אדטו מוטי, משרד עורכי דין

ערעור פלילי

לייעוץ התקשרו – 052-2332-651 או השאירו פרטים:

 ערעור פלילי – הוא למעשה השגה על החלטת בית המשפט הראשון במשפט הפלילי .

הערעור יכול ויהיה בין ביחס להרשעה עצמה, בין בייחס לעונש שהוטל ובין בייחס לשני הדברים יחדיו.

עו"ד פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי מוטי אדטו ערעור פלילי 052.23.32.651

הערעור הפלילי הוא הרצון לשנות את שהחליט בית המשפט הראשון.

הזכות לערעור (אחד) היא זכות בסיסית ביותר – אבל … אין מדובר במשפט פלילי מחודש!

למעשה בערעור פלילי נדיר ביותר להביא ראיות חדשות – כך שההתבססות היא על מה שהיה במשפט הראשון!

לבטח בכול הקשור על הראיות.

קיימת מחשבה פעמים רבות אצל נאשמים שיש להם את האפשרות לנהל את המשפט בעתיד בערעור – חובה לעקור את המחשבה הנ"ל. בכול שלב יש את הצורך לבצע את המרב (אלא אם יש החלטה אסטרטגית מראש, עם הסבר מלא לה).


מהו ערעור פלילי

ערעור פלילי הוא לא משפט פלילי מחדש – אין כתב אישום מחדש – אלא את הכרעת הדין וגזר הדין – בעקבותיהם הודעת הערעור!
 
הדיון הוא למעשה לאור הודעת הערעור שם יש סקירה של האירועים הראיות שהתקיימו בבית המשפט ופרשנותם (אין כמעט כניסה לסוגיות של אמון בעדים) – כך שהחובה היא לנהל את המשפט הראשון כשורה – ולא לצפות לערעור. (כמובן שיש גם מיקרים אחרים).
 
הוספת ראיות בערעור:

הוספת ראיות בערעור היא אירוע נדיר – ויש מקרים בהם אף הדיון יוחזר לבית המפשט הראשון על מנת לאסוף ראיה זאת או אחרת !


בית המשפט קמא מול הערעור

בית המשפט הפלילי הראשון, שם נדון התיק בפועל, נשמעו העדים/הוצגו הטיעונים וסיכומים.
 
– לאחר ההכרעה השיפוטית על סמך החומרים האלו מתקיים הערעור – קיימות נסיבות של הוספת חומרים לערעור על אלו שהיו בבית המשפט, מדובר במקרים חריגים ביותר !
 
לציין בתנאים מסוימים יתכן גם ערעור על בית המשפט של הערעור – אז נצטרך לבקש "רשות" – "רשות ערעור" תחילה.
 
להדגיש – פרק זה דן בערעור פלילי על החלטה בסיומו של ההליך הפלילי – ולא על עררים.
 

לרשות ערעור פלילי קיימים כללים מיוחדים שלא נמצאים בפרק זה.


ערעור פלילי – "טעה בית המשפט"

הגשת הערעור מתבססת על קריאה של הכרעת הדין וגזר הדין-הרצון לערער הוא תמיד גדול שהתוצאה היא לא כמצופה, אולם חובה לנוח לרגע, לנשום, רק אז להחליט מה עושים. יש את הצורך לקרוא לנוח על העובדות ורק אז להחליט.

לכול אדם שניגזר דינו או הוא הורשע- אני מציע לנוח לילה אחד לפני ההחלטה להגיש ערעור.


החובה לקרוא את הנימוקים של בית המשפט לפני!

בית המשפט מחויב לנמק את קביעותיו להכרעת הדין בהודעה מנומקת – לעבר רק על הכרעת הדין, אולם בשל שוני מהותי בענישה – עתה גם על גזר הדין!

תיקון 113 לחוק העונשין קבע מסמרות של דיון על הענישה. מסמרות שקל יחסית לעקוב על נימוקיו של בית המפשט בענישה וההליך אינו פנימי שיפוטי בלבד.

התחושה של ענישה ללא נימוק ראוי וללא דיון נרחב היא קשה ביותר. מדובר בנושא סופר מהותי בתחושת האדם.


משה לנדוי "הלכה ושקול דעת בעשיית משפט" משפטים 292, 303 (1969)), וכך שם:

"הנמקה מלאה מחנכת את השופט למחשבה ברורה ולהעלאת נמוקיו – כולל תחושתו האינטואיטיבית, עליה דבר פאונד – מעל לסף תודעתו אל אור היום, על מנת שיעמדו למבחן הבקורת של דרגות הערעור, של אנשי המקצוע ושל הצבור כלו".


א' ברק בספרו (אהרון ברק שיקול דעת שיפוטי 46 (1987)):

"החלטתו צריכה להיות מנומקת. חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתיבה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה. דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו, תוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם, שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים שבפניהם חייב שופט, המפעיל שיקול דעת לעמוד".


משפטים נב 5, 8-6 (2022)) – וכך שם:

"לנימוקים יש תפקיד פרגמטי, קודם כול מהיבטה של עבודת השפיטה עצמה. בראש ובראשונה, הם אמורים לסייע לשופט או לשופטת היושבים לדין בהתחקות אחר התוצאה הנכונה. לנימוקים יש חשיבות נוספת בהיותם בסיס לביקורת של ערכאת הערעור, הן בפן המשפטי של פסק הדין והן בפן העובדתי שלו. לצידם של תפקידים אלה להנמקה יש תרומה גם כלפי חוץ – הנימוקים מסבירים את פסקי הדין. לפיכך הם נדרשים מבחינתם של בעלי הדין, ולמעשה מבחינת כל מי שמושפעים מהעבודה השיפוטית או שמבקשים להבין אותה. הם עדות לכך שההחלטה לא הייתה שרירותית ומבטאים יחס של כבוד לבעלי הדין שטיעוניהם זוכים להתייחסות ולדיון. בנוסף, הנימוקים תורמים להכוונת התנהגויות של אנשים במקרים דומים.

