אדטו מוטי, משרד עורכי דין

מניעת זכות היוועצות בעורך דין

לייעוץ התקשרו – 052-2332-651 או השאירו פרטים:

השלכות מניעת זכות היוועצות בעורך דין פלילי.

פרק זה נרשם על ידי לפני זמן רב, המטרה הייתה מיקוד עצמי.

מיקוד במקום בו אתה כעורך דין פלילי נאבק בחוקרי משטרה שעושים הכול על מנת שלא תהה בפועל התייעצות אפקטיבית לנחקר בעת החקירה במשטרה עם עורך הדין הפלילי.

 פעם אחרי פעם הדבר עולה בבתי המשפט – בעת המשפט הפלילי.
פעמים רבות – לבטח בתיקים חמורים – מתקשה המערכת להעניש את החוקר! במקרים אלו – המסר ברור – פעלת כדין.
המשטרה הרי רואה בפעילות הנ"ל שפוגעת בהליך התקין – שזה מצליח – כמסירות לחקירה הפלילית!
איש לא רואה את הנחקר בעבירות מין שלא היה מסוגל להבין את החובה למסור גרסה מלאה.
לא לשמור על זכות השתיקה בשל העובדה שהוא לקח חלק בהליך של בגידה!
לפני כל תשובה, חובה להבין את ההזהרה!

מניעת זכות היוועצות בעו"ד פלילי.

מניעת היוועצות בעורך דין – השלכות:
למה ומדוע המשטרה חוששת כל כך מעצם המציאות של היוועצות עם עורך דין פלילי שייעץ לנחקר?
אמת היא שבמציאות החוקית כיום – קשה להבין.
בזמן עבר – המטרה הייתה ההגעה "להודעה" בלי שלנחקר יהיו ברורות כל הזכויות שעומדות לו  – ראיה של עורך הדין יכולה הייתה להעמיד את הנחקר על זכויותיו  -ובכך "להקשות" על החקירה הפלילית!
כיום השלכות ביטולה של זכות היוועצות בעורך דין יכול ויובילו לפסילה של ההודעה באופן מלא.
כך שכל המאמץ יכול ויגרום לכישלון התיק הפלילי. זה המקום להסביר – שיש נסיגה בקיום הזכות זאת החובה של בית המשפט לזכות !
במציאות המצב מורכב הרבה יותר – שופטים נוטים להיות נאמנים לא רק לכללים שבחוק – אלא מתקשים לזכות אדם אשם – גם באם זכויותיו נפגמו באופן קשה!
אבל שיהיה ברור  – פגיעה בזכות היוועצות מחייבת מבט שונה על התיק כולו – מבט שמוביל לא אחת לזיכויים ! (פעמים אחרות להקלה משמעותית בענישה).

הצעת החוק זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי

בהצעת חוק היסוד: זכויות בחקירה ובמשפט פלילי:

"חקירה על ידי אנשי מרות מהווה אירוע מורכב הכרוך ככלל בלחץ רב עבור
חשוד, כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו.

מכאן חשיבותה של זכות ההיוועצות בחקירה פלילית בשמירה על זכויותיהם של הנחקרים, בהבטחת הגינותם של
הליכי החקירה ובמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין החשוד
לאנשי המרות החוקרים אותו ולבקרה על הליך החקירה" )

דברי ההסבר להצעת חוק היסוד, בעמ' 18–19


חשיבות הייעוץ בעורך דין פלילי

חשיבות עורך הדין הפלילי ברורה ביותר מרמת ההתנגדות של המשטרה לכללים הנ"ל – הרי עורך הדין שמגיע לחדרי החקירות מספק לחשוד את האפשרות לשקול את המציאות ולהבחין בין דמיון למציאות. (דימיון = הסבר השוטרים על חוק).
היינו עורך הדין הפלילי עובר על החשדות הידועים באותו השלב ומסביר את בסיסי האשמה לחשוד – כמו גם השלכות אמירה זאת או אחרת.
לאחר מיכן עורך הדין הפלילי עובר על הסיפור ומספק את הבנתו לתיאור האירועים ואלו גברות מתמלאות לפי התיאור ואלו דגשים בחקירה יכולים לשנות את המציאות.

