לחקירה הנגדית הצפויה, ולחקור את העד על הנקודות שלא באמת בליבת החשדות. חובה לזכור בית המשפט לא תמיד יאפשר זאת.
לבטח כאשר מדובר בעבירות מין. לבטח שישדרך בשקרים לכסות על התנהלות "פחות" מוסרית או שיש יחסים מיוחדים שדורשים את זה.
בנסיבות אלה אסור להתמכר לטענות, בית המשפט לא תמיד יתן לך להוכיח את השקרים, לען מומלץ לבנות מספר קווי טיעון – כולל כאלה שלא באם על מנת להשחיר את העד או אחרים.
שנאה לנאשם
חובה לדעת מה התפיסה של העד ביחס לנאשם!
כאשר יש תפיסה שכזאת של הנאשם הדבר מטיל על העדות. היינו על המציאות שהעד יעיד עליה.
לאור זאת חשוב לזכור אירועים מזמן עבר – או אמירות מזמן עבר – עוד קודם לאירוע.
חקירה נגדית, המשך הדרך לסיכומים
המטרה של המידע שאנו אוספים היא הצגת הנושא בסיכומים.
לא אחת החבלה חקירה הראשית לא תהה מובנת לכול ותארג יחד לאריג מלא רק בסיכומים שבסופו של ההליך המשפטי.
בתור עורך דין פלילי חשוב לציין – חובה לחפש חומרים לקראת החקירה מהרגע הראשון בתיק – ובעיקר חומרים שאינם ידועים לתביעה.
בראיה של סיום התיק, חשוב לזכור, מדובר באמצעי – באם העד תומך בקו שאתה רוצה להוביל, אין סיבה לחבל בעדותו. לכן תמיד תיק בוחנים מנקודת הסיום אליה אתה מוביל. היינו יש לרשום את הסיכומים, ולו בקווים כללים, כבר מתחילת התיק.
חקירה נגדית, הרגע שאחרי החקירה הראשית
כאשר עולים עדי התביעה לעדות הם מעידים בחקירה ראשית. לתביעה.
החקירה ראשית והמצרפים לה היא בסיס חשוב מאוד להוכחה של אישום, מצד המדינה.
הצפייה אמורה להיות שחזרו ברמה זאת או אחרת על הדברים שמסרו במשטרה ולבטח ברענון העדות בפרקליטות.
העד, על הדוכן, מעיד ומספר, הסביבה היא מחבקת מצד השואל.
לא אחת הם גם נפגשו ימים לפני התובע והעד – ברענון העדות – כך שאין הפתעות רבות – לפחות לא לתובע אשר זימן את העד.
עכשיו שקו התביעה מונח בפני בית המשפט מכל צדדיו מתחילה החקירה הנגדית!
עכשיו הבמה היא לעורך הדין של הנאשם.
למה צריך חקירה נגדית?
חקירה נגידת מאפשרת לנו לקבל מידע רלוונטי שחסר לנו אחרי החקירה הראשית.
להעמיד את גרסת העד במבחן האמת. בין על ידי בחינת אמינות העד, אמינות גרסתו וכו.
העד לא אמור להכיר גרסאות של עדים אחרים, כך שאפשרי לצלוב את העדות מול העדויות האחרות לדוגמה.
הבסיסים לחקירה הנגדית
הבסיס הברור הוא הסיכומים אליהם אנו שואפים להגיע. היינו מה התמונה של העד המסוים הזה בתוך הפזל של הסיכומים. באם לעד אין שום משמועת בסיכומים – אין שום צורך בחקירה הנגדית.
הבסיס לשאלות לכאורה אמור להיות ברור – "החקירה במשטרה".
מכאן שאלת המשנה היא – למה אמר האדם את מה שאמר במשטרה?
מה הסיבות שהניעו אותו לומר את מה שאמר? למה הוא מפליל? (אם אין הפללה, אין משמעות לדבר). למה הוא פה?
לדוגמה: האם הוא היה תחת רושם במסגרתו הוא מופלל על ידי הלקוח שלנו?
האם המשטרה סיפקה לו מידע מוטעה? האם הוא חבר טוב של אחד הצדדים?
מהבסיס אנו חייבים לשאול את עצמינו האם יש לנו חומרים אחרים אודות העד – חובה לחפש.
חשוב לזכור, זיכרון הוא דבר חי – לא מצלם וזהו.
החוק – חוק סדר הדין הפלילי:
174 – עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; בית המשפט רשאי להרשות לבעל הדין להציג לעד שאלה נוספת גם בתום חקירתו כאמור.
175 – סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה.
176 – חקר בית המשפט עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית המשפט.
ראוי לשים לב שהחקירה הנגדית היא רשות!
החובה להגינות בחקירת עדים
באם יש מגבלה, אזי היא: ככלל החקירה אמורה להיות הגונה ולא מתוך מטרה לבייש.
אולם חובה מצד עורך הדין גם להגיע לאמת.
ללא ספק יש כאן לא אחת פתח להתנגשות.
לעורך הדין חשוב לנסות להימנע מוויכוח עם העד – העוד שואל – העד עונה. לא להפוך את הסדרים.
חשוב לציין – אסור להטעות עדים בעת החקירה הנגדית! היינו לשתול במוחם מידע שאינו נכון, תוך יצירת האמונה שהוא נכון.
מצד שני באם יש לך גרסה שסותרת את גרסת הנאשם, חובה לעמת את הגרסאות.
שאלות לדוגמה בחקירה נגדית
מתוך המטרה אנו בוחרים את קווי החקירה.
כל עד דורש התיחסות שונה, הכלי המרכזי שיש לנו מול מפקד צוות החקירה לדוגמה הוא לצאת מחומרי הראיות – היינו להיות מסוגלים להפתיע אותו דרך חומרים להם הוא לא מצפה.
בכלל חובה לזכור, העד מקבל את עדותו במשטרה קודם לעדות, כך שהוא זוכר היטב את הדפים שזה אך קרא. לכך יש את הצורך להפתיע אותו. כמו גם להבין האם נחשף לחומרים שלא אמור הי הלהחשף אלים – וכיצד.
https://www.gov.il/blobfolder/reports/5112017/he/natam_05112017.pdf
מה מתקיים שאין חקירה נגדית?
קיימים מקרים בהם אין חקירה נגדית, בשל סיבות רבות.
במקרים אלה אין אלה להוציא את החקירה הראשית מהתיק.
אין משמועת לחקירה ראשית, מדויקת ויפה ככול שתהה בלי מערכת הבקרה של החקירה הנגדית.
חשוב לציין, אנו בחקירה הנגדים לא מקבלים בונוס על אורכה של חקירה נגדית – אפשרי, לא פעם, גם בחקירה נגדית קצרה ומדויקת לבטל את כל החלק המפליל של העדות.
לדוגמה:
בתיק שבאתר, כהן, שם התקבלה טענה של "אין להשיב לאשמה" ואפילו שולמו פיצויים מהמדינה.
שם שעלה העד המרכזי לדוכן, הוא נישאל מספר שאלות בנוסח:
כמה בעיטות היו בראש? השיב 6.
כמה בעיטות היו בפנים השיב 3.
זה היה הרגע לחדול – היה כבר ידוע שלא היו בעיטות לא לראש ולא לפנים. היינו העד בא על מנת לשקר. זה היה אקורד הסיום של התיק הזה, אחריו – אין להשיב לאשמה וכאמור גם פיצויים.
קביעת יעדים ומטרות לחקירה נגדית
עבור ההגנה, החקירה הנגדית היא כלי להוביל את בית המשפט בסיומו של הליך לכל הפחות ל"ספק הסביר". היינו לחבלה בקו שמובילה המדינה.
(מיותר לציין שלא אחת אנו מנהלים את התיק לצורך עובדות אלא ואחרות ולא למטרת זיכוי).
החקירה הצולבת היא הכלי המרכזי, בד"כ, של הנאשם לחבל לקו אשר המדינה מובילה.
אין ציון על אורך החקירה – ויכול ותהה חקירה נגדית קצרה ביותר, יש לי דוגמה קלאסית לכך בפרק. אולם במרבית המקרים החקירה הנגדית תהה ארוכה הרבה יותר מהחקירה הראשית, לא פעם תפליג למחוזות מרוחקים (שאלת האמינות).
חקירה נגדית – זה מה שיש
החקירה הנגדית היא הכלי היחידי כמעט שיש להגנה – להתמודד עם עדים.
בנסיבות אלה הציפייה היא שבית המשפט ייתן להגנה יכולת ו"חבל" ארוך יחסית גם בנושאים שאינם ישירים לאירועים המצוינים בכתב האישום ולא רק בשאלת האמינות.
עיקרים בחבלה בעדות העד
חובה לנסות להבין את נקודת הראות של העד – שעל בסיסה מסר את עדותו.
דוגמאות:
עד זיהוי שלא היה יכול לראות מהמקום בו הוא טוען שראה.
מסקנות: יש מקרים שם העד מגיע למסקנות על בסיס של ראיה חלקית – בחקירה הנגדית יחשפו לו עוד בסיסים להשוואה. האם ההשוואה עדיין נכונה?
קיימים עדים עם מטרה לשקר. כאן אפשרי להציג להם נתונים בשטח, שנאות שיש להם, לחצים שהם עברו ועוד ועוד.
חוסר ראיה נכון של המציאות, על בסיס ראיה חלקית או מידע מוטעה שהם קיבלו מאחרים.
רצון בסיוע לצד אחד.
יצירת כשלים, כמו עדות כבושה, בעיה נפשית ועוד ועוד.
דוגמה להבניית זיכרון בשקרים. הפרוק שלו בחקירה נגדית.
הובלת העד
כיצד מובילים עד לספר דברים שהוא לא רוצה לומר?
מדובר ביצירה של אוסף עובדות, שהמסקנה מהן תהה חד משמעית. לדוגמה:
העד מעיד על מקום בו היה ומשם ראה. (התיק שם התקבלה טענת אין להשיב לאשמה – כהן שי – באתר).
ש: את היית בבודקה? ת: כן.
ש: ממש בבודקה? ת: כן.
ש: ולא יצאת מהבודקה? ת: כן.
ש: אז אין דרך לראות מה שאת אומרת שראית. פשוט הייתי שם ולא רואים מהבודקה את המיקום של האירוע.
האם יש לעד מספר גרסאות?
כאשר חוקרים עד שלו מספר גרסאות, יש פה בעיה למדינה.
חובה להגיע למסקנות שהן מעבר לכל ספק סביר – ושיש גרסאות הפוכות – אין ולו דבר.
עוד נקודה מהותית, כאשר חוקרים עד בחקירה נגדית שהייתה גרסה אחרת מנסים למנוע את הספקות להמשיך ואת אי הבהירות להמשך – במקומות שזה אפשרי. היינו למנוע חקירה חוזרת, לבטח חקירה חוזרת אפקטיבית.
עיקרים בהכנה לחקירה הראשית
שאלת מפתח תמיד היא מה כללה ההכנה לחקירה הראשית.
לדוגמה, באם העד חוזר על דברים שהם חלקיים, חובה להבין האם ההכנה של האיש כללה מעבר על כל שלבי החקירה וכל הסתירות, או רק מעבר על חלקי חומר שנועדו לקבע גרסה.
חקירה נגדית מתי להפסיק
משפט המפתח : "בהתמחות למדתי מה לשאול מאז אני לומד מה לא".
האויב של המצוין זה הטוב מאוד.
חובה לזכור שהמטרה היא לא תמיד התשה – יש את החובה והצורך להפסיק מידי פעם. זה העד, זה מה שאפשרי להוציא ממנו – וזהו!
המשך החקירה יוביל לביצור העדות.
האם העד משער מסקנה?
יש מצבים בהם אנו נשנה לעד חלק מהפזל בו הוא מאמין – ונבחן את המסקנה שלו לאור זאת.
תיק בו יצגתי:
הנאשם הואשם בתקיפה חמורה של אחר, העד שוטר סיור היה עד בקטטה ענקית, הגיע עם ניידת המתין לתגבורת ורק אז המשטרה נכנסה לאירוע.
ש. שאתה בה יש מהומת אלוהים. ת: נכון.
ש. פחדתם לצאת מהרכב והמתנתם לתגבורת. ת: נכון לפי ההנחיות.
ש. אתה בא שהאירוע כבר בשיאו. ת: נכון.
ש: אז אתה לא יוכל לדעת מי מגן ומי תוקף, יש בלאגן . ת: נכון.
ת: תודה רבה.
המשך השאלות היה מוביל להדבקות לגרסה הבסיסית, אין טעם.
חגיגה בסנוקר:
עדיף שהעד שהוא עד שרוצה בתוצאה לא ידע שאתה שמח מתשובה מסוימת – ידע? יתקן.
חקירה נגדית בפסיקה
5209/20 פלוני: "בשיטה האדברסרית, כלי החפירה היעיל ביותר הוא החקירה הנגדית. טול מהערכאה הדיונית השומעת ראיות בנושא השנוי במחלוקת בין הצדדים את החקירה הנגדית, ונטלת ממנה את אבן הבוחן הטובה ביותר המסייעת לה להגיע לחקר האמת" (ע"פ 6001/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 לחוות דעתי וההפניות שם (12.5.2013))".
הימנעות מלברר נקודה מסוימת
באם עד העיד נושא מסוים, ואין אתגור לאמירות בחקירה נגדית, יש הנחה שיש הודיה בנקודות הנ"ל!
לכן חשוב לבדוק את הנושא היטב.
מניעת מידע מההליך החקירתי והמשפטי
האם העד מנע מידע מהותי מהתיק הפלילי?
האם העד לא סיפר על עובדות רבות? מה האינטרסים של העד בדברים שהוא אומר?
האם העד ופעולותיו מלמדות על היותו בתפקיד אחר? לדוגמה הדס קליין בפרשת נתניהו שהתברר שהיא סוכנת משטרה.
חשוב להבין מה ההצלבה של העדות מול הראיות האחרות?
כיצד מגשרים ומצליבים מול חומרים שאתה אספת בנוסף
איסוף ראיות
חובה להבין את הצורך לאסוף ראיות – על ידי ההגנה – ראיות שלא בידיעת המדינה.
ראיות שאין ציפייה להן – ראיות אשר ימוטטו את העד, פרק אחרי פרק. מילה אחרי מילה. זה חשוב בעימות, זה חשוב מאוד במהלך המשפט.
הבנת העד. נפש העד
מה הסיבה שהעד אומר מה שהוא אומר?
האם הוא בעל אינטרס זה או אחר?
היתכן והוא טעה בגלל שלא קיבל את מלוא התמונה?
אומנם זהו מקרה שם יש לו אינטרס מיוחד לומר מה שהוא אומר כי זה מגן עליו?
לעדים שטועים קל הרבה יותר להאשים אנשים חיצוניים בכשלים שלהם, מאשר להסביר שהם משקרים. יש מקרים שצריך לתת להם את האופציה לסתור את עדותם.
לא אחת מספקים לעד את היכולת לחזור בו – היינו יש גורם אחר שהוא האחראי על הכשל.
יש מקרים בהם בהם ננסה להבין מה האדם חשב בזמן אמת – ואת זה אפשיר לעשות לפי אירועים בזמן עבר מול אירועים מאז.
תמיד חשוב לנסות תחילה בלשון רכה – פשוט באם האדם ניכנס להתגוננות הוא ישמר את דבריו, אפילו בלי להקשיב. גם זה נחוץ לא פעם.
התחלת החקירה הנגדית
בחלק מהמקרים של החקירה הנגדית, מקובל לנסות תחילה לבסס את הראיות שבהמשך נשתמש בהם.
היינו למשוך את העד לקביעות אלה ואחרות – בלשון נחמדה יחסית.
להיות בטוח במה שהוא ואמר – ועל מה העד מתחייב.
השלב הסופי של החקירה יהיה בהטחות – היינו במצב של התנגדות ראש לראש. (או פגיעה ביכולת להעריך).
התנגדות המדינה בעת החקירה
שמתנגדים נעמדים, ואז צריך להתנגד לפי הכללים הבאים.
עדות שמועה.
עדות סברה
הטעיה.
ככלל לחקירה נגדית יש חופש הרבה יותר מאשר לתביעה. אולם אסור ליפול.
אסור עוד יותר שההתנגדות תוביל את העד להבנת מה רוצים ממנו -= מרגע שיש התנגדות, לא אחת העד יצא מהאולם.
ההתנגדות היא לשאלה – ולא לתשובה.
סימון העד להטחה?
לפני שאנו מטיחים בהם את השאלות – השאלה תמיד היא האם זהו העד להטיח עצמנו בו? באילו נקודות? האם תהה מערכת לומדת ותיקון אצל העדים האחרים?
סדר הבאת העדים הוא זכות של התביעה – לכן חשוב לזכור מי הוא העד הנכון לפעול דרכו?
לא אחת אין לנו את הברירה – זה העד, ואנו לא מעוניינים להמשיך מול העדות שהוא מסר.
מיותר לציין – באם אתה לא מתמודד מול אמירה זאת או אחרת של העד – האמירה הופכת לראיה חלוטה.
