עבירת גניבה

העולם מורכב מאנשים שלא אחת טועים. גם טועים בלנכס לעצמם רכוש שאינו שלהם וגם בכלל.

לאורך מעל ל 25 שנות עבודה נתקלתי ביותר אירועים של עבירת גניבה בטעות, יותר מאשר אירועים של עבירת גניבה בכוונה תחילה. לא אחת אחרי אותה טעות – יש התפתחות שהופכת את האירוע לפלילי ממש.

לדוגמה: אדם שרוכש מוצרים ובאופן זה או אחר מוצר נוסף ניכנס לסל הקניות בטעות.

אירועים אחרים היו שם אנשים נורמטיביים לחלוטין שטעו, טעו להבין את המציאות. לא תמיד הצליחו לראות את התמונה המלאה וניכסו לעצמם רכוש שאינו שלהם. עכשיו הם נמצאים בפני עבירת גניבה.

---

מוטיב הבושה בעבירת גניבה

כאשר אדם נורמטיבי נתפס או נחשד שהוא מעורב או קשור עם עברת גניבה המוטיב של הבושה הוא כבד ביותר.

לא אחת הבושה יכולה להוביל אותו להצעות לפיצוי בלתי הגיוניות, רק על מנת לבטל את אותו המוטיב.

מומלץ לנשום עמוק. הצעות לפני הזמן מובילות את הצד האחר לבקש עוד ועוד – והאירוע הופך ללא נשלט. הייתי מול אנשים שרק רצו לפצות על עבירות כלכליות, בלי שום הגבה או מגבלה. מדובר בטעות שקשה יחסית לתקן בהמשך.

---

עבירת גניבה : לכידה על ידי אנשי בטחון:

לאנשי ביטחון יש גישה שמובילה אותם לחשוב שהם שוטרים!

הם לא.

אסור להם לעצור אדם, מעצר אדם הוא אירוע פלילי לחלוטין.

מניעה מהאדם אחרי שמסר את פרטיו ללכת, היא אירוע פלילי.

לא אחת נתקלתי באירועים שם אנשי בטחון יצרו מציאות וכלאו ממש את החשוד מבחינתם, לא אחת גם בשעת לילה ולקחו אותו לשיחה במקום "מפחיד".

יש חשש או חשד לפלילים צורו קשר מידי עם עורך דין פלילי!

---

צילום בעברות גנבה:

גם בעידן בו כל אדם נושא מתחת לידו מכשיר צילום נייד, מה שבדרך כלל האנשים לא הבינו הוא שהכל כיום מצולם. לא חייבים לרואת את המצלמה – הכל מצולם. לבטח בעסקים.

לא אחת, חודשים אחרי אפשרי לשחזר מעשים.

ששימוש בכרטיס אשראי הוא אירוע שמצולם היטב.

כך שאנו עומדים מול שוקת שבורה ראיתית לא אחת בתוק עורכי דין פליליים.

השגת חזקה:

השגת חזקה היא גניבה

היינו לקיחה של המוצר, גם שלא יוצאים מהוספר, לדוגמה, אלא רק עוברים את קו הקופות יכולה להחשב לעבירת גניבה!

גניבה כעבירה קפידה?

כאן חשוב לציין, בתור עורך דין פלילי הצליח משרדי להוביל לסגירה של תיקים פליליים לרוב, בכל רמה של גניבה, לא אחת מול המעסיק, המקום, במקרים אחרים מול המשטרה בין בהסדר מותנה ובין בכלל.

חשיבות הייצוג על ידי עורך דין פלילי בעבירות גניבה

הייצוג בשלבי החקירה מוביל למיקוד ורגיעה, הוא יוצר את היכולת לענות באופן ברור ולא מתלהם, למקד את החוקר, ולהתמקד בעצמך.

דבר שלא אחת מול לסגירה של התיק הפלילי.

לא אחת תיקים מסוג זה ימשיכו להסדר מותנה, או עילת סגירה אחרת.

