עבריינות נוער היא שונה מעבריינות בגירים שמושרשת הרבה יותר.
אופציות השיקום יקבלו את הבכורה. בנוער השיקום והטיפול מרכזים, כמה מרכזיים? הם מובילים כמעט תמיד. משפט המפתח:
"שונה זדון רשעותם של קטינים מזדון רשעותם של בגירים" – כב' השופט אילון.
זהו אחד המשפטים הממצים את נקודת הראות של מערכת המשפט ולאור זאת של עורכי הדין הפליליים בעבריינות נוער.
מכאן אנו מתחילים את ההליך בו חשוד או נאשם נער או נערה.
זאת תמצית גישת הטיפול בעבריינות נוער : מתוכה נגזר הכל – המטרה בטיפול בתיקי עבריינות נוער במיוחד כאלו של "רוע", או, התנהלות בעייתי לאורך תקופה. שיקום , בכול מקום בו זה אפשרי!
– להבדיל מבעיות של רשלנות וחוסר מודעות היא פשוטה (שגם יכול ויובילו לתיקים פליליים) – המטרה היא מניעת המשך המעשים הפליליים. "יצירה" של אזרח ולא התעסקות בזמני עבר.
בנוער השיקום והטיפול מרכזים. קיימת הבנה שהאדם הקטין צפוי להמשיך להישאר אזרח – לאור הקטינות, לעוד שנים רבות, לכן יש צורך לבנות עבורו את התנאים לשיקום, מה שיבטיח את מניעת המשך הסיכון הנובע ממנו וממעשיו!
הבכורה לשיקום, לא פעם, תוך לקיחת סיכונים עלינו כחברה, בשם שיקום הפרט.
החל משנת 2018 מופעלת תוכנית שבאה על מנת להקטין את כמות האוכלוסייה הכלואה בכלא הנערים "אופק" – לאור התוכנית כמות העצורים/אסירים הקטינים ירדה באופן מהותי.
המטרה היא הבניה של תוכניות טיפול בבני הנוער. חשוב לדעת תיקי עבריינות נוער רבים נסגרים אחרי הליכי שיקום!
השיקום בנוער נעשה, לא פעם, גם בתיקים קשים יחסית, תוך לקיחה של סיכונים כחברה (מהמשך מעשי עבירה)!
שיקום וייעוץ בעבירות נוער
חשוב לזכור, אצל קטינים הכנה וכיוונון חשובים ביותר.
לא אחת הכיוונון פשוט – גם שיש תמונה של אירועים פליליים מרובים.
אחד הכלים המרכזיים, בנוסף לפחד, הוא הצורך להתגייס לצה"ל. הרצון להיות חלק מהמדינה במובן הזה.
בנסיבות אלא לא אחת הצלחתי להוביל גם בעבירות פליליות מהותיות לתוכניות שיקום וטיפול אשר שינו את התמונה הפלילית לחלוטין – ויצרו שיקום וטיפול. משם הדרך לסגירת התיק או לסיומו ללא הרשעה הייתה קצרה.
פסק דין חשוב בעבירות נוער – ההבחנות
מיותר לציין- דגשים לא במקור.
פלוני ע"פ 1233/20: "פעם אחר פעם חזר בית משפט זה וקבע, כי על אף ההפרדה בין השלב שבו קובע בית המשפט כי הקטין ביצע את המעשים המיוחסים לו, לבין שלב ההחלטה אם נכון להרשיעו בגינם, "אין לומר שנקודת המוצא צריכה להיות טיפול ללא הרשעה" (ע"פ 9262/03 פלוני נ' מדינת ישראל, נח(4) 869, 877 (2004); ע"פ 2083/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (16.06.2020)), שכן כידוע "קטינות אינה יוצרת חסינות" (ע"פ 5889/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (08.01.2017); (ע"פ 2906/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 12-11 (14.07.2019).
על בית המשפט לאזן בין נסיבותיו האינדיבידואליות של הקטין, שיקולי שיקומו והנזק שיגרם לו כתוצאה מההרשעה, לבין האינטרס הציבורי המובהק שבסיום הליך פלילי – שבו הוכחה אשמת הנאשם – בהרשעה.
למותר לציין, כי שיקולי הענישה השונים, שבראשם – עקרון ההלימה, תומכים בדרך כלל בהכתמת רישומו הפלילי של אדם אשר הוכחה אשמתו".
ע"פ 49/09 פלוני: "מערכת השיקולים שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של קטין שונה מזו שיש להפעיל ביחס לעבריין בגיר, לאור חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). שעה שבימ"ש עוסק במלאכת האיזון בין שיקולי השיקום וההרתעה, נדרש הוא ליתן משקל רב במיוחד לנסיבות האישיות של העבריין הקטין, לגילו ולסיכויי שיקומו.
