חקירה פלילית, לבטח בעבירות המתה – על אחת כמה וכמה – עבירת רצח דורשת עורך דין פלילי עם ניסיון בליווי צמוד ואקטיבי של פעולות החקירה!
עו"ד פלילי עם ידיעה על כל המהלכים של המשטרה בעת החקירה הפלילית המורכבת הנ"ל!
עורך דין פלילי מוטי אדטו – עם ניסיון של מעל ל 24 שנה בדין הפלילי. ייצוג בעבירות המתה ועבירת רצח!
עבירות רצח והמתה שונות מכול חקירה של עבירה אחרת – יש לדוגמה צורך במינוי רופא מטעם שיהיה נוכח בעת הנתיחה!
אין זמן להתעכב ולהיערך בהמשך! כאן וכך מוכרעים תיקים פליליים מסוג זה!
במהלך השנים טיפול ויצירת שינוי בהליכי חקירה פלילית רבים מספור – הכול בזכות ידע ומקצועיות.
אתה זכאי לעורך דין לפני כל חקירה פלילית ! מוטי אדטו: חירום: 052-2332651.
עורך דין עבירת רצח (היבט חקירתי)
פרק זה אינו בנוי לחשודים בעבירת רצח.חשוד בעבירת המתה כמו גם ולבטח חשד לעבירות רצח חייב עורך דין פלילי צמוד על מנת שיספק לו ייעוץ משפטי אישי ופרטני! אתר, או פסקה באתר אינה באה על תקן ייעוץ משפטי אישי שנחוץ!
לבטח שלא בזמן ימי החקירה הפלילית וימי המעצר המלווים ברגיל חקירת עבירות פליליות חמורות.
כאן יש צורך במפגשים יומיים עם החשוד בעבירת רצח!
החקירה היא אירוע דינמי במיוחד. המשטרה פועלת במבחר רב של דרכים על מנת להגיע לתוצאה שהיא חיובית מבחינתה!
בנסיבות אלא, מצד שני, הייעוץ בחקירה הוא גם כן דינמי. בדיוק כמו שהחקירה אינה נחה לרגע – גם לא הייעוץ בעת החקירה במשטרה.
רק בסיוע ייעוץ אקטיבי יש את הבסיס ליכולת לחשוד להתמודד מול החשדות הכבדים ! רק כך הוא יוכל להביא את גרסתו לאירועים באופן מיטבי !
כאן תרגילי החקירה הם רבים ונועדו לערער רגשית את הנחקר!
כל אדם שיש לו קרוב ו/או מקורב שחשוד באירוע של פגיעה חמורה/המתה מוטב שידאג בהקדם לעורך דין פלילי למקורבו.
עורך דין מוטי אדטו הוביל ייצוג בתיקי רצח עד לסיום (כולל זיכויים מעבירת הרצח), חקירות בתיקי רצח (גם כאלו שהסתיימו בלי שום כתב אישום שהוא) ועוד עבירות אלימות פליליות קשות!
שינוי החוק בעבירות רצח – יולי 2019
בימים אלא יש שינוי חוק מהותי ביותר בייחס לכול עבירות ההמתה. עבירת הריגה "נעלמה" ויש שתי רמות של עבירת הרצח – אחת עם מאסר עולם כעונש מרבי – והאחרת עם מאסר עולם כעונש חובה.
אני מביא את החוק : הדגשות לא במקור!
רצח בנסיבות מחמירות (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019
301א. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:
(1) המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
(2) המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;
(3) הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;
(4) המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו;
(5) המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;
(6) הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;
(7) המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;
(8) הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור;
(9) המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;
(10) המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;
(11) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –
"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
"ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019
301ב. (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
(ב) יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;
(2) המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –
(א) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(ב) להימנע מעשיית המעשה;
(3) המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים 34י, 34יא או 34יב, ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.
(ג) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1), 34ט(ב) או 34יד(ב) רישה, דינו – מאסר עשרים שנים.
המתה בקלות דעת (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019
301ג. הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.
שידול או סיוע להתאבדות [א/225] [תשכ"ו]
302. המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו – מאסר עשרים שנים.
המתת תינוק [א/226(1), (2)] [1939 תשכ"ו]
303. (א) אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה – מאסר חמש שנים.
ת"ט תשל"ח-1978
(ב) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף 19.
גרימת מוות ברשלנות (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995
304. הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.
האם הדין החדש הוא דין מקל?
יש שיגידו כן, ויש שלא, בכול אופן צריך לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.
חובה לבחון את המקרים שכן הדין המקל הוא הדין החל באירוע שהתקיים לפני החלת החוק!
ההבחנה ההסטורית בין רצח להריגה מתחדדת בפסק הדין הנ"ל
מוביאם כאן חלקים מפסק הדין ע"פ 8577/22 סרגיי יפימוב נ. מדינת ישראל (21.04.2024 חובה להזכיר – פסקי דין קוראים במקור, כאן נקטעו קטעים והוספו כותרות.
"..היסוד החפצי שבו פעל המערער
- עבירת הרצח הבסיסית, בדומה לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות, מחייבת יסוד חפצי של אדישות או כוונה ביחס לגרימת מותו של אדם (סעיף 300(א) וסעיף 301א(א) לחוק).
ההבחנה בין אדישות – שוויון נפש לאפשרות גרימת המוות (סעיף 20(א)(2)(א) לחוק) לבין כוונה – מטרה לגרום למוות (סעיף 20(א)(1) לחוק) היא פעמים רבות הבחנה מורכבת מבחינה ראייתית…..
- בחינת היסוד הנפשי של נאשם עניינה בהלך נפשו מבחינה סובייקטיבית. מכאן הקושי המובנה, מן הבחינה הראייתית, לקבוע האם אדם חפץ לגרום למותו של אחר, או שמא גילה שוויון נפש בלבד כלפי אפשרות קשה זו. לצורך כך, פותחה ככלי ראייתי "חזקת הכוונה" במסגרתה בית המשפט נדרש לבחינת נסיבות אובייקטיביות העשויות ללמד על הלך נפשו של נאשם.
חזקה זו היא חזקה עובדתית-ראייתית, שלפיה אדם בר-דעת הפועל מרצון חופשי מתכוון להביא לתוצאות הטבעיות של מעשהו. …
חזקת הכוונה איננה חזקה חלוטה ודי לנאשם לעורר ספק סביר בדרך של הצגת מסקנה חלופית מסתברת או הצגת ראיות הנוגדות את החזקה על מנת לסותרה (ע"פ 1474/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 75 (15.12.2015); …..
- כאשר נבחנת טענה כי הנאשם התכוון להמית את הקורבן, פיתחה הפסיקה מבחני עזר נסיבתיים המיושמים בכל מקרה ומקרה. במסגרתם, נבחנות נסיבות האירוע כדוגמת אופן ביצוע הרצח; טיב הפגיעה ומיקומה; כלי הרצח; אמירות קודמות של הנאשם; והתנהגותו לפני האירוע ולאחריו – לרבות היעדר ניסיון להזעיק עזרה והימלטות מהזירה (ע"פ 8686/15 גריבוב נ' מדינת ישראל, פסקה 28 (3.10.2017); ע"פ 2458/11 סולוביוב נ' מדינת ישראל, פסקה כ"ה (7.1.2014)).