אמינות בעדות או בעד?
האם להוכיח העדר אמינות באדם? או אולי לחפש העדר אמינות באיש?
האם להציג אינטרס מובנה בתוצאות, לדוגמה הטבה שהופכת את עדותו לעדות מדינה בפעול?
חשוב לזכור – אולי זהו אינו העד – אולי זה לא הרגע לחשוף מה שאנו יודעים! הכל צריך להיגזר מהכרות עם החומר ותכנון כולל.
בתוצאות של החקירות יעשה שימוש בסיכומים! (לא אחת גם יוכחו עובדות לצורכי הטיעונים לעונש בלבד/במקביל).
האם העד נקלע למציאות שהוא מפרש אחרת את האירועים – והוא מספק לנו פרשנות למעשה?
לדוגמה:
זוג היה במערכת יחסים, אפילו קצרה, למחרת הבחור מחליט לקטוע את אותה מערכת היחסים.
ברגע זה – של אחרי – יש תחושה קשה מאוד את בת הזוג על מעשים בזמן עבר.
האם אנו נבחן את המציאות מתוך עיניה בזמן זה עכשיו? או אולי מתוך עיניה בזמן מערכת היחסים?
לדוגמה:
אדם רואה חלקים מאירוע ומחבר אותם בראשו לתצרף – האם הוא מדייק? מה הוא ראה ומה הוא משער שהוא ראה?
הגשת מסמכים בעת החקירה הנגדית
חשוב לדעת, גם החקירה הנגדית היא גם דרך להגשת ראיות, דרך לקבלת התייחסות לטענות, אירועים וראיות. (כולל כאלה שרק בידי ההגנה).
לבטח דברים שהעד מתקשה לזכור מכל סיבה.
מיותר לציין, על מנת לבקש להגיש ראיה יש צורך בקשר לעד (נושא לדיון אחר).
לעורך הדין של הנאשם יש את החובה להתייחס לבסיסים שניבנו על ידי המדינה בחקירה הראשית שאם לא כן – יש למעשה בלא התייחסות משום הודעה.
חובה לזכור שלכול עד התיחסות שונה למסמכים – וחשוב להגיש בהקשר הנכון.
להוכיח שהעד משקר?
חשוב לזכור – רק כי אפשרי להוכיח שהעד שקרן באופן עקרוני – זאת לא סיבה לשאלת שאלות בחקירה נגדית.
המטרה מאחורי השאלות – היא זאת החייבת להיות בבסיס כל דבר.
באם העד מקדם את הקו אותו אתה מוביל – אין מה לנסות לחבל בעדות.
האם ראוי לקיים משפט?
מיותר לציין, לפי כמות הזיכויים במדינת ישראל (2% לערך) תמיד לפני כל שאלה עומדת המחשבה האם יש סיכוי לזיכוי או לשיפור המצב כתוצאה מקיומו של משפט פלילי.
זאת שאלה שחייבת להישאל תמיד – בלי שום כחל וסרק.
פעמים רובת, במיוחד בתיקי מין, יש "מחיר" עצום לעצם ניהול התיק הפלילי בדמות ענישה חמורה הרבה יותר – בנסיבות אלא חשוב לזכור זאת לפני ההחלטה לנהל את התיק.
האם לקיים חקירה ראשית?
לכאורה זאת לא שאלה לסנגור.
הוא הרי לא מקיים חקירה ראשית אלא לתובע.
אבל באם המטרה היא שהעד יחזור על הדברים שאמר במשטרה – והעד להוט לדבר, אז למה לא נקצר תהליכים ונגיש את כל מה שאמר?
למה לא נתחיל בנגדית אחרי שעדותו במשטרה כבר הוגשה?
כאן, לא אחת, יתברר שהתביעה מתנגדת, למה? מסתבר שהם רוצים שהוא ירחיב – וזה כבר אסור.
על חקירה נגדית
חקירה נגדית היא אחד האירועים המורכבים ביותר לטיפול!
במרבית המקרים החקירה צמודה בזמן לחקירה הראשית, מה שמקשה מאוד להתמודד עם שינויים שיש לכל עד בין העדות הראשית למה שאמר במשטרה.
כאשר השינויים רבים מידי מומלץ לעורך הדין הפלילי לבקש שהות להתמודדות ולימוד, לאור החומרים החדשים.
בעיה נוספת נמצאת בחקירות מוקלטות – שאז התמליל הסופי לא מגיע אלא לאחר מספר ימים – כך שראוי (אסכלה ישנה) לרשום על דף נייר את הדברים שנאמרים בעת החקירה הראשית.
חשוב לזכור – חקירה נגדית טובה תלויה בתכנון, תכנון ויצירת יעדים.
באם המטרה היא להוכיח עובדות שונות או פגמים באמינות, במרבית המקרים הדבר קשה לביצוע ללא חומרים "לא צפויים" לעד. בנסיבות אלה חשוב לבצע תחקיר ולימוד של העד, של הקשרים אליו ועוד!
מדהים כמה עד שמופתע מאבד את שיקול דעתו על הדוכן.
מיותר לציין – כלי מרכזי הוא הכרת נפש העד – היינו להבין כיצד הוא יגיב, האם הוא אדם שנוטה להתרגז? האם הוא אדם שנוטה לתשובות שליליות? כמו שתי שאלות אלה יש שאלות רבות נוספות.
בתיק נתניהו – התחלת החקירה הנגדית של מר יאיר חקאק היא אומנות בהתגלמותה בחקירה נגדית. כאן הוכיחו בקלילות סידרה של מעשים שהעד עשה בניגוד לכל הדברים שהוא העיד עליהם.
האם התובע מפריע?
הפרק הנ"ל נירשם מתוך נקודת הראות של הגנה.
כאשר התביעה מפריעה ללא הרף בעת החקירה הנגדית – וזה מתקיים – יש מספר דרכי פעולה.
אחת להתנצח – וכך העד מקבל הזדמנות לחשוב ולהבין מה התובע רוצה ממנו. בהיותו עד תביעה – התוצאה פעמים רובת ברורה.
דרך אחרת היא פשוט לשבת.
דרך פעולה אחרת היא בקשת עזרה מבית המשפט – אחרי מספר מקרים.
חקירת העדים בפרשת נתניהו – תיק 4000
חקירות העידם בפרשיות האלפים של נתניהו נחלקות לשניים – באופן מודגש ביותר.
אחרי חקירה ראשית מלטפת – מתברר שיש מי שעבר על כל חומר הריאות ומוציא ממנו גילויים חדשים שלא היו צפויים למדינה.
https://www.makorrishon.co.il/opinion/482167/
לכאורה מדובר במצב לא אפשרי – הרי המדינה עברה על כל הראיות במסרקות ברזל, אולם מה שהתברר שחלקים מחומר הריאות הועברו ימים ספורים מעטים לפני העודת ואולי הייתה המחשבה שעורכי הידן יכשלו בראיה של כל החומרים.
התוצאה הייתה בקשה לתיקון כת האישום – לאור מה שאפשרי לרק להגדיר – לאור כשלון התובע בהעדת העדים.
https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/11351292
הכישלון היה ידוע מראש – שהרי התיקון באותו השלב היה משבש את עבודת ההגנה לחלוטין.
החשש של העדים
עדים חוששים מאוד לפני העדות – גם בעת החקירה הראשית וגם בנגדית כמובן.
הם חוששים גם שהם אומרים אמת, לבטח שהם משקרים. העד קרוב לעצמו מעבר לכול דבר, הוא בעל אינטרס – וחשוב לנסות לאתר את אותו האינטרס ובכל לדעת לסלול נתיבים והבנה מה תהה התוצאה הסבירה.
אין סבירות שאימא של נאנסת תבוא ותסביר שביתה שלה משקרת – או שהיא שקרנית ידועה – אבל שחוקרים עדה שכזאת חובה לבחון את אמינות העדות במקומות אחרים – במסמכים מגובים. בהצלבות למקומות אחרים.
חומרים חדשים שהעד לא מודע להם:
על מנת לבנות את העדות נכונה, חובה להביא חומרים להם העד אינו מצפה.
בנוסף, כמובן, חובה לנסות "להכיר" את נפשו של העד.
באם החקירה מוקלטת, להביט בסרטי החקירה שלו (באם יש). לחקור וללמוד על אופיו מעברו, מהמעשים שעסה מהאינטרסים שהובילו אותו.
יש לו פיסבוק? ראוי לקרוא דברים שהוא מפרסם.
בכלל, אני נוהג לשוחח עם הנאשם בתיק ומבקש תיאור של האדם, כולל קוריוזים "קטנים" שילמדו על אופיו. את הנאשם אני מאתגר שדברים הקטנים הנ"ל.
כל האמור כאן הוא ראשי פרקים אחדים מתוך עוד רבים שראוי שיוזכרו.
בכלל ראוי לזכור – המטרה מאחורי החקירה הנגדית אינה החקירה הנגדית!
המטרה היא גם לא "שבירה" של עד שקרן.
המטרה היא הצלחה במשפט!
מי הצלחה במשפט? זאת כבר שאלה שמורה להיגזר מתוך המטרות שצוירו ותוכננו מתחילת התיק.
האם הוכחה של "ספק סביר", או, גם הוכחה של אירועים בדרך אחרת או אפילו הוכחה של נסיבות.
האם הצלחה היא משפט ארוך ביותר? (גם זאת הצלחה במקומות רבים).
יודגש, שוב ושוב, באם המטרה היא באמת בעדות ולא במוטיב אחר (כמו זמן), במקום בו העד עולה לדוכן ותומך בטענות שאתה רוצה להגיע אליהן – אין חובה ולמעשה אסור לבצע חקירה נגדית.
שוב, יש שלא מבינים, החקירה תמיד תיגזר מתוך מטרות. מתוך היעדים.
הצבת יעדים לחקירה הנגדית
חשוב לזכור, המטרה אינה הוכחת השקר של העד! או עליונות שכלית עליו!
אין להיכנס לחקירה נגדית בלי הצבה של יעדים (במרבית המקרים ראשיים ומשניים).
הבסיס לחקירה נגדית הוא בתכנון.
הבסיס לתכנון נימצא בהצבה של יעדים כוללים בתיק ונקודתיים בחקירה. היינו הסיכומים של התיק – שחייבים להירשם עוד לפני התחלת התיק – הם היעדים של החקירות הנגדיות!
דרך מהותית בהכנה לחקירה נגדית היא ההבנה מיהו העד.
במשרדי מכינים "תיק עד" בתיק יש חומרים שהעד מסר במשטרה, חומרים שם עדים אחרים התייחסות לדברים עליהם הוא מעיד, חומרים שאספתי על אותו העד מהמרשתת ולא פחות חשוב תיאור של הלקוח את העד ואת הדבירם הנוגעים אליו.
אחרי שמכינים את תיק העד -קל הרבה יותר לנסות ולשער מהם היעדים של העד, מה העד שואף להוביל ? האם מדובר בעד שרוצה לתקן את עדותו ? או אולי בעד שירצה לפגוע הרבה יותר?
עכשיו מגיעים לחלק החשוב – החקירה הראשית.
התגובה לאישום וראיות הגנה
התגובה לאישום קובעת את החזית, אולם תמיד צריך לזכור שבית המשפט והתביעה לא מכירים את מלוא הקו של הנאשם. בנסיבות אלא חקירות נגדיות יכולות לבוא ולהתחיל לבנות את הרקע להבאת עדי הגנה – עדים שהם חשובים לבניית הגרסה.
בניית החקירה הנגדית חייבת לקדם נושאים שההגנה חפצה בעיקרם.
ע"פ 2013/19 פלוני: "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגירסה המפלילה, בה דוגלת התביעה" (ע"פ 437/82 אבו נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 85, 98-97 (1983)).
החקירה הראשית
חקירה נגדית באה על מנת לפגוע בקביעות האפשריות מהעדות שהתקיימה זה עתה – חקירה הראשית!
חשוב לכן להקשיב היטב לחקירה הראשית ולהיות מסוגלים בקלות לראות סתירות בין החקירה הראשית לבין הודעת העד במשטרה!
לא פחות חשוב להבין מתי העד היה ברענון זיכרון בפרקליטות – מתי קיבלנו לידינו מסמכי "רענון זיכרון", מה אמר שם בסוגיות מפתח ועוד ועוד ועוד.
כל שינוי בגרסת העד בעת הראיון בפרקליטות כפוף לנוהל הבא.
"תרשומת שעורך פרקליט מראיין עם עד:
25: "ראיון עדים לקראת עדותם בבית המשפט הינו מרכיב חיוני בעבודות הפרקליט, הנדרש כדי להבטיח שעדי התביעה יוכלו למסור בבית המשפט עדות אמת מלאה ומפורטת, ככול שהדברים רלוונטים לתיק הנדון בבית המשפט ובהתאם לכללים המקובלים……. ככלל, תרשומת ראיון של פרקליט עם עד אינה בגדר חומר חקירה. עם זאת, אם מעלה העד בראיון פרטים חדשים ומהותיים שלא נזכרו בהודעתו במשטרה, יש חובה להעביר פרטים אלו לידיעת ההגנה. העברת פרטים אלה תהיה, ככלל, בדרך של גביית הודעה נוספת מהעד במשטרה ביחס לפרטים אלה, והודעה תמסר להגנה: עניין מסיקה".
הגשת ראיות דרך העד
בנוסף לעדות עצמה מתקיים, פעמים רבות, הליך של הגשת ראיות.
האם אנו מוכנים שחומרים אלא ואחרים יוגשו על ידי הצד השני ? מה הן ההתנגדויות להגשה והאם נכון להתנגד?
לפני כל חקירה נגדית, חובה להבין מה הראיה שאנו מתכוונים להגיש דרך העד הזה – ולמה! לא פחות חשוב כיצד! הרי המשפט בנוי על עדויות, מה בעדות יוביל אותנו ליכולת להגיש ומה.
לא פחות חשובה היא השאלה – מה יתקיים בעקבות.
היינו האם הגשה של עדות מסוימת או ראיה זאת או אחרת, תוביל להגשה של כלל העדויות של העד ? האם תהה הגנה לתוכן או לסתירות ? כל שאלה דורשת התייחסות.
חשוב לדעת – במקום בו אנו מגישים ראיות דרך העד – לא תמיד הוא זוכר הכל, הדבר יכול לערער את העד שלא תמיד מבין מה מתקיים באולם.
לדוגמה:
בתיק רצח בו חקרתי עד על נקודת הראיה שלו את האירועים, שם שאלתי אותו על השימוש בסמים.
שענה שלא ביקשתי להגיש חומרים מתוך הפיסבוק שלו עצמו שם הוא ממליץ על מפלגת "עלה ירוק", הדבר ערער את העד והמחיש לו שיש לי חומרים שהוא לא היה מודע להם.
מטרת החקירה הנגדית
החקירה הנגדית היא, ללא ספק, כלי לערעור גירסאת הצד שהביא את העד! (לדוגמה בדרך של יצירת ספק סביר) הכלי המרכזי.
אבל … האם היא נחוצה ? חובה עלינו לשאול האם אנו רוצים לערער את אותה הגרסה ? (לחזור על השאלה שוב ושוב ).
לא אחת הקשבתי לחקירה הראשית והחלטתי לא לשאול דבר בחקירה נגדית, בפועל כמעט ונעמדתי ובנפשי מחאתי כפיים! העד תמך ובנה את הקו אליו הובלתי את המשפט. למה להפריע ? חובה להקשיב לחקירה ולא לבוא עם שאלות מוכנות מידי!
בתור עורך דין פלילי, במקרים אחרים, לימדתי את עצמי לא להראות את השמחה בשלב הזה אלא לשאול מספר שאלות צנוע מאוד – לא אחת, רק לצורך הבהרה ממש של נקודה זאת או אחרת.
חשוב לזכור – את העובדות של החקירה הנגדית אנו נציג בפני בית המשפט בעת הסיכומים במשפט הפלילי! הסיכומים אמורים להיות ברמה שאנו מבינים בעת החקירות מה המטרה מהעדות של העד.
לא פחות חשוב, כיצד העדות, יחד עם המסמכים שמוגשים בעת העדות, משתלבת במארג הטיעון שלנו!
חובה להבין לפני כל שאלה מה יהיו ההשלכות של אותה השאלה, לפני כל הגשה מה יהיו ההגשות של אותה ההגשה.
מטרת החקירה הנגדית 2
המטרה של המשפט היא להגיע להוכחת העובדות. לשופט!
יש מקרים שם ננסה להוביל לזה בסיכומים (יש מקרים בערעור) – אבל במרבית המקרים המטרה היא להגיע אל השופט בדיון!
לכן הבסיס הוא – לא רק להביט אל העד, אלא גם לרואת את התגובות השיפוטיות בעקבות.
חובה להביט בשופט ולראות את התרשמותו מהחקירה הנגדית ובכך לדייק את השאלות ! (במקרים בהם המטרה היא הסיכומים – לא אחת נפעל באופן מעט שונה). אסור לשכוח את העובדה שמדובר באירוע "עבורו"!
חקירה נגדית
חובה לשאול שאלות קצרות ולא מחוברות המאגדות מספר נושאים.