חשיבות הייצוג בפני יחידת התביעות:

כאן חשוב לציין, יש את יחידת התביעות על מנת לפנות אליה בין בשימוע ובין ללא שימוע, כך שתיקים רבים יכול ויסגרו בשלב זה, בין בהסדר מותנה ובין בכלל.

 

עבירות גניבה החוק

פרק י"א: פגיעות ברכוש

סימן א': גניבה

383. גניבה – מהי (א263/)

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

(ב) לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה.

(ג) לענין גניבה –

(1) "נטילה" – לרבות השגת החזקה –

(א) בתחבולה;

(ב) בהפחדה;

(ג) בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;

(ד) במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;

(2) "נשיאה" – לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר – הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;

(3) "בעלות" – לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;

(4) "דבר הניתן להיגנב" – דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין – לאחר ניתוקו מהם.

384. דין הגונב (א270/) (תשכ"ו)

הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב.

384א. גניבה בנסיסות מיוחדות (תיקון: תש"ע)

(א) הגונב דבר כמפורט להלן, דינו – מאסר ארבע שנים:

(1) דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;

(2) דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים;

(3) דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי

(ב) הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים

385. נטילה שאינה גניבה (א264/)

(א) עמיל או שלוח המשעבד טובין או שטר בעלות עליהם שהופקדו בידו לשם מכירה או למטרה אחרת, והשעבוד הוא להבטחת סכום כסף שאינו עולה על הסכום שהגיע לו מאת שולחו בזמן עשיית השעבוד ובכלל זה סכום של שטר חליפין שקיבל עליו, או שטר חוב שעשה, על חשבון שולחו – אין זו גניבה.

(ב) עובד הנוטל מזון שבהחזקת מעבידו, בניגוד להוראותיו, כדי לתתו לבעל-חיים השייך למעבידו או שבהחזקתו – אין זו גניבה.

386. כספים המוחזקים לפי הוראה (א265/)

המקבל, לבדו או עם אחר, כסף או נייר ערך, או יפוי-כוח למכירת נכס, למישכונו או לשעבודו או לעשיה בו בדרך אחרת, בין שהוא ניתן להיגנב ובין שאינו ניתן, והכל בהוראה שהכסף או הנכס או תמורתם או פירותיהם ישמשו כולם או חלקם למטרה פלונית או ישולמו לאדם פלוני כפי שפורשו בהוראה – יראו את הכסף או התמורה כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל הכסף, נייר הערך או יפוי-הכוח, עד שנתמלאה ההוראה.

387. קבלת כסף בשביל אחר (א267/)

המקבל, לבדו או עם אחר, כסף בשביל פלוני – יראו את הכסף כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל, זולת אם ניתן הכסף על מנת שיהיה פריט בחשבון חייב וזכאי ושלגביו יהיו בין הצדדים יחסי חייב וזכאי בלבד.

388. כספים שקיבל מורשה (א266/)

המקבל, לבדו או עם אחר, נכס מזולתו בהרשאה למכור אותו או לעשות בו בדרך אחרת, ולשלם לנותן הנכס או לאדם אחר את דמי הנכס או מקצתם או למסור להם את חילוף הנכס או ליתן עליהם חשבון – יראו את דמי הנכס ואת חילופו כנכסו של האדם שממנו נתקבל הנכס עד שייעשה בנכס לפי תנאי קבלתו, זולת אם ההרשאה כללה הוראה, שלפיה יהיו דמי הנכס פריט בחשבון חייב וזכאי שבין המורשה כאמור לבין האדם אשר לו הוא חייב לשלם אותם או ליתן עליהם חשבון, ושלגבי תמורה זו יהיו ביניהם יחסי חייב וזכאי בלבד.

389. (בוטל) (תיקון: תש"ם)

390. גניבה בידי עובד הציבור (א274/) (תשכ"ד) (תיקון: תשמ"ח)

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

391. גניבה בידי עובד (א275/ רישה) (תשכ"ד) (תיקון: תשמ"ח)

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

392. גניבה בידי המנהל (א275/) סיפה)

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים.