במבט רחב אף יותר, הנימוקים הם חלק בלתי נפרד משקיפותו של ההליך השיפוטי ומשלימים את הדרישה לפומביותו. הם מאפשרים תיווך, ביקורת ובקרה בזירה הציבורית, שלהם חשיבות מבחינת הלגיטימציה של הרשות השופטת ושל שלטון החוק בכלל".


ההתחלה – הודעת הערעור הפלילי

הערעור מתבסס על הגשת מסמך בכתב שמפרט את הטענות, לעיתים באריכות רבה, לעיתים בקצרה תוך התבססות על הדיון בבית המשפט לצורכי ההרחבה.

המסמך של הערעור הפלילי צריך למצוא סיבות ל"טעות" בהחלטה, או טעות בהתנהלות!

לא פעם אנו ניצור את הסיבות לאותה הטעות במהלך הדיונים בתיק בבית המשפט! הדרך היא בכך שנוביל להחלטות רבות בסוגיות מפתח, חלקן ישמשו לטיעונים משפטיים מורכבים, במציאות זאת סביר מאוד שחלקן יהיו מוטעות.

הדבר יבנה מתוך מטרה שיישאר בסיס לערעור.

מתוך: ע"פ צגאי מאיר ע"פ 1503/21:

"סעיף 203 לחסד"פ (אותו ציינה גם באת-כוח המערער) המקנה סמכות מפורשת לרשם ליתן הוראה בקשר לנימוקי הערעור, בהאי לישנא:

"הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד."


הודעת הערעור הפלילי – כיצד?

עו"ד פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי מוטי אדטו

יש סגנונות רבים – להבנתי הערעור לא חייב להיות ארוך אבל הוא חייב להיות מעניין. מעורר רצון לקריאה. מלמד ומשכיל את הנשמה וההבנה בכך שיש את החובה לתקן.

במרבית המקרים – לתקן משפטית ופחות לדון בשאלות של בית המשפט ושל התביעה. (אלא אם חייבים).

הערעור חייב להציג את הפגמים בהכרעת הדין ולגעת בבעיות של התיק.

חובה להבין- הודעת הערעור חייבת להיות מסודרת עם הפניות טובות על מנת להקל על השופט ובדוק את הדברים של הערעור.

ערעור פלילי אתר המדינה.


ערעור פלילי אינו משפט מחדש!

מתוך ע"פ 6277/20 דניאל:

"יש לזכור כי הליך הערעור מיועד מעיקרו לבחינת פסק-הדין של הערכאה הדיונית. במצב העניינים הרגיל, הליך הערעור איננו מיועד לפתיחת ההליך הדיוני מחדש, ולעריכת 'מקצה שיפורים' לדיון שהתנהל בו. התשתית העובדתית הנדרשת לקבלת ההכרעה בתיק, נקבעת בערכאה הראשונה, שבידיה הכלים המתאימים לכך, ואילו ערכאת הערעור מעבירה תשתית זו – כמו גם כמובן את ההכרעה עצמה – תחת שבט ביקורתה. שינויים ב'חלוקת עבודה' בסיסית זאת, אף שלעיתים הם אפשריים, צריכים ככלל להיעשות בזהירות יתרה על מנת שלא לשבש את האיזון הראוי בין תפקידי הערכאה הדיונית וערכאת הערעור…" (ע"פ 3338/99 פקוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (20.12.2000)).


הטיעון בעל פה בערעור פלילי

ערעור פלילי
ערעור פלילי

אחרי הגשת הודעת הערעור- מתקיים דיון של הערעור.

הטיעון בעל פה הוא לא חזרה על הטיעון בכתב!

צריך לתפוס את העיקר-לא לחזור על טיעונים, חובה למקד וליצור את הרושם אצל השופטים שאפשר וחובה לפרש את הראיות אחרת.

אולי הצורה של השופט נכונה, אבל יש גם צורה אחרת- מה שמוביל לספק.

הדבר קיים לבטח בייתר שאת בראיות נסיבתיות.


ערעורים פליליים מהותיים מול טכניים

קיימים ערעורים פליליים שבמהותם הם "טכניים" אחרים עוסקים במהות!

בנסיבות חריגות אפילו בשאלות של אמון בעד!

חובה לדעת, בערעור פלילי קשה יחסית לתקוף החלטה של אמון.

קל הרבה יותר לטעון לחוק ולהלכות  -לבטח שמדובר בטעות משפטית בולטת.

 חשוב לדעת : שיש לנו זיכוי מחמת הספק – הנאשם לא יכול לערער עליו ! זהו זיכוי לכול דבר ועניין!
 
בערעור אין לחמוק מקביעות עובדתיות "קשות" או "לא נוחות" או צריך לאשר אותן – או לתקוף – התעלמות אינה אופציה! הרי בהמשך הצד האחר יעלה את העובדות ה"בעיתיות" ואלא יציגו את המציאות באור של התעלמות.,

ערעור על הכרעת הדין

ערעורים על הכרעת הדין חייבים להוביל לבסיס של טעות, היינו אירוע משפטי, משהו שיציג שיש ספק.

האם יש תחושב של ספק ואנו מסוגלים להציג את אותה התחושה של הספק.

חובה להבין שהערעור הוא ערעור חסר בסיס, על הכרעת הדין, הדבר יכול להוביל גם לנזק בשאלת האשמה.

לכן צריך להוביל בערעור שיהיה במה לדון, שהשופטים של הערעור יאלצו לנמק, להסביר.

חובה לדעת, ערעור סרק על הכרעת הדין פוגע גם בערעור על פסק הדין.


האם ההלכה בדבר אי התערבות היא מוחלטת?

ע"פ 5995/21 "….עיקר הטעם שבבסיס הלכה זו בדבר אי התערבות בממצאי עובדה ומהימנות, אינו טכני או פרוצדוראלי, אלא בכך שלערכאה הדיונית עומד יתרון ההתרשמות הישירה מן העדים וממהימנותם (ע"פ 1193/16 סונגו נ' מדינת ישראל, פסקה 29 (17.5.2018)). לכלל זה אמנם חריגים (ראו בהרחבה בחוות דעתו של חברי השופט א' שטיין בע"פ 8794/20 פלוני נ' מדינת ישראל (10.5.2022)) – אך המקרה שלפנינו אינו נמנה עליהם".