תכנון ושקילת ההחלטה להמית
- הסעיף הנדון, סעיף 301א(א) לחוק, מכיל שתי נסיבות חלופיות –
תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית.
די בהתקיימות אחת מהן כדי להרשיע נאשם בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות (ע"פ 8030/21 אבו זיינב נ' מדינת ישראל, פסקה 49 (25.12.2022))…..
ניסוח נסיבה מחמירה זו נועד להבהיר את כוונת המחוקק לשנות מהמצב שחל עובר לרפורמה ולקבוע שמקרים של המתה בכוונה שנוצרה באופן ספונטני לא ייכנסו בגדרי העבירה. זאת, תוך יצירת הבחנה בין מקרים שבהם מעשה הרצח בוצע לאחר שהעושה שקל והחליט להמית את הקרבן; לבין מקרים שבהם ההחלטה להמית התגבשה ללא הפעלת שיקול דעת של ממש וללא הכנה הכוללת פעולות מקדימות של העושה קודם לביצוע הרצח (ע"פ 7722/19 זרסנאי נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (19.4.2021)).
- בפרט ביחס לפרשנות המונח תכנון– הרי שלפני הרפורמה בעבירות ההמתה יסוד ההכנה שבגדרי עבירת הרצח בכוונה תחילה דולל וצומצם לכך שמדובר בהכנה פיזית אשר יכולה להתגבש אף בעיצומה של פעולת הקטילה.
על רקע זה, במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה רכיב זה שונה ונוסח מחדש במספר אופנים: במישור עיתוי התכנון, לשון הסעיף דורשת כי מעשה הרצח בוצע לאחר תכנון. היינו, נדרש תכנון מוקדם למעשה הרצח, אשר יתקיים מבעוד מועד וקודם למעשה ההמתה, כך שאינו יכול להתגבש במהלך מעשה ההמתה עצמו כפי שהוכר לפני הרפורמה.
כמו כן, נדרש תכנון איכותי אשר יכול להתבטא, למשל ובין היתר, בהכנת כלי הרצח, בחירת עיתוי מתאים לרצח ורקימת תוכנית לביצוע הרצח (עניין ז'ירנוב, בפסקה 25). במקרה קודם סקרתי את התפתחות הפסיקה ביישום סעיף זה:
הענישה בעבירת רצח האם נקודת המוצא היא מאסר עולם?
ע"פ 3223/21 שפק: דגשים וכותרות – לא במקור: "סיכום וסוף דבר
25. פסק דין זה דן בסוגיית הענישה בעבירת הרצח הבסיסית בנוסחה לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה (סעיף 300(א) לחוק העונשין), הקובעת, ….. העונש של מאסר עולם אינו יכול לשמש נקודת המוצא, שממנה יש לסטות רק במקרים חריגים, במסלול גזירת דינו של הנאשם, אולם הוא בהחלט יכול להוות נקודת הסיום בו….. אולם, נסיבות העושה – ובאופן ספציפי נסיבותיו הרפואיות של המערער כפי שהתפתחו לאחר מתן גזר הדין – מצדיקות במקרה זה לחרוג מתוצאה זו ולהטיל על המערער עונש מקל יותר כפי שהוצע.
הקביעות בפסק הדין נקודת מוצא?
ניתן לסכם את פסק הדין תוך הדגשת חמש קביעות:
ראשית, עונש של מאסר עולם אינו נקודת המוצא בגזירת העונש על עבירת הרצח, שממנה יש לסטות רק אם ישנם נימוקים חריגים, כפי העמדה שהציגה המדינה.
שנית, יש לקבוע מתחם עונש הולם לעבירת הרצח ולגזור בתוכו את העונש, אך זאת ייעשה תוך התייחסות לממד הערכי בהטלת עונש של מאסר עולם.
שלישית, אין זה השלב לקבוע כללים, אמות מידה או מבחני עזר להטלת עונש של מאסר עולם בעבירת הרצח.
רביעית, בנסיבות מקרה זה, סבורני כי נכון שהערכאה הדיונית הייתה מטילה על המערער עונש של מאסר עולם בשל הנימוקים שפורטו. חמישית, לנוכח ההידרדרות הדרמטית והקשה במצבו הבריאותי של המערער, ניתן להקל במידת מה בעונשו, אך זאת במסגרת מתחם העונש ההולם שנקבע בעבור מעשהו, והייתי מציע לחבריי לקבל את ערעור המערער ולגזור עליו עונש של 27 שנות מאסר בפועל.
הבחנה בין שני סוגי הרצח
ע"פ 5363/20 פרץ: "… ראשית, בבואנו לבחון האם מקרה מסוים נכנס בגדרי סעיף 301א(א)(1) יש לקחת בחשבון את האמור לעיל כי המחוקק התכוון לצמצם את הפרשנות המרחיבה שניתנה בפסיקה למונח "כוונה תחילה". כמו כן, יש להידרש לחובה להצביע על נסיבות פוזיטיביות המבססות את קיומם של תנאי הסעיף. לצד זאת, אין מקום לדרוש הליך ממושך ואינטנסיבי של שקילה, ואין בשאלת הזמן וקיומו של אירוע אלים כדי לשלול את האפשרות שהתקיים "הליך ממשי של שקילה". מכל מקום, המסקנה בדבר תחולת הסעיף על מקרה מסוים תלויה בנסיבות המקרה ובראיות המובאות, ויש לבחון כל אירוע בזהירות המתבקשת".
".. מדברי ההסבר להצעת החוק:
"יודגש, כי לא מדובר אך במקרים של התנקשות המתוכננת זמן-מה מראש, אלא במקרים שבהם הממית שקל והחליט לקטול את קרבנו, להבדיל ממקרים שבהם הרצון להמית נוצר באופן ספונטני ובלהט הרגע." (הצעת החוק, בעמ' 170)".
קינטור מתמשך המוביל להריגה:
מתוך ציטוט בפסק דין ע"פ עמר 640/21: "…מה בין קנטור מתמשך והמבחן האובייקטיבי? לשאלה זו ניתנה תשובה בפסק הדין בעניין היילו, שם נקבע, בפסקה 102, כדלקמן:
"ברי כי ככל שמובאות בחשבון התרחשויות שקדמו למועד ההמתה במסגרת המבחן הסובייקטיבי, יש להכניסן גם במסגרת מבחן הקנטור האובייקטיבי – וַלא דוקטרינת הקנטור המתמשך תרוקן מתוכן כליל, מכיוון שלעולם לא יהיה ניתן לעמוד במבחן הקנטור האובייקטיבי, והכל בהתאם לנסיבות. טלו, לשם דוגמה, מקרה שבו אישה גורמת למותו של בעלה לאחר שנים של התעללות פיזית ממושכת, כאשר בסמוך לפני מעשה ההמתה בוצעה התגרות נוספת מצד הבעל בדמות איומים מילוליים כי הוא עומד להכותה. על פניו, המקרה המתואר מצדיק האשמה בהריגה ולא ברצח, שכן מדובר בנסיבות של קנטור מתמשך, ויתכן שייקבע כי קיים קנטור על פי המבחן הסובייקטיבי לאחר בחינת מכלול מעשיו של הבעל. יחד עם זאת, ברי כי לא ניתן יהיה לצלוח את מבחן הקנטור האובייקטיבי ככל שלא תוכנס ההיסטוריה בין הנאשמת למנוח בגדר מבחן זה, שכן ספק אם די באיומיו של המנוח בתכוף להמתה, במנותק ממעשי ההתעללות בעבר, כדי לאפשר הכרה בכך ש"האדם הסביר" היה פועל כפי שפעלה הנאשמת." (ההדגשה הוספה – א.ש.).