393. גניבה בידי מורשה (א276/)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1) גונב נכס שקיבל עם יפוי-כוח לעשיה בו;

(2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי-כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

393א. (בוטל)(תיקון: תש"ע) 23

סימן ב': עבירות מעין גניבה

394. הסתרת פנקס (א279/) (תשכ"ו)

פנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או העתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי – כל המסתירו או נוטלו ממקום הפקדתו, בכוונה להונות, דינו – מאסר חמש שנים.

395. הסתרת צוואה (א280/)

המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, דינו – מאסר חמש שנים.

396. הסתרת שטר קנין (א281/)

המסתיר, בכוונה להונות, מסמך או חלק ממנו שהם ראיה לקנין או לזכות קנין במקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

397. הריגת חיה כדי לגנבה (א282/)

ההורג חיה הניתנת להיגנב בכוונה לגנוב את העור או את הגופה או חלק מהם, דינו כאילו גנב את החיה.

398. ניתוק בכוונה לגנוב (א283/)

המנתק כליל דבר שהיה מחובר למקרקעין, בכוונה לגנבו, דינו כאילו גנב את הדבר אחרי שנותק.

399. הונאה במחצבים (א284/) (תשכ"ו)

הנוטל או מסתיר עפרות, מתכת או מחצב במכרה או בסביבתו, או עושה שם מעשה אחר בהם, בכוונה להונות אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

400. נטילת חשמל או מים או גז (תיקון: תש"ם)

(א) מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) מי שבמרמה נוטל או מטה לשימושו או לשימוש זולתו, מים זורמים השייכים לאחר, דינו – מאסר שלוש שנים.

401. גניבת כלי שיט או כלי טיס (תיקון: תש"ן)

המשתמש בכלי שיט או בכלי טיס בלי נטילת רשות מבעליו או ממי שמחזיק בו כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; בסעיף זה –

"כלי שיט" – כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד;

"כלי טיס" – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה באוויר.

סימן ג': שוד

402. שוד (א287/, 288(1)) (תשכ"ו)

(א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע-עשרה שנים.

(ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים.

403. נסיון שוד (א288/ (2)) (תשכ"ו)

התוקף אדם לשם שוד, דינו – מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור בסעיף 402(ב), דינו – מאסר עשרים שנה.

404. דרישת נכס באיומים (א293/) (תשל"ג)

הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר עשר שנים.

סימן ד': פריצה והתפרצות

405. פריצה, כניסה והתפרצות (א294/)

(א) השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.

(ב) המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.

(ג) הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.

(ד) הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס לארובה או לפתח אחר של הבנין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסויים וכרגיל אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס.

406. כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו (א295/, 296) (תשכ"ו)

(א) הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו – מאסר שבע שנים.

407. התפרצות לבנין או מבנין, שאינו מקום מגורים או תפילה (א297/, 298) (תשכ"ו)

(א) המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.

408. כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות (א298-295/) תשל"ג)

נעברה עבירה לפי סעיפים 406 או 407 כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

409. החזקת מכשירי פריצה (א299/ (2)) (תשכ"ו) (תיקון: תש"ם)

מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים. (תשכ"ו).

410. נסיבות מחשידות בכוונת פריצה (א299/ (1)) (תשכ"ו)

מי שנמצא באחת מנסיבות אלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1) הוא מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם לסכן או לפגוע, בכוונה לפרוץ או להיכנס לבנין ולבצע בו גניבה או פשע;

(2) הוא מחזיק מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, בכוונה לבצע פשע;

(3) פניו רעולים או מושחרים או הוא מוסווה בדרך אחרת, בכוונה לבצע גניבה או פשע;

(4) הוא נמצא בבנין בכוונה לבצע בו גניבה או פשע, ונקט אמצעים להסתיר את נוכחותו.