ערעורים ללא טעות מהותית על בית המשפט

ברגיל הטענה הבסיסית בערעור היא "טעה בית המשפט". אולם, יש מקרים שאחד הטעמים שיצטרפו הוא שינויי הזמן.
 
הדבר נכון במיוחד שיש הבדל זמן ניכר בין סיום ההליך בבית המשפט הראשון לבין סיומו של הערעור – ולבטח שהנסיבות הפכו לשונות.

ערעור על אירוע טכני!

ככלל ביתך המשפט אינו מתערב בערעורים על צורת ניהול המשפט – אלא במקרים חריגים.

ע"פ ריקי כהן 9053/20: (דגשים וכותרות לא במקור).

"דיון והכרעה:

13.         טענותיה החלופיות של המערערת משיגות על שתי החלטות הערכאה הדיונית בעניינים הנתונים לשיקול דעתה, ושבהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב: הטענות בעניין התסקיר מתייחסות להחלטה הנוגעת לאופן ניהול ההליך (ראו למשל רע"פ 149/19 פפיאשוילי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (10.1.2019)); ".


עיכוב ביצוע עונש מאסר

עצם הגשת ערעור פלילי על עונש אינה מובילה באופן אוטומטי למציאות של עיכוב ביצוע הענישה שנגזרה – ויש להגיש בקשה מתאימה!

מתוך ע"פ 3256/19: אברז'ל. (דגשים לא במקור).https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=null&CaseNumber=null&DateType=1&SearchPeriod=4&COpenDate=null&CEndDate=null&freeText=null&Importance=0

"הלכת שוורץ אשררה, כידוע, את "[…] הכלל הרחב בדבר ביצוע מיידי של עונש המאסר [אשר] נשען על האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של החוק" (שם, בעמ' 267). כלל זה קובע כי הגשת ערעור איננה עוצרת את אכיפת הדין הפלילי נגד מי שכבר לא נהנה מחזקת החפות (שם, בעמ' 277-276). כמו כן מורה לנו הלכת שוורץ כי "כאשר הערעור נסב על חומרת העונש […] הפרכת חזקת החפות – היא חלוטה. […]


עיכוב ביצוע עונש של קנס

הלכה היא כי בית המשפט לא יעכב את ביצועו של עונש תשלום קנס אלא אם כן המבקש הראה כי תשלום הסכום טרם ההכרעה בערעור יגרום לנזק בלתי הפיך או כי ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ע"פ 2928/19 בנאי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (30.4.2019)).


ערעור פלילי של המדינה

ראוי להגיש ערעור ביום האחרון.

אחת הסיבות היא ההנחה שיש סיכוי מוגבר להגשת ערעור על ידי המדינה- ולו בתחושה.

שמדובר בערעורים של המדינה-יש את הצורך להביא הרבה פסיקה.

הסיבה המרכזית היא שלמדינה סטטיסטית יש הצלחה רבה הרבה יותר בערעורים שלה.


ערעורי הגנה

חובה לדעת שיש סיכוי לערעור של המדינה-תמיד טוב שיש גם ערעור שלך כנאשם. הדבר כמובן לא יכול להתקיים שיש זיכוי מלא, אולם תמיד טוב הדבר, במקום בו הוא אפשרי.


בחינת טיב הערעור הפלילי

"….בחינת טיב הערעור וסיכוייו תיעשה בשים לב לכללים בדבר מידת התערבות ערכאת הערעור בענישה שגזרה הערכאה הדיונית ולשאלת היחס בין הזמן הצפוי לבירור הערעור לבין תקופת המאסר שהושתה על הנידון.

עו"ד פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי מוטי אדטו ערעור פלילי

כאשר על פניו אין מדובר בעונש החורג ממדיניות הענישה המקובלת, וכאשר מידת הענישה המקובלת במקרים דומים עולה על משך הזמן הצפוי לבירור הערעור, לא יעוכב ביצוע המאסר אלא במקרים חריגים שהנטל להצדקתם מוטל על המבקש" (ראו שם, בעמ' 282; ההדגשה הוספה – א.ש.(.


הגשת הערעור באיחור

בש"פ 4352/22

"….לצורך קבלת בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי פלילי, נדרש טעם ממשי המניח את הדעת (למשל, בש"פ 7522/21 אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (15.3.2022)). במסגרת זו נפסק בעבר כי יש לבחון את משך האיחור, את שאלת ההצדקה לאיחור ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך. שקלתי את נסיבות ההליך שלפניי. הנימוק המרכזי שנזכר בבקשה קשור לבא כוחו של המערער, שציין בבקשה כי המקור לתקלה רובץ לפתחו וביקש שלא ייזקף לחובת המערער. בא כוח המערער אף ציין בבקשה כי ככל שיוטלו הוצאות, הוא עצמו יישא בהן. עוד נתתי דעתי לעובדה שהבקשה הוגשה בחלוף 12 ימים – שהם אמנם פרק זמן לא קצר, אך לא ארוך במידה כזו שיש בה כדי לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד. לצד האמור שקלתי את האמור בתגובת המשיבה ואת אינטרס ההסתמכות הלגיטימי של נפגעת העבירה בסיום ההליך עם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי.".


עיקרי טיעון בערעור

בחלק גדול מהערעורים יש להגיש עיקרי טיעון קודם לדיון – הודעת הערעור אינה עיקרי טיעון!

ע"פ 1503/21 ציגי: "עיקרי טיעון הם כלי דיוני המבטא גרסה מקוצרת וסדורה של הטענות בערעור, אשר נועד לסייע ליעילות הדיון בבית המשפט ולניצול משאבי הזמן השיפוטי באופן מיטבי. הם מסייעים לבית המשפט בכך שהם מאפשרים מיקוד הפלוגתאות שיידונו, על מנת להגביר את יכולתו המעשית של בית המשפט לקיים דיון שיסוב על הנושאים שבמחלוקת ויתרכז בהם. הם תורמים לכך שהדיון יהיה ענייני, יעיל ותמציתי יותר, וכתוצאה מכך נחסך זמנו של בית המשפט. אף באי-כוח הצדדים, המכינים את עיקרי הטיעון כראוי ומבעוד מועד, יוצאים נשכרים בכך שבעת התייצבותם לדיון ובהשמיעם את טיעוניהם, קל להם לערוך את הדברים ולהתמקד בשאלות הדרושות לעניין בצורה בהירה ומסודרת, תוך התייחסות לאותן אסמכתאות המונחות כבר לפני בית המשפט (ע"א 780/80 דדש נ' חונוביץ, פ"ד לו(1) 500, 503 (1982); ר"ע 551/83 ברגר נ' ונטורה, פ"ד לח(1) 266, 273 (1984) (להלן: עניין ונטורה))".