:… "34. בהקשר זה, קבעה הפסיקה כי "האדם הסביר אינו תוצר של ממוצע סטטיסטי אלא מידגם המורכב מתכונותיהם של יצורי אנוש, המשקפים את הערכים והתפיסות של חברתנו" (ראו: עניין סימן-טוב, בעמ' 264). עוד נקבע כי בעניין זה "מיישם בית המשפט […] את נסיון החיים ואת הידיעה הכללית שלו" וכי "המבחן האובייקטיבי אינו תולדה של קביעת ממוצעים אמפיריים של חתך האוכלוסיה בתקופה נתונה" (ראו: ע"פ 402/87 מדינת ישראל נ' גנדי, פ"ד מב(3) 383, 392-391 (1988) (להלן: עניין גנדי)).
פגיעה במספר אנשים בעבירת רצח
ע"פ 1978/21 עבד.
" ההלכה מפסק דין פופר שבה ועולה:
"כאשר מדובר במעשי אלימות קיים לכל אחד מן הנפגעים אינטרס עצמאי לשלמות גופו. הפגיעה בשלמות גופו של אחד אינה מהווה פגיעה בשלמות גופו של אחר. גם אם מבחינה 'טכנית' מדובר ברצף אחד של מעשים שגרם לקורבנות מספר, יש להתייחס לכך כאל מעשי פגיעה נפרדים.
מסקנה זאת היא הכרחית גם מנקודת מבט מוסרית, המכירה בקדושת חייו של אדם כערך יסוד. ערך חיי האדם וסלידתנו העמוקה ממעשים הפוגעים בו חייבים למצוא ביטוי מפורש ונפרד גם במסגרת גזירת העונש, הן לעניין מספר העונשים שיש לגזור על הנאשם והן לעניין הצטברותם. אף כי מעשה רצח של אדם בודד הוא כשלעצמו מעשה נפשע וחמור מאין כמותו, גזירה של אותו עונש על מי שרצח אדם אחד ועל מי שרצח רבים עלולה להתפרש כהחלשה של משמעות ערך חיי האדם, ואף עלולה לפגוע במידת ההרתעה. שכן, מה יעצור רוצח מלהרבות את קורבנותיו אם בגין הקורבנות הנוספים הוא לא יהיה צפוי לכל תוספת עונש?" (ע"פ 1742/91 פופר נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 289, 303 (1997)).
אדישות כיסוד נפשי בעבירות המתה
ע"פ 2649/21 סלבדורה:
"כפי שהדגשתי לא אחת בפסקי דיני לאחרונה, הרפורמה יצרה מדרג חדש של עבירות אשר נועד לבטא את חומרת מעשי ההמתה השונים ועיקרון האשמה של מבצעיהן, ובהתאמה את העונש ההולם שיש לקבוע בצדן (דברי הסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו-2015, ה"ח 166 (להלן: דברי ההסבר לרפורמה)).
במדרג זה, מעשה המתה ביסוד נפשי של אדישות חוסה תחת עבירת הרצח "הבסיסית" (סעיף 300(א) לחוק) – אשר חמורה ממנה רק עבירת הרצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק). זאת, חלף מיקומו עובר לרפורמה תחת עבירת ההריגה (סעיף 298 לחוק; ראו בהרחבה ב-ע"פ 1464/21 קפוסטין נ' מדינת ישראל, פסקאות 44 -45 (11.9.2022)).
בכך, המחוקק ביקש לבטא את החומרה הרבה שייחס למעשה ההמתה ביסוד נפשי של אדישות ולמידת האשם של מבצעו באמצעות ״תיוגו כ׳רוצח׳ על כל המשתמע מכך ו-׳אות הקין׳ שיישא בעקבות מעשיו״ (ע״פ 2654/22 מדינת ישראל נ׳ דישלבסקי, פסקה 10 (6.12.2022)).
פתח המילוט
ע"פ 2483/22 נור
"סעיף 301א(ב) לחוק – "פתח המילוט"
41. עניינו של סעיף 301א(ב) לחוק, המכונה "פתח המילוט" (ראו לדוגמה: ע"פ 7722/19 זרסנאי נ' מדינת ישראל, פסקה 26 (19.4.2021); ע"פ 2083/22 יין נ' מדינת ישראל, פסקה 25 (5.2.2023); ע"פ 3546/19 עודה נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (15.1.2023)), במקרים אשר בהם מעשה ההמתה נכנס לגדרי אחת הנסיבות המחמירות שנקבעו בחוק, אולם מידת האשם שבו אינה תואמת לעבירת הרצח בנסיבות מחמירות. מדובר במקרים חריגים בלבד, שבהם המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד (ע"פ 578/21 אבו סרארי נ' מדינת ישראל, פסקה 28 (16.2.2023); ע"פ 498/21 גולובקו נ' מדינת ישראל, פסקה 27 (13.11.2022)). המערער טען כי נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת התקיימות תנאי הסעיף הוא של "ספק סביר" בלבד ולא של "מאזן הסתברויות" (וראו דיון בסוגיה זו: ע"פ 3308/17 וחידי נ' מדינת ישראל, פסקה 38 (15.1.2020); ע"פ 5995/21 אבו אלחסנה נ' מדינת ישראל, פסקה 34 (16.6.2022); עניין חיים, פסקה 31). אולם בין כך ובין כך, כמעט למותר לציין, כי מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים החלת "פתח המילוט", אפילו מחמת הספק. טענות המערער בהקשר זה ממחזרות את טענותיו כי היה מצוי במצב של קרבה לסייג האחריות הפלילית, ואינן מצביעות על נסיבות נוספות מלבד קו ההגנה שבו דבק, בין אם בבית המשפט המחוזי ובין אם לפנינו. בכל מקרה, טענות המערער נדחו כאמור זה מכבר, ולא הוכחה לא טענת היותו במצב של שכרות בעת האירוע, ולא טענת היותו במצב פסיכוטי כאמור".
תרגילי חקירה בעבירת המתה
בעת חקירה של אירוע המתה – החוקרים צפויים להשתמש באין סוף יכולות שיש להם לצורך גיבוש האישום.
לא אחת פעולות שלא יצליחו (בתחושה) ייעלמו מסך כל הפעולות.
ברמת החקירה הכול מתחיל, לא אחת זה מתחיל בתרגילי החוקר הטוב והחוקר הרע. נמשך במדובבים. הקלטות בכול שלב.
ימי מעצר הם כלי חקירתי, לא אחת רק מתוך מטרה להחליש את הרוח ועוד ועוד!
בהמשך יבואו עוד ועוד תרגילי חקירה – חלקם על מנת לשבור את הרוח וחלקם האחר על מנת להגיע לתוצאות ראיתיות.
תפקידו של עורך הדין הפלילי הוא לתת לחשוד האתנחתה שכולה שלו – תוך הבנה של התהליכים שמתנהלים עליו ! הבנת האירועים מאפשרת למסור גרסה סדורה (במקרים בה אנו מוסרים גרסה) לצורך ההתמודדות העתידית מול החשדות ואישומים אפשריים.