חובה על הצד שכנגד לא להתערב בחקירה הנגדית – אלא אם יש הטעיה בשאלה ולהפנות על מנת שהחקירה תהה מדויקת.
אורך החקירה הנגדית?
אין ניקוד על אורך.
זה מפחיד לקצר עד בלי די חקירתו של עד מרכזי – אולם הדבר מתבקש פעמים רבות מאוד.
לא צריך להאריך ולהוביל לחקירה חוזרת קשה או לבטח שלא לאפשר לו לתקן את הדברים שהוא אומר.
מהירות החקירה?
אם ניתן להגיע לנקודה במהירות – מוטב לעשות כך והדבר גם ימנע חקירה חוזרת.
בתיק בו ייצגתי – זיכוי – עלה שוטר הסיור וסיפר על אירוע אלים בו הוא היה.
השאלה ששאלתי בסיומו של התיאור הייתה – הייתה מהומה גדולה מאוד.
ענה: נכון.
היו שם עשרות אנשים התקוטטו, ואתה המתנת לתגבורת, בניידת.
ענה: נכון. לפי הנהלים.
השאלה: אתה לא יכולת להבחין האם הלקוח שלי היה התוקף או המותקף.
ענה: נכון.
כאן הסתיימה החקירה. אין המשך.
התוצאה חזרה מהאישום.
הכנות לחקירה הנגדית
עדים, לבטח שקרנים, מתוכננים לחקירה הנגדית.
התקלה המרכזית היא להגיע למצב של עימות, היינו אתה צועק על העד "כן" והוא עונה ב"לא". היינו התנגחות חסרת פשר.
את העד צריך להוליך.
דרך טובה להולכה היא היגיון, היגיון צרוף, דרך ראויה לנסות להרכיב את אותו ההיגיון הוא באמצעות מציאות ראיות חיצוניות.
ראיות שהעד לא מצפה להן, אירועים מעברו שיעמידו אותו באור הנכון, או סרטים/הערות ועוד ועוד.
שהעד נחשף אליהם – הוא לא אחת מאבד את מעט השליטה שלו על עצמו – והאמת צצה.
הוצאת העד משלוותו
עדים באים מוכנים עם "תוכנית משחק" מובנית.
הם יודעים שהם יעלו לחקירה ראשית – הם בנו את החקירה הראשית יחס עם התובע. הכול מובנה.
לא אחת חשוב לנסות לערער את המבנה הזה, להגיש את החקירה במשטרה על תקן חקירה ראשית – ומשך ישר לעבור לחקירה נגדית.
לא מעט העדים שמאבדים את דרכם בשינוי הסדר הנ"ל.
התערבות של בית המשפט
חשוב לזכור שבית המשפט מתערב בעת החקירה מדובר באירוע שהוא לא תמיד שלילי – בית המשפט מתעניין! בית המשפט ממחיש את הקשיים שהוא רואה!
אבל במקום בו הדבר פוגע בתכנון של החקירה – צריך לשקול היטב על שינוי, אין מטרה לתכנן את בית המשפט – אלא ללכת עם השופט, לתכנן מסלול מחדש.
חשוב לזכור – כולם יודעים מה לשאול, צריך לא פעם לדעת מה לא לשאול.
עוד חשוב לזכור – סדר השאלות הוא לא פחות חשוב מכל דבר אחר – בנסיבות אלא הובלה והבניה של החקירה הנגדית חשובים לא פחות מאשר השאלות, למעשה חלק עצום מזמן תכנון החקירה הוא בייחס לשאלה מתי לשאול כל שאלה.
חקירה נגדית קטלנית
מדובר בחקירה שאנו מובילים את העד, מובילים אותו נקודה אחרי נקודה לפרום את מה שהוא בנה.
כמובן קודם כל שואלים את השאלה – האם אנו רוצים לפרום, עד לאיפה אנו רוצים לפרום, וכיצד לתכנן את סדר השאלות באופן מיטבי – כך שהעד יחייב את עצמו על נקודות שהוא לא רוצה להיות מחויב להן, בהמשך.
החקירה לא צריכה להיות ארוכה ! חשוב לזכור את זה !
בחירת השאלות
גם שיש מספר אנשים יחדיו – אין צורך לחזור על כל השאלות בייחס לכול אחד מהעדים!
צריך לתכנן את הנושא של השאלות ושל המיקוד כלפי כל עד ועד. חובה לזכור – ההגנה מחפשת את הספק הסביר!
סופיות התשובה בעניינים צדדים
נושאים שלא בכתב האישום הם עניינים צדדים למשפט.
קיים כלל שקובע שנושאים צדדים יגיעו לסופיות החקירה – היינו יש תשובה סופית – אין דרך לחתור מתחת לנושא מעבר לכמות מסוימת.
בנסיבות אלא – חובה – לקשור את הנושא לתוך הנושא המרכזי.
חקירת חוקר משטרה
חקירת חוקר משטרה היא אירוע ייחודי, אירוע בו חוקר המשטרה צריך לתת תשובות על מעשים שעשה ושלא עשה.
יש חשיבות רבה להבין את צורת הראיה של החקירה, ברצון להוכיח ספק סביר.
חובה לדעת, בםא יש טענה לקבילות הודעת נאשם, יש לטעון טענת "זוטא".
ביוש העד
אסור לבייש עד – אלא אם זה בצורה הוגנת ולעניין הנדון.
בנסיבות אלא חייבים לנסות לשמור על כבודו של העד – לבטח בתחילה – לפני שהוא הוכיח את השקרים. אז אפשרי להיות מעט "אלים" יותר – לבטח בשלב ההטחה.
חקירת קורבן עבירת מין
אלא אם זה לעניין הנדון ובצורה הוגנת.
חובה לעבור כל נושא וכל עניין – שאם לא כן – יש בזה משום הודיה בעובדה המדוברת.
הבנת המניעים של העד בחקירה
פעמים רבות אנו רואים עד בחקירה הנגדית ולא מאמינים!
האיש מגיע לחקירה הנגדית שהוא רוצה "לקבור" את הלקוח. אדם מלא כעסים ורצון בנקמה.
יש כאלה שיסבירו זאת במילים ברורות – ויש כאלה שיסוו את רצונם זה.
חשוב ביותר להיות מסוגלים לאתר את אותו הרצון בנקודת הזמן הראשונה האפשרית.
מתוך אותו הרצון לפעול!
לדוגמה : שהעד מגזים ומעוות את המציאות – לתת לו לעוות את המציאות ולהגזים עוד ועוד ! היינו שעדותו תאבד כל תוקף של היגיון!
חומרים לחקירה הנגדית
נאשם שכול החומרים שיש לו לביצוע החקירה הנגדית הם מה שהוא קיבל מהמדינה – נימצא בנקודה קשה.
חשוב עד למאוד, מיד בתחילת המעורבות בתיק, להכיר את העדים ולדעת על חייהם ועולמם דברים שהם לא יודעים שאנו יודעים. מסמכים שיערערו את עולם ? אמירות שלהם ברשתות חברתיות ? ועוד ועוד.
חשוב להכיר גם את השופט!
כל חקירה נגדית היא אירוע מול שופט – חובה להכיר אותו.
לדוגמה – חקירת גורם מקצועי בעבירות מס
הגורם הציג את עצמו כאדם ישר והגון שניקלע לאירוע בלי הבנה.
הלקוח שהכיר את האיש היטב תאר אדם נוכל שמוכר את האפשרות לשימוש בחותמת שלו לאחרים – בתשלום צנוע.
האיש נישאל, וענה שזה לא נכון.
על מנת להוכיח את הטענה הצגתי לו מסמך מלא וראוי שעליו החותמת שלו עצמו – הוא הסביר, כעס, ואמר שזה מוכיח שהוא אדם הגון – עובדה החותמת כהלכה.
מכאן התחלתי להשליך לאוויר מסמכים שם יש חותמת על דף ריק. (הכנה לזיוף).
עוד ועוד מסמכים שכאלה. הרושם היה כביר. הסיבה לרושם הייתה שהעד כבל את עצמו לשקרים – ולחותמת !
עד בלתי מהימן או גרסה בלתי מהמנה?
אין מדובר באותו הטיעון.
יכול ויש אדם שבאמת מאמין בגרסה מסוימת מחמת הטעיה שעבר, או אפילו שכנוע פנימי עמוק שהוא דובר אמת – זאת למרות שהגרסה היא בשקר יסודה.
לדוגמה : אדם המסוכסך עם אחר המאיים עליו ללא הרף.
באם יתרחש אירוע קשה לאותו האדם – הוא יטה לייחס את האירועים למאיים – וזה לא תמיד נכון. יש הטעיה בסיסית.
הטעיה כזאת שתקשור בין האירועים השונים.
דוגמה נוספת : אנו נוטים לרואת את העבר בשימוש בעיניים של ההווה. היינו באם זוג הסתכסך – אחרי – קיום יחסי מין, יש מציאות שלאור זאת האישה תראה את היחסים באופן של השינוי ביחסים.
בחקירה נגדית – חובה לשים לב להטעיה הזאת!
בייחס לגרסה תמיד חשוב להבין את מאזן האינטרסים
היינו מה מרוויח העד מעצם הגרסה שהוא מעלה?
מתוך תיק בייצוג הח"מ (תיק רצח):
תפ"ח -05-12 -47874 עמוד 8 להכרעת הדין: ""22. לנוכח ההסדר שנעשה עמו, היה לRRR "מה להפסיד" ממתן כל גרסה אחרת".
היינו העדות קרסה – לאור הוכחת הנסיבה שהובילה אליה. כאן היה שימוש לא רק בעדות של העד – אלה גם בעדות אביו שהעיד על ששמע מבנו במשטרה ושינה את הדברים בבית המשפט.
יש מקומות שם אנו ננסה להוכיח שהעד או החקירה יצרו נזק באיסוף הראיות!
מפנה לד"ר יובל ליבדרו: "נזק ראייתי במשפט הפלילי".
עמוד 26: "לטעמי, הגישה צריכה להיות בכל מקרה גישה שאומרת שאם אדם גרם לחוסר ודאות עובדתית במשפט, יהא סוג המשפט אשר יהא – במשפט נזיקים, מנהלי, משפחה או פלילי, עליו לשאת באחריות לכך. הפגיעה בחקר האמת כתוצאה מנזק ראייתי קיימת בכול סוג של משפט וההבדל יהיה, אם יהיה,, בתרופות שנתנות עקב אותו נזק שגרם".
חקירה נגדית על ידי תובע – עד שחוזר בו מהדברים שאמר
במקרה ועד מתחיל לחזור בו מהדברים שאמר, יקבל הצד שזימנו את היכולת לבצע את החקירה הראשית בכללים של חקירה נגדית. הנו שאלות מנחות.
"הבעיה" הקשה יותר תתחיל באם העדות מהמשטרה תוגש לתוך התיק – ותקבע כאמת – ואז יש מציאות במסגרתה העד תומך בחוקר מנגד, ומצד שני העדות שמסר לשוטר, לא אחת מתוך מניעים שלו באותו הרגע – תוכר כאמת.
חשוב לזכור: באופן עקרוני – אמרות עד במשטרה אינן קבילות כראיה לאמיתות הדברים – אלא בסיועו של סעיף 10 א לפקודת הראיות.
התנאים החליפים הם : לעיין ע"פ 1448/18.
ב התנאים החלופיים הקבועים בסעיף 10א(א)(3) לפקודת הראיות:
א. ״העדות שונה, לדעת בית המשפט, מן האמרה בפרט מהותי,
ב. העד מכחיש את תוכן האמרה
ג. העד טוען כי אינו זוכר את תכנה [של האמרה]״.
יושם אל לב כי בעוד שהתנאי השני מצביע על סתירה בין הגרסאות – תכונה המאפיינת עד עוין – התנאי הראשון והתנאי השלישי, שהם תנאים חלופיים.
עניינם בקשיים במתן העדות שאינם נובעים מרצון של העד לסתור את דבריו במשטרה או לחזור בו מהם באופן פוזיטיבי.
תיעוד החקירה הנגדית
באם החקירה הנגדית היא כלי – לסיכומים – תמיד עומדת השאלה כיצד הפרוטוקול משקף את מה שמתקיים באולם. (לא אדון בבקשות לתיקון בפרק זה).
חובה לא להתלהב באופן שהקלדנית תספיק להקליד שאלה ותשובה. בלי התיעוד – אין משמעות לדבר. להתאים את הקצב. לא פחות חשובה הבדיקה של הפרוטוקול באופן מידי – על מנת לגלות טעויות.
מי שסבור שאין טעויות – לא מבין עד כמה הוא טועה.
חובה בהקלטה לבדוק שההקלטה עובדת – לפני ששואלים. מתי ההקלטה מפסיקה לתעד – ואם מתקיים אירוע שדורש תיעוד – לדאוג לתיעוד הנ"ל.
תמיד צריך לזכור – החקירה היא לא רק המילים בפרוטוקול – אלא כל ההתנהלות באולם המשפט.
לדוגמה – אלימות חמורה מאוד במשפחה
בתיק דחקנוב, נימצא באתר, המתלוננת ביקשה להפסיק את החקירה הנגדית בטענה שהיא ממהרת מאוד להגיע לעבודה ולא תפוטר. היא סיפרה שפעם קודמת שהגיע לאור העיכוב פוטרה, עתה יש לה עבודה חדשה והיא חייבת להגיע בזמן.
בית המשפט הודיעה שיש להגנה עוד 5 דקות לסיום החקירה. (החקירה הייתה ארוכה למדי).
בצער רב הסתיימה החקירה הנגדית – לא בלי מחאות. העדה לא "נשברה" למרות כל מה שהתקיים.
ברגע זה התקיים משהו מוזר – הגברת התיישבה בספסלי הקהל, הוציאה מראה קטנה תיקנה את האיפור והמתינה, היא חיכתה לסיום הדיון על מנת לדבר עם הבעל לשעבר (כך התברר בהמשך). רשמתי לעצמי את הדקה המדויקת.
בית המשפט חיפש מועד להמשך הדיונים בתיק (פרשת הגנה) – היה צורך למצוא מועד מוסכם לתובע ולי, מה שעשיתי זה לעכב את חיפוש המועדים. המועדים ממש לא נמצאו, בעיות היומן שלי היו מהחמורות שיש.
בית המשפט שאל מה קורה ? התשובה הייתה בית המשפט הפסיק לי את החקירה, כי העדה ממהרת, והיא באולם כבר 10 דקות בדיוק מסיום החקירה. (זמן מדויק). היא התאפרה, היא התארגנה, היא מחכה.
בית המשפט ראה גם הוא את המציאות – בית המשפט תעד את הדברים בפרוטוקול ! הדבר הזה עלה בסיכומים !
התוצאה ? כל מה שהעדה אמרה נידחה ! לא היה אמון כלל בעדותה!
הסיכון מעצם קיומה של החקירה הנגדית
הסיכון של חקירה חוזרת תמיד ניצב מעלי!
חשוב לדעת : העד עצמו על הדוכן אינו חייב להבין את המטרות של התשובות – אלא רק לתת אותן!
לא פעם גם הצד האחר לא יבין את מלוא המטרות של החקירה הנגדית! האמת היא שגם בית המשפט לא תמיד יכול לדעת – הרי בית המשפט אינו מכיר את ראיות התיק הפלילי עד לסיום, לא אחת.
לא מסבירים חקירה נגדית בזמן אמת – הרגע לשזור את כל הנקודות הוא לא בעת החקירה – אלא בעת הסיכומים של התיק הפלילי!
שפת גוף ומילים שיאמרו
מאז הכניסה של הסרטים לחדרי החקירות מרתק לראות את החקירות – ולהבין את האנשים באופן טוב הרבה יותר כך שאפשרי הרבה יותר טוב להבין מה האיש צפוי לעשות על הדוכן. לתכנן את החקירה הרי זאת האומנות.
האומנות היא לראות את הפרטים, להבין עם מי העד בא ולאן, עם מי דיבר ומהן מטרותיו.
פעמים רבות, הפרוטוקול לא מייצג את כל האמת – יש מקרים שבהן שפת הגוף חשובה לא פחות.
הרגעים שאנו שואלים שאלה ומתיישבים והעד מתחיל לגמגם!
תנועות גוף ועוד.
בית המשפט רואה את הכול – אולם חשוב פעמים רבות לדאוג לתיעוד אמת של מה שמתנהל באולם – גם ללא מילים.
באם יש נושא חשוב לציון – בנוסף – אלו הם העדים שניגשים לפני הדיון (עדי הצד האחר) ומנסים לדבר עם הנאשם או איתי בשאיפה לקבל סוג של הקלה. שהמבוכה שלהם ברורה.
למרות האכזריות שבדבר – כעורכי דין פליליים – המטרה קיימת, וחשוב להבין ולראות כל דבר בדרך.
שקרנים שמודים שהם שקרנים?
בצפייה בטלוויזיה בחקירות נגדיות יש את הרושם שהעדים יודו בשקר – זאת לא המציאות – זה לא יקרה!