סימן ה': נכסים גנובים

411. קבלת נכסים שהושגו בפשע (א309/) (תשכ"ו) (תיקון: תשל"ח)

המקבל במזיד, בעצמו או על-ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על-ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם – מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים בבית-משפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו. (תשכ"ו)

412. קבלת נכסים שהושגו בעוון (א310/)

המקבל, בעצמו או על-ידי שלוח דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בעוון נלקח, הושג, נשלחה בו יד או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על-ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם כדין מבצע אותו עוון.

413. החזקת נכס חשוד (א311/)

המחזיק דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו להניח את דעתו של בית-המשפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, דינו – מאסר ששה חדשים.

סימן ה1': עבירות בקשר לרכב (תיקון: תש"ן)

413א. הגדרות (תיקון: תש"ן)

בסימן זה –

"בעל רכב" – לרבות מי שמחזיק בו כדין;

"פורץ" ו"מתפרץ" – כמשמעותם בסעיף 405, כאשר במקום "בנין" יבוא "רכב";

"רכב" – רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על ידי רכב, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם, תלת-אופנוע וכן אופניים או תלת-אופן, אם יש להם מנוע-עזר;

"זיוף" ו"מסמך" – כהגדרתם בסעיף 414 לחוק.

413ב. גניבת רכב (תיקון: תש"ן)

(א) הגונב רכב, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.

413ג. שימוש ברכב ללא רשות (תיקון: תש"ן)

הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו – מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו – מאסר חמש שנים.

413ד. גניבה מרכב או פירוק רכב (תיקון: תש"ן)

(א) הגונב דבר מתוך רכב, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו – מאסר חמש שנים.

(ג) העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שהרכב גנוב, דינו – מאסר שבע שנים.

413ה. חבלה במזיד (תיקון: תש"ן)

ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים.

413ו. פריצה לרכב (תיקון: תש"ן)

הפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.

413ז. החזקת מכשירי פריצה (תיקון: תש"ן)

מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.

413ח. גניבה או זיוף של מסמך (תיקון: תש"ן)

הגונב או מזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה, כאשר –

(1) המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או

(2) המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי סימן זה, דינו – מאסר חמש שנים.

413ט. שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב (תיקון: תש"ן)

המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו – מאסר שבע שנים.

413י. קבלת רכב או חלק גנובים (תיקון: תש"ן)

המקבל בעצמו או על-ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי סימן זה, או הנוטל עליו, בעצמו, על-ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.

413יא. מסחר ברכב או בחלק גנובים (תיקון: תש"ן)

העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו – מאסר עשר שנים.

413יב. פסילה מהחזקת רשיון (תיקון: תש"ן)

הורשע אדם בעבירה לפי סימן זה, רשאי בית-המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה, לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.

413יג. שמירת דינים (תיקון: תש"ן)

הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות חוק זה וכל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

סימן ו': מרמה, סחיטה ועושק

414. הגדרות (ח1/)

בסימן זה –

"דבר" – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;

"מרמה" – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;

"מסמך" – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

"זיוף" – אחת מאלה:

(1) עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;

(2) שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;

(3) חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;

"שיק" – כמשמעותו בפקודת השטרות, לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;

"בנקאי" – האדם שעליו משוך השיק.

415. קבלת דבר במרמה (ח2/)

המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

416. תחבולה (ח3/)

המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים.

417. כישוף (ח4/)

(א) המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו-שלוש שנים; לענין סעיף זה, "כישוף" – לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מעשה קוסם או הגדת עתידות שאינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, והשעשוע או הבידור ניתנים ללא תמורה, או שתמורתם היא מחיר הכניסה בלבד למקום עריכתם.

418. זיוף (ח5/)

המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

419. זיוף המשפיע על עיסקאות (ח6/)

המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.

420. שימוש במסמך מזוייף (ח7/)

המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.