מדיניות הענישה הנוהגת והראויה בעניינם של עבריינים קטינים מעניקה משקל רב לעצם קטינותם, ממס' טעמים: גילו; הרצון להגן על קטינים מפני תנאי הכליאה ומהחשש למפגש עם עבריינים בוגרים; מחויבות החברה לנסות ולמצוא כל דרך לשקם עבריינים קטינים, אף אם הורשעיו בעבירה חמורה".
עבריינות נוער, סיכונים כחברה?
ב"ניהול הסיכונים" לחברה של עבריינות נוער – יש לחשוב על נקודת המוצא. הנער ומעשיו.
מה יש בנער חוץ מהאירוע הפלילי בו הוא מעורב ? האם הוא לומד?
עובד?
מתפקד?
בעל אופק שיקומי?
האם ניתן לבנות אופק שיקומי?
הבעיה שמולה ניצבת המערכת המשפטית, שהיא רואה אירוע פלילי של נער, היא כיצד להבטיח שאותו הנער (עבריינות נערות היא נדירה יחסית) לא יהפוך להיות עבריין בהמשך חייו!
כיצד להזיז את קו החשיבה הפסול שהוביל לאירוע.
במידה ומדובר בעבריין כיצד להוביל את המשך חייו מחוץ למעגל העבריינות – כיצד למנוע מעבריינות נוער להפוך למציאות עבריינית ? לעורך הדין הפלילי בעבריינות נוער תפקיד חשוב ביותר.
עבריינות נוער – מעצר
בשאלת המעצר של קטינים – גם שם הליכי השיקום גוברים פעמים רובת על כל הליך אחר.
בש"פ 7525/19 פלוני : "במקרה של בחינת מעצר של קטין, יש לתת משקל נכבד לשיקולי שיקום, לאור החשש מהפגיעה וההשפעה הרעה שעלולה להיווצר בבית המעצר, והאינטרס הציבורי בשיקומו ושילובו בחברה (בש"פ 2347/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (19.4.2016); בש"פ 9222/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (1.1.2013)).
עורך הדין הפלילי עבריינות נוער
עד כמה חשוב התפקיד של עורך הדין הפלילי, בשיקוף האירועים לנער, ובניית התוכנית השיקומית – קשה תמיד להבחין מראש. יש קטינים שמתקשים להבין את הפסול – ויש כאלה שרוצים מאוד את השינוי בחיים.
הנושא השיקומי בולט מאוד בסיומו של ההליך. אבל הוא ניבנה כבר בשלבי החקירה במשטרה ! הוא ממשיך להתקיים אחרי החקירה – בשלבים בהם המדינה שוקלת את עמדתה בתיק ! (שימוע, תסקירי שירות מבחן ועוד).
חובה להבין, באם הנושא של השיקום וראיה של הטיעונים לעונש חייבים להיות מול עיני עורך הדין הפלילי אצל בגירים החל מהחקירות במשטרה (שיש אשמה ברורה, ולו חלקית) – על אחת כמה וכמה זהו המצב בתיקי נוער !
שיש הליך שיקומי מלא, אמיתי, קל להבחין בו. שיש הליך שיקומי שנועד רק לצורכי ההליך המשפטי – גם זה בולט. זה משהו שונה לחלוטין.
משרדי לא עוסק בהליכי שיקום דמה ! אלא רק בהליך שיקום אמיתי.
לא אחת אני מקבל הזמנות (לאחרונה לבוא להשבעה של יחידה סופר מובחרת) – קטין בו טיפלתי עבר שיקום ועתה הוא חייל מוביל ביחידה !
בתחילת התיק לא היה אפשרי בכלל לחשוב שממאות רבות של עסקאות סחר, שלוש שנים של חיי שוליים, יכול להיות סיום ללא הרשעה פלילית ! יכול להיות קטין שיסיים מכינה קדם צבאית ובגרות מלאה.
זהו לא מקרה יחידי!
עבריינות נוער – המטרה שיקום!!!
אל תוך אותה המטרה הוכנסו לאורה גורמי טיפול, כללים שונים לטיפול, הקלות ועוד.
טיפולים ועוד טיפולים ינוסו – הכול על מנת להוביל את הקטין חזרה אל החברה – בד"כ גם תוך גיוס לצה"ל !
הבעיה ? מרוב עיסוק בשיקום – לפעמים ממש מפתה לקבל את השיקום ! כל כך מפתה – שאנו שוכחים – אין כלל אשמה !
כעורך דין פלילי בעבריינות נוער – זאת הסכנה הגדולה ביותר בכול תיק פלילי של קטין ! הסכנה אומרת שמרוב שנרצה "לשקם" את הקטין – נתעלם משאלת האשמה!
קטינים רבים אינם אשמים בדבר! רצף של טעויות מוביל אותם לבית המשפט לנוער ולהליכי חקירה ומעצר – בלי שהם אשמים!