מדובבים בתיק רצח
לראות ולא להאמין! https://www.youtube.com/watch?v=kuSkbQEZ0ng
הדוגמה הנ"ל ממחישה את החובה להסתיים בעורך דין פלילי המומחה לנושא ליווי החקירה הפלילית.
המטרה בסרט זה להסביר עד כמה המשטרה היא חסרת גבולות בחקירת עבירת הרצח.
עורך דין פלילי – עבירה פלילית חמורה – הבסיס המחשבתי
שיש חשד לעבירה פלילית חמורה – לבטח בעבירת רצח – הבסיס החקירתי מצד עורך הדין הפלילי הוא לחשוד בכול עובדה ועובדה – הזיכוי נימצא בפרטים הלא צפויים לחלוטין!
ראשית יש לדעת מה העובדות הידועות. להבין מהי ההנחה שהובילה את המדינה להניח שמדובר בעובדות ? כמובן גם לשאול האם ברור מהי האמת?
כל פרט הוא חשוד!
אין הסכמות על דבר!
בהמשך עוד יעלה שאפילו עובדות שהן "ברורות" הן לא אמת! כאן ראוי לדעת – חוקרים פעמים רובת יערבבו בין תוצאות האירועים השונים לבין הכוונות של האדם לבין מעשיו!
כל אחד מאלו יכול להיות שונה בכול שלב!
לדוגמה – עבירת רצח
אדם נפטר.
קודם לכן היה לו סכסוך/ריב עם אחר.
מה היו הכוונות של האחר ? מה היו המעשים של האחר?
האם הייתה לו יכולת להבין שאדם אחר נימצא בסכנה לאור משהו זה או אחר ? האם הוא שאף לכך ? האם פעל הגשמת שאיפתו ?
כל שינוי בכול פרט – משנה את התמונה.
הסבר לדוגמה : בזמן הריב צעק אחד מהם על האחר – שתמות. זה באמת נפטר.
האומנם הצעקה היא מעשה ? האם יש כוונה מאחוריה ? האם יש ידע על המצב הרפואי המיוחד של האחר שהוביל למותו ?
כל פרט חייב להיות במחלוקת!
לא פעם גילינו בהמשך שהנפטר היה מסומם לחלוטין – וזאת היא סיבת המוות האפשרית ! אסור להשאיר דבר לדמיון – או למסקנות החוקרים. יש אין סוף פרטים להתעמת בהם.
לדוגמה – עורך דין פלילי עבירת רצח
יש אדם שנפגע ממספר יריות בכול גופו – הלקוח שלנו הודה בירי ואין כל מורכבות להוכיח גם בדרכים אחרות שהוא היורה.
שתי העובדות הפשטניות הנ"ל – מובילות למצב ששימוש ב"זכות השתיקה" יוביל לנזק גדול.
עכשיו מקשיבים: זהו התפקיד המרכזי של עורך דין פלילי. מקשיבים לפני שמתחילים לדבר – שומעים על שנות התעללות של התוקף, על כך שהתוקף ארב לו מתחת לביתו שלו. על כך שהתוקף איים עליו ושדד אותו קודם לכן באותו הערב.
מכאן ההגנה כל מה שהיא צריכה זה לתת את הדגשים לסיפור האמיתי – לדאוג שזה יתועד בכול נקודה בזמן – שיהיה ברור שהמנוח הוא עבריין מרושע, שתקף איים ושדד – ובא לפגוע.
כך שיש לנו טענה של הגנה עצמית בין בשילוב של "טעות בעובדה" ובין ללא אותה הטעות.
לדוגמה עורך דין פלילי, עבירת רצח – למה מת המנוח!
שאין נתיחה מלאה – המסקנה של "רצח" כתוצאה ממעשה זה או אחר – היא בד"כ השערה בעלת סיכוי ענק ! אבל … עדיין השארה ! כאן עולה השאלה האם יש סיבה להימנע מנתיחה מלאה לאחר המוות ? אם אין סיבה – ואנו עם השערה -אין כאן מציאות של הרשעה ברצח !
לדוגמה – עבירת רצח עו"ד פלילי
נסיבות המוות לא ברורות כל כך לא ברורות שהתוצאה הסופית יוצרת את הסיפור אצל הבודקים ולא הממצאים. המדינה תנסה להוביל למחשבה שיש קשר ישיר בין הדקירה למוות – אבל כבר התברר, לא פעם, שאותה הפגיעה בלי הפגיעה הנוספת מצד אחר לא הייתה מובילה למוות. עכשיו מה האחריות לדקירה הנוספת ?
כך שבאם אין ידע או יכולת לקשור קשר עם אותו אחר – אין מה לדבר על רצח לדוגמא – לכן אין זה ברור שהדקירה הובילה למוות.
עוד דוגמה – עבירת רצח
יסוד הכוונה: לעתים מסביר החשוד את האירוע מהסוף, היינו הוא פעל כמו שפעל – ואז מצג את התוצאה. השאלה היא תמיד האם זה שפעל רצה את התוצאה? או שהוא מקבל תוצאה – ומשער שאם פעל כמו שפעל – זה לאור רצון באותה התוצאה ? כאן חייבים לציין – ההבדל בין רצח להריגה הוא עצום! כך שבאם אפשרי לבחון את ההודיה ולבטל אותה בנסיבות אלו – יש בכך שינוי מהותי בתיק הפלילי!
מודעות לקיומו של הכלי ההרג
ע"פ דיוד 1938/23:
"אולם בענייננו אין ולא יכולה להיות טענה לאחידות הענישה; לא היה ואין מקום להשוואה בין העונש שהוטל על המערער לבין העונש שהוטל על נאשם 1, כפי שהתבטאנו עמיתיי ואנוכי בעת הדיון, שכן המערער הורשע בעבירה של רצח באדישות לאחר שהודה בביצוע העבירה, בעוד שלגבי נאשם 1 הובא בפנינו הסדר טיעון "סגור" אשר אומץ על ידי בית המשפט, לאחר שלא ניתן היה להוכיח ראייתית כי ידע שלמערער היה סכין; רוצה לומר ההקבלה לנאשם 1 לא רק שאינה נכונה, אלא עלולה ליצור מצג שווא כאילו מדובר בשני שותפים לעבירה שעל האחד הוטלו 18.5 שנות מאסר ועל האחר 40 חודשים. ברי כי לא כך הוא הדבר; בעוד שלנאשם 1 בכתב האישום המתוקן יוחסה עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות -עבירה לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(2) לחוק העונשין, למערער יוחסה עבירה של רצח באדישות, עבירה לפי סעיף 300(א) לחוק. כך, בהתייחס לפן הכללי-חיצוני הרי שהמערער והנאשם 1 לא רק שלא ביצעו עבירות דומות באותן נסיבות, אלא שעבירות שונות בתכלית.".
עוד דוגמה – עבירת רצח
החשוד הודה בפני שוטרים בביצוע העבירה – לפני שהגיע עורך הדין. כאן תעמוד השאלה האם הוזהר כדין?
האם הפעולות החקירה של המשטרה הן חוקיות?
התשובה לכול השאלות
התשובה היחידה לכול השאלות שעולה לא תמיד תתברר במהלך ימי החקירה במעצר הימים – הרי עורך הדין הפלילי אינו רואה את החומרים. כך יוצא שלא פעם עדיף להמתין עם התשובות לחוקרים – כן, בעבירות חמורות זכות השתיקה היא נושא מתבקש!