421. זיוף בידי עובד הציבור (ח8/)

עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.

422. שידולי מרמה (ח9/)

המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראת כל דין אחר בענין שידול.

423. רישום כוזב במסמכי תאגיד (ח9/א) (תש"ל, תשל"ה)

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, וסעיפים 424 ו-425, "תאגיד" – לרבות תאגיד העומד להיווסד.

424. עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד (ח9/ב) (תשל"ה)

מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד –

(1) שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות;

(2) שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס עשרים אלף לירות.

424א. אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד (תיקון: תשנ"א)

(א) נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו, שעשה אחת מאלה:

(1) לא מסר לממונה הודעה נכונה על עסקה או אירוע שפרטיהם הגיעו לידיעתו בתוקף תפקידו בתאגיד, במטרה להטעותו וביודעו שהדבר עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו;

(2) לא מסר לממונה, לפי דרישה כדין, מידע חיוני, או שמסר מידע מטעה בדבר עסקיו של התאגיד, נכסיו או התחייבויותיו, במטרה להטעותו, ביודעו שהמידע, או אי מסירתו, או מסירת המידע המטעה כאמור, יכולים לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או להשפיע השפעה של ממש לרעה על מצבו העסקי של התאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של נושא משרה בכיר שלא למסור מידע לפי כל דין.

(ג) דירקטור או נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור ענין בו המפרסם, בכוונה לרמות, הודעה שיש בה מידע או פרט מהותי לא נכון בדבר יכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או הודעה כאמור שיש בה הטעיה משמעותית בדבר מצבו העסקי של התאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס, אלא אם כן הוכיח שההודעה נמסרה שלא מיוזמתו ובמטרה להגן על ענייניו של התאגיד או על ענייניהם של לקוחותיו, ולא היה בה כדי להטעות משקיע סביר.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ונוכח בית המשפט כי עקב ביצוע העבירה נגרם נזק לתאגיד, רשאי הוא, בנוסף לכל עונש אחר, לחייב את הנידון לפצות את התאגיד בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה ובלבד שסכום הפיצוי לא יעלה על פי ארבעה מהסכום האמור בסעיף 77.

(ה) החיוב בפיצוי כאמור בסעיף קטן (ד) הוא, לכל דבר וענין, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית; בערעור על הרשעה שהביאה לידי החיוב כאמור מותר לכלול אף ערעור על אותו חיוב.

(ו) בסעיף זה –

"נושא משרה בכיר" – מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב, מבקר פנימי, מזכיר התאגיד וכל מי שממלא תפקיד כאמור, יהא תואר משרתו אשר יהא;

"ממונה" – מי שנושא משרה בכיר כפוף להוראותיו במישרין, ובמנהל כללי – הדירקטוריון של החברה או מי שהוא קבע כממונה לענין סעיף זה; לא היה בתאגיד דירקטוריון, יהיה הממונה גוף או אדם הממלאים תפקידים דומים לשל דירקטוריון של חברה, או מי שהם קבעו.

"מפרסם" – לרבות המוסר מידע לגוף ציבורי;

"תאגיד שלציבור ענין בו" – אחד מאלה:

(1) תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור;

(2) תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר;

(3) תאגיד אשר בהתאם לדו"חותיו הכספיים ליום 31 בדצמבר שקדם ליום ביצוע העבירה, סכום המכירות והשירותים שסיפק בשנה שאליה מתייחסים הדו"חות, עולה על מאה מיליון שקלים חדשים או שהונו העצמי עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים או שהוא מעסיק מעל מאתיים עובדים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הנתונים הנקובים בפסקה זו, כולם או מקצתם;

(4) חברה ממשלתית – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

425. מרמה והפרת אמונים בתאגיד (ח9/ג) (תשל"ה)

מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

426. העלמה במרמה (ח10/)

המעלים או משמיד או מוציא מרשותו מסמך או נכס בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים.