התייצבות לדיון בערעור פלילי 

סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי)קובע, ביחס לערעור בהליך פלילי, כדלקמן:

"הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או, אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד".

סעיף 208א(א) לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את בית המשפט לבטל את ההחלטה על דחיית הערעור מחמת אי התייצבות של המערער, אם השתכנע כי: "...היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".


ערעורים פליליים על העונש

 יש ערעורים פליליים שהטענה בהם היא שהענישה שנקבעה שם היא מחמירה (אפילו על בסיס הרשעה פלילית כן/לא) מידי  -כמובן בשים לב למכלול הנסיבות.

 לדוגמה שהענישה מחמירה בייחס לעבירה, או, שהענישה לא לקחה בחשבון נקודות אלו או אחרות בייחס לעונש שראוי היה להטיל !

מתוך פסק דין של בית המשפט העליון: "……כידוע אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים שבהם העונש שנגזר סוטה באופן ניכר מן העונש הראוי והנוהג במקרים דומים, או כאשר פסק הדין לוקה בטעות מהותית שיש לתקנה (ראו, למשל, ע"פ 4949/15 מקדסי נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (17.3.2016)).

ע"פ 6277/20 דניאל: "גזר הדין:

33.           הלכה היא, כי ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בגזר דינה של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים בהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית, או שעה שהעונש שנגזר חורג באופן ממשי מרמת הענישה הנוהגת או הראויה בנסיבות דומות (ראו מיני רבים: ע"פ 1872/16 דז'לדטי נ' מדינת ישראל (18.5.2017); ע"פ 3090/11 ענתבאווי נ' מדינת ישראל (18.10.2012); ע"פ 3793/18 ‏פלוני נ' מדינת ישראל (3.5.2020)).". 


ע"פ 6962/17: קשת פסקי דין קוראים במקור.

"9.        נקודת המוצא לדיון בערעור על מידת העונש נעוצה בהלכה המושרשת, לפיה ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שנגזר על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בהם מדובר בעונש החורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הראויה, או כאשר מדובר בטעות בולטת שנפלה בגזר הדין (ראו, מבין רבים, ע"פ 6095/10 יחיא נ' מדינת ישראל (18.7.2012); ע"פ 1066/12 חדיר נ' מדינת ישראל (17.5.2012); ע"פ 5810/13 לוי נ' מדינת ישראל (22.12.2013)).


מדרג הענישה ככלי

ע"פ 2309/22: יבגני: 10.      כידוע, בגזירת הדין יש להשוות את המעשים שביצע המערער למעשים אחרים ולעונשים שנגזרו על ידי בתי המשפט לגביהם, באופן שתיווצר "היררכיה" בין חומרת המעשים לבין העונשים שנגזרים בגינם (ראו: ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, פס' 23 לפסק דינו של חברי השופט נ' סולברג, ופס' י' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין ……  אורן גזל-אייל "מתחמים לא הולמים: על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם" משפטים על אתר ו 1, 3–6 (2013)).


החמרה במקרה מסוים

בית המשפט של הערעור הפלילי לא נוטה להתערב בענישה – אלא  שיש נסיבות חריגות, אבל מה עושים שהענישה חמורה הרבה יותר מהמקובל ?

ע"פ 6823/18 רומן לווין : בהקשר זה ראוי להדגיש את האינטרס הציבורי בהקפדה על עיקרון אחידות הענישה, המהווה עיקרון יסוד במשפט הפלילי, ומורה כי בנסיבות דומות מבחינת אופי העבירות, חומרתן ונסיבות ביצוען, יש להחיל – כל כמה שניתן – ענישה אחידה, שוויונית ועקיבה. זאת, על-מנת למנוע שרירות בענישה ולהבטיח שוויון בפני החוק (ראו למשל: ע"פ 419/81 פייביש נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 701, 708-707 (1981); ע"פ 4450/11 עספור נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (8.2.2012); ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (18.7.2013); ע"פ 2580/14 חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (23.9.2014)).


מצד שני יש ערעורים שם לערכאה הראשונה אין שום יתרון!

"ראשית, הגם שככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים שאותם קבעה הערכאה הדיונית, ובממצאי מהימנות בפרט, הרי משעה שהמתלוננת כלל לא העידה בפני בית המשפט קמא, אשר התרשם מגרסתה באמצעות קלטות החקירה,תמלילי הקלטות ועדותה של חוקרת הילדים, הרי שלמעט עדותה של זו האחרונה, אין לבית המשפט קמא יתרון בהערכת מהימנותה של המתלוננת על בית משפט זה"  ע"פ 7150/06 פלוני.


כללי אי ההתערבות בשאלות של אמון

שיש קביעת מהימנות הדבר קשה לתקיפה. אולם פעמים רבות בית המפשט משתמש בכללי אי ההתערבות כתירוץ והסבר ולא כמסקנה.

אפשרי לתקוף נושאים שכאלה.

לא לפחד מנושאים אלא – שיש חומרים פורנזיים לבטח.


ע"פ עפ 9612/10 ‏ ‏ אברהם קוגמן נ' מדינת ישראל

התערבות בממצאי מהימנות (דגשים וכותרות לא במקור).