עורך דין פלילי מוטי אדטו – בראיון אודות עבריינות נוער
עבריינות נוער – ענישה
השופט י' דנציגר בע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקאות 7-6 (08.03.2009):
"…מערכת השיקולים שיש להפעיל בעת גזירת עונשו של קטין היא שונה וייחודית מזו שיש להפעיל ביחס לעבריין בגיר, כאשר ההתייחסות השונה נגזרת מהוראותיו של חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן – חוק הנוער) [ראו למשל: ע"פ 7113/08 פלוני נ' מדינת ישראל (15.12.2008)]. כך, בעת גזירת עונשו של קטין, אף אם הורשע בעבירות קשות וחמורות במיוחד, שומה על בית המשפט ליתן משקל יתר לשיקולים אינדיבידואליים הנוגעים לאותו הקטין ולאזן בין שיקולי השיקום לשיקולי ההרתעה [ע"פ 10715/05 הנ"ל].
שעה שבית המשפט עוסק במלאכת האיזון האמורה בין שיקולי השיקום וההרתעה, נדרש הוא ליתן משקל רב במיוחד לנסיבותיו האישיות של העבריין הקטין, לגילו ולסיכויי שיקומו. חוק הנוער מעניק לבית המשפט מגוון אפשרויות חילופיות לעונש המאסר, אשר יש בהן מרכיב טיפולי ושיקומי דומיננטי. בכך הביע המחוקק את עמדתו לפיה ענישת קטינים תכוון, ככל הניתן, לשיקומו של הקטין במטרה להחזירו לתפקוד נורמטיבי בחברה [ע"פ 4920/01 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 594, 602 (2001)]. ביסוד תפיסה זו ניצב הרצון 'לאפשר לקטין שסרח לפתוח דף חדש ולנהל חיים נורמטיביים כאזרח מתפקד ושומר חוק, תחת שיעמיק את הידרדרותו אל לב המדמנה העבריינית'".
קטינות אינה יוצרת חסינות!
חשוב לזכור זאת – ופעמים רבות הקטינים ישפטו ממש כבגירים ! הדבר תלוי בנסיבות רבות.
נסיבות שראוי לדגיש פעמים רבות מתחילת ההליך החקירתי בתיק הפלילי !
ע"פ 1465/20 – "קטינות אינה יוצרת חסינות", ולעיתים שיקולי גמול, הרתעה ומניעה יגברו על שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של קטין וסיכוייו להשתקם (ע"פ 8164/02 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 577 (2004). לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור ראו גם ע"פ 9035/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (15.9.2019)).
קטינים ונוער במשפט הפלילי
עורך דין פלילי – מעצר ועיכוב קטינים
הסמכתה לכליאה
שאלת האשמה הפלילית – עורך דין פלילי עבירות עבריינות נוער
היינו עצם ההודיה יכשיל את ההליך הפלילי בהמשך!
עוד בנושא עבריינות נוער
- חקירת קטין: משטרת ישראל מפעילה אמצעים חקירתיים חמורים מידי פעמים רבות, הדבר בולט כלפי קטינים שהם חסרי היכולת להתמודד אל מול הליכי החקירה.
- חוק הנוער- דגשים: החוק ממני נגזר הכול.
- חוק הנוער – "סמים קלים": אחד הנושאים הבוערים בקרב בני נוער הוא השימוש בסמים. לא פעם סמים קלים הם רק סמים קלים, פעמים אחרות הם הפתח לסמים קשים הרבה יותר. טיפול והכוונה נכונים יכולים להשפיע על ראיית העתיד.
- עבירות מין אצל קטינים: מדובר באחד הנושאים הכאובים ביותר ! מעורבות קטינים בעבירות מין יכול ותצלק את חייהם לנצח. בנסיבות אלא הליכי הטיפול הם מתחייבים בעוצמה גדולה ביותר.
עבריינות נוער : מידע נוסף
- הענישה לעבריינים קטינים
- קצין מבחן לנוער (שירות מבחן)
- בעיות רפואיות המשפיעות על התנהגות הנוער
- ההורים והסביבה הקרובה
- הוסטלים
עבריינות נוער! נער שנחשד בפלילים
האם חריגה מהרקמה או נורמה מושרשת?
הסכנה בהסדרי טיעון בתיקים פליליים של נוער!
(ראוי לציין מרבית שופטי הנוער גם יבקשו לשמוע את הקטין מודה בעצמו ולא רק את הסנגור).
עורך דין פלילי עבריינות נוער – שלב השיקום
האם ביצוע האירוע הפלילי הוא ב"טעות" – היינו נער חיובי שניתן לסווגו כ"בן טובים" (לומד/עובד – מתפקד בחברה ) שטעה טעות "חד פעמית", לא פעם כ"משובת נעורים".