עורך דין פלילי עבירת רצח היבט חקירתי
שיש חשד לאישום אפשרי ברצח – העונש יוצר את צורת העבודה על התיק הפלילי מצד כל הגורמים המטפלים בתיק הפלילי – החל משלב החקירה. ברור לחלוטין שיהיה מעצר, לבטח ימים לצורכי חקירה, ברור שיהיו הלחצים הנלווים אליו.
האם יהיו מדובבים ? סביר להניח. ברור שיש פחד אין סופי – אבל כל אלו לא אמורים להסיט מהדרך – אין קיצורי דרך בחקירת אירוע של רצח, זאת מצד כל הגורמים. לאור העובדה שאין קיצורי דרך – אין מה לדון כלל באשר לקיצור דרכה של החקירה – הכול נתון לספק.
הרי די לנאשם להוכיח ספק סביר, אותו ספק יכול ויתייחס לעובדה שאינה במיקוד של המדינה. חשוב לזכור שגם הנסיבות הן נושא מהותי ! שהנסיבות יכול יהפכו את האירוע לאירוע חמור הרבה יותר (רצח בנסיבות מחמירות), או יהפכו את האירוע לאירוע שם העונש יהיה קל יותר – אין לזלזל ברגעי החקירה בשאלת הנסיבות !
חזקת הכוונה:
"[ש]לשם בחינת רכיב ההחלטה להמית ניתן, ואף נהוג, להיעזר בעובדות האובייקטיביות שיש בהן כדי ללמד על מצבו הנפשי הסובייקטיבי של המבצע. בהתאם למציאות זו, עוצבה בפסיקה "חזקת הכוונה", לפיה ניתן להניח כי אדם התכוון לתוצאות הצומחות באופן טבעי ובהסתברות גבוהה ממעשיו […] כך למשל, קל יותר יחסית להוכיח כוונת קטילה במצב בו אדם בוגר יורה מטווח אפס בראשו של הנפגע, מהמקרה שבו יורה באצבעותיו. כך או כך, החזקה האמורה ניתנת לסתירה. ודוק – נטל ההוכחה לגבי כל יסודות העבירה מוטל על התביעה מראשי הראשים ועד סוף הסופים. נאשם יכול לתרום להגנתו נגד החזקה או תמונה נסיבתית מפלילה, ולעניין זה די בכך שיעורר ספק סביר באמצעות הצגת ראיות נוגדות, או הסבר או מסקנה חלופית המתקבלים על הדעת לפי הנסיבות …" (ע"פ 2592/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (6.7.2016); ראו גם: ע"פ 7520/02 חמאתי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 710, 717 (2004)).
חזקת הכוונה ברגע הביצוע – ולא לאחריו
ע"פ 2316/98 סוויסה נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5) 797 (2001):
"התנהגותו של המערער לאחר מעשה, מצוקתו הנפשית לאחר מות אשתו, בכיו וביטויי הצער שביטא אין בהם כדי לעורר ספק באשר לכוונתו בעת ביצוע המעשה. אמנם, יש שהתנהגות לאחר מעשה עשויה לזרות אור על מצבו הנפשי של המבצע בעת המעשה ולהשפיע על המסקנה בשאלת הוכחת יסוד "ההחלטה להמית", או לפחות לעורר ספק סביר באשר לקיומה.
אולם כאשר מבקשים אנו להסיק מסקנה מתגובות שלאחר מעשה עלינו להיות זהירים ביותר בבחינת השאלה אם יש בה כדי להעיד באופן מהימן על המצב הנפשי שקדם לאירוע" (שם, פסקה 12; ראו גם: ע"פ 241/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 28 לחוות דעתו של חברי, השופט א' שטיין (16.7.2019)).
בחינת העובדות בעבירת רצח
במהלך ניהול התיק הכול יעמוד בספק -אם כך אזי לבטח גם במהלך החקירה אז, בחקירה יזרעו הזרעים של הספק בכול עובדה וכול נקודה.
כך נוצר מצב במסגרתו יש להחליט על כל עובדה האם אנו מסכימים לה, האם אנו בכלל במעמד להסכים לה, אבל …. לפני הכול יש שאלת מפתח אחת ויחידה – למה המשטרה קושרת את הלקוח שלנו לאירוע – ומה החלק היחסי שלו באירוע ? האם יש לנו טענות הגנה שראוי להשתמש בה? מתי? או אולי להניח למשטרה לחפש את הראיות ?
האם בכלל יש מסוגלות ללקוח לשתוק? אל מול התוצאה של עבירת הרצח?
"זכות השתיקה" היא הרי נושא תאורטי מרתק – אבל מה עושים שיש אדם שלא מסוגל לשתוק ומדברר עצמו לדעת ללא הפסקה ?
האם יש בכלל מה לדון בשתיקה עמו? או אולי המטרה היא פריסה של טענות הגנה ?
שלא יהיה ספק -רבים הם המתחילים את החקירה ב"זכות השתיקה" ואחרי מספר שאלות זאת מתמוססת!
נושא השתיקה הוא מורכב מאוד !שיש ראיות, לא פעם יש את הצורך להשיב, לענות, לא אחת מסתתרת בהסברים בתשובה חשובה שיכולה לשונת את התמונה!
תפקידו של עורך הדין הפלילי היא לדוג מתוך הנסיבות והאירועים את הדגשים לחקירה – לא אחת!
דוגמה לתרגילי חקירה בעבירת רצח
א. הפגשה עם משפחתו של הקורבן!ב. תמונה של הקורבן על השולחן!ג. עליה לקבר!
אלו הן רק מספר דוגמאות לאירועים שמערערים נפשית גם אנשים חזקים! תרגילי חקירה מסוג זה מופעלים על מנת להוביל אנשים לדבר – במקום בו הם ימנעו מעצמם כל חיים בהמשך! כאן חייב להיות עורך דין פלילי שבכוחו לשבת שעות עם הנחקר וללמד אותו את הנושא המרכזי.
מה יתפתח לעתיד לבוא מכול קו של מעשים שהוא צפוי לעשות ! שהכול מובן – הכול קל הרבה יותר לפעולה !
מכאן אנו נשאל מהו החלק המצרפי שהמשטרה מייחסת לו באירוע?
עכשיו יש צורך להתחיל לעבור עובדה עובדה, ופרט פרט על מנת לנסות להבין – מה הוא החלק "שלנו" באירוע – מה החלק המצרפי שלנו ? מה עוד יכול לעלות? מה לא ישתנה?
האם שיחה ושיתוף פעולה יסייעו בתצורה הסופית או רק יקלו על המשטרה בחקירת עבירת הרצח ? לדוגמה: עובדת המוות של המנוח נשמעת "בטוחה" מבחינת המדינה – אז זהו שלא. אנשים רבים מתים – בלי שיש אירוע פלילי שקשור לאירועים גם סוג הקשר לא תמיד ברור.
דוגמה נוספת:
לקוח של המשרד, אדם אחר רצה לפגוע בו, רץ לעומתו והחליק בלי שהוא היה בעל השפעה כלשהי בהחלקה. האיש נפגע, קם ויצא בהמשך לטיפול רפואי. השתחרר מהטיפול הרפואי ומת. האם בנסיבות אלו יש קשר משפטי לאירוע?