החוק: זכות ההיוועצות נקבעה בסעיף 34 שכותרתו: "זכות העצור להפגש עם עורך דין", כדלקמן:

"(א) עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.

(ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי. 

(ג) פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור. 

(ד) נמצא העצור באותה עת, בעיצומם של הליכי חקירה או של פעולות אחרות הקשורות בחקירה, באופן שנוכחותו נדרשת כדי להשלימם, ועריכת הפגישה עם עורך הדין ללא דיחוי, כאמור בסעיף קטן (ג), מחייבת את הפסקתם או את דחייתם למועד אחר, והקצין הממונה בדרגת רב פקד ומעלה (להלן בסעיף זה – הקצין הממונה) סבר כי הפסקתם או דחייתם עשויה לסכן, באופן ממשי, את החקירה, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב, שפגישת העצור עם עורך הדין תידחה לזמן הנדרש כדי להשלים את הפעולה, ובלבד שההפסקה לא תעלה על שעות ספורות. 

(ה) סבר הקצין הממונה כי פגישת העצור עם עורך הדין עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו ענין, למנוע גילוי ראיה או תפישת דבר שהושג בקשר לאותה עבירה, רשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב,

שהפגישה תידחה לתקופה הנדרשת, ובלבד שהיא לא תעלה על 24 שעות משעת המעצר. 

(ו) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הקצין הממונה בהחלטה מנומקת בכתב להורות שלא לאפשר פגישת עצור עם עורך דין, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות משעת המעצר, אם שוכנע שהדבר דרוש לשם שמירה על חיי אדם או לצורך סיכול פשע, או שהדבר כרוך בעבירת בטחון והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 35(א); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עצור, שביקש זאת, שתינתן לו הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך דין לפני שיובא לבית המשפט בענין מעצרו."


איסור על אחרים לתת ייעוץ משפטי

"אסור לרשות החוקרת, ומכאן שגם לא למדובבים המופעלים על ידה, ליתן עצה משפטית לחשוד שכן מתן ייעוץ משפטי לחשוד היא פעולה ייחודית השמורה ליחסים האקסקלוסיביים שבין החשוד לסנגורו… אל להם למדובבים, כמו גם
לחוקרים עצמם, לחדור למתחם יחסי עורך הדין ולקוחו… לא זאת אף זאת, גם אם החשוד עצמו פונה למדובבים לשם קבלת עצה משפטית, צריך שהמדובבים יתעלמו מפנייתו זו ולא ינסו לשכנע את החשוד כי פעולה זו או אחרת תיטיב את
מצבו במישור המשפטי" )ע"פ 09/8743 מנקין נ' מדינת ישראל )2013.2.13 .).


עצות אותן נוהגים לתת עו"ד פליליים

משום מה השתרשה אמונה שעו"ד פליליים מייעצים לנחקרים לשתוק בחקירה כעצה מרכזית וחשובה.
זהו אינו המצב בפועל – שימוש ב"זכות השתיקה" הוא עצה שקשה לתת אותה במקרים רבים לאור ה"עונש" האדיר שמוטל על המשתמשים "בזכות".
 לאור זאת עורך דין פלילי יבחר בשימוש בזכות רק במציאות מאוד מסוימת ולאחר שיקול דעת ממושך.
שתיקה, והשימוש ב"זכות השתיקה" היא הגבול האחרון בהחלט בייעוץ של עורך דין פלילי. העצות מגוונות, הבסיס הוא כמובן הבנה של האירוע מול הבנה של הראיות. העצות לחקירה פלילית.
– לא מדובר בעצת סף המתאימה לכול מקרה, אלא, עצה למקרים מיוחדים ביותר – במיוחד באירועים מורכבים, או אירועים של פשיעה של עבריינים וארגוני פשע.


הבנת המציאות לפני כל ייעוץ פלילי

במציאות "רגילה" עורך דין פלילי יתאמץ להבין את המציאות הבן היטב לפני יעוץ מסוג זה.
במיוחד חייבים להבין האם הנחקר בפלילים מסוגל להתמיד בסירובו לענות – כעיצת עורך הדין הפלילי – אם אין יכולת כאמור אין כל דרך לתת עציה זאת.
במרבית האירועים, המטרה קודם כל היא הפחתת האישומים והפיכת האירוע לפחות חמור או להביא לסיום התיק כבר בשלב החקירה הפלילית.
הדרך תהה, לא פעם, דרך של שיתוף פעולה ו"סיוע" למשטרה.