"בפסק הדין בע"פ 8146/09 אבשלום נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.9.2011) עמדתי על כלל אי ההתערבות וציינתי כי למרות החריגים הרבים, הכלל עדיין "עומד על מכונו, לא נס ליחו וכוחו וטעמו עוד במותניו" וכי:

"כלל זה הוא כחומר ביד היוצר בידי ערכאת הערעור, ברצותה משתמשת בו וברצותה מוצאת את הדרכים והחריגים להתגבר עליו. כלל אי ההתערבות הוא אך תחילת הדרך של ערכאת הערעור אך לא סופה. קיימת מעין תנועת מטוטלת הסמויה מעינו של הקורא, בין כלל אי ההתערבות לבין בחינת ערכאת הערעור את חומר הראיות שבפניה, וכאשר נמצא כי פסק הדין של הערכאה הדיונית מעוגן בחומר הראיות, אזי נעשה שימוש בכלל. כלל אי ההתערבות לא חוסם א-פריורי את דרכה של ערכאת הערעור מלבחון את חומר הראיות. גם מקום בו ייכתב בפסק הדין של הערכאה המבררת כי בית המשפט האמין לעד פלוני, אין זה סוף פסוק, אם וככל שהערכאה הדיונית לא תגבה את התרשמותה בחומר הראיות או בהנמקה משכנעת … מכאן, שלעיתים כלל אי ההתערבות הוא כלל 'מצדיק תוצאה' יותר מאשר כלל 'מכתיב תוצאה'. דהיינו, כאשר הכרעת הדין ניצבת על פניה איתנה ומעוגנת בחומר הראיות, בית המשפט משתמש בדוקטרינת אי ההתערבות כדי לנמק ולהצדיק את אי התערבותו וכדי לחסוך במשאבים שיפוטיים הנדרשים לבחינה פרטנית וארכנית של מכלול הראיות בפסק הדין" (שם, פסקה 21).

— סוף עמוד 10 — בחינה מחדש

           אין תפקידה של ערכאת הערעור להיכנס לפני ולפנים ולבחון את הדברים מחדש, בבחינת שמיעת המשפט מחדש (ע"א 916/05 כדר נ' פרופ' יוסף הרישנו [פורסם בנבו] (28.11.2007)ע"פ 7477/08 גץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.11.2011)). הדברים נכונים במיוחד מקום בו ניכר כי בית משפט קמא צלל לפרטי העובדות והראיות, כמו במקרה דנן. זה המקום לומר, כי הכרעת הדין, המשתרעת על 380 עמודים, בנויה לתלפיות בבחינת דבר דבור על אופניו. הכרעת הדין כוללת הן סקירה פנורמית של הראיות ושל הדמויות המעורבות בפרשה באופן כללי, והן ניתוח מדוקדק של כל אישום ואישום על הראיות התומכות בו, תוך הצלבת הראיות זו עם זו אל מול כל אחד מהמערערים ואל מול פרטי האישום הרבים.

14.      לאחר שקראנו את תילי התילים של הטיעונים שהכבירו הצדדים בערעורם, מצאנו כי פסק הדין מעוגן בחומר הראיות וכלל אי ההתערבות עומד יציב על רגליו".


הסתמכות על ענישה של האחר – בהסדר

הסדר טיעון לא נחשב כמו קביעה בייחס לאחר – חשוב לזכור זאת.

ע"פ 1074/22 "בעניינו של המערער 2, אכן ישנו פער ממשי בין העונש שהושת עליו לבין העונש שהושת על מוהנד, אף שלכאורה עניינם דומה. עם זאת, עונשו של מוהנד נגזר בהתאם להסדר טיעון "סגור" בגדרו הסכימו הצדדים על משכו של עונש המאסר שיוטל עליו באופן המשקף את עניינו הפרטני. בעניין זה ציין בית המשפט המחוזי בגזר דינו כי "חרף הדמיון בתרומתם למעשה השוד כעבירה העיקרית, נאשם 3 זכה להקלה מפליגה נוכח קשיים ראייתיים היחודיים לעניינו, ושלא היו מנת חלקו של [המערער 2]". בהקשר זה נקבע כי "אין להשליך מהסדר טיעון בעניינו של נאשם אחד על רף הענישה של נאשם אחר, משהסדר הטיעון מתחשב בשיקולים מגוונים ושונים ובכללם שיקולים במישור הראייתי" (וראו: ע"פ  1222/22 מדינת ישראל נ' נאצר, פסקה 13 (23.6.2022); ע"פ 5779/14 אלגזי נ' מדינת ישראלפסקה 3 (5.2.2015); ע"פ 6210/13 גונן נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (14.11.2013)). בהתאם לאמור, בנסיבות ענייננו אין מקום להקיש מעונשו של מוהנד באשר לעונש הראוי בעניינו של המערער 2.


ערעורים פליליים משולבים

שיש ערעור הן על ההרשעה והן על העונש – יתקיים תחילה הדיון על ההרשעה.

חשוב לזכור שחלק מהנימוקים שידחו – יכול וישמשו לשאלת העונש!

לדוגמה : הגנה מהצדק, אכיפה בררנית, סוכן מדיח וכו.


עיקרון הענישה האישית

אני מביא מתוך פסק דין מהותי – אחד אשר "נחבא" אל הכלים ע"פ 3544/17 פלוני: כזה שממחיש את החשיבות של הערעור – ולא פחות מכך את החשיבות של הליכי השיקום שניבנים באופן ראוי ונכון : (הדגשות וכו אינן במקור).

"פסק דין זה מדגיש את העיקרון של ענישה אינדיבידואלית במשפט הישראלי. עסקינן במלאכת מחשבת ולא במלאכת מחשב. גם אם התוצאה הינה בגדר יוצא מן הכלל, כך ראוי במקרה המתאים – ומקרנו אכן מתאים.

           המערער הורשע על פי הודאתו, ונדון למאסר בפועל של 18 חודשים. המערער הוא אדם עם "נסיבות חיים מורכבות" (כלשון התסקיר). מבנה אישיותו "מוחלש" לעומת רבים אחרים. כך ברבדים שונים ומגוונים. חרף האמור, הוא סיים – במאמץ רב – טיפול שארך קרוב לשנתיים ימים. חרף מאפייני אישיותו הייחודיים, הוא עבר בהצלחה הליכי שיקום וטיפול משמעותיים. הוא בנה לעצמו חיים עצמאיים ותקינים והשתלב בצורה טובה בקהילה טיפולית. הוא אף זכה לטיפול במערכות בריאות הנפש, שאפשר לו להשתלב במסגרת תעסוקתית.