גם שיהיה ברור שעד משקר – הוא ימשיך בסיפור על סיפור על סיפור ! (לבטח באם הוא קצין משטרה). אולם, שהתיאור שיימסר יצא מתחומי ההיגיון האפשרי – די בכך על מנת שהעדות תיכשל!
העד הרי לא אמור להכיר את העדויות של העדים האחרים במשפט – לא אמור להכיר את הראיות האחרות שיש. בנסיבות אלא – לא פעם האמירות מלאות הביטחון של העד – הן חרב פיפיות לצד שהביא אותו. שכן ככול שהעד "בטוח" יותר – השקרים והעדר ההתאמה לקו – גדול יותר.
אין טעם להעמיד עד על דברים מסוימים בעת העדות – לעתים האגו משתלט ואז מסבירים, אבל לא פעם לא ! הרי שמסבירים הוא יכול להגיב ולתקן את עצמו.
הדבר הוא במיוחד בעת חקירת מומחים – שיכולים ללהג את עצמם עד בלי די – גם שהם משקרים את עצמם לדעת.
684/4: כ.ה.ש: שכנראה הוא האט, ככה הוא אומר. מה השאלה?
אדטו: עכשיו, יכול להיות שזה התפתחות של הלם תת נפחי?
ד"ר זיצב: אם הוא נדקר לפני זה, אז הוא יכול, אפשר לקשור את זה.
כ.ה.ש: איזו דקירה ? ד"ר זיצב: בבטן. בבטן. אני יכול לקשור את זה רק לדקירה בבטן, במקרה שהוא נדקר לפני זה. שהוא התחיל לרוץ
684/14:ד"ר זיצב: לפצעי דקירה שטחיים, אני לא יכול לקשור את זה..".
אחרי שיש את התשובה – צריך את המושג.
686/22: אדטו: "כלי דם מתכווצים. זה תהליך של הלם תת נפחי. קריע (כלי – מ.א) הדם מתכווצים. ד"ר זיצב: אני לא יודע".
ככה זה בדיוק ניראה בבית המשפט!
התערבויות בחקירה נגדית
חשוב לדעת – יש מקרים רבים שתובעת מתערבת בחקירות הנגדיות, יש צורות טיפול רובת בנושא – אחת מהן לריב – שניה פאסיביות – שתמחיש עד כמה המשפט לא מתנהל לפי הכללים :
867/4: כ.ה.ש: לא, את לא יכולה, כ.ה.ש: את לא יכולה להעיד גברתי, עו"ד פוזננסקי: אבל הוא אמר את זה. כ.ה.ש: גברתי תקשיב. מישהו התבלבל פה. זו חקירה נגדית. את לא שמחה ממנה – זה לא משנה….".
980/28: כ.ה.ש :"גברתי נורא פשוט – כשמתנגדים לשאלה בטענה שאתה מטעה, השאלה אם הוא מטעה. אם לא אז העד נשאל שאלה והעד ייתן תשובה"
האם אנו צפויים עתה לתשובה של העד ?
980/30: עו"ד פוזננסקי: "אני אמצא רגע את התשובה. אני רק אומר, דקה, רק אסיים משפט אחד, אני גם רוצה לומר. ליד המזכר הזה, שהוא סיכום שהוא כותב, יכול להיות שבשפה לא טובה, מבחינת השוטר, בסדר, יש את החקירה,
כ.ה.ש: התנגדות פרושו "חברי מטעה", כי יש מקום שהוא כן נשאל
היינו התנגדויות התובעת הובילו אותה למפלה נוספת.
אפשרי מהתיק שם להעלות עוד ועוד תופונים של חקירה נגדית
1028/20: אדטו: אתה דיברת עם ד"ר זיצב על מהות החתך בראש ? שי פלס: ת: אני דיברתי".
1042/5: אדטו: "…אתה פנית לפתולוג ושאלת אותו למהות הפגיעה במנוח, בראש ? עד כמה היא מהותית? שי פלס: "לא שזכור לי". אדטו: "אתה התקשרת לפתולוג בשאלה כלשהי? שי פלס: יוכל להיות שכן".
1052/4: כ.ה.ש: אתה דיברת בכלל עם זיצב ? שי פלס: "יכול להיות שבנסיבות אחרות כן, אבל בעניין הזה לא…….".
כאן אנו רואים שימוש בטכניקה של העלאה של אותה השאלה במוקדים שונים של החקירה הנגדית וקבלת תשובות שונות. צריך לזכור לא אחת תוך 30 עמודים יש אירועים שלמים של חקירה – כך שהעד שוכח את עצמו בדרך. הוא פועל על מנת לספק את התשובה שהוא חושב שהוא נידרש – וכאן מתברר השקר.
החקירה הנגדית בעיני השופט
במקרים רבים יש את הטענה שחובה להביט בשופטים ולנהל את החקירה הנגדית לפי מה שהם סבורים שנכון – להביט ולראות איפה נמצאות הבעיות בעיני השופט.
הדבר אינו תמיד נכון!
שתי הדוגמאות כאן הן דוגמאות שבית המשפט רואה – בית המשפט מבין – הוא רואה שמה שהוצג אינו נכון! חקירה נגדית נועדה פעמים רבות על מנת להמחיש לבית המשפט עלמו נקודת ראות נוספת – שתעלה בסיכומים.
חקירה נגדית – קצרה מול ארוכה
יש שימליצו על חקירה קצרה ותכליתית – חובה להבין שהחקירה כזאת – זהו יתרון, אולם יש מקרים שאנו מחביאים את החקירה האמיתית בחקירת סרק ארוכה וחסרת טעם.
לא תמיד יש לנו את הכלים להוביל בתשובה אחת עד להסכים איתנו.
לדוגמה:
העד אמור להישאל על אירוע נקודתי ביותר, אירוע קצר מאוד.
באין הכרות אמת עם האדם, מתחילים בחקירת גישוש על נושאים מנושאים שונים, הכול על מנת לערבל את האדם. להוביל אותו לאובדן קשר להכנה שעבר.
רק אחרי שאנו מבססים את האדם כלא אמין – רק אז יכול השאלות האמיתיות.
מטרת המדינה בתיק הפלילי
רוב החקירות הנגדיות הן לעדי התביעה (פרשת התביעה מורכבת יותר מפרשת ההגנה – במרבית המקרים).
המטרה הבסיסית של המשפט על ידי התביעה בעת התיק הפלילי היא להציג לשופט את המציאות שהם רואים ! מציאות שתוביל להרשעה ! מציאות תוך קיומו של הליך הוגן! קיומה של החקירה הנגדית היא חלק מקיומו של הליך הוגן!
עורך הדין הפלילי של החשוד רוצה לפרק את התיאור של המדינה ! להכניס ספקות בתיאור העובדתי! אחת הדרכים היא לחייב לתשובה מסוימת – ואז להוכיח שאינה אפשרית! להוביל את העד להתחייבות לתיאור, או לספק בתיאור אחר.
חשוב להקשיב לעד
מדובר במפתח לכל חקירה!
להקשיב למה שהעד אומר שהוא על הדוכן!
לאחר קבלת כתב האישום מקבל הנאשם גם את היכולת לצלם את חומר הראיות ! צילום החומר מוביל לכך שהוא יודע מה אמר כל עד במשטרה ומה המעורבות של כל עד ועד בתיק.
באותו השלב מכינים את החקירה הנגדית – אבל עדיין לא שמענו את החקירה הראשית!
תחילה עולה העד לחקירה ראשית !
בעת החקירה הראשית הוא יעיד (יספר) את הדברים ( ככלל ) כמו שאמר במשטרה עם דגש זה או אחר. אחרי סיומה של החקירה הראשית תבוא החקירה הנגדית.
הבסיס לחקירה הנגדית הוא מה שהעד אמר במשטרה, אולם לא פעם יש שינויים בעדות שימסור במשפט – חייבים להקשיב לדברים ! להיות קשובים !
לא פחות חשוב להקשיב לתובעת/פרקליטה – שלא אחת מעלה נקודות שלא מוכרות להגנה מחומר הראיות!
גם בעת החקירה הנגדית : חייבים להיות קשובים לא רק לעד, ולשינויי הגרסה שלו, אלא גם לבית המשפט עצמו!
לא תמיד הכול ברור בזמן אמת לבית המשפט (לא תמיד מסבירים בעת החקירה הנגדית) אבל חייבים שיהיה תיעוד מדויק של האירועים – לצורך הבניה להמשך של הטיעונים!
הזדמנות שנייה לחקור עד
עדים משקרים – זה ברור – אבל הם לא תמיד זוכרים את השקרים, לבטח לא שהם מגיעים להעיד שוב באותו המשפט חודשים רבים אחרי, אחרי שקיבלו זימון לאור תפקיד ולא לאור מעשים בתיק.
המדינה עשתה רבות על מנת שאוותר על העד הנ"ל ש"לא עשה דבר" – לדבריה(של הפרקליטה). ההתעקשות הובילה להתעקשות נגדית. החלטתי שאחקור את האיש. למה ? ככה.
שוב תיק הרצח המוזכר – שנאמר – לא נגענו :
569/30: בד"כ יש יומן צח"מ. אמרתי לך אני סייעתי בימים הראשונים, אני לא ניהלתי את התיק". 570/10: "אז אני חוזר ואני אומר, לא רשמתי כלום ביומן צח"מ".
ש: איך אתה זוכר את זה ? ת: כי אני לא רשמתי. אם הייתי רושם, אני חושב, אני מאין שהייתי זוכר. לא רשמתי אני לא נוהג לרשום ביומן צח"מ".
לאחר החקירה – סימנה ההגנה לעצמה שהיא טעתה. שהיא בזבזה תחמושת לריק – האיש (ללא ספק) אינו קשור לתיק. הזמנת עד שלא לצורך היא תקלה. אפילו חמורה. אבל … טעות.
ההגנה ניסתה לגלות למה קלטות נעלמו, בנסיבות אלא היא זימנה את איש המ.ט – וההפתעה הייתה רבה ! מר ליאור סער הגיע בשנית ! זה לא היה צפוי שהוא יגיע – אבל בא. לפני זה מנהל צוות החקירה טען שהאיש כלל אינו קשור לתיק.
הדבר החשיד. ההגנה עליו הייתה חריגה.
1250/30: שי פלס: "אנחנו יודעים שליאור סער……הוא לא חבר בצח"מ".
- עדות 2 ליאור סער:
לקראת עדותו השנייה ההגנה הייתה בדילמה – מה יגיד האיש שלא קשור ? שהפרקליטה ממש נלחמה למנוע ממנו את העדות ? אבל שהצד האחר לא זוכר ולא מכין את העד – מתברר שיש הפתעות.
1265/25: "אני זה שהתעסקתי בכול הרישומים והיומנים".
שימוש בבית המשפט
לא אחת העד ייתן תשובות שונות לעורך הדין ולבית המשפט. נישמע לא הגיוני ? עובדה.
הנחקר ראש צוות רשמי בתיק רצח. צריך לתת לבית המשפט את המקום להתערב בחקירות – ביצירת עיניין והעלאת עובדות – לבטח עובדות היסטוריות. לא פחות חשוב לא לוותר על נתון שיש בידינו.
85/3 אדטו: עכשיו, הדבר הבסיסי בשחזור, עד כמה שאני מבין, בוא ניראה את הכללים של שיחזור: שראש צוות החקירה לא יהיה נוכח בשחזור, זה כלל שאתם מקפידים עליו ?
חיים שריבן: אין שום הנחיה בעניין הזה.
ש: נכון, אבל מאז תיק עמוס ברנס, יש סוג של הנחיה פנימית, ת: ממש לא
ש: שראש צוות, מי שמעורב בתיק, לא יהיה מעורב בשחזור.
חיים שריבן: לא. אני אחדד את התשובה. אין הנחיה שכזו. השאיפה שמי שחקר את החשוד, לא ייסע, או לא ייקח חלק במהלך השחזור. אבל זה בגדר המלצה".
אדטו: כן.
כ.ה.ש: זה לקח ישן מסיפור ברנס. העד: כן.
כ.ה.ש: ואתה אומר שלא. העד: כן".
העד שלא חושש לשקר לעורך הדין – לא ישקר לבית המשפט. לכן יש מקומות שעורך הדין צריך לתת לבית המשפט חבל מספיק ארוך על מנת לחדד נקודה זאת או אחרת.
אפשרי בעוד נקודה – עד שמנסה לדברר את עצמו – ולא מקבל הנחה
174/14: ש: האירוע של יום שישי, יש שם סיפור על גביית חוב, נכון ? ת: אני אומר שוב, האירוע של יום שישי הוא אירוע רקע לאירוע. ש: נכון. ת: אני טיפלתי באירוע
ש: הוא רקע לאירוע, מה הסיבה לחוב ? ת: שם התמקדתי גם
ש: נכון. מה הסיבה לחוב ? בדקת ? ת: זה לא רלוונטי מבחינתי. זה תפל מבחינתי".
בית המשפט שרואה את התמונה של עד שקרן – לא יפתח בהליכים, אבל האמירות של העד בחקירה נגדית הובילו את בית המשפט – בתיק רצח לומר את הדברים הביאם : ייצוג שלי בתיק כמובן עד התביעה המרכזי :
איך נראית שבירה של עד?
העד נחקר ונחקר, היה ברור שהוא משקר את עצמו לדעת, אבל הוא לא יודה בזה.
בית המשפט המחיש את הדבר לעד.
888/10: כ.ה.ש: "הסבירו לך קודם, אתה צריך להעיד פה אמת. זה עבירה לא להעיד אמת. תגיד לנו מה קרה, מה השתנה מלפני שעה. קודם נכנסתם שלושה ביחד. פתאום אתה מרחיק את עצמך".
898/25: כ.ה.ש: "רגע, אתה זוכר שלפעמים אתה צריך לענות אמת ".
העד מפורק על הדוכן – בית המשפט אומר זאת כבר בעת החקירה הנגדית !!
בניית חקירה נגדית נכונה היא הבסיס לכול תיק – זאת נגזרת ממטרות הייצוג בתיק והמטרות בכול עד ועד.
התוצאה של שלל ההטחות בעדים הייתה פשוטה :
הכרעת הדין עמוד 37: "74: "כיצד ניתן להסביר את תופעת הרשומון האמורה ? ………………. ואפשר גם ואין לשלול זאת, שהמגמתיות של מי מהעדים או של כולם השפיע גם היא".
קו המדינה קרס!
שם בעת החקירה, החלה החקירה על נושא חסר משמעות, אירועי סחר בסמים. בית המשפט בשלב מסוים עצר את החקירה וביקש לשוחח עימי – העד הוצא והשאלה של בית המשפט הייתה – האם אתה מבין שזה לא תיק סמים ?
התשובה הפתיע את בית המשפט – אין לי עניין בחקירה. של עצמי – אני רק מערבל את האיש.
"מחול הזבוב" במילים של בית המשפט.
התוצאה הייתה שהעד איבד קשר למציאות, שיקר כל הזמן, התבלבל, ועדותו נדחתה.
חקירה נגדית שחותרת תחת החיסיון
פעמים רבות החקירה הנגדית באה על מנת להוביל לחתירה תחת החיסיון – לבטח שתעודת החיסיון מעורפלת משהו. או שאין עדיין החלטה אחרי דיון בשאלת החיסיון. (יש מבחר סיבות ונסיבות).
חשוב להגנה לאתגר את החיסיון במבחר דרכים.
עוד יצוין – מרגע שבית המשפט מחייב עד לענות – המדינה יכולה רק לחזור בה מכתב האישום – אין דרך למנוע את התשובה.
ע"פ 3427/19 פסק דין חשוב בנושא.
גניבת זמן:
יש מקרים שהחקירה הנגדית או ההתנגדויות בעת אותה החקירה נועדו על מנת להאריך את זמן הדיון.
לדוגמה:
בית המשפט קובע שהחקירה תארך שעתיים, אז התנגדויות רבות מצד אחד או תשובות ארוכות ומורכבות לשאלות פשוטות מאריכות את הזמן ו"גונבות" את זמן החקירה הנגדית.
על החשיבות של החקירה הנגדית נאמרו אין סוף מילים
מפסיקת העליון : "בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותה של החקירה הנגדית כמכשיר יעיל לגילוי האמת וכערובה חיונית לבדיקת מהימנות […]. לא למותר להזכיר מושכלות יסוד, לפיהן שיטת המשפט האנגלו-אמריקאית רואה בחקירה שכנגד את גולת הכותרת של דיני הראיות, ובלשונו של המלומד Wigmore:
“… it is beyond any doubt the greatest legal engine ever invented for the discovery of truth. However difficult it may be for the layman, the scientist, or the foreign jurist to appreciate this its wonderful power, there has probably never been a moment's doubt upon this point in the mind of a lawyer of experience” (Wigmore on Evidence, Vol. 5 §1367, p. 32 (Chadbourn rev. 1974))" (ע"פ 7653/11 ידען נ' מדינת ישראל, פסקה 28 לפסק דינו של השופט זילברטל (26.07.2012)).