חשיבות היוועצות בעו"ד פלילי

לצורך הבנת רף ה"סיוע" ועד כמה אפשר ורצוי להיות מעורב בחקירה פלילית יש צורך לפני כל דבר אחר להבין את האירוע, להבין מה הראיות שיש ו/או יכולות להיות למשטרה.
 מה יהיו התוספות הראיתיות כתוצאה ממתן תשובות ואיזה נזק יגרם בש אותן ראיות, האם מדובר בנזק ראוי בנסיבות ?
 
  התשובות לשאלות אלו ורבות אחרות הן שיובילו להחלטה המשותפת של עורך הדין הפלילי והלקוח, האם לשתף פעולה בחקירה הפלילית ובאיזה שיעור עם החקירה הפלילית.

היכולת של הנחקר

כאן חייבים לשקול גם את המסוגלות של הנחקר, נחקרים רבים ועצורים רבים באבו כביר ידקלמו:
"מוטב לשתוק ימים מאשר לשבת שנים".
אולם כמה נחקרים בפלילים באמת מסוגלים לשתוק תחת איום של מעצר ימים?
במקרים מורכבים ביותר שלא ברור דבר, וקיים נחקר שמסוגל לשתוק – אחת העצות האפשריות בארסנל של עורך הדין הפלילי היא – לשתוק – ואם לשתוק אזי לכול אורך החזית, בחקירה, בתא המעצר, בהפגשות ועוד ועוד.
– קשה להאמין עד כמה נחקרים אינם מצליחים לבצע פעולה שנראית פשוטה לאדם מחוץ לחקירה, אולם, קשה ביותר לנחקר לבצע אותה – במיוחד אם אין מדובר בעבריין המתורגל בכך.

הסיבות ל"זכות השתיקה" לנחקר

המטרה מאחורי מתן "זכות השתיקה" היא הרצון למנוע את הפיכת החקירה לחקירה שכול תכליתה הפעלת לחץ על הנחקר.
 המטרה שעומדת בבסיס הנורמה הוא מניעת לחצים בחקירה הכול מתוך הידיעה שאנשים שונים מתמודדים עם הלחצים באופן שונה, התיקה מוקנית מבלי שהנחקר יצטרך להוסיף ולדבר או אף להסביר את שתיקתו.
הכול מבלי שהדבר ייזקף לחובתו של הנחקר הכול מתוך הבנה שהנחקר עשוי להיכנס ללחצים פנימיים קשים בחקירה (בבסיס מקורם בלחצים קשים מצד החוקרים).

הבסיס לזכות השתיקה היו הימים בהם הופעל לחץ פיזי קשה ביותר על הנחקרים.

למען הסר ספק: נחקרים שיוצאים מחדר המעצר למסיבות עיתונאים בהם הם מפרטים ועונים לכול שאלה – נקראים מתאבדים – למרות שנראו מספר כאלו לאחרונה – נחקר חכם אינו מוסיף מקום שלא התבקש – והשאלה שתעלה בפרק זה היא האם השתיקה מקום שהתבקש לדבר יכולה לשמש לחובתו.


הלחצים בחקירה 

כיום נחקר שנכנס לחקירת משטרה נמצא בסוג שונה של לחצים, וקשה לדעת מה חמור יותר. היום הנחקר נימצא באיום תמידי של אובדן והשחתה של שמו הטוב, החוקר שנמצא מולו שולט באפשרות לעשות נזקים לשמו הטוב ובחופש של הנחקר.
שליטה זאת יוצרת לחץ קשה ביותר, אנשים מודים בעבירות שלא ביצעו לאור זאת – בד"כ התהליך מתקיים שעה שהנחקר אינו מוצא נקודת איזון בדמות עורך דין שיסייע לו ויחזיר אותו לקרקע המציאות, תוך ראיה והבנה של האינטרסים שלו עצמו.
מכאן אנו מגיעים לחובה לאפשר לנחקר להבין את המציאות מטעמו בסיועו של איש מקצוע – עורך דין פלילי.