427. סחיטה בכוח (ח11/) (תשל"ג)

(א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.

(ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.

428. סחיטה באיומים (תיקון: תש"ם)

המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

429. (בוטל) (תיקון: תש"ם)

430. נטילת נכסים לשם סחיטה (ח12/א) (תש"ל)

הנוטל נכס של זולתו שלא כדין כדי להניעו לתת דבר או לעשות מסמך או לחתום עליו, דינו – מאסר שנה.

431. עושק (ח13/) (תיקון: תשס"ז)

המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;

(2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;

(3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.

432. הוצאת שיק ללא כיסוי (תיקון: תש"ם)

(א) המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61 או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.

(ב) בשיק שלא נקוב בו תאריך, יראו לענין סעיף זה כאילו נקוב בו יום ההוצאה.

(ג) הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל, והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להנחה כאמור בסעיף קטן (א), ועליו הראיה לסתור.

434-433. (בוטלו) (תיקון: תש"ם)

435. שמירת אחריות פלילית לפי חוקים אחרים (ח17/)

אחריות פלילית לפי סעיף 432 אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חיקוק אחר.

436. הגבלה במשיכת שיקים (תיקון: תשנ"ב)

בעבירה לפי סימן זה שכרוכים בה שיקים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להגביל את הנאשם במשיכת שיקים ולהשתמש בשאר הסמכויות שבסעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.

437. מקרים מיוחדים (ח19/)

לענין סימן זה –

(1) רואים אדם המזמין מצרכים או שירותים בבית אוכל, בית מלון או בכיוצא באלה, כאילו הוא טוען שיש בידו כסף כדי תשלום מחיר המצרכים או השירותים;

(2) רואים אדם המשלם בשיק כאילו הוא טוען שמן התאריך הנקוב בשיק עד למועד הסביר להצגתו לפרעון, עומדים לפקודת מוסר השיק, בבנק אשר עליו הוא משוך, כסף כדי כיסויו.

438. קבלה ונתינה (ח20/)

לענין סימן זה, קבלת דבר – בין שעברה הבעלות בדבר אל המקבל ובין שלא עברה, בין שהדבר נתקבל בשביל עושה המעשה ובין בשביל אחר, בין בידי עושה המעשה ובין על-ידי אחר; ונתינת דבר – בין לעושה המעשה ובין לאחר.

סימן ז': הונאה

439. הונאת נושים (א304/) (תשכ"ג)

(א) הנותן במתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק-דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפי התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.

440. קשר להונות (א305/)

הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

441. התחזות כאדם אחר (א374/) (תשכ"ו)

המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים.

442. הודיה כוזבת בהתחייבות (א375)

המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית-משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

443. התחזות כבעל תעודה (א376/)

תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לענין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסויימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני – כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.

444. העברת תעודה לשם התחזות (א773/)

מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור בסעיף 443, והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

445. התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו (א378/)

המנפק תעודת אופי של אדם אחר כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שנה אחת.

446. העברת תעודת אופי (א379/)

מי שניתנה לו תעודת אופי, והוא מוכר או נותן או משאיל אותה לאחר בכוונה שהלה יוכל לנפק את התעודה כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

סימן ח': הסגת גבול

447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה (א286/) (תשל"ג)

(א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:

(1) נכנס לנכס או על פניו;

(2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים.

סימן ט': היזק

448. הצתה (א317/, 319, 321) (התשכ"ו) (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה)11

(א) המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו – מאסר עשרים שנים.

(ב) (בוטל)

449. גרימת שריפה ברשלנות (תיקון: תשמ"ח)

הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו – מאסר שלוש שנים.

450. האבדת כלי-שיט או כלי טיס (323, 324 (תשכ"ו) (תיקון: תש"ם)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים:

(1) מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט,  בין שהושלם ובין שלא הושלם;

(2) עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו;

(3) משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.