עוד על חקירה נגדית
מתוך פסיקת העליון:
"כידוע, האמת המשפטית אינה נוהגת להתגלות ביוזמתה ולהכריז "הנני". האמת ההיסטורית אינה ניצבת בכיכר השוק, ניכרת לעיני כל. זו גם זו משולות לאוצר הטמון מתחת לעפר. על–מנת להגיע אליהן נדרשת עבודת חפירה מאומצת. בשיטה האדברסרית, כלי החפירה היעיל ביותר הוא החקירה הנגדית. טול מהערכאה הדיונית השומעת ראיות בנושא השנוי במחלוקת בין הצדדים את החקירה הנגדית, ונטלת ממנה את אבן הבוחן הטובה ביותר המסייעת לה להגיע לחקר האמת, ובלשונו של הנשיא מ' שמגר "בירור האמת נעשה בעיקר על ידי מתן האפשרות לחקירה נגדית" (ד"נ 3081/91 אחמד מזייר קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 441, 447 (1991); וראו גם ע"פ 7653/11 ראובן ידען נ' מדינת ישראל, פסקה 40 לחוות דעתו של השופט צ' זילברטל וההפניות שם (26.7.2012))" (ע"פ 6001/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (12.5.2013)).
החקירה הנגדית צריכה לגעת בכול רכיבי העבירה
מתוך הנחיות לפרקליטים : בשאלת החקירה הנגדית של נאשם (כך אמור להיות גם להיפך ( בהתאמות הנדרשות):
"ככלל, על התביעה לעשות שימוש בכלי החקירה הנגדית ולחקור את הנאשם לגבי כל הסוגיות השנויות במחלוקת. יחד עם זאת, אם התובע אינו מעוניין להרחיב בחקירה הנגדית לגבי כל פרטי העדות הראשית, משום שנראה בעליל כי לא תצמח מכך כל תועלת, כי אז, חייב התובע להסביר לבית המשפט מפורשות שאינו רואה תועלת בקיום חקירה שכנגד על כל הנושאים שעלו בחקירה הראשית ולנמק עמדה זו" ("תוצאות הימנעות התביעה מעריכת חקירה נגדית לנאשם" הנחיות פרקליט המדינה 7.3 (עודכן, 1.1.2003)).
עימותים בעת החקירה הנגדית
שיהיה ברור – לא פעם יש עימותים קשים בעת החקירה הנגדית מול התובע ומול בית המשפט – לא תמיד ברור להם הסיבה לשאלה וגבולות החקירה הנגדית! ההסברים חלקם ימסרו בהמשך!
כלל זהב לחקירה נגדית
העיקר אינו האורך אלא האפקט הכולל!
לדוגמה בתיק כהן (מצוין האתר) עברו סידרה של עדי הראיה חקירות ארוכות, העד המרכזי התעכב (מצב רפואי) שהגיע החלה החקירה הראשית כך :
ש: כמה בעיטות בראש? ת: 6.
ש: כמה בעיטות בפנים? ת: 3.
תודה רבה – סיימנו.
בית המשפט, סיימנו?
תשובה – ידוע שלא היו בעיטות בראש או בפנים המתלונן לא סיפר על זה – העד בא לשקר – הפנמנו תודה.
הסיום זיכוי באין להשיב לאשמה בתוספת פיצוי כספי מהמדינה.
החקירה הראשית
בעת החקירה הראשית הצד שזימן את העד מבסס עובדות לתמיכה בטענותיו.
חלקן יבוססו בעת החקירה הראשית הקודמת לנגדית אחרות באמצעות המסמכים שיוגשו!
החקירה הנגדית באה על מנת לסתור ולהפריך ! על הבסיסים שנבנו נציב את ההמשך (סתירות לדוגמה) בסיוע השאלות המנחות והמדויקות של החקירה הנגדית.
משפט פלילי הוא אירוע מדויק, החקירה הנגדית היא החלק המדויק ביותר שבו! חלק שהשופט חייב להבין בזמן אמת!
העד בעת החקירה הראשית לא אמור לספר דברים שלא היו במשטרה – לכך יש טיפול מיוחד – אבל מערכת המשפט פעמים רבות תתן סוג של הקלה למדינה.
215/9 – אדטו: איפה זה בחקירה?
עו"ד פרקליטה : הינה זה פה עכשיו בחקירה.
אדטו: לא, לא מצאתי את זה בחקירה במשטרה את הנושא הזה, אבל בסדר גמור
עו"ד פרקליטה : "בשביל זה יש חקירה נגדית. זה היה בתחנה, קיבלת על זה מזכר"
לעג ? התובעת החליטה לחקור עדים על נושאים לא מוכרים – הפתרון להגנה נמצא בחקירה הנגדית?
53/21: עו"ד פרקליטה : "המזכר הזה נכתב על ידינו לעורך דין אדטו, ואם הוא לא נוסח כראוי ולא הובן כראוי חבל שכולם יפלו לכדי טעות".
אנו רואים כאן חקירה של הפרקליטה במקום חקירה של המשטרה ! באופן כללי המשטרה חייבת לחקור עד שמספר דברים חדשים לפרקליטה בעת הרענון זיכרון. (זהו החוק בכול אופן).
מתקנות פרקליטת המדינה : "תרשומת שעורך פרקליט מראיין עם עד:
25: "ראיון עדים לקראת עדותם בבית המשפט הינו מרכיב חיוני בעבודות הפרקליט, הנדרש כדי להבטיח שעדי התביעה יוכלו למסור בבית המשפט עדות אמת מלאה ומפורטת, ככול שהדברים רלוונטיים לתיק הנדון בבית המשפט ובהתאם לכללים המקובלים……. ככלל, תרשומת ראיון של פרקליט עם עד אינה בגדר חומר חקירה. עם זאת, אם מעלה העד בראיון פרטים חדשים ומהותיים שלא נזכרו בהודעתו במשטרה, יש חובה להעביר פרטים אלו לידיעת ההגנה. העברת פרטים אלה תהיה, ככלל, בדרך של גביית הודעה נוספת מהעד במשטרה ביחס לפרטים אלה, והודעה תימסר להגנה: עניין מסיקה".
החקירה הנגדית
העד יופתע פעמים רבות מהשאלות, השאלות יציגו אותו במערומיו (לא פעם). בנסיבות אלו הכול חייב להיות מדויק.
אין מקום למועדי ב', אין מקום לטעויות!
בחקירה נגדית – הכול צריך להיות מתוכנן לפרטי פרטים – עם היכולת לשנות הכול ברגע.
לכן בסיס מדויק חשוב ביותר לחקירה הנגדית. הבסיס בנוי על הבנה של מה העד אומר – באופן שיתקשה לסתור את עצמו. מסמכים נגדיים ואמירות מסייעים כמובן.
המטרה היא לא לתת הזדמנות להסביר את הסתירות! לכן פעמים רבות המשך הסתירה יוצר על ידי עד אחר. החקירה הנגדית דורשת המון מעורך הדין – מעל הכול הקשבה לאומם המשפט היטב.
לדוגמה – תיק עבירת אונס
המתלוננת בעת עדותה מתחילה להסביר כמה חשוב לה להוכיח לבעלה (שטענה שהוא אנס) שהיא "אישה טובה". היינו שהוא טעה בגישה אליה. זה הרגע להקשיב היטב, לבדוק שנרשם באופן מדויק.
האירוע הנ"ל התקיים בעת החקירה הראשית – בנגדית אירוע מסוג זה משנה את כל החקירה ! צריך להקשיב לכאבה – אין קשר בין כאבה לאישומים !
חקירה נגדית מתלונן/ת
חקירה נגידת של עד שהוא המתלונן מחייבת תשומת לב רבה – וכמה דגשים.
במידה ויש מתלונן לדוגמה בתיק אונס – וזה טוען שהיחסים היו בהסכמה, חובה לעמת את העד מול הגרסה שכנגד !
שאומרים גרסה שכנגד, אז ברור שיש לנו גרסה מורכבת, מצד אחד מה שהחשוד/נאשם אמר בעת החקירות במשטרה, לכך יש בסיס בשאלות.
אולם, באם יש גרסה אחרת לבית המשפט, חשוב לא אחת להציב את הגרסה כבר בהקראה, או לפחות לשקול את זה (בחיוב).
חשוב לזכור הנאשם עדיין לא העיד – כך שאם יעלו נקודות מסוימות התובע יכול וישאל על בסיס מה השאלה, תשובה טובה היא על בסיס הגרסה שהנאשם הציב בפני. בהמשך הדברים יאמרו על ידו.
מיותר לציין – באם לא יאמרו – בעיה גדולה.
האם יש צורך בשת"פ?
קיימת הנחה שראוי לעתים להתחיל את החקירה בנינוחות – על מנת לזכות בשת"פ של העד.
אולם לא מדובר בהנחה שתמיד תקפה ! לעתים אין צורך באותו שת"פ – ויש כוונה לעורר את העויינות בעד – אפילו באופן מוגזם !
חשוב לציין – חובה לנסות להכיר את אופיו של העד – ולהיות מסוגלים לשער תגובות שלו.
חשיבות עורך הדין הפלילי
החקירה הנגדית היא הסיבה שיש צורך בעורך דין פלילי מובחר לניהול התיק הפלילי.
מיותר לציין – אין חקירה נגדית, או, אירוע אחר במהלך המשפט שלא בא מתוך מטרה! עורך דין פלילי עובד מתוך שק מטרות ! שק שגם חייב להיות בעל האפשרות לשנות את עצמו בתנועה!
מטרות החקירה הנגדית
החקירה הנגדית היא חלק מההליך ההוגן!
באין חקירה נגדית בסוגיה מסוימת – יש הנחה שיש הסכמה לעובדה זאת!
כך לדוגמה אפשרי לבחון את החקירה הנגדית גם בייחס לרכיבים של העבירה – ולא לכול העבירה או לרסיס ממנה!
ראוי לציין, לחקירה נגדית יכול ויש מספר מטרות! המטרות נגזרות מתוך ההבנה של ההליך הפלילי כולו. מוך הבנה של מה אפשרי לקדם בסיועו של העד שעל הדוכן.
מיותר לציין, לא תמיד המטרה היא זיכוי, יש מטרה של הוכחת גרסה, ויש מטרה של הוכחת נסיבות כוללות – גם על מנת לטעון טענות משפטיות ועוד סיבות.
האם העדים מדברים לעניין?
אפשרי בקלות להראות שהעד אינו מכיר את התיק – סידרת דוגמאות מתיק רצח בניהול עו"ד פלילי אדטו מוטי:
יש עדים שמשערים : כאן זה ממונה על החקירה :
1033/20: ש: החולצה שלו דם, אנחנו ראינו את הבגדים, באזור הבטן. שי פלס: כן.
ש: אוקי. עכשיו , החולצה של(ו) הדם, מאזור הבטן, בגלל החתך בראש ? ממה ? שי פלס: ככול הנראה.
מיותר לציין – אין נתיב של דם – הדבר מלמד על העדר הכרות עם חומר הריאות ואי חקירה של התיק !
1034/25: ש: "….הוא אומר, לפני זה נעמד, וכל החולצה שלו הייתה דם. זאת אומרת שהשאלה המתבקשת לשאול אחר כך, זה באיזה אזור היה הדם, נכון? שי פלס: יכול להיות שצריך לשאול את השאלה הזאת".
1034/28: אדטו: עכשיו, אם היינו שואלים את השאלה הזאת, וזה היה מתברר שזה באזור הבטן, זה ממקם את הדקירה באירוע לפני".
מדובר בשאלה מיותרת, זה ברור התשובה ברורה, באם כתם הדם הוא באזור הבטן – יש להניח שהדקירה היא שם (כמובן בשים לב למסלול הדם, שגם אותו אפשרי לראות).
שי פלס: "לא מחייב, אנחנו מדברים על נזילת דם".
הבעיה עם אוצה " הנזילה" היא שאין נתיב של דם – זהו נושא שקל לבדוק! המטרה היא להראות שהחוקר שבוי בהשערות !
איך ניראה תיק במסגרתו החוקר הראשי אינו מכיר את חלקים מהתיק?
חיים שריבן: 99/18: אדטו: יש דו"ח צפייה בתיק? מישהו ראה?
ת: אפשר, אפשר לצפות בסרט. אבל אם צריך דו"ח צפייה אנחנו נצרף כמו
ש: אבל אין דו"ח צפייה. ת: אין דו"ח צפייה.
כ.ה.ש: אם אין דו"ח צפייה אנחנו גם לא יודעים אם מאן דהוא צפה והאם זה רלוונטי. ז"א שיתכן שהייתה איזשהי ראיה שדורשת התייחסות של עדים, או המשך, זה אחד. שינית גם עלינו זה מקשה.
ת: נכון אני מודה כבודה שזה נעשה.
99/30: ברור לי כבודה. זה פשוט נעשה באיחור רב.
101/1 חיים שריבן: ….. אנחנו באיחור רב בכלל צופים בסרט הזה של סרט האבטחה".
ש: מה זה באיחור רב ? לפני שבוע. ת: באיחור רב מהחקירה אני לא ידעתי
כ.ה.ש: איך ידעתם בכלל על העניין הזה של הסרט? אדטו: אני אמרתי להם
העד: אני לא ידעתי בכלל על המצאות מצלמות אבטחה שם כ.ה.ש: אני שואל את כולם איך זה הגיע
ת: אני הייתי בהכנה לעדות בפרקליטת שם זה נמסר לי".
ככה ניראה המצב בעת החקירה הנגדית! תיק רצח.
מה מתקיים שעד נימצא משקר?
אותו התיק ! עבודת הנמלים היא רבת עמודים:
בניית התשתית :
העד .א: 252/11: "אז תשאל את ד. אולי ד. הרביץ לו עם אלה. אני אומר לך אולי". (כולם נוכחים באותו המקום).
252/16: " לא ראיתי אלות. בוודאות אני אומר לך שלא היו אלות. יכול להית שמי שאמר שהיה לו מניע שהוא היה עם אלה".
7 עמודים אחרי.
259/26: ש: …אתה היכית ? (הוצגו לפניו עדויות של אחרים שסיפרו על מכות).
ת: לא הכיתי. בעיטה זה להכות ? אמרתי לך זה היה בעיטה….".
260/1: כ.ה.ש: " זה לא היה בעיטה קטנה, זה היה בעיטה גדולה, כי אחרת לא היית אומר שיש לו רגל מפלטינה.
אבל המציאות ברורה לכולם.
מטרת החקירה הנגדית הקלסית היא
א. להביא את מה שתומך בגרסתך בפני בית המשפט. (דבר שלא עלה בעת החקירה הראשית).
ב. לחבל בגרסת הצד השני. (העמדת גרסת העד במבחן האמת – היינו האם אפשרי להסתמך עליה).
חשוב לדעת – רגע ההבנה של הגרסה שאתה מעלה הוא סופו של המשפט. לא פעם בעת החקירה הנגדית לא הכול יהיה ברור לצדדים ! לא תמיד ברורה הנקודה.
בסיכומים, בסיומו של המשפט, לכול היותר יש לקשר בין הנקודות !
פעמים רבות, בעת החקירה הנגדית, אתה חושף חלק מפזל – בלי יכולת של הצדדים האחרים להבין מה מתנהל באולם המשפט.
שבית המשפט לא מבין את מלוא התמונה – יתכן והחקירה הנגדית תצטער כבעייתית בזמן הביצוע שלה.
ההקשבה לתשובה
שמקשיבים לתשובה – הכול משתנה – עדים נוהגים לסייע להגנה יותר ממה שהם שמערים – אולם יש את החובה להקשיב – ולדעת כיצד להמשיך נושא – או לחלופין לאן לא להיכנס!
עדים רבים יתעקשו לא לענות תשובה – המטרה של החוקר – אם כבר נשאלה שאלה – לקבל את התשובה!
דוגמאות לחקירות נגדיות של עורך דין אדטו
רקע – תיק רצח. על הדוכן מוביל צוות החקירה. המטרה לקעקע את עבודתו! (נקבע שכול הראיות שהיו בתיק הן ראיות שקר).
התרגיל חקירה שניראה כאן בנוי על "שקר לבן" עורך דין אדטו מדגיש שיש לו טענה ללא סימוכין. הדבר יוביל את העד
להכחיש – ולא להבין שיש סימוכין מלאים – היינו ברור שהוא משקר!
הטענה כלפי העד שהוא פנה לחשוד בתיק וניסה לשכנע אותו להוציא חשוד אחר מהעדות ! מדובר באירוע שאמור לשלוח לכלא את החוקר – לפי הבנת ההגנה.
בית המשפט מזועזע מהטענה!
997/30 כ.ה.ש: "רק שניה. זו טענה קשה ביותר. תרשה לי דקה, אני לא אומרת מה היה כן היה או לא היה. כשאומרים דבר כזה לחוקר, צריך אולי לעגן את הדברים. אי אפשר לזרוק דבר כזה. זה גם פוגע בתואר עבודתו וכו'. אז, השאלה אם יש לזה איזשהו בסיס. ז"א זה לא תועד?".
מה טענה החמורה של כך של ההגנה?
996/18: "אדטו …לטענתנו, עוד לפני שהם ראו את א… בפעם הראשונה, הם הגיעו למסקנה שצריך להוציא את א… מהתיק, והם יעשו הכול בשביל להוציא את אלעד מהתיק.