החלק באירוע – עורך דין פלילי עבירת רצח
תיקי רצח רבים "נפלו בשל שאלה זאת – השאלה היא – מהי באמת סיבת המוות?מה הוא החלק המצרפי שלנו באירוע ? ומה החלק הכולל. האם הייתה ציפיה לחלק של האחרים?
מה הייתה רמת הכוונה של האחרים ? האם נקשר קשר ? האם יש טענות הגנה ? מה הן טענות ההגנה, החל מהתגרות, דרך שלילה של הרצון, דרך העדר רציה, דרך הגנה עצמית ועוד ועוד ועוד – היינו יש נסיבות אין סופיות כמעט שיש לבחון. מת?
לפני כל שאלה אחרת תמיד תעלה השאלה האם האיש מת כתוצאה מהחלק של הנאשם שלנו, בין מצרפית ובין לבדו ? נשמע מוזר? במכון לרפואה משפטית, באבו כביר, שם תערך הנתיחה היו עד לאחרונה סידרה של פתולוגים/רופאים משפטיים שמטרתם המרכזית הייתה מצטיירת לעיני עורכי הדין הפליליים כסיוע לקו הטיעון של התביעה הפלילית.
כך יצא שבתיקים פליליים רבים קו הטיעון של הפתולוג הפך לסוג של הומור שחור – המוצגים לא נבדקו והמסקנות מרחיקות הלכת נאמרו בלי כל סינון.
בעבר לעורכי הדין הפליליים היה פתרון בדמות שליחה של נציג אל תוך הנתיחה: היו שניים
ד"ר חן קוגל.ד"ר מיאה פרומן. לאחרונה שניהם נשכרו לעבוד במכון לרפואה משפטית – מה ואיך יתפתחו שם הדברים והאם המכון יהיה סוג של סעיף פרקליטות כמו שהוא היה בשנים האחרונות או שיתקיים שינוי מהותי ? את זה נראה בשנים הקרובות. בכול אופן מומלץ לחשודים לשלוח נציג מטעמם לנתיחה על מנת שתתה חוות דעת נוספת על מה שמתקיים שם.
עבירת רצח
עבירת המתה בעיקר הכוונה לרצח והריגה הן מהעבירות החמורות ביותר בחוק העונשין. חיים נגדעו – ערך מהותי נפגם – לאור החשיבות ההתייחסות לחקירה של עבירות רצח/הריגה היא התייחסות בסדר גודל שונה לחלוטין מכול חקירה פלילית אחרת. משפט הרצח מתנהל, לא פעם, מתוך המחשבה הערכית חברתית. לא תמיד מתוך מחשבה על האירוע שהתקיים בפועל – בנסיבות אלו פועלת משפחת המנוח בהיבטים רבים מתוך מטרה ליצור אפקט חברתי על מערכת השיפוט.
עורך הדין הפלילי חייב להיות מוכוון לאירוע המתה באופן שהוא שונה לחלוטין מכול אירוע אחר. כאן נושא הכוונה הוא קריטי ביותר – הכלי המרכזי שחייבים לספק לנחקר הוא הזמינות לטובת השאלות שמתעוררות לאורך ולרוחב הליך הפלילי כולו.
מוכנות של הנחקר לחקירה הפלילית בעבירה חמורה
הנחקר, שאמור לעבור סידרה של אירועים קשים ומורכבים, חייב להיות מוכן לעובדה שזאת המציאות החקירתית שלו. הוא צריך לראות בעורך הדין הפלילי את ספר ההכוונה האישי שלו – לכן חשוב שמדובר יהיה בעורך דין פלילי מומלץ המכיר את החוק הפלילי! מדובר בחיים של אדם, בלי אמון בין הצדדים, דבר לא יכול להתקיים.
לא מדובר בעבודה שבנויה על ייעוץ עורך דין פלילי בחינם, אלא על עבודה יום יומית ומורכבת הדורשת מסירות מוחלטת.
עורך הדין חייב להכין את הנחקר לשלבים השונים של החקירה הגלויה והסמויה ולמתן ההסבר שלו לחוקרים בגין הסוגיות השונות (בהנחה שהוא מוסר גרסה) – סוגיות שמתפתחות ללא הרף.
זה הולך להיות קשה, אינטנסיבי ואכזרי – אבל פעמים רבות במיקוד נכון, אפשרי ומשפר את המציאות. החוקרים ינסו לשכנע את הנחקר, לא פעם, שחבל על המאמץ – שימסור גרסה כמו שהם רואים את המציאות, שינטוש קווי הגנה אפשריים – ש"יקל על עצמו" ועוד ועוד ועוד.
עורך דין פלילי עבירת רצח
נחקר חכם שומע, מפנים, וזוכר – העונש על רצח הוא מאסר עולם. מן ראוי לציין – העונש על עבירת הריגה הוא עד ל 20 שנות מאסר. ההבדל בין רצח להריגה הוא שמיים וארץ !
מצד הענישה. בצד המעשה לעתים יש לנו את אותו המעשה בדיוק – ההבדל המהותי הוא הכוונה הפלילית של האדם שפועל כמו שהוא פועל. היינו מה מנחה את פעולותיו, האומנם רצון בתוצאה הקטלנית?
האומנם לגרום למותו של המנוח? הרי גם באם הכוונה היא לפגוע אבל לא תוך תהליך שיוביל להרג – הרי אין מדובר ברצח !
הדברים נאמרים תוך התעלמות משלל ההגנות שיש לחשוד ברצח: ציין פרק זה לא דן בשאלת המצב הנפשי של מבצע המעשה – שהוא נדבך מרכזי בעבירות ההמתה. (לדוגמא אדם שיכור אינו יוכל לגבש כוונה לרצח!). הפרק דן בעצם החקירה של אדם, שיכול והוא חף מאשמה, ויכול והוא אשם, אולי בעבירת רצח, אולי בעבירה אחרת.
אמצעים במסגרת חקירת אירוע עבירת רצח והמתה!
החקירה בעבירת הרצח ושאר עבירות ההמתה היא דבר "שונה" מכול חקירה פלילית אחרת. אין בעיות תקציב! המטרה הבאה לשבירה של הנחקר, החוקרים יחפשו במהימנות מדהימה את "נקודת השבירה" של הנחקר. לכול אחד מהם הנקודה במקום שונה, המהימנות הגיע לשיאים שכאלו שגם אנשים שברור שהם חפים מאשמה – הודו בעבירות פליליות חמורות – כולל רצח.
בעבר חלק ממסכת הלחצים הייתה פיזית (מכות) כיום אין עוד מערכת פיזית, אלא המערכת היא ברובה נפשית – אבל שאיש לא יטען שמדובר באירוע קל יותר – המסכת הנפשית היא חמורה ביותר וקשה עד לבלי די.
מיותר לציין – לא כל החקירה היא פרונטאלית וישירה.
הנחקר לאורך החקירה אינו יודע מהם הקלפים שיש בידי השוטר שחוקר אותו – כך יכול והוא מכשיל עצמו – בלי לשים לב.
דוגמה – עבירת רצח!
אירוע "קלאסי" של הגנה עצמית, החשוד הגן על עצמו והמנוח מת. בעת החקירה הנחקר שחושב שלשוטרים אין מידע כלל – הוא לא יספר את בסיסי הגנתו אלא יכחיש את האירוע לחלוטין.