           דווקא בשל המטען האישיותי והאישי הכבד של המערער, נכון להעריך את מאמציו, כפי שציינה הסנגורית. בא כוח המשיבה הסכים להמלצת שירות המבחן, מתוך הכרה במסע הארוך, המרשים והבונה של המערער בתיק זה. עולה אפוא כי הצדדים הסכימו להמלצה זו. התוצאה היא כי תחת עונש המאסר בפועל, ועל פי סעיף 71א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המערער ירצה עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות בעיריית עפולה,"…


ביטול היתרון של בית המשפט הראשון – בשל חקירת ילדים (אין עדות הילד בבית המשפט):

כאן דובר במשפט שבנוי על העדויות שיש בפני חוקרת ילדים (אין עדות ישירה של הנפגעת במשפט עצמו). בערעור פלילי יש לכןך משמעות רבה!

"... תיתכן ביקורת ערעורית על קביעת עובדתיות המתבססות על ראיות שבכתב, להבדיל מאלו המתבססות על דיבריהם של עדים. חריג זה מתבסס על העובדה שראיות מסוג זה מונחות בפני ערכאת הערעור בדיוק כמו שהיו מונחות בפני הערכאה הדיונית, ".

ע"פ 37/07 משה פרג.


אפשרויות הענישה בערעור פלילי

רע"פ 404/17 בני עובדיה: " וכיום מורה סעיף 213 לחסד"פ כי אם קיבל בית המשפט ערעור:

"רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו" (ההדגשה הוספה – ח"מ) (ראו: חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 77), התשע"ז-2017, ס"ח 2598 מתאריך 16.01.2017 בעמ' 338).

יש גם אפשרות לקבוע סדר בין העונשים בתיקים שונים.

לדוגמה שיש שני עונשים בשני תיקים עבודות שירות ומאסר בפועל.

" המשך פס"ד עובדיה מלמעלה (כאן הדגש במקור): 40.         בהתאם להוראת סעיף 45(ב) לחוק העונשין, יש להורות כי המערער ירצה את עונש המאסר בגין הליך זה, לאחר שיסיים לרצות את עונש המאסר שהושת עליו במסגרת ההליך הנוסף. די אם אציין בהקשר זה כי בהליך שלפנינו ניתן עיכוב ביצוע של עונש המאסר בפועל והעיכוב נמשך תקופה ארוכה, בהתאם לבקשתו של המערער. היעתרות לפנייתו האחרונה של המערער בהקשר זה – כי יינתן לו לרצות את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, בחופף לעונש המאסר שהוא מרצה עתה בגין ההרשעה בהליך הנוסף, עלולה איפוא בנסיבות אלו, להביא את המערער לצאת נשכר שלא כדין, מהאופן בו 'תוזמן', לבקשתו, מתן פסק-הדין בהליך שלפנינו (וראו: רע"ב 8731/19 גראח נ' שירות בתי הסוהר, בפיסקה 6 (15.01.2020)).


מי זכאי לערער פלילי 

אני מביא חלקיק מהחלטה של בית המשפט העליון שממצא את הנושא.

מיותר לציין – הנאשם זכאי לערר – אבל השאלה פעמים רבות היא בייחס לצדדים אחרים שלקחו חלק בהליך הפלילי באופן זה או אחר או ששמם אוזכר – ולא תמיד הם בעלי הזכות לערר.

בש"פ 3027/19 זכי כמאל – "זכות ערעור על פסק דין נתונה למי שלא היה צד פורמלי להליך המשפטי רק בהתקיים שני תנאים מצטברים:

האחד, שהתקיים בעניינו "הליך", כלומר בירור עובדתי ומשפטי המהווה בפועל "הליך נלווה" להליך העיקרי, במסגרתו המערער היה בעל דין בפועל וניתנה החלטה שיפוטית אשר קובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת;

השני, ההכרעה באותו "הליך" פגעה באופן משמעותי בזכויותיו של המערער.

היינו, אותה הכרעה הביאה לשינוי מערך הזכויות שהיו נתונות לו או החובות שחלו עליו. מדובר בשינוי שהוא בעל נפקות משפטית מעבר להשפעה על אינטרסים גרידא (פגיעה זו כונתה בפסיקה כפגיעה ב"זכות הופלדיאנית" של המבקש לערער; וראו: בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670 (1990) (להלן: עניין חסן);


דוגמה ערעור פלילי 

בית המשפט החליט לקבוע רף ענישה ולמצוא את העונש הראוי באמצע הרף. בעת הדיון בעונש הראוי קבע בית המשפט שראוי היה לדעת את ריכוז הסם – אבל בהעדר ריכוז הוא יחליט שמדובר בריכוז רגיל ! זאת לא הנחה תקפה !
 
במידה ורק הנאשם מגיש ערעור -אין דרך להחמיר בעונשו!

 "טעה בית המשפט"

פסק דין פלילי
פסק דין פלילי
הבסיס לכול ערעור של נאשם היא העובדה שההליך הפלילי הסתיים בפסק דין עם קביעות קשות לנאשם שהופך לאור זאת להיות מערער.
 
אין לנאשם שזוכה ויש כלפיו הערות קשות – בסיס לערעור פלילי.
 
את הערעור הפלילי חובה לנסח בכתב – רוב רובם של הערעורים מנוסחים על ידי עורך דין פלילי.
 
– הערעור מוגש מראש לבית המשפט שמפנה הרכב שופטים לצורך דיון בערעור.
 

עיוות דין כטיעון לערעור פלילי 

מי שטוען לעיוות דין עליו להציב תשתית עובדתית סדורה :

מתוך רע"פ 5469/19 יוליה "…בית משפט זה שב ופסק כי על הטוען לקיומו של עיוות דין להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לטענתו, וכי אין להסתפק בטענות כלליות בעלמא בעניין זה (וראו: רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם פסקה 36-38 (25.3.2018)).

חשיבות ערעור הפלילי

 חשיבות הערעור הפלילי למערכת המשפט הפלילי רבה – הוא יוצר מערכת בקרה על בית המשפט בכך שהערעור מוציא הלכה מחייבת כלפי בתי המשפט. הערעור הפלילי הוא מערכת הבחינה של כל הצדדים – כך שניתן גם לכוון התנהלות לאורו.