המשך החקירה נגדית
כ.ה.ש: מי זה הם ? אדטו: הם, ראש צוות החקירה
כ.ה.ש: איך הוא ביצע את זה ? באמצעות מה ?
אדטו: הוא פנה לד….. והסביר לו ש, בחקירה לא מתועדת, שאין לנו. (כמובן יש, הדבר נאמר על מנת שהעד ישמע – מ.א – הרי התיעוד קיים ושריר)
כ.ה.ש: כן ? אדטו: שיש לנו כל מיני סימוכין אליה, שצריך להוציא את א….. מהתיק
כ.ה.ש: הוא הסביר ל… שצריך להוציא את א…. מהתיק ? אדטו: כן.
החוקר : : אני אגיד לך אני לא יודע אם זה, אהה, קודם כל לא היה דבר כזה (הוא מתמכר למחשבה שאין הקלטה ! מ.א
כ.ה.ש: תשקול מילים.
שי פלס: לא, לא, קודם כל לא היה דבר כזה, אני, אני אשקול מילים, אני אומר את, את דעתי, זה בהחלט, ואני אנסח את זה שזאת דעתי, שבתיק הזה, וזאת דעתי בלבד, היה צריך להיות מוגש כתב אישום, אהה, הגין רצח, לשלושת הנאשמים, וזאת דעתי".
סיכום ביניים של בית המשפט
997/20 כ.ה.ש: "אז אולי רק שיובהר לסנגור, מכאן אתה בעצם מסביר לסנגור שטובתו היא שכמובן ש, על פי דבריך, שלא הייתה מציידך,
שי פלס: לא הייתה (פניה לעד ד…. שצריך להוציא את א… – מ.א)
997/25: כ.ה.ש: "ועוד דבר, אתה לא אמרת לד…., מה שעולה מדברי הסנגור, המטרה שלנו היא להוציא את א….".
ת: מעולם לא. וכל החקירות של ד… מתועדות". (אחר כך הוכח שגם לא כולן מתועדות – אבל נעבור הלאה לצורך הנקודה).
מה ד…חשב על הפעולות שהוא עבר? מעדותו בבית המשפט!
: "רוצים להוציא את א…".
סיכום מול העד על מנת להוכיח שהוא שיקר
עכשיו נבחן את הפעולה שהוא עבר, ונראה באם יש מישהו שחושב אחרת, כאן ראוי לספר, מדובר בחקירה הראשונה של ד…., בפועל ! ברור שהייתה שיחה מקדימה, זאת לא הועברה, אבל בוא נבחן את הנתונים ! כאן יש הפניה לחקירות מוקלטות !
ת/89 א עמוד 12 מדובר בחקירה הראשונה של גרסה של ד…:
12/3: " אני אתן לך, עכשיו, כמה שאלות, בסדר ? מה שנקרא, (לא ברור). כי אנחנו יודעים, ואתה יודע שאנחנו יודעים, כדי שלא יהיה זה. בסדר ?
7: שי פלס: אני יודע, אני יודע, אני יודע.
9: שי פלס: אני אומר לך (לא ברור) אתה יודע את זה. אני אומר לך, שאני יודע שמי שרדף אתך אחרי המנוח , זה היה הנאשם. תראה…
ד. : לא, אני לא יכול לענות על זה.
שי פלס: אני אגיד לך משהו
פרטנוב: על השאלות האלה , אני לא יכול לענות…
שי פלס: תקשיב. תקשיב, תקשיב, תקשיב, תקשיב. אני לא מחפש (לא ברור) בסדר ?
ד…: בסדר, אבל אני לא יכול…
שי פלס: אני אומר לך משהו. אני יודע ש….אני אומר לך, אני אומר לך, אני אומר לך, שמי שרץ אתך זה הנאשם. אני לא צריך את זה בשאלה. אבל יש אחד שלא רץ אתכם. והוא גם עצור. בחקירה, אני עושה שני דברים. א' אתה אומר, "אני עשיתי, חבר'ה, טעיתי. אני בא, אני נותן גרסה". ויש בן אדם, שאומר, "הייתי איתם. רצו., אני לא רצתי. אני לא דקרתי". והבן אדם הזה, צריך ללכת הביתה. אתה מבין? אני לא אומר לך, אני אומר לך….
ד. : (לא ברור) הוא צריך ללכת הביתה (?) אבל הוא היה בזה, הוא היה שותף, הוא יכול לעצור אותנו, הוא יכול מלא דברים. ".
הינה אנו רואים – שבניגוד לטענות שלו -מתברר שהוא יצר את העדות שקר בתיק ! עכשיו, ברור לחלוטין למה הובטח שאין הקלטה – העד ששמע שאין הקלטה – שיקר עצמו לדעת !
כך בונים חקירה נגדית !
שנכנסים לעימות מול עד על נקודה – חייבים להיות מגובים
245/11: ש: השיחה נמשכת זמן לא קצר, נכון ? בין א (לנאשם)
העד – ת: 2-3 דקות.
ש' 19: העד: "נתקע לי על הדקות, אני לא מאמין.. (לעד ברור לחלוטין כמה הנקודה חשובה ).
27: הפרקליטה : מאיפה ה 20 דקות ? (גם לתובעת, 20 דקות ממחייבות הבנה מצד הצדדים לאירוע).
28: פרקליטה 2 : הוא אמר שהוא דיבר אתו איזה 5 דקות.
אדטו: הוא דיבר אתו 20 דקות.
העד: הוא מנסה להפיל אותי. (העד חושש ממש מהזמנים, החובה היא ללחוץ, נושא הזמנים קריטי יש עימות מהותי באולם.).
246/6: אדטו: ציטוט ממקור אחר : הוא דיבר עם ו. הזה בצד איזה רבע שעה – עשרים דקות".
כ.ה.ש: אז הוא לא הפיל אותך. התובעות טעו במה שהעירו לו
246/12: העד: יכול להיות שאמרתי את זה, כן".
חשיבות הנושא ברורה לחלוטין לכולם – העד מעומת מול המציאות שאמר במקום אחר ! כאן הוא נישבר, הוא לא יגדיר זאת כשקר – אלא כאמירה אחרת שלו.
ממטרות החקירה הנגדית לחבל בעדי התביעה
ככה זה ניראה בפועל
השאלה היא האם עבר קורס משטרתי לעבירת המתה :
974/2: כ.ה.ש: לא, לא ענית לו. תענה לו. ת: לא. לא עשיתי קורס עבירות המתה, אני לא יודע אם קיים קורס כזה. ש: יש קורס. ת: או קי. ש: הובלת בעברך צח"מ רצח ? ת: אם הובלתי ? הובלתי, כן. (האם לכאורה חד משמעי ! -ללא ספק – אבל ההגנה הרי יודעת מראש את התשובה).
ש: תיקי רצח הובלת ? ת: היחידה שלנו, לא יודע לא זוכר בעל פה. ש: אתה הובלת ? ת: אני לא זוכר. כ.ה.ש: היית ראש צח"מ בתיק רצח ? ת: אני לא זוכר.
לעשות את זה קצר בסופו של דבר: 974/20: ת: " בוא נגיד שלא, על מנת שלא יהיה ספק".
ככה נראית חקירה של ראש צוות חקירה בתיק רצח ! האיש יכול לשקר את עצמו למוות – והמציאות היא שהכול "יעבור" ! נזיפה קטנה – והכול יסתדר.
כך מגיעים לאחוז הרשעות כמו במדינת ישראל ! בפועל איש משטרה שמשקר – לא יינזק.
דוגמאות ? נוספות
972/25: שי פלס: "לרוב כל חקירה בתיק רצח, לפחות ביחידה שלנו, מוקלטת".
(שמוצג שאין הקלטות לכול החקירות).
972/28: או קי, אין מחויבות כניראה להקליט".
973/13: "אנחנו לא מתעסקים בכללים. בוא נגיד ככה, אין חובת הקלטה של עדים, בסדר ?
בהמשך עוד יתברר שגם הנאשמים/חשודים לא הוקלטו – אבל זהו כבר אירוע "אחר".
אין צורך להציג לעד את המציאות כולה – מה שברור כול להיות מוצג בעת הסיכומים, או דרך עד אחר ! לא תמיד יש צורך במתן אפשרות לתגובה ותגובה לתגובה!
מרווחי זמן בחקירה נגדית
באם יש דרך לזמן עד מספר פעמים הדבר יוביל ליתרון אדיר להגנה – שכן העד נוטה לשכוח.
חקירה נגדית ראשונה לאיש החקירות מר ליאור סער במסגרת תיק רצח :
569/30: בד"כ יש יומן צח"מ. אמרתי לך אני סייעתי בימים הראשונים, אני לא ניהלתי את התיק".
570/10: "אז אני חוזר ואני אומר, לא רשמתי כלום ביומן צח"מ".
ש: איך אתה זוכר את זה ? ת: כי אני לא רשמתי. אם הייתי רושם, אני חושב, אני מאין שהייתי זוכר. לא רשמתי אני לא נוהג לרשום ביומן צח"מ".
לאחר החקירה – סימנה ההגנה לעצמה שהיא טעתה. שהיא בזבזה תחמושת לריק – האיש (ללא ספק) אינו קשור.
ההגנה זימנה את איש המ.ט – וההפתעה הייתה רבה ! מר ליאור סער הגיע בשנית!
- עדות 2 ליאור סער:
לקראת עדותו השנייה ההגנה הייתה בדילמה – מה יגיד האיש שלא קשור ?
1265/25: "אני זה שהתעסקתי בכול הרישומים והיומנים".
אותו עד – שתי עדויות שונות.
מציאות זאת מתרחשת לא אחת ! שמדובר בשוטרים המדינה נוחה לעדויות סותרות שלהם.
הכנת יתר של העד – מול חוסר הכנה של היחידה החוקרת
כיצד מוכיחים הכנת יתר של עד ? מתוך פרוטוקול תיק רצח.
1074/18: אדטו: "אבל יש עוד נקודה. המטרה שלך הרי היא להגיע, להוריד הריגה ל שלוש שלוש. לעבירה של תקיפה, נכון ? להוריד את (בכוונה תחילה לא אומרים את שם העבירה ! אלא מספר בלבד – לבחון את העד).
העד :ת: חבלה בנסיבות מחמירות.
אדטו: לחבלה בנסיבות מחמירות. עכשיו הדבר הכי חשוב מבחינתך, ברגע זה, עד כמה שאני מצליח להבין בחבלה, שלא תהיה בקשירת הקשר לשום שלב, בזה אני צודק ? מה ?
ת: כן.".
העד עונה ומסביר את שם העבירה שהוא שואף אליה אחרי שקיבל מספר חלקי של העבירה ! היינו העד בהכנת יתר! בית המשפט כמובן קבע שיאן להאמין לעד!
מול הכנת היתר של העד יש את העדר ההכנה של החוקר משטרה
146/16: ש: "… אתה הבנת את האינטרס של ד. של ד… להגיד שהדקירה בוצעה כבר אחרי שהוא עזב את המנוח ?
ת: חיים שירבן": לא".
ש: או קי. אז אני יסביר לך. אם הדקירה בוצע אחרי שבוצע האירוע של הנאשם, אז למעשה יש פה סוג של ניתוק קשר ואז הוא למעשה יורד בעבירה.
ת: לא.
ש: זה הצליח עכשיו.
חיים שריבן: אוקי. לא, אני לא חושב, אבל,
ש: מה?
ת: זה לא דעתי
147/3: כ.ה.ש: אז תסביר מה חשבת?
חיים שריבן: אני חשבתי שמדובר בכול מקרה שהם חברו יחדיו, שמדובר בצוותא ולכן זה לא מעלה או מוריד אם היה לפנים או לאחור".
אבל מיותר לציין – זה משנה. בסיומם התיק הוחלט שהחקירות של המשטרה כשלו כולן!
דוגמה חקירת מומחה (חקירה נגדית)
מדובר בתיק רצח בהובלת עו"ד אדטו מוטי. שנאמר לא נגענו !
709/3: אדטו: " פצעי הדקירה מחט שיש על המנוח, זה מהטיפול הרפואי ? ד"ר זיצב: כן.
אדטו: לא רשום. ת: היה פצע דקירת מחט
כ.ה.ש: פצע דקירת מחט אחת ? העד: בצוואר.
אדטו: בצוואר וגם בירך, ביד. היה כמה פצעי דקירה. העד: 709/11 :איפה עוד היו ? אני שמעתי רק
כ.ה.ש: רק אחד 709/14: העד: רק בצוואר.
אדטו: אין בעיה. הכול זה מהטיפול הרפואי ? העד: פצע דקירה בצוואר זה מהטיפול הרפואי.
אדטו" איך אתה יודע ? העד: כי מניסיוני אני יודע שבזמן החייאה עושים זריקות לתוך הצוואר.
כ.ה.ש: לא מזריקים סמים לצוואר סנגור. אדטו: אני רק שאלתי ד"ר זיצב: זה מה שאני יודע
אדטו: עמוד 4 מתוך 7: "בשקע המרפק הימני נמצאו שתי פצעי דקירת מחט", ב 6 למעלה, א.
עו"ד התובעת : שקע מרפק ?
אדטו: זה לא צוואר. העד: "שקע מרפק שמאלי ללא דימום תת עורי". זה לפי דעתי מהטיפול רפואי.
ש: מה זה לפי דעתך ? לא בדקת את זה מול הרופאים שטיפלו בו מאיפה ד"ר זיצב: לא".
כאן אנו רואים התמקדות באירוע חסר משמעות – דקירה בצוואר. אפילו בית המשפט כאילו נוזף ומסביר שזה לא יכול להיות משימוש בסמים.
ואז עוברים לנקודה הבאה ! יש גם דקירות מחט ביד – ואין בדיקה של הרופא המשפטי. הרופא מוצג עכשיו כמי שחובה היה שיברר – והוא לא עושה זאת.
מומחה שמתיימר
688/15: אדטו: "...אני למעשה רוצה לבדוק את מידת התלונה. אתה אומר במצב כזה, זה מוות בטוח. דקירות כאלה זה מוות בטוח ? ד"ר זיצב: לפי דעתי, כן".
688/23 כ.ה.ש :"אתה אומר דקירה בבטן זה מוות בטוח ? העד: אני חושב שכן, …..".
689/8: ש: …זאת אומרת, שלך אין ידע אם אפשר להציל או לא ? העד: לא, אין לי, ברור שאין לי ידע, אבל כמו רופא כללי אני הייתי כמו רופא כללי.
ש: כמה שנים עבדת כרופא כללי ? אני פשוט לא קראתי את זה בחוות הדעת. העד: לא עבדתי כרופא כללי.
17: העד: אף פעם לא טיפלתי בבן אדם חי.
ש: אף פעם לא טיפלת בבן אדם חי. זאת אומרת, למעשה העד: אין לי ניסיון אני מסכים אתך
ש: אז השאלה הזאת אם אפשר היה אפשר להציל אותו, לא אפשר להציל אותו, זה לא אתה העד: נכון, נכון".
כך מתמוססת חוות דעת של המומחה לרפואה משפטית ! בהמשך בית המשפט ידחה לחלוטין את חוות דעתו (בשלל סיבות ונסיבות).
חשוב לדעת בית המשפט עושה משפט – וזה בהבחנה לצדק אבסולוטי
לכן באם יש חבלה בגרסת המדינה באופן שיאן דרך לסמוך על העדים של המדינה ועל עדותם – יש מקום לזכות את החשוד.
לא בגלל העובדה שלא בטוח שהוא ביצע – אלא בשל העובדה שהמדינה לא הצליחה להוכיח את גרסתה מעל לכול חשד סביר.
מתי בונים את החקירה הנגדית?
את החקירה הנגדית בונים יחד עם התיק הפלילי! היינו בעת החקירות במשטרה – כבר אז נבנית החקירה הנגדית. בטוח שבשלבים של אחרי סיום החקירה במשטרה חשוב לדאוג לחומרים על העדים השונים הידועים באותו השלב.
לדוגמה : תיק רצח בניהול המשרד
בעת ההגעה לבקר את החשוד (אז) מגלים התנהלות לא נכונה – פעם אחת הפגשה של מספר עדים יחד, פעם אחרת אירוע במסגרתו נפגעות הזכויות של החשוד.
דואגים בזמן אמת לתיעוד – רק כך אפשרי בהמשך לבצע שימוש בחומרים הנ"ל.
בעת החקירה הנגדית סביר שהעדים לא התכוננו לאותו האירוע ! הם לא יודעים על מה שיש מלבד העדות שמסרו ! בנסיבות אלו שהעד על הדוכן הוא מופתע לגלות שקלונו נחשף.
דוגמה להוכחת מרמה בתיק בניהול המשרד
בעת החקירה הנגדית של ראש צוות החקירה מוטח בו שהוא דאג להוציא אדם מהתיק – דרך יצירת עדות :
997/30 כ.ה.ש: "רק שניה. זו טענה קשה ביותר. תרשה לי דקה, אני לא אומרת מה היה כן היה או לא היה. כשאומרים דבר כזה לחוקר, צריך אולי לעגן את הדברים. אי אפשר לזרוק דבר כזה. זה גם פוגע בתואר עבודתו וכו'. אז, השאלה אם יש לזה איזשהו בסיס. ז"א זה לא תועד?".