בפעם הבאה שהוא יתקל בעובדות: לדוגמא צילום שלו במקום – גרסתו ה"חדשה" כבר לא תחשב לאמינה! מה הטעות ? הפחד ניהל את החקירה מצד הנחקר והוא לא הבין את הבסיס הראייתי של המשטרה.
דוגמה מתיק בו טיפל המשרד
לקוחה דקרה באופן חמור אחר. היא בחרה להכחיש, עו"ד אדטו הגיע אליה ושאל לסיפור, התברר שהיא מכחישה למרות שיש לאירוע מספר עדים, היא הייתה סבורה שהם לא יפלילו אותה.
מדובר באי הבנה של המציאות – הם קטינים – הם יפלילו. נערך שינוי גרסה והחשודה הסבירה את מכלול האירועים מנקודת המבט שלה. הנפגע חיו ניצלו ועונש המאסר היה קצר ביותר. מיותר לציין – כל העדים הפלילו את הגב'.
דוגמה מתיק בו טיפל המשרד
לקוח של המשרד דקר שניים שני סכינים בראש ובחזה (עד לריאות). הוא הגיע למשרד עם כוונה שיוסגר למשטרה ושם ישתוק. התברר שהסיבה לדקירה החמורה הייתה שהוא נפגע מילולית, אוים, והוכה (לא באופן מהותי) על ידי התוקפים וחבריהם.
למרות שמדובר היה בחשד על שני ניסיונות לרצח, עם שני נפגעים קשה (יחסית). – הוא מסר את הגרסה האמורה סיפר על פחדיו. תאר את התפתחות האירוע, תאר מציאות שם הוא היה קורבן לאנשים מתעללים!
נכון האירוע שצולם היה רק חלקו – אבל מרגע שהתבררה התמונה – היחס השתנה לחלוטין! התיק הסתיים בשנתיים וחצי של מאסר.
הפעלת אמצעים – עורך דין פלילי בתיקי רצח
במסגרת החקירה בעבירות המתה במיוחד לא רק יופעלו אמצעים יקרים ונרחבים – אלא המשטרה תשתמש הרבה מאוד, לצורך תיפלול המצב הרגשי, באמצעים שסופם ביצירה של לחץ נפשי קשה אצל החשוד.
לחץ שהיא תדאג לקיומו ותתגבר ותזין אותו ללא הספקה. הלחץ הנפשי – לפי תפיסת החקירה המשטרתי יוביל בסיומו של הליך לקריסה כללית אצל החשוד של כל מערכי ההגנה שלו עצמו – וראיה של השוטרים ככאלו שבאים לסייע לו. החלק הפרונטלי מוביל את החקירה הפורנזית.
– לשניהם מטרה אחת לשבור את רוחו של הנחקר ולהובילו להודיה.
דוגמאות לאנשים שקרסו תחת עוצמת החקירה בעבירות המתה
דוגמאות לאנשים שקרסו תחת עוצמת החקירה לא חסרות מה שאיפיין את אלא שזוכו אחרי התמודדות מול המערכת היא העובדה שהם מהרגע הראשון באו עם מיקוד. עורך דין פלילי עליו אתה כנחקר סומך והיית אתה ממליץ הוא הלכי למיקוד בתוך ימי החקירה האין סופיים!
אפשר לציין אנשים רבים שקרסו תחת הלחץ האין סופי – הציבור מכיר חלק מהמקרים – במיוחד את אלו המפורסמים. עמוס ברנס ז"ל – הודה ברצח החיילת רחל הלר ז"ל – ישב בכלא ובמשפט החוזר זוכה. בשאלת רצח חנית קיקוס ז"ל הורשע "הרוצח" בתחילה עם סיפור עובדתי שברור לחלוטין (במיוחד לאחר מציאת הגופה) סיפור שלא יכול היה להתקיים (עדיין בכלא).
דוגמה ליצירה של לחץ – בעבירת רצח
בעבר היו סיפורי אימים של אלימות חמורה מצד השוטרים. כיום האלימות הפיזית הישירה אפשר לומר, אינה קיימת (בגדול) – אבל קיים מסע של יצירת לחץ פנימי קשה שמטריף כל נחקר עד לקצה גבול היכולת הנפשית. אחת המטרות של עורך דין פלילי בעבירת רצח היא להקטין את הלחץ ולא לאבד תפקודים לאורו.
דוגמה ליצירת לחץ פנימי
השוטרים מספרים לנחקר שיש להם בדיקה של שרידי ירי (יש אבל לא הייתה היכולת לבצע שכן חלף זמן ניכר). הם הסבירו לו שהבדיקה תעשה בעוד מספר שעות והוא נשלח לתא המעצר להמתין לבדיקה. שם בתא הסביר לו "עצור אחר (מדובב) שיש בדיקה כזאת וקל להכשיל אותה בסיוע מעט קפה על הידיים. הלחץ הנפשי הוביל "למקלחת" של קפה. "מקלחת" מצולמת כמובן.
התוצאה:
האיש לא היה יכול להסביר את התנהלותו ומעשיו בעצם הניסיון להשמיד שרידי ירי קשרו אותו לרצח שהיה.
דוגמה נוספת ללחץ פנימי
החוקרים הסבירו לנחקר שעורך דינו רק מעוניין בכסף – והוא "מכר" את התיק הפלילי – כך שרק הם מסוגלים לסייע לו – ואילו עורך דינו מטעה ומכשיל אותו שכן הוא מעוניין רק בכספי המשפחה.
דוגמה נוספת ללחץ
עד כמה חשוב לשוטרים שהנחקר יהיה תחת לחץ ולאור זאת יעשה טעויות אנו רואים מה"פטנטים" השונים שמופעלים לצורך יצירת הלחץ. בין היתר יש הצגה של:
- תמונות של המנוח.
- שיחות על העתיד – הלא צפוי!
- צעקות.
- חשיפה לבני משפחה של המנוח.
- הפעלה של חקירות שנמשכות שעות רבות.
- צעקות רמות וקשות.
- יצירת איום פיזי במעצר על ידי מדובבים.
- זיוף עיתונים/פרוטוקולים וכו שמלמדים שאחרים מסרו גרסה וכו.
מה חשוב לנחקר – עורך דין פלילי בעבירת רצח
הדבר החשוב ביותר הוא עורך דין פלילי שיסביר את ההשלכות של כל אמירה ואמירה – עוד לפני שזאת נאמרת. עורך דין פלילי עם ניסיון בעבירות רצח, עם הובלה של תיקי רצח לא רק בשלבי המעצר אלא גם בתיק הפלילי עצמו בבית המשפט. עורך דין שלא מפחד מהמערכת שהיא דורסנית – אלא – בא מטעמו של החשוש/נאשם על מנת להוביל את התיק לזיכוי. עורך דין פלילי עם דימיו ן ויכולת לראות את המציאות במבחר דרכים.
רפורמה בעבירת רצח
בקרוב ייחקק חוק שיכניס רפורמה בעבירות המתה ויקבע מספר שיעורים לעבירות ההמתה – הרבה יותר מהמצב כיום – שהוא לא הוגן בייחס לרבים שיחשבו לרוצחים – למרות שפעלו בשל שיגעון רגעי. מן הראוי לציין – יש תיקים רבים שבשל השינוי יכולים להינות מהשינוי מציאות – והם גם פועלים לפי עקרונות אלו.