כאן חייבים לדעת – מערכת המשפט היא מערכת היררכית – בית המשפט העליון קובע, בתי המשפט האחרים חייבים לציית!

כאשר בית המשפט המחוזי קובע – הקביעה היא סוג של הוראה ברשות (מנחה) לבתי המשפט המחוזיים האחרים  – אבל מחייבת את בתי המשפט השלום!.

דרך הציות הם הערעורים וההבאה למודעות כל סטייה ובכך יש כדי ליצור סוג של האחדה במערכת המשפט הפלילי.


לדוגמה ערעור פלילי 

באם שופטים שונים מחליטים בעבירה מסוג מסוים על ענישה שהיא שונה מהותית אחד מהשני.
 
– הערעור הפלילי יקבע את הרף הנדרש לעבירה בנסיבתו אלו ואחרות!
 
לכן נוהג על ידי עורכי דין של שני הצדדים להביא פסיקה "מנחה" של בתי משפט אחרים בתיקים אחרים!

 
 

ערעור על מתחמי ענישה שנקבעו

ע"פ 8897/20 גיא סקנדריון: "דיון והכרעה

7.            לאחר עיון בגזר הדין, ושקילת טענות הצדדים, בכתב ובעל פה, המסקנה היא כי דין הערעור להידחות. הרף התחתון של מתחם הענישה הועמד על 18 חודשי מאסר. לטענת גיא מדובר ברף מחמיר. טרם ניכנס בעובי הקורה, ונבחן את טענתו של גיא, מן הראוי לחזור ולהזכיר מושכלות ראשונים, שלפיהם "טענות המערער בדבר פגם שנפל בקביעת מתחם העונש, ממילא אין בהם כדי לחייב התערבות בעונש שנקבע, כל עוד אין בעונש שהושת משום סטייה קיצונית מרמת הענישה הראויה" (ע"פ 6479/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 והאסמכתאות שם (23.6.2019))".  


ערעור פלילי אינו משפט מחדש!

יודגש שוב ושוב – הערעור פלילי אינו משפט חוזר או משפט מחדש.
יש נושאים שקשה יותר לתקוף כמו סוגיות אמון ! הרי בית המשפט הראשון הסתמך על כלי שאין לבית המשפט השני  -ראיה מכלי ראשון של העדים!
 
ההסבר על השוני בין ההליך הראשי להליך הערעורי חוזר על עצמו בגלל סיבה פשוטה – יש נאשמים בפלילי שכמעט ולא מתפקדים במהלך התיק הפלילי עצמו – אפילו בשלבי החקירה הם לא פורסים את מלוא גרסתם.
 
במהלך המשפט הם רוצים לראות מה הנזק האפשרי לפני שיפרסו את הגנתם – הכול מתוך מחשבה שניתן לערער על הכול  – כך שהמשפט הפלילי ינוהל שוב – רק ש"הפעם" הם יעשו הכול ויספרו על מלוא האירועים – אז זהו שלא.

התערבות בית המשפט במהלך ערעור הפלילי 

אין כמו הפסיקה להסביר זאת :

ע"פ 8902/11 חזיזה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.11.2012) (להלן: עניין חזיזה):

"ההלכה הפסוקה היא ברורה ומושרשת ולפיה על ערכאת הערעור למעט להתערב בקביעות עובדה ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, שהרי בידי הערכאה הדיונית הופקדה מלאכת ההתרשמות מהנאשם, מהמתלונן ומיתר העדים, משפת גופם ומהתנהגותם של העדים כמו גם מאופן מסירת דבריהם.

התרשמות ראשונה

להתרשמותה הישירה של הערכאה הדיונית, הרואה והשומעת את העדים, יתרון מובן מאליו על פני התרשמותה העקיפה של ערכאת הערעור. נוכח העדיפות הברורה שיש לערכאה הדיונית בקביעת ממצאי עובדה ומהימנות, נקבע הכלל שלפיו ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, בעיקר מקום שבו העובדות נקבעו על יסוד התרשמות ישירה מן העדים. יכולתה של הערכאה הדיונית לתור באופן ישיר אחר אותות האמת שנתגלו בעדויות ולהסיק מהם מסקנות בעניינים של מהימנות, מצדיקה כי בית המשפט שלערעור ימשוך ידו מהתערבות בממצאיה, למעט במקרים חריגים".

יתכנו, כמובן, מצבים שבהם ערכאת הערעור תתרשם כי בכל זאת יש מקום לסטות מכלל אי-ההתערבות בממצאים העובדתיים, שאותם קבעה הערכאה המבררת. ב-ע"פ 10100/07 מדינת ישראל נ' שחאדה [פורסם בנבו] (24.03.2010) התייחסתי לסיטואציות אלה אלה, וקבעתי כדלקמן:

"עם זאת, הכלל האמור איננו כלל בל יעבור, ובמשך השנים נדונו לא פעם הנימוקים העשויים להצדיק התערבות כזו (ואין המדובר ברשימה סגורה). כך נקבע, למשל, כי יש מקום לביקורת של ערכאת הערעור על

ממצאים שבעובדה — סוף עמוד  21 —

ממצאים שבעובדה שנקבעו בערכאה המבררת, כאשר אלו מתבססים על שיקולים של הגיון, או סבירות העדות ביחס למכלול הראיות; כאשר ההתערבות היא במסקנות שהסיקה הערכאה הדיונית מן הממצאים העובדתיים שנקבעו, להבדיל מקביעת הממצאים העובדתיים עצמם; וכאשר נמצא – במקרים יוצאי דופן –

כי ישנן סתירות בעדות היורדות לשורש העניין, אשר הערכאה הדיונית לא נתנה דעתה להן, או כאשר מתגלה טעות מהותית בהערכת המהימנות (לסיכום ההלכות בענין זה ראו: ע"פ 2977/06 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.3.08) – בסעיף 4 לחוות דעת המיעוט של השופט א' א' לוי, והאסמכתאות שם; כן ראו: ע"פ 5937/94 שאבי נ' מדינת ישראל פ"ד מט(3) 832 (1995), בחוות דעתו של השופט צ' א' טל)".