היוועצות עם עו"ד פלילי
הבסיס לחובה לאפשר לכול נחקר שעומד על זכותו להיוועץ עם עו"ד הוא החוק.
אולם אחרי שנים של חוסר כיבוד החוק ניתן לאחרונה פסק דין שקבע (נובמבר 2009) שמניעת הזכות להיוועצות בעו"ד יכולה להוביל לפסילה של ההודעה אפילו הודה החשוד (בהודעה ) בעבירה הפלילית.
 בנסיבות אילו ראוי לשים לב לזכויות החשוד ביתר שאת ולעמוד על מימוש הזכויות של החשוד להיוועצות – מה שיכול להוביל לבחירה בשלל אפשרויות שעומדות לו כמו זכות השתיקה ועוד.
מיקוד הזכות וישום הזכות להיוועצות יכול להיעשות תחילה בהבנה שלך המציאות החקירתית – על ידי עו"ד מטעם הנחקר.
– עורך הדין הפלילי בוחן מעבר לנסיבות הצרות את היכולת של הנחקר לשתוק, את הבסיס לראיות המדינה, ואת הנסיבות הכוללות של החקירה והאירועים על מנת לבחור בקו המשפטי הראוי.

"זכות השתיקה" בחקירה במשטרה

הזכות המהותית:
השאלה האם קיימת "זכות לשתוק" בחקירה הייתה שאלה שנדונה לא מעט במערכת המשפט.
המשטרה נוהגת להזהיר חשודים ולהסביר להם ששתיקתם יכולה להיחשב לחובתם במשפט "…הימנעות מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדך".
חובה להיות מסוגל להבין את ההזהרה. באם אין הבנה של בסיסי החשדות – אין מ
האומנם?
האם יכולה להיות זכות שבקשה להשתמש בה ושימוש בה גורר פגיעה בחשוד/נאשם ומכאן בזכות האדם הבסיסית שלא לפגוע בעצמו?
הרי אין דרך לבצע שימוש לרעה בזכות – זכות שמוקנית מוקנית למטרות שימוש !!!
אם מוקנית זכות השתיקה – כל שימוש בה הוא זכות ולא ניתן להעניש בגין שימוש בזכות !!!
מיותר לציין שאם שימוש בזכות היה גורר תוצאה שכזאת ראוי היה לנסח את הדברים בחוק ולא לקבוע זאת בהזהרה שמנוסחת על ידי המשטרה – שהיא גוף בעל אינטרס בדבר.

"להוכיח מעבר לכול ספק סביר":

המדינה שבאה להרשיע חשוד חייבת להוכיח את האשמה הפלילית שלהם מעבר לכול ספק סביר: היינו מעבר לכול הסבר אלטרנטיבי שיש לו רגליים וסבירות מסוימת.
במדינה ישראל כידוע: כל האנשים חפים מכול אשמה (אלא אם יוכח אחרת).
בנסיבות אילו במידע ויש חובה להשיב על שאלות הרי מדובר בהיפוך המצב – כאילו הנחקר מחויב להוכיח את חפותו מאשמה ולא על המשטרה להוכיח את אשמתו.
ברור לכולם שהחובה היא על החוקר במשטרה להשיג את הראיות ולהוכיח את האשמה הפלילית מעבר לכול ספק סביר. אין חובה על הנחקר להוכיח את גרסתו לאירועים!!!
מכך יוצאה: אין הוא חייב למסור גרסה כלל !!!
חריג לכלל – משפטי מס – קיימת חובה להעביר חומר לידי פקיד השומה. ( הסבר נימצא בפרק המתאים).

שיתוף פעולה בחקירה הפלילית

למרות האמור – בחלק ניכר מהמקרים ראוי ונכון למסור גרסה בעת החקירה במשטרה.
בין עם על מנת למקד את החקירה הפלילית בצורה הנכונה ביותר מבחינת הנחקר, בין אם לאור הצורך לבנות את קו ההגנה העתידי או בשלל שלל נסיבות אחרות.
כאן נכנסת הזכות המהותית ביותר – הזכות להתייעץ עם עו"ד!!!
לנחקרים בפלילי אין את הניסיון/יכולת להתמודד עם הליך חקירתי הפלילי. בד"כ לא מדובר בנחקרים סדרתיים, וגם אז נחקרים אילו ירצו להתייעץ עם גורם מטעמם, על מנת להחליט מהי הדרך הראויה ביותר לנהל את עניינם.
הלחצים הנפשיים המתלווים לחקירה קשים ביותר, לא פשוט לשקול את מלוא הנסיבות באופן "נקי" ומלא.
– כאן ניכנס עורך הדין לתמונה, הוא בוחן את המצב, את היכולות של הנחקר ומספק ייעוץ בכול משך החקירה – מכאן ברור מדוע המשטרה מעוניינת למנוע מהנחקר את הזכות הזאת.