המשך חקירות בתיקי רצח
חקירות רצח לא בנקל מסתיימות ללא חשוד ידוע – גם שנים אחרי ממשיכה המשטרה להשקיע מאמצים בפענוח פרשיות רצח – ותיקי רצח עולים כל זמן מה במדגם של התחנה ונחקרים מחדש. פרק זה מטרתו לדון בהיבט אחד של תיק הרצח – החקירה הפלילית. כאן בחקירה פלילית זאת חייב עורך הדין הפלילי להיות בעל ניסיון ניכר – שכן החקירה המשטרתית היא לא רק דינמית – אלא היא דורשת תגובות מהירות וכל הזמן במיוחד בשלבים הראשונים שהם שלבי החקירה הפלילית.
שימוש במשאבים – עבירת רצח
בעת חקירה של תיק רצח תשתמש המשטרה במשאבים של חקירה שם נדירים בפרשיות אחרות –
לדוגמה:
א. מדובבים.
ב. תרגילי חקירה מתוחכמים.
ג. האזנות לקווי טלפון.
ד. האזנות נפח.
ה. הצבת מכשירי איתור על אנשים וכלי רכב ועוד.
ו. שחזור תנועות לפי מכשירי טלפון ניידים – עד לשנים אחרי.
ז. בדיקות פוליגרף !
ח. מסדרי זיהוי.
ט. עדי מדינה !
ועוד ועוד ועוד.
בייחס למדובבים בפרשיות רצח המדובב יכול להיות כל אדם שהחשוד לא יחשוד בו – חבר קרוב, שותף, בן משפחה ועוד. בפרק הרלוונטי על מדובבים המשך התיאור של ההתמודדות מול מציאות של דיבוב! המדינה אף מסוגלת להעלים עבירות אחרות שאותו מדובב עבר -כולל רצח אחר! הכול מתוך מטרה שלא להכשיל את העדות של האדם (עיין ערך פרשת מר אסי אבוטבול ורצח עו"ד פלילי יורם חכם).
רצח בנסיבות חריגות בחומרתן
חובה בזמן ניהול פרשית רצח לחשוב גם על העתיד, לא רק על ההרשעה אלא על המילים שיאמרו.
ע"פ 1900/18 אברהם ילמה: "רצח בנסיבות חריגות בחומרתן
22. לפי סעיף 29 לחוק שחרור על תנאי, ועדת שחרורים מיוחדת רשאית להמליץ לנשיא המדינה לקצוב את עונשו של מי שנגזר עליו עונש מאסר עולם, לאחר שחלפו 7 שנים לפחות מתחילת המאסר, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים. בשנת 2014 תוקן החוק (חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 14), התשע"ה-2014) במסגרתו נחקק סעיף 30ב שנוסחו כדלהלן:
30ב (א) בית משפט שהרשיע אדם ברצח רשאי לקבוע, לעניין המלצה לקציבת עונש מאסר עולם, שאותו אדם ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן.
(ב) קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 29 בשינויים אלה:
(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת שחרורים מיוחדת לא תמליץ להקל בעונשו של האסיר בטרם חלפו לפחות 15 שנים מהיום שבו החל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-40 שנים;
(2) בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), במקום "מ-30 שנים" יקראו "מ-40 שנים".
כלומר, מי שבית המשפט קבע בעניינו כי ביצע רצח בנסיבות חריגות בחומרתן, ועדת השחרורים המיוחדת לא תמליץ על הקלה בעונשו בטרם חלוף 15 שנים מראשית מאסרו, ותקופת המאסר עליה תמליץ לא תפחת מ-40 שנים.
23. התיקון לחוק לא נועד לחול על כל מקרה של רצח, הגם שכל רצח הוא חמור (וראו: דברי ההסבר להצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 14) (אסיר עולם שהורשע ברצח חריג בחומרתו), התשע"ד-2014). מדובר אך במקרים המוגדרים כחריגים, כאכזריים או שיש בהם מרובי קורבנות (וראו דוגמאות שהועלו בדיון שהתקיים בכנסת על התיקון לחוק: פרוטוקול מס' 208 מיום 30.6.2014 בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת)".
ההבחנה בין שתי עבירות ההמתה:
ע"פ 1213/21 משה: "….אחד מההיבטים המשמעותיים של הרפורמה בעבירות ההמתה, הוא פיצול עבירת הרצח לשתי עבירות – עבירת הרצח הבסיסית, ועבירת הרצח בנסיבות מחמירות. במקרה אחר, סקרתי שינוי זה:
"עובר לרפורמה, החוק קבע דין אחד לכל מעשי הרצח – עונש של מאסר עולם חובה (למעט מקרים מצומצמים, בין היתר, סעיף 300א לחוק, כנוסחו הקודם; וסעיף 25(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971). הרפורמה נועדה להגמיש את נוקשות הדין הקודם בהיבט זה (ראו גם דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124)(עבירות המתה), התשע"ו-2015, ה"ח 972, 166 (להלן: דברי ההסבר לחוק); […]. לצורך זאת, עוגנו ברפורמה שתי עבירות רצח: עבירת הרצח הבסיסית (סעיף 300(א) לחוק; […]) – בגינה יושת עונש מאסר עולם כעונש מרבי; ועבירת רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק) – אשר בצדה קבוע עונש מאסר עולם חובה" (ע"פ 6338/20 חיים נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (7.7.2022)).
מתחמי ענישה בעבירות המתה בקלות דעת
ע"פ 5806/22 מוחמאד.
"19. בהקשר זה, אעיר כי כפי שקבעתי לא אחת זה מכבר, ראוי לקבוע מתחם עונש הולם מצומצם בעבירות הרצח אשר "ידגיש את מרכזיות עיקרון ההלימה ויצמצם את השפעתן של נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, באופן העולה בקנה אחד עם הרפורמה להבניית שיקול הדעת בענישה, עם הרפורמה בעבירות ההמתה ועם עקרון קדושת חיי האדם" (עניין קאדר, פסקה 21).
יוצא אפוא, כי מלבד העובדה שמתחם העונש שנקבע מקל עם המשיב במידה ניכרת, היקף פרישתו – 9 עד 15 שנות מאסר בפועל, רחב יתר על המידה, וכתוצאה מכך מקנה משקל חסר לשיקולי הלימה, ומשקל יתר לשיקולים אחרים".
בעבירת רצח האם עורך הדין נימצא בחקירות?
עורך הדין הפלילי אינו בחדר החקירות, שם אתה מתמודד "לבד". אולם עורך הדין הפלילי אמור לדעת מה הם ההליכים שאתה עובר, לתת ייעוץ הכוונה ומעל הכול הבנה של תוצאות הדברים שאתה אומר.
מיותר לציין, לתת את הדגשים המדויקים לפי טיב ההתמודדות שם אתה נימצא.
מה היתרון של משרד עורך דין פלילי אדטו מוטי?
עורך דין פלילי אדטו מוטי הינו עורך דין פלילי משנת 1997.
לאורך השנים ניהלתי תיקי רצח, ניהלתי הגנה בחקירות מעשי רצח, ניהלתי הגנות בעבירות המתה בכלל.
הניסיון וההבנה של האירוע, של הזירה הפורנזית ולא פחות מכך של נפש האדם – הם היתרון של משרדינו.