מה טענה החמורה של כך של ההגנה?
996/18: "אדטו …לטענתנו, עוד לפני שהם ראו את א$$$ בפעם הראשונה, הם הגיעו למסקנה שצריך להוציא את $$$ מהתיק, והם יעשו הכול בשביל להוציא את $$$ מהתיק
כ.ה.ש: מי זה הם ?
אדטו: הם, ראש צוות החקירה
התובעת : הוא, שי ?
אדטו: שי.
התובעת : שי החליט.
אדטו: החליט שצריך להוציא את $$$$ מהתיק. את %%%% מהתיק.
כ.ה.ש: זאת הטענה שלך.
אדטו: זו הטענה.
כ.ה.ש: איך הוא ביצע את זה ? באמצעות מה ?
אדטו: הוא פנה &&&& והסביר לו ש, בחקירה לא מתועדת, שאין לנו. (כמובן יש, הדבר נאמר על מנת שהעד ישמע – מ.א – הרי התיעוד קיים ושריר !!! זהו שקר שראוי ומותר לבצע בעת חקירה נגדית !)
כ.ה.ש: כן ?
אדטו: שיש לנו כל מיני סימוכין אליה, שצריך להוציא את %%% מהתיק
כ.ה.ש: הוא הסביר &&& שצריך להוציא את $$$$ מהתיק ?
אדטו: כן.
שי פלס: אני אגיד לך אני לא יודע אם זה, אהה, קודם כל לא היה דבר כזה
מה הגישה של בית המשפט לעד?
כ.ה.ש: תשקול מילים. (היינו בית המשפט מבין את החשיבות – אבל העד שיכור כוח – ראש צוות חקירה בתיק רצח – מלהג עצמו למוות, לא שומע לעיצת בית המשפט ).
שי פלס: לא, לא, קודם כל לא היה דבר כזה, אני, אני אשקול מילים, אני אומר את, את דעתי, זה בהחלט, ואני אנסח את זה שזאת דעתי, שבתיק הזה, וזאת דעתי בלבד, היה צריך להיות מוגש כתב אישום, אהה, הגין רצח, לשלושת הנאשמים, וזאת דעתי".
997/20 כ.ה.ש: "אז אולי רק שיובהר לסנגור, מכאן אתה בעצם מסביר לסנגור שטובתו היא שכמובן ש, על פי דבריך, שלא הייתה מציידך,
שי פלס: לא הייתה (פניה לעד – מ.א)
997/25: כ.ה.ש: "ועוד דבר, אתה לא אמרת &&&, מה שעולה מדברי הסנגור, המטרה שלנו היא להוציא את $$$$".
ת: מעולם לא. וכל החקירות של &&&& מתועדות". (שוב, האם אמר &&& שצריך להוציא את $$$$ – מ.א)
מה &&&& חשב על הפעולות שהוא עבר ? מעדותו בבית המשפט !
: "רוצים להוציא את %%%%% ".
זה הרגע לספר – לאור הטענה החמורה – וההסבר שאין תיעוד – עצר האולם – ועורך דין אדטו ננזף על האלעת טיעון חמור כל כך בלי תעוד !
העוד כמובן מגיע בהמשך
עכשיו נבחן את הפעולה שהוא עבר, ונראה באם יש מישהו שחושב אחרת, כאן ראוי לספר, מדובר בחקירה הראשונה של &&&&, בפועל ! ברור שהייתה שיחה מקדימה, זאת לא הועברה, אבל בוא נבחן את הנתונים !
ת/89 א עמוד 12 מדובר בחקירה הראשונה של גרסה של ?&&&&
חוקר משטרה בתיק רצח יוצר עדות!!!
12/3: " אני אתן לך, עכשיו, כמה שאלות, בסדר ? מה שנקרא, (לא ברור). כי אנחנו יודעים, ואתה יודע שאנחנו יודעים, כדי שלא יהיה זה. בסדר ?
7: שי פלס: אני יודע, אני יודע, אני יודע.
9: שי פלס: אני אומר לך (לא ברור) אתה יודע את זה. אני אומר לך, שאני יודע שמי שרדף אתך אחרי !!!!!!!, זה היה ^^^^^^^. תראה…
העד: לא, אני לא יכול לענות על זה.
שי פלס: אני אגיד לך משהו
העד :: על השאלות האלה , אני לא יכול לענות…
שי פלס: תקשיב. תקשיב, תקשיב, תקשיב, תקשיב. אני לא מחפש (לא ברור) בסדר ?
העד : בסדר, אבל אני לא יכול…
שי פלס: אני אומר לך משהו. אני יודע ש….אני אומר לך, אני אומר לך, אני אומר לך, שמי שרץ אתך זה @@@@@. אני לא צריך את זה בשאלה. אבל יש אחד שלא רץ אתכם. והוא גם עצור. בחקירה, אני עושה שני דברים. א' אתה אומר, "אני עשיתי, חבר'ה, טעיתי. אני בא, אני נותן גרסה". ויש בן אדם, שאומר, "הייתי איתם. רצו., אני לא רצתי. אני לא דקרתי". והבן אדם הזה, צריך ללכת הביתה. אתה מבין ? אני לא אומר לך, אני אומר לך….
&&&&: (לא ברור) הוא צריך ללכת הביתה (?) אבל הוא היה בזה, הוא היה שותף, הוא יכול לעצור אותנו, הוא יכול מלא דברים. ".
הינה הוכח שהחוקר יוצר גרסה – גרסה שבהמשך העד יאמץ – גרסה שתתברר כשקר מוחלט בהמשך!
ככה בונים חקירה נגדית!
מדובר בעבודת נמלים ! חובה לתבל בתחבולנות !
שהעד שומע שאין תיעוד – הביטחון שלו עולה – הוא משקר עצמו עד בלי די ! הוא יודע שאפשרי לשקר בשל העובדה שאין תיעוד ! אבל תיעוד כמובן היה !
מיותר לכמעט לציין – בדיון אחרי הגיע אותו העד שטען שלגישתו יש צורך להגיש כתב אישום בגין רצח כנגד שלושת החשודים – ויצר את הרגע הלא נשכר הבא :
1256/5: אדטו: (חקירה נגדית מר ((((, מר פלס יושב באולם) :"….בדיון שעבר אמר שי פלס שהוא רצה שיוגש כתב אישום על עבירת רצח כנגד $$$$$"
שי פלס: (ממקומו ביציע): "זה לא מה שאמרתי".
שוב ושוב הוכחו שקרים – השאלה היא רק מה משקלם ! מה משקל מציאות שם ראש צוות החקירה יוצר עדות שקר לעד התביעה המרכזי – מוכח שהעדות היא עדות שקר ! האם המשפט הפלילי לא כשל ?
שאלה ללא סיכון
מתוך ת"פ 16939-07-17 : תחילת החקירה הנגדית.
עו"ד אדטו : "את בחורה מרשימה, יפה. אני רואה את WW. עובד ניקיון ב WW. מה לך ולו. איפה נקודת השיתוף אם נוציא את ה 200,000 ש"ח שהביא לך במהלך הקשר. איזה בסיס יש לקשר חוץ מניצול כספי של אדם נמוך עשר רמות ממך ?
ת : איך קוראים לך?
מרגע זה של השאלה הראשונה בעת החקירה הנגדית – הכול ברור לכול.
המתלוננת בחורה יפיפייה, לומדת משפטים, מרשימה בהחלט.
אנו כבני אדם רואים גם את הנאשם, אדם בעל כישורים פחותים.
הצבת התמונה מול בית המשפט מתקיימת – העדה מסרבת לענות ושואלת את עורך דין אדטו, לשמו הפרטי. סירוב לענות לשאלה בהתחמקות – היא תשובה!
חקירה נגדית – העימות מול המציאות?
המשך החקירה הנגדית של התיק הקודם:
עמוד 18 ש' 29 :ש: את מדברת הרבה על השתייה שלו.
ת: נכון. (נושא מהותי מאוד בחקירה ראשית, ככזה אי אפשרי לדלג – מ.א).
ש: אני מתאר שאמרת את זה לשוטרים כי זה דבר מהותי שיוצר את ההפחדה כי הוא שותה.
ת: נכון. (העדה חשה בטוחה, היא לא רואה התכנות להתמודדות – מעבר למילים – מ.א).
ש: איפה זה נאמר במשטרה ? (זה הרי לא נאמר בשום מקום, עכשיו זה הרגע ! מ.א).
ת: ….שהחוקר ישוב איתי מצלם ואומר לי יש לי אירוע דחוף, יושב איתי דקותיים אין לו זמן לדבר איתי וזה מה שקרה".
החקירה שלה הגברת הייתה ארוכה – נושא האלכוהול לא עלה בשום שלב, זה מהותי. זה ממחיש שהיא באה לשקר.
העדה שחשה שהיא לא סיפרה די – ונחשפה כאן – מחליטה להעלות אירוע אחר מהעבר.
עמוד 20 ש: תסכימי איתי שאם התלוננת שהוא שיכור ובא לאיים עליכם ….
ת: עיכבו אותו עד לבוקר בתחנה. אני אשוחח עם אבו עיד (השוטר – מ.א).
כאן היא כבר לא ציפתה להמשך בית המשפט מורה וב"כ המדינה מתחייבת :
ב"כ המאשימה : אני אבדוק את זה.
אז זהו שזה ניבדק – לא היה דבר מכול זה ! המציאות ברורה לחלוטין. העדה משקרת! או לפחות אומרת דברים שחובה היה לתעד – ואין שום תיעוד ! כך אין דרך לנהל משפט פלילי!
המטרות – חקירה נגדית
שעה שבונים תיק פלילי ומציבים את קו ההגנה ואת הגרסה יש צורך להבין כיצד כל אחד מהעדים משתלב בפזל של המדינה להוכחת האישום.
אחרי שמבינים זאת יש לשאול – האם אותו העד באמת תומך באותו הפזל ? האם יש סיכוי לחבל בפזל הנ"ל בעת חקירה נגדית שלו ? האם תיבנה הגרסה של ההגנה בעת החקירה הנגדית.
מהצרכים והיכולות יוצקים את המטרות של החקירה הנגדית!
לא יכולה להתקיים חקירה בלי הצבת מטרות ! הבסיס למטרות הוא הבנת גבולות היכולת – אל מול החומרים שיש ושאפשרי יהיה ליצור בעת החקירה.
חקירה נגדית, קושי בסיסי – סדר העדים
תובע חכם קובע את סדר העדים לא על סמך זמינות.
בתיקים מורכבים יש השפעה קריטית לסדר העדים בתיק – ולא רק לעדות – זאת לאור העובדה שהם מסוגלים לקבע קו חשיבה זה או אחר בעדות.
תיאור אירוע החקירה הנגדית בשלבים
עד עולה לחקירה על דוכן העדים בעת המשפט הפלילי על ידי מי שזימן אותו תחילה.
כאן הוא ייחקר בחקירה ראשית – מדובר בחקירה של שאלות "פתוחות" (למעט סייגים מסוימים). שאלה פתוחה היא שאלה שמאפשרת תשובה נרחבת יחסית.
הסיבה לכך שמדובר בשאלות פתוחות היא, בין היתר, העובדה שהעד עבר הכנה מהותית על ידי מי שהזמינו לדיון, כך שהם שוחחו רבות על העדות.
מיד אחרי סיומה של החקירה הנגדית לתובע יש את הזכות לחקירה חוזרת על להבהרת מה שעלה בעת החקירה הנגדית !
כבוד העד – חקירה נגדית
חשוב לדעת – "קל" להעליב עדים.
אתה נימצא בעמדת יתרון שאתה חוקר ! הוא הרי חייב לענות לך.
אבל הנזק לתיק גדול (בלי להתייחס לסוגיות של אתיקה – שם ברור שזה אסור במרבית המקרים).
אולם השאלה היא שונה, האם העלבון יתמוך בדבר מלבד עלבון ותגובת נגד ? האם הדבר הברור מאיליו הוא לא שהעד ייסגר ויחוש שהוא ב"מלחמה" עם שואל השאלות.
פעמים רבות (לא תמיד) צריך להיות "נעים" ו"נחמד" לעד שנמצא על דוכן העדים. אבל יש להבחין בין נחמדות לנחרצות. העד צריך לענות ! הוא צריך להתמודד עם ההטחה בו !
פעמים אחרות יש צורך להיות נחמד – עד לזמן מסוים – ואז להתהפך ולהיות אגרסיבי.
אבל אסור להוביל לכך שאותה אגרסיביות תוביל להתנצחות שאינה קשורה לתיק הפלילי. (אלא באם רוצים להציג את אופיו הרע של העד.
חשוב לדעת – החקירה נבנית מתוך הבנת הנפשות הפועלות – ויש כלאו שמעט אגרסיביות מחלצת מהם את האמת – ויש אחרים שבדיוק להפך. כיום שיש סרטים מהחקירות אפשרי להניח מהו האופי של העד – ולהיות צודק פעמים רבות.
בהכנה זאת יש פעמים רבות את הצורך לשאול את הלקוח – שמכיר את העד פעמים רבות – על האופי של העד – כך שאפשרי לחלץ ממתלוננת "נעימה" אש וגופרית בקלילות – מה שמשפיע על עדותה כולה.
כתבה על האופי לנהוג בעדים – מתוך עיתון הארץ. http://www.haaretz.co.il/misc/1.1226774
תקיפת אמינות העד – בד"כ רק שיש מסמוך או כלים לפגיעה בו (גם כלאו שנוצרו תוך כדי) אין להעלות דברים בעלמה.
חקירה נגדית – נחמדות
קיימים עדים שסביר שלא ניתן יהיה לפגוע בשמן הטוב – בלי ראיות חד משמעיות. לדוגמה מומחים של המדינה, או עדים שמצטיירים כאמינים.
אולם – זהו כלל קבוע – פגיעה בשמו הטוב של עד יכולה להתקיים רק במקום בו יש ראיות חותכות. הראיות בחלקן יצוצו – אבל אסור לצפות לכך – יש להכין את החקירה באופן שכזה שהכול יהיה מוכן מראש.
כלי מרכזי בהבנת העד הוא ההיגיון הפנימי!
חקירה נגדית – דוגמה לבעיית אמינות
העד הגיע עם רכב עליו תו נכה. למורת שהיה אדם שחיפש אחרי הרכב לצלמו – ההגנה לא הצליחה לאתר את הרכב.
למרות זאת – האיש נשאל האם יש לו תו נכה על הרכב – השאלה שעה שההגנה מביטה בצילומים שונים.
הוא אישר.
עכשיו הייתה השאלה – כיצד ? הוא הרי לא נכה באופן ניראה.
פרשת אמור (מהאתר) – המדינה חזרה בה מאישום לקראת סופו של התיק. (זיכוי).
דוגמה לאופי רע
תיק פלילי דחקנוב (מוצג כזיכוי).
המתלוננת עברה חקירה נגדית ארוכה ביותר – ובסיומה נאטמה היא טענה לכך שהיא ממהרת לעבודה ותפוטר באם לא תגיע.
למרות שהחקירה לא הסתיימה – בית המפשט סיים אותה.
כאן התנהל אירוע הזוי – הגב' נשארה באולם לבדוק למתי נקבע ההמשך (לדבר עם הנאשם).
בנסיבות אלו הובלתי למשיכת זמן – ואז 10-15 דקות מסיומה של החקירה דאגתי שיירשם שהגב' עדיין באולם.
כל מה שהעידה עליו למעשה בוטל.
דוגמה לאופי שראוי להציג
תיק פלילי של אונס. (באתר).
המתלוננת סיפרה שהיא הייתה בתולה בעת המעשה. (חקירה ראשית).
כאן בנגדית יש ביסוס של הדבר. והיא כבר משכנעת את עצמה בדבר בכעס.
אבל – כאן היא נשאלה על העובדה שהיא הייתה למעשה גרושה. (בעת שנישאה למתלונן).
הסברה "אני ערבייה".
התשובה ברורה – כן לערבים אין ילדים. ציניות ? אולי. אבל הכול ברור.
מרגע הזה התיק החל בהתדרדרות עד לסיכוי.
דוגמה לעבר שראוי להציג
תיק אונס במשפחה על ידי הבעל – באתר. (ייצוג המשרד ומשרד נוסף).
כאן הובאו פריטים קטנים של אהבה, מכתבים, כוס מצוירת ועוד.
המתלוננת טענה שנאנסה כל הזמן – את המתנות הקטנות של אהבה נתנה לבעלה בזמנים טובים של היחסים.
הדבר צייר את היחסים מכו שהיו – ועיקר את הכעסים הגדולים – מה שאפשר סגירה בהסדר ראוי (עבודות שירות) לתיק אונס קשה.
חשוב לדעת – לא כל עד אפשרי לחקור בכול הזמן שבעולם
משפט הוא אירוע מדויק למדי – אתה כסנגור לא יכול לזמן 200 עדים שברשימת עדי התביעה בתיק פלילי רק משום שהם ברשימת עדי התביעה.