עו"ד לייעוץ פלילי

לאחרונה נקבע שפגיעה בזכות ההיוועצות מובילה לפסילה של ההודעה ניתנה למשטרה.
לאור זאת נקבע שחובה על המשטרה לאפשר להודיע לעורך הדין על הרצון של הלקוח שיגיעה לתחנת המשטרה – בנסיבות אילו שעורך הדין אמור להגיע "זמן סביר" לאחר ההודעה (בעצור) תופסק החקירה – עד להתייעצות עם עורך הדין.
 ראוי לציין – במידה והכללים החדשים יישומו בשטח הרי מדובר בשינוי מהותי ביותר של כללי החקירה ושינוי מהותי של זכויות הנחקרים בעת החקירות שלהם במשטרה.

השפעת העו"ד הפלילי

עו"ד פליליים נותנים שבוחנים את תמונת החקירה הפלילית יכולים לייעץ במספר דרכים, הדרכים המרכזיות שאליהן יתייחס העו"ד הפלילי הן:
א. האם להשתמש בזכות השתיקה. (גורף סלקטיבי).
ב. לימוד תרגילי החקירה השונים.
ג. מיקוד החקירה.
ד. מיקוד החזית (קו העימות בחקירה).
ה. לימוד ההתנהלות הנכונה בחקירה.
ו. לימוד ההתייחסות למוצגים/עדויות שמוצגים בחקירה.
ז. לימוד כיצד להימנע מהסתבכויות לוואי בחקירה.
ח. הבנה של קו ההגנה מול רכיבי העבירה הפלילית.
ט. בניית החקירה וטענות ההגנה ביחס לעבירה.
י. שפת גוף בחקירה מול עימות.
יא. פוליגרף.
יב. כמובן בסיום כל הליך חקירתי מתבצע ניתוח והבנה של מה שהתרחש ונקבעים כללים להמשך הפעילות בחקירה.

הסיבה למניעת היוועצות בעורך הדין פלילי

לאור היכולת של העו"ד הפלילי להשפיע בכול אחד מהפרמטרים למעלה עד לאחרונה ניסתה המשטרה למנוע בכול דרך קשר בין החשוד/נחקר לעו"ד הפלילי.
כאן המקום לומר לנחקר – תהיה חכם – אל תנסה להיחקר ללא ליווי צמוד של כל הליך החקירה מתחילתו ועד לסופו.
מיותר לציין – עורך הדין עובד ללא יכולת לראות את החומר שנימצא בידי המדינה – אולם – הניסיון וההכשרה מובילים אותו "לנחש" את המציאות וזאת אפילו מחלקיקי מידע וחלקיקי אמירות של החוקרים לנחקר.
ראוי לדעת, למשטרה דרכים משלה על מנת למנוע את הפגישה עם עורך הדין, החל מזכותה בדין להוציא איסור מפגש (בד"כ שהחשוד נחקר ומפלילי בעבירות מהותיות ביותר), לטרטר את עורך הדין הפלילי ועוד.
כאן באה מומחיותו של עורך הדין לעקוב אחרי הנחקר להגיע אליו. לפגוש אותו, ולייעץ לו ככול שיתבקש


זכות השתיקה בבית המשפט

זכות השתיקה במהלך המשפט היא "זכות" שאפשר לומר שאינה קיימת. לראיה אין כמעט איש עושה בה שימוש, הרי בפועל נאשם שעושה שימוש בזכות השתיקה כמוהו כמודה באשמה. לפי החוק שתיקה במשפט יכולה להוות תמיכה בראיות התביעה.

למשרד שתי שלוחות בירושלים ובמרכז (תל אביב). המשרד מייצג חשודים בפלילים בכול בתי המשפט בארץ ובתי הדין הצבאיים. מהצפון דרך השרון והשומרון ועד לדרום ולעיר אילת.
זמין 24/7 דילוג לתוכן