דיני התעבורה הם נגזרת של הדין הפלילי – וחלק ממנו.
העקרונות הם אותם העקרונות, הכללים הם אותם הכללים, למרות זאת משרדי אינו מטפל בעבירות דו"ח תעבורה, אלא,
בעבירות מהותיות של הדין הפלילי בתעבורה.
במקרים בהם יש סיכוי מהותי לאדם החל מעבירות פגיעה חמורה כולל מוות דרך עבירות של פגיעה חמורה נהיגה מסוכנת מאוד, פגיעות פיזיות קשות ואף מוות, שיכרות וכו.
שם יש גם אתגר מקצועי ואפשרות ליצירת סיוע של אמת.
בנסיבות אלו אני מטפל אך ורק באירועים שבהם יש סיכון מהותי לאדם, לא פעם הסיכון הוא בבקשות למעצר, מעצר עד לתום ההליכים ועוד!
משרדי נותן שירות בעבירות תעבורה חמורות כגון
א. תאונות עם נפגעים. (כולל מוות).
ב. נהיגה בשכרות. ההליך הפלילי והשלילה המנהלתית.
ג. הפקרה.
ד. מרדפים למניהם (סיכון אדם בנתיב תחבורה).
ה. נהיגה ללא רישיון נהיגה – מהסוג שמוביל לדרישות מעצר ומאסר!
כלל הייצוג הוא ברמה של משפט פלילי – רק כך הגעתי לסדרה של הישגים מהותיים במשפט התעבורתי, לדוגמה, סיום של אירועים מהותיים כמו מרדפים, נהיגה בשכרות, סירובים להיבדק בענישה קלה מאוד.
עורך דין תעבורה – פלילי
חשוב לדעת, בסיומו של משפט תעבורה – יש לא מעט שידונו לעונשי מאסר מהותיים ! הדבר קיים לא רק בתיקים של גרם מוות אלא גם בתיקים אחרים שם יש העדר הפנמה של הוראות הדין התעבורתי – בנסיבות אלא יש חובה להסתייע בעורך דין פלילי!
במציאות זאת הכללים של הדין הפלילי הם הכללים שחלים !
חובה לכן להפעיל יצירתיות גדולה בייצוג, יצירתיות שתמנע את הסיכונים האפשריים של ההליך התעבורתי !
חקירה במשטרה
עבירות תעבורה מהותיות נחקרות על ידי חוקרי משטרה! מדובר באירועים פליליים לכול דבר ועניין!
בנסיבות אלו יש לך הנחקר את הזכות להתייעץ בעורך דין פלילי לפני כל אמירה וכול דבר שיאמר! החקירה הפלילית יכול ותשתמש בתרגילי חקירה ועוד – הכול תלוי החשדות!
חובה להבין – המשפט הפלילי מתבסס רבות על האמירות של הנחקרים במשטרה! אלו הן ריאות כנגדו ! לכן חשוב להתייעץ בעורך דין פלילי תעבורתי מטעמך לפני כל אמירה!
עורך דין תעבורה – חיפוש שאינו חוקי :
על מנת ששוטר יבצע חיפוש בתוך גופו של אדם – לדוגמה בקשה למתן דגימת שתן/דם – יש צורך בבסיס סביר לחשד!
האם יש בסיס סביר מצד השוטרים לחשוד בך ? חיפוש שאינו חוקי יכול להוביל לפסילת הראיות לאחר שימצאו !
האם יש כאן אירוע שסירוב להיבדק הוא תוצאה סבירה שלו – או שהסירוב יוביל לקביעה שהאדם הוא שיכור ?
עורך דין תעבורה – נהיגה בשכרות :
מהעבירות הבולטות בתחומי עבירות התעבורה בשנים האחרונות. שכרות כוללת גם שימוש בסמים. כך שעבירות סמים שלגביהן יש העדר אכילה במישור הפלילי הרגיל (סמים קלים לדוגמה באירועים ראשונים) הופכות לעבירות תעבורה קשות.
לאחרונה (נובמבר 2018) מתחילה בדיקת רוק לגילוי עקבות קנאביס !
להבנתי ללא צורך בהוכחת "יסוד סביר לחשד". היינו לא חייבת להיות נקודה להצביע עליה כמעוררת חשד ! (השאלה מה הפסיקה העתידית תקבע בייחס לכך).
עדיין אין די פרטים בידי על מנת להתייחס לאותה הבדיקה.
חשוב לדעת בשתן, עקבות קנאביס נישאים אפילו כ 3 שבועות אחרי השימוש שההשפעה פגה אחרי מספר שעות בודדות ביותר.
עורך דין תעבורה – נשיפון
במרבית המקרים לפני בדיקת הינשוף נערכת בדיקת נשיפון !
בדיקת הנשיפון מראה רק על אינדיקטורים לאלכוהול – מרגע שאלו קיימים מעוכב האדם למשך 15 דקות במסגרתן הוא מבודד מכול יכולת לאכול/לשתות עד לבדיקת הינשוף !
בריחה לפני בדיקת הינשוף – אפילו בשלב לפני ההזהרה של השוטר תוביל להרשעה בשכרות. רע"פ 319-14.
בקשה לבצע בדיקת דם במקום ינשוף :
בעבר רבים ביקשו שתערך להם בדיקת דם במקום ינשוף, ההיגיון ברור, עד לבדיקת הדם יעבור זמן ניכר, זמן שיכול לשונת את התוצאות. מה עוד שההכבדה על החוקרים היא קשה.
תת"ע 3095-06-14 : אין אפשרות לדרוש בדיקת דם במקום ינשוף, באם יסרב לינשוף יש לרואותו כמסרב לבדיקה.