אמצעי החקירה שיופעלו בעת החקירה במשטרה
עורך דין פלילי עבריינות נוער – הענישה לעבריינים קטינים
הבחנה בין קטינים – שוני על פי גיל
– אצל הנער הצעיר יותר ההליך השיקומי יוביל בצורה בולטת יותר – גם בעבירה חמורה ביותר – אצל הנער הבגיר, או, כמעט בגיר, מידת הסובלנות לאירועים חמורים תהה קטנה יותר -הכול כמובן בבית המשפט לנוער.
בגיר צעיר
כיום מקובל למשוך את גיל הנוער (הדגשים הטיפוליים) גם על בגירים צעירים – כך שענישתם מושפעת רבות מהיותם צעירים (עד לגיל 22-23). ראוי לציין יש לאחרונה מגמות בפסיקה לבטל את ההבחנה הנ"ל – אולם לגיל צעיר יש משמעות רבה !
מעורבות שירות המבחן לנוער בהליכי השיקום
מרבית התסקירים הם במהותם שיקומיים ! היינו באים לבדוק כיצד להוציא את הנער ממעגל האירועים הפליליים.
תוכניות שיקום מהותיות יציגו את גילו של הנער ואת ה"סיבה" שהובילה לאירועים
לדוגמה: "חוסר ניסיונו" בחיים, כסיבה מהותית לביצוע האירוע – בשל העדר שיפוט מלא – מול זה התוכנית תציג את התועלת החברתית והרתמות בשל התיק הפלילי בדמות השיקום.
עורך דין פלילי נוער – בגיר בבית משפט לנוער
משרד עורך דין פלילי ייצג צעיר שביצע עבריינות נוער שהעבירה הסופית הייתה לאחר הבגירות אולם לאור היות חלק גדול מהעבירות מגיל נוער התיק הועבר לבית המשפט לנוער – וכך תיק סחר בסמים חמור הסתיים בגיל 20.5 של הנער – ללא הרשעה.
בגיר שנשפט עם קטין
עורך דין פלילי נוער – בעיות רפואיות
דבר דומה ואף בעייתי יותר הוא הנושא של הפרעות קשר וריכוז – לא פעם שהגיע נער שבכיתה ז' הוא אינו יודע כמעט קרוא וכתוב – ההורים מתוך בורות מסרבים להתחיל טיפול בריטלין ודומיו -הנער שמתוסכל מחוסר יכולתו הופך לאלים.
מיותר לציין שיש הפרעות פיזיולוגיות ונפשיות רבות ומגוונות – וחשוב להיות ערים למצב הפיזי של הקטין בכול רגע נתון – חייבים לטפל בנושא הבעיה לפני כל ניסיון לטיפול בסימפטומים שהם לפעמים מה שעולה על פני השטח.
הפנמת האירוע הבעייתי לצורך בניית הטיפול בנער
מקרים מסוג שני הם הורים שלאור החקירה במשטרה מעוניינים העניש את הילד בעונשים קשים ביותר – כולל סילוק מהבית – שעה שאין בעיה אמיתית אלא בעיה נקודתית פתירה ופשוטה יחסית.
דוגמה – עבריינות נוער – אירוע של פגיעה מינית על ידי נוער
לאחרונה בפרשת אונס בה מעורבים קטינים רבים ביותר וקטינה אחת שעברה בין היתר התעללות נפשית וכנראה גם פיזית קשה הסביר אחד מעורכי הדין את הפרשיה במילים אילו (בקירוב) : "השאלה היא לא מה העבירה הפלילית אלא איזה דמות קטין אנו רוצים כאדם בחברה, הנערה היא הקורבן, רק הפנמה של האירוע החמור על ידי הקטין יכולה ליצור שינוי".
עבריינות נוער – הסירוב לראות בעיה
(כמובן ישנה גם בעיה הפוכה במסגרתה תחילתו של שיפור מובילה את ההורים להפסקת הליך הטיפול החיצוני – וכך אין המשך להליך הטיפולי).
דוגמאות לבעיות אצל נוער
דוגמאות מטיפול במשרדי
– עיון בכתב האישום מגלה – 9 מיקרי פריצה לרכבים ואלימות נגד נערים אחרים הנער אינו לומד (כבן 15 לערך).
עורך דין פלילי נוער – הסדרי סגירה עבריינות נוער
עבריינות נוער – טיפול באירוע
הוסטלים לנוער
מן הראוי לציין – במידה והנער מפר את הכללים אזי הוא מועבר בין מוסדות אל מוסד אחר שם הטיפול בנער חריף יותר.
לדוגמה: קטין שנתפס משתמש באלכוהול או בסמים במוסד יתבקש לא פעם להסכים להיות בטיפול ש/ל מוסד גמילה.