גם לא 20.
ראשית בודקים את יריעת המחלוקת.
אין משפטים שם יש מחלוקת בכול !
מתוך יריעת המחלוקת תיגזר הזמנת העדים.
בתיקי רצח נהוג לא לוותר על עדים רבים – אבל גם שם – באם יש עד טכני לחלוטין מכו שוטר שקיבל מוצג ואין טענה על המוצג – לא תמיד יש צורך לזמנו.
מקרה הפוך :
בבואי במסגרת תיק רצח לבדוק את המוצגים בתחנה גיליתי כסף בכיס המכנס של הנרצח (מוכתם בדם). בנסיבות אלו איש המוצגים זומן.
מקרה הפוך :
תיק סמים גדול – זומנה הבודקת של הסמים. אחרי שהיא סיימה את הסברה למה לא ראוי לזמנה היא נחקרה על הבנתה בעולם האופיום – התברר שהיא לא מכירה דבר.
לאחר מיכן על תקנות הדיגום. התברר שאינה מבינה דבר.
למה חשוב לדעת מה לא לשאול
חשוב לדעת : אין חובה לבצע חקירה נגדית !
באם העד תומך בך – אין פעמים רבות סיבה להתחיל ולשאול.
משפט המפתח לחקירה נגדית הוא:
"כל חיי למדתי לשאול, בהתמחות למדתי לשאול – מרגע שאני חוקר נגדית אני לומד מה לא לשאול".
אנו מניחים שאנו יודעים מה העד עומד לענות – אבל לא תמיד זהו המצב.
אנו מניחים את זה על בסיס החומרים שיש לנו על העדות ועל העד.
אולם אין עורך דין פלילי שלא חטא בכך שהעד שנשאל שאלה אחת יותר מידי – ענה תשובה שעדיף היה שלא לשמוע.
עדיף שלא לשמוע ?
לעתים המילה הנ"ל מסבירה שאפילו התשובה הייתה מושלמת – הרי עצם השאלה יצרה את הזכות למדינה לבצע חקירה חוזרת !
חייבים לדעת – חקירה חוזרת נועדה לפתור אי הבנות שנוצרו בעת החקירה הנגדית.
באם בעת החקירה הראשית יש נושא שהוא מעורפל – והנושא לא נשאל בנגדית – אין דרך להעלוותו שוב בחוזרת.
אבל …. באם הנושא יעלה בעת החקירה הנגדית – תהה לתובע הזכות להעלותו בעת החקירה החוזרת.
לדוגמה – חקירה נגדית
תיק כהן/גינמן – מהאתר.
כאן בתיק זה ניהל המשרד את הגנתם של שני הנאשמים – אבל שאל שאלות בנגדית רק בעניינו של מר כהן.
הסתיימה פרשת התביעה.
מיד בתחילת פרשת ההגנה (לפניה בפועל) עלתה הטענה של "אין להשיב לאשמה" הטענה התקבלה והנאשמים זוכו.
בסיום המשפט פנה אלי מר גינמן ואמר שהוא חשש שהייצוג לא שואל עליו שאלות – וזה הלחיץ אותו.
אבל ששמע בעת הטיעון של אין להשיב לאשמה – שפשוט איש מעולם לא דיבר עליו הבין.
זיכוי מהדהד עם פיצויים לנאשמים.
כיצד בונים חקירה נגדית
א. ההתחלה פשוטה – נושמים עמוק ומחליטים מה היינו חולמים שהעד יציין בעדות, או במה יחבל.
על מנת להגיע ליעדים הבסיס הוא הכרות עם התיק.
מעיינים בחומר הגלוי של החקירה הספציפית של העד שנמסר לנו על ידי המדינה.
ב. את כלל החומר שהתקבל מצליבים אל מול שאר התיק הפלילי.
ג. בודקים את החומרים אל מול ההיגיון והזירה.
מציגים את החומר ללקוח – ושואלים שאלות לצורכי הבנה.
ד. בנוסף, מנסים "לדוג" חומרים נוספים שילמדו על היכולת לחקור את העד עבר פלילי.
תהליכי עבודה, מסמכים אחרים, שקרים בבתי משפט אחרים, עדויות סותרות, פרסומים מקצועיים, שקרים שחשפו בזמן עבר ועוד ועוד.
באם עומדים להעלות חומר או שאלה – חובה שלאו יהיו בהישג יד (אלא באם יש תרגיל שמטרתו להראות שיש חשש).
חשוב לדעת – העדים, גם המקצועיים לא מוכנים מספיק לדיון
דוגמה מחקירה נגדית של המשרד – הרצון היה להוכיח רשלנות בבדיקות ולתת משמעות לדקירות ביד (דקירות מחט).
709/3: אדטו: " פצעי הדקירה מחט שיש על המנוח, זה מהטיפול הרפואי ? ד"ר פתולוג: כן.
אדטו: לא רשום. ת: היה פצע דקירת מחט
כ.ה.ש: פצע דקירת מחט אחת ? העד: בצוואר.
אדטו: בצוואר וגם בירך, ביד. היה כמה פצעי דקירה. העד: 709/11 :איפה עוד היו ? אני שמעתי רק
כ.ה.ש: רק אחד 709/14: העד: רק בצוואר.
אדטו: אין בעיה. הכול זה מהטיפול הרפואי ? העד: פצע דקירה בצוואר זה מהטיפול הרפואי.
אדטו" איך אתה יודע ? העד: כי מניסיוני אני יודע שבזמן החייאה עושים זריקות לתוך הצוואר.
כ.ה.ש: לא מזריקים סמים לצוואר סנגור. אדטו: אני רק שאלתי ד"ר זיצב: זה מה שאני יודע
אדטו: מצטט מעמוד 4 מתוך 7: "בשקע המרפק הימני נמצאו שתי פצעי דקירת מחט", ב 6 למעלה, א.
עו"ד תובעת: שקע מרפק?
אדטו: זה לא צוואר. העד: "שקע מרפק שמאלי ללא דימום תת עורי". זה לפי דעתי מהטיפול רפואי.
ש: מה זה לפי דעתך? לא בדקת את זה מול הרופאים שטיפלו בו מאיפה ד"ר פתולוג: לא".
המטרה הושגה – האיש מהמר! מדמיין ראיות ומסביר אותן – כאן נלקחה עובדה לא מעניינת כמו דקירה בצוואר – וממנה הוכחה אי בדיקה של ראיה מעניינת מאוד.
גם בית המשפט עצמו ניסה תחילה להסביר את הראיה – ואז התברר שהמציאות שונה, לא ניבדקה והפתולוג מהמר!
לדוגמה תיק רצח בניהול עורך דין אדטו
העד הפעיל פרופיל פיסבוק שם המליץ על מפלגת עלה ירוק.
ללא ספק מפלגה לגיטימית (ייעצתי לה בראשית דרכה).
אבל … שעלה לדוכן נשאל על דעתו על נושא סמים.
הוא כמובן מתנגד לסמים ומתנכר להם ונגד כל שימוש בסמים ומעולם לא ניסה – הכול לפי דבריו.
עכשיו הוא מקבל הצגה של הפרופיל שלו בפיסבוק.
מרגע זה ברור שהאיש משקר.
עדיפות בחומרים
יש מקרים בהם אפשרי לבנות עדיפות בחומרים – וזה לא מורכב.
תיק כהן/גינמן מהאתר – הליכה לזירה לימדה שאין זווית ראיה מהמקום בו העדים מתארים את שהתקיים.
כאן על הדוכן אחרי ביסוס המיקום – הוצגה המציאות ! הסיום זיכוי ופיצוי.
עדיפות להקשבה
בתיק רצח המנוח אורגיל מואטי ז"ל היה רגע שמייצג תיק פלילי שלם:
חקירה נגדית של מוביל צוות החקירה : 1098/19: שי פלס: "אז אני אומר לך שאין מה לשאול את ד"ר זיצב, מכיוון שבלי שום קשר ליכולת של הקורבן לרוץ את המרחק או לא לרוץ את המרחק, העדות היחידה שטוענת את הדבר הזה – זה עדותו של הנאשם".
באם הוא לא בודק את עדותו של הנאשם – מה נישאר ? האם האיש יכול להיות ראש צוות ?
זה הרגע לעבור לנושא הבא !
תיק רצח – הצגת ראש הצוות כשקרן
במסגרת תיק רצח (ניהול עו"ד אדטו) נשאל ראש הצוות שאלה על כי סיפק גרסה לעד תביעה.
השאלה החלה במילים – אין לי הקלטה של זה…. אבל.
בית המשפט עצר את הדיון לנזוף בהגנה על כי היא פוגעת ביושרה של עד בשאלה חמורה כל כך.
ההמשך ברור – ההקלטה יצאה לאור.
כאן הוסבר לבית המשפט שיש את ההקלטה – והעד החל בתירוצים. (כל קו התביעה נפל).
ככה מדבר ראש צוות חקירה עם עד התביעה המרכזי במדינת ישראל – בחקירה הראשונה המתועדת שלו ! ה"עד" הוא ראש צוות החקירה !!!
ת 89 א – גיליון 12 ש' 18: "אני אגיד לך משהו. אני יודע ש….. אני אומר לך, אני אומר לך, אני אומר לך.
שמי שרץ איתך זה ### אני לא צריך את זה בשאלה. אבל יש אחד שלא רץ איתכם והוא גם עצור. בחקירה. ………..והבן אדם הזה צריך ללכת הביתה. אתה מבין ? אני לא אומר לך, אני אומר לך…".
שזאת האג'נדה מה משנה תגובתו של %%%:
"הוא צריך ללכת הביתה (?) אבל הוא היה בזה, הוא היה שותף, הוא יכול לעצור אותנו, הוא יכול מלא דברים. הוא היה שותף לרצח..".
אבל שראש הצוות פועל על מנת לחלץ אדם מהתיק – דבר לא נשמה ! הוא "משכנע" את העד לשנות את עדותו בהמשך !
בנסיבות אלו חשוב ביותר שיהיה עורך דין פלילי שמכיר את התיק לא רק בקריאתו – אלא גם בהקשבה לקלטות !
דוגמה לאירוע חקירה נגדית לנחקרת גב' הדס קליין
תיקי מר נתניהו – 13.7.22 -החוקר עו"S עמית חדד. (תיק 1000). (מתוך הפוסטים של מר אלי ציפורי. https://elizipori.co.il/facebook/facebook-log-220714/
עו"ד חדד (לידה): "שאלתי אותך כבר אם את מוגנת".
קליין: "לא אמרו לי שאני מוגנת, לא שאלתי ולא אמרו".
עו"ד חדד: "שללת נחרצות".
קליין: "למיטב זכרוני, לא אמרו לי שאני מוגנת, לא ביקשתי הגנה".
עו"ד חדד: "מקריא לך מתוך חקירתך: 'אני גם אמרתי לעידן, ביום מן הימים, אתה יודע, ישאלו אותי. ארנון יגיד, הוא לא יגיד, אבל אתה יודע, גם לא ארנון, באופן כללי, יגידו מה נתת', עידן אמר לי 'את מוגנת לחלוטין איתם'" (חדד תופס אותה בעוד שקר – מר ציפורי).
קליין: "זה בקשר לקלסרים מול החומרים מול ארנון. זה מקום העבודה שלי".
עו"ד חדד: "והשוטרים יגנו עליך אצל ארנון?"
קליין: "כמובן".
עו"ד חדד: "ולמה לא סיפרת ששאלתי אותך על ההגנה?"
קליין: "את זה אני לא זוכרת".
עו"ד חדד: "למה ביקשת להיות מוגנת".
קליין: "זה בהקשר למסמכים".
חובה להבין – הגנה מול המעסיקים שלה על אירועים של לקיחת חומרים מהם – בלי שיש לה ידיעה על צו חיפוש? השאלה כמובן כיצד המשטרה רוצה לממש את אותה הגנה – הרי … מדובר במערכת יחסים שלה עם המעסיקים.
התשובה היא כמובן בהפחדה של המעסיקים – שאם לא כן – אין דרך להגן.
במידה ומדובר בעד תביעה
התובע שוחח עם העד על בסיס החקירות של העד במשטרה.
במידה והתובע מגלה שינוי מהותי בין העדות במשטרה למה שהעד מתאר באותו הרגע -יש חובה לתעד את השוני ולהעבירו למשטרה (מקרים של שוני מהותי) לצורך תיעוד הדברים.
תובע אינו חוקר !
השאלה היא תמיד מהו שוני מהותי – אבל שמדובר באירוע צורח – לבטח על התובע לבצע את השיחה עם העד אחרי שיש לו את החומרים ! לא יתכן שהעד יעלה ויתאר אירוע שאיש אינו מכיר.
אחרי החקירה הראשית הוא ייחקר על ידי הצד שכנגד
זאת היא החקירה הנגדית.
כאן כבר מותר לחוקר לבצע אין סוף תרגילים ועוד על מנת לערער את הנחקר.
דוגמות לתרגילי חקירה שבוצעו על ידי עורך דין אדטו לאורך השנים
- התרגיל הבסיסי ביותר הוא הלם.
הלם יוצרים על ידי יציאה אל מחוץ לאזור הנוחות של האדם.
לדוגמה :
הלקוח שלי זונה ממין זכר ואתה חייב לו אתנן זונה.
זאת הייתה שאלה שהופנתה בתחילת החקירה הנגדית לאדם שטען שנשדד על ידי לקוח של המשרד.
ההלם היה כזה שבאם זבוב היה עובר – הוא היה נשמע היטב.
אחרי ההלם כאן כבר היה עד שכולו חוסר יכולת להיות עד.
בניית ההלם – מניעת התהליך לו העד מצפה
העד ציפה שיעיד תחילה בחקירה ראשית, ורק אז בנגדית.
כאן הוא לא שמע את עצמו בראשית – לאור הגשת החומרים כולם – והוא יצא אל מחוץ לאזור המוכר שלו (למרות שהיה עורך דין).
-
חקירה נגדית לעורך דין בתיק על מרמה
שאלת הבסיס האם אתה מוכר את החותמת שלך וחותם לאנשים בלי לראות על מה ?
בעת השאלה הוא מקבל מסמך ממנו עולה שהוא חתם על אישור מסוים – הכול כדין.
הוא מאשר את זה שזאת חתימתו, ומסביר שזהו תצהיר כדין. בית המשפט כועס על השאלה, עורך הדין כועס על השאלה.
עכשיו מתחילים לעוף באולם הדפים שם יש חותמת בלי דבר מעליה או מתחתיה.
היינו החותמת אושרה – ועכשיו הוא מוכה !
-
השמת שעון מעורר באולם המשפט – זה החל לצלצל אחרי 17 דקות מתחילת החקירה
החקירה (תיק רצח) מתחילה בשאלות חסרות משמעות כמעט.
העד מקבל ביטחון הולך ועולה. זה היה ברור מראש.
הוא משיב ברצינות – בטוח שהכול כשורה. מבין שהוא יוכל לספר מה שהוא רוצה – ואין עימות מול המציאות.
פתאום השעון המעורר החל לצלצל – מאותו הרגע אני צועק – עברו 17 דקות עברו 17 דקות.
בית המשפט שואל – אז מה ?
התשובה היא הם לקחו את הפצוע ונסעו 100 מטר במהירות של מרדף על המשטרה – והדרך לקחה להם 17 דקות – למה ?
מרגע זה – שברור שהעד העלים את הנרצח למשך 17 דקות – החקירה הייתה קלה ושונה לחלוטין. ברור היה שהעד משקר ! הרצון שלו להלעים מה התקיים באותן הדקות הוא המכריע !
נהוג להיות נעים לעד – מתוך הנחה שהנעימות תשתלם – אבל היא פעמים רבות תפגע!
תיק רצח.
אחרי שאלה בודדה על תרגיל חקירה שכשל – ואינו מתועד (היה חשוב ליצור לו תיעוד). החקירה משנה את פניה והופכת לאלימה ממש – אבל על נושא שאינו רלוונטי.
תיק רצח – עד מרכזי – בית המשפט נותן חבל ארוך ועוד חבל – אבל לא רואים את הסוף של החקירה הלא רלוונטית.
בסיומו של עניין – בית המשפט שואל האם ברור שזהו לא תיק סחר בסמים.
העד מוצא מהאולם – וכאן מתרחש הדו שיח הזה :
בית המפשט : האם ברור שזהו לא תיק סחר בסמים:
עו"ד אדטו :" אין לי עניין בחקירה שלי עצמי, אפס עניין.
בית המשפט: מחול הזבוב ?
אדטו : בהתגלמותו – אני מכוון להתשה בלבד – יש לי שאלה אחת אליו – ואני מחביא אותה.
בסיומו של הליך נקבע שהעד משקר. (עד תביעה מרכזי בתיק רצח).
המציאות מכה :
חקירה נגדית של נאשם
ככלל תובעים ופרקליטים צריכים לחקור נאשם העולה להעיד בחקירה נגדית.
החלטה שלא לחקור נקודה זאת או אחרת – חייבת להיות ברורה בזמן העדות.