חשוב לדעת – שכרות אפשרי להוכיח גם בדרך של ראיות נסיבתיות כמו התנהגות הנהג, התרשמות השוטרים ואנשים אחרים ועוד – כמובן בדיקת מאפיינים יכולה לחזק את החשדות ולהוביל להרשעה.
חשוב לדעת – שתיית מים שהשוטר מורה שלא לשתות לפני הבדיקה – יכולה להיחשב לסירוב להיבדק. רע"פ 1934/15
כנ"ל חשוד שלועס מסטיק (מסרב להפסיק), או פועל באופן המכשיל את הבדיקה.
שלילה מנהלתית
בחלק עצום מהאירועים, לבטח של שכרות, יתבצע הליך של שלילה מנהלתית.
בסמכות קצין המשטרה במקרים של שכרות לשלול את הרישיון באופן מנהלי עד ל 30 ימים. (אני לרגע מתעלם מההליך כנגד הרכב).
מדובר במקסימום הסמכות.
הנפגע יכול לעתור לבית המפשט בבקשה לקצר/לבטל את הליך השלילה המנהלי.
מדובר כמובן בעתירה מנהלית על כל הנובע ממנה.
נושא של משך והצורך בשלילה נימצא במספר פסקי דין מפורסמים.
בש"פ 9849/02 בלטגר.
בש"פ 8450/02 זינגר.
מדובר בשלב הבסיסי בצורך בראיות לכאורה.
מיותר לציין, על קצין המשטרה יש את הצורך לשקול תקופה פחותה ויש להפעיל שק"S בשאלת משך התקופה ע"ח חיפה 4462-09-17 פחימה.
מעצר עד תום ההליכים
במקם בו יש סטייה מהותי מאוד מהנהיגה הנורמטיבית – יש לא אחת בקשות למעצר עד לתום ההליכים, גם רק בעבירות תעבורה.
מיותר לציין שיש פגיעות חמורות ועוד – יש בקשות שכאלה לרוב.
https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Guidelines/05.22.pdf
מיהו הנהג?
אדם נימצא ברכב בכביש החוף, שיכור, הרכב מונע (לא בתנועה).
לדבריו מי שהסיעו למקום נטש אותו.
גם אדם שנימצא ברכב, והוא בעלי שליטה עליו, אפילו הרכב בשוליים, יכול להחשב לנהג ! בש"פ 2956/16.
ראוי לציין שאדם שיכור בזיקת גומלים עם הרכב – גם בלי ההוכחה שנהג בעצמו, יכול להיחשב לנהג.
מהו רכב
רכב לצורך נהיגה בשכרות כולל גם אופניים חשמליים ת"ד 6868-08013 ( להבנתי גם באופניים רגילוות אפשרי להרשיע בנהיגה בשכרות).
הבחנה בין עבירות נהיגה קשות – יסוד הכוונה לפגוע:
ע"פ גולדשטיין 4626/20 – הבחנות חשובות – מיותר לציין דגשים לא במקור.
- "כמו כן, ראיתי לדחות את טענתו החלופית של המערער לפיה יש להמיר את הרשעתו לעבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, הנוגעת למעשי פזיזות ורשלנות, חלף עבירת הסיכון.
סעיף 332(2) לחוק העונשין, מעגן את עבירת הסיכון כדלקמן:
"העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים:
…
(2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או בכל דבר שעליהם או בקרבתם בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים" (ההדגשה הוספה, י.ו.).
לעומת זאת, בסעיף 338(א)(1) לחוק העונשין נקבע כי:
"העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1) נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית" (ההדגשה הוספה, י.ו.).
- הנה כי כן, ההבחנה בין שתי העבירות המתוארות טמונה, בין היתר, ביסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בביצוען. כך, עבירת הסיכון מחייבת הוכחת יסוד נפשי חפצי מסוג של "כוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו", ואילו העבירה המעוגנת בסעיף 338(א)(1) מתייחסת ליסוד נפשי של פזיזות, ולכל הפחות רשלנות. עוד יצוין כי זה מכבר נקבע בפסיקה כי ניתן להחיל את הלכת הצפיות על עבירת הסיכון, כך שזו תשתכלל אף עקב נסיעה לא בטוחה או מסוכנת בנתיב תחבורה מתוך צפיות קרובה לוודאי של פגיעה "בנוסע בנתיב תחבורה או בכלי תחבורה או של סיכון בטיחותם" (ראו: ע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מדינת ישראל, פסקה 11 לפסק דינו של הנשיא א' ברק (29.6.2005); ע"פ 1214/08 אלעסם נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (15.12.2008)).
עוד יצוין כי בית משפט זה עמד בעבר על ההבחנה שבין עבירת הסיכון ובין העבירה המעוגנת בסעיף 338 לחוק העונשין, כדלהלן:
"עבירות העוסקות בנהיגה בדרך נמהרת או רשלנית (כדוגמת סעיף 338 לחוק העונשין) מטפלות בנהג הסביר, הממוצע, שבשל נסיבות שונות מבצע עבירה בזמן נהיגה. עבירה לפי סעיף 332(2) [עבירת הסיכון, י.ו.] לעומת זאת, מטפלת בנהג שאינו 'תמים'. היא מתמקדת בנהג שידע על הפסול בהתנהגותו, ולמרות כן לקח סיכון ביודעין לפגיעה באנשים חפים מפשע, אשר צפויים להינזק כתוצאה מנהיגתו הפרועה" (עניין אלקורעאן, בפסקה 13 לפסק דינו של הנשיא א' ברק).