פרק בבניה
אחת הסוגיות המהותיות ביותר בדיני השותפות הפלילית היא של מבצעים בצוותא. מתי אתה מסייע ומתי מבצע משותף? האם יש חשיבות לתכנון מוקדם? או גם תכנון חלקי תוך כדאי מספיק?
לנחקר בפלילי, לא אחת מוטב שלא לשתוק על מנת להיות מסוגל להבהיר את הסוגיה מראש.
לבטח בשלבי החקירה במשטרה, על מנת להיות מסוגל להיות מסוגל להינתק מהמעשים שאתה לא קשור אליהם!
זאת עוד דוגמה למה אתה כחשוד זקוק לעורך דין פלילי לצורך ההתמודדויות בהליכי החקירה במשטרה.
הדבר גם "משחרר" את האחרים מהשותפות במעשייך שלך!
מבצעים בצוותא
חובה להבין, באם מעשיו של האחר חלים עלייך אתה יכול ותהה מורשע באירוע פלילי חמור הרבה יותר מאשר מעשייך שלך באופן אישי!
אתה גם מסתכן בענישה קשה !
המציאות היא שאתה גם מסכן את האחרים!
ראיה כוללת של האירועים מובילה לענישה קשה בהרבה לכול המעורבים – בנסיבות אלא חשוב לבחון את נושא המבצעים בצוותא ולבנות את היכולת לצאת מהביצוע בצוותא מתי שהדבר אפשרי.
בנסיבות אלא חשוב מאוד לדעת מראש מתי הדבר חל.
מתוך רע"פ 6686/23 חיים
"….המבקש הורשע כמבצע בצוותא בהתבסס על הקביעה כי היה מודע בפועל. כפי שצוין במפורש בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ההתייחסות לסעיף 34א לחוק נעשתה בבחינת למעלה מן הצורך".
סעיף 29(ב) לחוק העונשין קובע כך
"… (ב) המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר".
לפי הסעיף האחריות על אדם שנימצא באזור יכולה לחול גם על מעשים שלא ביצע בפועל !
סיווג הפעילות של כל אחד מהמבצעים
בכתיבת פרק זה יש הסתמכות על : ע"פ 2648/18 פלוני. חשוב לזכור, פסקי דין קוראים במקור ! הדגשים אינם במקור ברובם, גם לא הכותרות.
"…נקבע כי סיווג זה ייעשה על פי תפקיד השותפים השונים בביצוע הפעולה העבריינית, וזאת בהתייחס למידת קרבתם ל"גרעין הקשה" של ביצוע העבירה.
במסגרת זו, נהוג להגדיר מבצע בצוותא כ"מי שפעל, יחד עם שאר המבצעים, כ'גוף אחד', במסגרת תכנית משותפת" (ראו: ע"פ 4205/14 בן יצחק נ' מדינת ישראל, פיסקה 57 (29.05.2016) (להלן: עניין בן יצחק); ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל, פ"ד סד(2) 666, פיסקה 22 (12.01.2011) (להלן: עניין ימיני); ע"פ 2796/95 פלונים נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 388, 402-401 (1997)). ".
שאין תכנון מראש
"…יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בקיומם של מקרים שבהם ביצוע בצוותא נעשה ללא תכנון מראש, או היוועדות מוקדמת. במקרים כאלו, אף "שותפות ספונטנית" בביצוע העבירה תוביל להרשעת מספר מבצעים מכוח סעיף 29(ב) לחוק העונשין, כאשר הנאשם פועל בצוותא חדא עם המבצעים האחרים להגשמתה.
"…. בהקשר זה אף נקבע כי: "ביצוע פיזי של יסוד מיסודות העבירה אינו תנאי הכרחי להרשעה כמבצע בצוותא, אלא די… בתרומה ה'פנימית' של המערער למשימה העבריינית" (עניין בן יצחק, פיסקה 58, וההפניות המופיעות שם).
"….מעת שהמערערים וחבריהם נערכו יחדיו, בחבורה אחת, לקראת המגע הפיזי, ובהינתן שגם כאשר החל העימות האלים – המערערים לא רק נשארו במקומם בתבנית בה נערכו, אלא אף פעלו במסגרתה, יש לראותם כמי שתרמו תרומה "פנימית" לפעולה העבריינית, תוך שהם פועלים "כגוף אחד" בתקיפת המתלוננים, כמובהר להלן".
ביצוע יחד, האם יש ידיעה על הכוונה של האחרים?
ע"פ 8328/17 ג'בר נ' מדינת ישראל אשר ניתן ביום 28.7.2019.
ואלה הם דבריו של השופט הנדל באשר לתמונה הראייתית:
"תמונה זו חסרה באופן מהותי. הראיות שנמצאו מהימנות אינן מעידות על כך שזיאד פעל בצוותא עם בניו לשם הוצאת תכנית הרצח לפועל. כזכור, המבצעים בצוותא פועלים יחדיו לשם הגשמת תכנית משותפת, תוך שהם מודעים לפעולתם כקבוצה. במקרה דנן, הוטל על כתפי המדינה הנטל להוכיח, ברמה הנדרשת בפלילים, כי זיאד ובניו רקמו יחדיו את התכנית המשותפת לרצח המנוח ולהוציא אותה לפועל. במילים אחרת, נדרש היה להוכיח כי זיאד, כמבצע בצוותא, החזיק בכוונה תחילה להביא למותו של המנוח והיה מודע לכך שהוא פועל לשם כך יחד עם בניו. כן נדרש היה להוכיח כי ביצע פעולות לשם כך. אלא שהראיות המונחות לפנינו אינן מבססות מסקנות אלו. כפי שהוצג לעיל ובהרחבה, לא הוכח שזיאד היה מודע לתכנית הרצח עובר להגעתו לרמאללה. המשמעות המשפטית היא שיש לאמץ את ההנחה כי עד הרגע שבו הגיע זיאד לרמאללה, הוא לא פעל יחד עם בניו לשם ביצוע המעשה".