451. היזק לבעל-חיים (א325/) (תשכ"ו)

ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

452. היזק בזדון (א326/ (1))

ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.

453. היזקים מיוחדים (א326/ (2)) (תשכ"ו) (תיקון: תש"ע)

(א) העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) העובר עבירה כאמור בסעיף 452, בנסיבות שלהלן, דינו – מאסר ארבע שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר מחמת נסיבותיו או טיבו של הנכס הניזוק:

(1) הנזק נגרם לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או לדבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;

(2) הנזק נגרם לדבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.

(ג) העובר עבירה כאמור בסעיף 452 וערכו של הנזק שנגרם עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים

454. היזק בחומר נפיץ (א326/ (3)) (תשכ"ו) (תיקון: תש"ם)

העובד עבירה כאמור בסעיף 452 על-ידי חומר נפיץ, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.

455. היזק לצוואה או לפנקס (א326/ (4))

העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בכתב צוואה, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, או בפנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס, או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או בהעתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי, דינו – מאסר חמש שנים.

456. נסיון להרוס נכס בחומר נפץ (א327/) (תשכ"ו)

המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

457. הדבקת בעל-חיים במחלה מידבקת (א328/)

הגורם במזיד ושלא כדין שחיה הניתנת להיגנב תידבק במחלה מידבקת, דינו – מאסר חמש שנים.

458. פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות (א329/)

המסיר או מטשטש, במזיד, שלא כדין ובכוונה להונות, עצם או סימן שהוצגו כדין לציון גבול מקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

459. פגיעה בסימנים מסויימים (א330/)

(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים:

(1) מסיר או מטשטש, במזיד, סימן מדידות או סימן גבול שהוצג בידי משרד ממשלתי או לפי הוראותיו או לצרכי מדידה ממשלתית או פוגע בסימן כאמור;

(2) בהיותו מחוייב לקיים כתקנו סימן גבול שהוצג כאמור, נמנע או מסרב לתקנו;

(3) מסיר או מטשטש, במזיד, סימן שהקים אדם המתכוון לבקש זכות חכירה, רשיון או זכות אחרת לפי דיני מכרות או מחצבים.

(ב) בעבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט גם לצוות על העבריין לשלם את דמי תיקונו או החלפתו של סימן המדידות או סימן הגבול ואת הוצאות המדידה שיש צורך לעשותה בגלל מעשהו או מחדלו.

460. איום לשרוף או להרוס (א331/) (תשי"ד, תשכ"ו)

השולח מכתב או פתק שיש בו, לפי ידיעתו, איום לשרוף או להרוס בית, מתבן או בנין אחר, או תוצרת חקלאית, או כלי שיט, רכב מנועי או כלי טיס, או איום להרוג בעל חיים או לפגוע בו, דינו – מאסר שלוש שנים, והמוסר או מנפק מכתב או פתק כאמור או גורם במישרין או בעקיפין שיתקבלו – דינו כדין שולחם.

פרק י"ב: זיוף כספים ובולים

סימן א': שטרי כסף

461. הגדרה (א348/) (תשכ"ה)

"שטר כסף", לענין סימן זה – כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו.

462. זיוף שטר כסף (א349/) (תשכ"ו)

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1) בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

(2) מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין.

463. חיקוי שטר כסף (א350/) (תשכ"ו)

(א) העושה או גורם שייעשה מסמך הנחזה כשטר כסף או כחלק משטר כסף, או הדומה להם מבחינה כלשהי, או דומה להם במידה שיש בה כדי

להטעות, והמשתמש לכל צורך שהוא במסמך כאמור או מנפק אותו, דינם – מאסר שלושה חדשים, ובית-המשפט יצווה על חילוט המסמך והעתקיו וכל מכשיר או דבר אחר שהוא בהחזקת העבריין ושימש או יכול לשמש להדפסתו או לשכפולו של מסמך כאמור.

(ב) מי ששמו נקוב במסמך שעשייתו היא עבירה לפי סעיף זה והוא יודע את שמו ומענו של האדם שהדפיס או עשה את המסמך, ומסרב לגלותם לשוטר, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ג) מי ששמו נקוב במסמך שעליו הואשם אדם בעבירה לפי סעיף זה, או במסמך אחר ששימש או שנופק לענין המסמך הנדון, תהיה זו ראיה לכאורה שגרם לעשיית המסמך.

464. החזקת חומר לזיוף שטרי כסף (א351/)

העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר חמש שנים:

(1) עושה, מוכר או מציג למכירה נייר הדומה לנייר מיוחד המשמש לעשיית שטרי כסף והעשוי להתקבל כמוהו, או משתמש בו, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין;

(2) עושה מסגרת, תבנית או מכשיר המשמשים לעשיית נייר כאמור בפיסקה (1) או לצור על גבי הנייר או בתוכו מלים, ספרות, ציון או כל סימן אחר שנתייחדו לו ומופיעים בו, או משתמש בכלים כאמור או שומר או מחזיק אותם ביודעין;

(3)  גורם, בערמה או בתחבולה, כי מלים, ציון או סימן כאמורים
בפיסקה (2) או המכוונים להיות דומים להם והעשויים להתקבל כמוהם, יופיעו בגופו על נייר כשהם נראים לעין;

(4) חורת או עושה בדרך אחרת, על לוח או על כל חומר, שטר הנחזה כשטר כסף או כחלק ממנו, או שם, מלה, מספר, ספרה, סימן, אות או קישוט הדומים לחתימה שעל שטר כסף או המכוונים כנראה להיות דומים לחתימה כאמור;

(5) משתמש בלוח, חומר, מכשיר או ציון כאמור בסעיף זה לעשיית שטרי כסף או להדפסתם, או שומר או מחזיק אותם ביודעין;

(6) מנפק ביודעין נייר שנעשה בו או שהודפס עליו דבר כאמור, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין.

465. הנפקת שטרי כסף שלא כדין (א352/)

המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

466. קלקול שטר מטבע (א9353/ (תשכ"ה)

מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – מאסר שלושה חדשים.

467. חיקוי שטר מטבע (א353/א) (תשכ"ה)

העושה או מנפק דבר שאינו שטר מטבע והוא דומה בעיקרו לשטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – קנס חמש מאות לירות.

468. חילוט שטרי כסף מזוייפים (א354/(2)) (1945,תשכ"ה) (תיקון: תשל"ח)

כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור בסעיף 467 שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

469. חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף (א354/(2)) (1945)

(א) ראה שופט בית-משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:

(1) שטר כסף מזוייף או מחוקה;

(2) מכשיר לעשיית נייר המשמש לשטרי כסף או חיקויו;

(3) חומר שיש עליו מלים, צורות, ציונים או אותיות המסוגלים או מכוונים ליצור רושם של שטר כסף.

(ב) נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית-המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית-משפט שלום, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

סימן ב': מטבעות

470. הגדרות (א355/)

בסימן זה –

"מטבע" – מטבע של מתכת, מכל סוג וערך, הנמצאת במחזור כדין בישראל או במדינה אחרת;

"מתכת" – לרבות כל תערובת או נתך של מתכות;

"מטבע מזוייפת" – מטבע שאינה אמיתית אבל דומה למטבע אמיתית, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, לרבות מטבע אמיתית שנעשה בה שינוי עד שהיא דומה למטבע בת ערך גבוה יותר, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, ולרבות מטבע אמיתית קצוצת שפה, מזוייפת או פחותת מידה או משקל באופן אחר, שנעשה בה שינוי כדי להסתיר את הקיצוץ, השיוף או ההפחתה, והכל ללא הבדל אם המטבע היה במצב ראוי לניפוק או לא ואם תהליך השינוי גמור או לא;

"מטבע מעולה" – מטבע של זהב או של כסף;

"מטבע פשוטה" – מטבע שאינה מעולה;