מה קורא שיש הסתמכות שברור שהיא טעות?

יש מצבים שיש טעות שמשנה את התמונה – במצבים אלא פשוט בוחנים את הראיה – ולבי מילים רובת משנים את המציאות:

ע"פ 2921/18 : דגשים לא במקור:

"כפי שהראה חברי השופט א' שטיין, נפלה שגגה עובדתית בהכרעת הדין בניתוחם של מחקרי התקשורת, וזו משליכה על שאלת נוכחותו של בצלאל במהלך התקיפה.

בית המשפט המחוזי הסיק כאמור כי איכונו של בצלאל בשעה 20:54 בצומת אשדוד נוטה לתמוך בגרסת ההגנה, לפיה עזב את מקום האירוע עובר לשעה 20:25 – עוד בטרם החלה התקיפה.

בית המשפט הניח, כי לא ניתן היה לקחת חלק בתקיפה, כולה או חלקה, לעזוב את מקום האירוע, ולהגיע אל צומת אשדוד עד השעה 20:54. אלא שכפי שהראה חברי, האיכון הנ"ל מתייחס לרון עייש; לא לאביב בצלאל….". 


מתוך פסק דין כרמלי – ע"פ  1280/06

"מושכלות ראשונים הם, כי בית-המשפט בשבתו כערכאת ערעור איננו נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדויות, התרשמה מהן ובחנה אותן, אלא במקרים חריגים" (ע"פ 7033/04 יחזקאל יאיר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) – השופט ג'ובראן; ראו גם ע"פ 5386/05 בילל אלחורטי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) וההפניות שם. אכן, כטענת המערער "אין זה כלל בל-יעבור, ומצויים בו יוצאים מן הכלל" (ע"פ 190/82 שאול מרקוס נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(1) 225, 230 – השופט, כתארו אז, אלון; ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 769), אך אלה –

יתרון לבית המשפט הראשון — סוף עמוד 15 —

כשמם – יוצאים מן הכלל. לערכאה הראשונה יתרון מובהק בכל הנוגע לקביעת מהימנותן של עדויות, ובמקרה שלפנינו מקבלים הדברים משנה תוקף ביחס לעדותה של גב' הלמן, שכן אינה דומה קריאת הפרוטוקול להתרשמות ישירה ממצבה ההכרתי של העדה. עוד אוסיף כי בית המשפט קמא קבע שעדות המערער היתה רצופה סתירות והתחמקויות, דבר שיש בו "כדי להשליך במידה רבה על אמינות דבריו" (עמ' 365, ראו גם עמ' 371-370).


מתי בית המשפט של הערעור פלילי יטה להתערב בסוגיות אמון?

בית המשפט של הערעור לא נוטה להתערב בסוגיות אמון. למרות שהדבר כבר חייב היה להשתנות לאור העובדה שעם השתפרות התיעוד אין תמיד יתרון לבית המשפט הראשון.
 
המקרים בהם הנטייה היא להתערב הרבה יותר בסוגיות של אמון:
 
א. שאין יתרון לבית המשפט הראשון בשל צורת הדיון.

ב. שהבניה של האמונה בעד זה או אחר – ברורה – ומוטעה.


לדוגמה ערעור פלילי:
בית המשפט מסביר את האמונה שלו בעד זה או אחר – ומתבסס על עובדה מוטעית!

לדוגמה ערעור פלילי:
חסרונו של חומר ראיות שיכול היה לשנות את הבסיס של האמונה ! בית המשפט למעשה מתבסס על חסר!

לדוגמה ערעור פלילי:

אין שום יתרון לבית המשפט הראשון בשל צורת הדיון !
 
חשוב לדעת – את ההבניה הנ"ל יותר עורך הדין בעת ניהול ההוכחות – היינו חשוב לבנות אופק ערעורי בעת ניהול תיק ההוכחות ! אותו אופק ערעורי הוא כלי מרכזי בעת הסיכומים וכן בעת הערעור.

 

דוגמה : ערעור הפלילי בפרשת מר אהוד אולמרט

בערעור הפלילי (במיוחד של המדינה) בפרשת טלנסקי (מעטפות הכסף)/ראשון טורס – השיגה המדינה את ראיית הזהב שלה. בעת המשפט על פרשת הולילנד – עדותה של הגב' שולה זקן.
 
באם העדות "החדשה" תוגש על מצרפיה השונים – הדבר יחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי.
 
למעשה תהה כאן פתיחה של התיק "מחדש" – ובכך יש כדי להרשיע את אולמרט ברמת וודאות גבוהה – כיום 17.6.14 – אין עדיין החלטה בשאלה.
 
לציין – שיש ראיה מהותית של הנאשם
 
– כזאת שצצה בהמשך – אין בד"כ בעיה שכזאת וההגנה יכול ותקבל בייתר קלות את האפשרות להבאת ראיה נוספת (לדוגמא בפרשת רומן זדורוב).

 

ערעור פלילי אינו עוצר את הענישה (ללא בקשה מתאימה) 

ראוי לדעת שערעור על סוגיה זאת או אחרת אינו מוביל לעצירה של הענישה על מנת שזאת לא תסכל את הערעור בפועל.
 
היינו באם רוצים למנוע את הענישה (לדוגמא במקום בו לא יהיה טעם לערעור באם הענישה תקויים בפועל למעשה).
 

אז יש להגיש בקשה נפרדת לעצירת הענישה ! "בקשה לעיכוב ביצוע של העונש", או, רכיב של העונש – בשם לב האם מערערים על הרכיב שם מבקשים "עיכוב ביצוע".


לדוגמה ערעור פלילי 

העונש שישה חודשי עבודות שירות.
 
הערעור על עצם ההרשעה (יש הסכמה לאשמה).
 
מיותר לציין באם עבודות השירות יתקיימו – וסביר שהערעור יקבע לעוד מספר חודשים – הטעם לערעור ירד.
 

לכן חובה להגיש בקשה לאי קיומו של העונש.


דוגמה ערעור פלילי

המדינה מעוניינת להעלות את הענישה מעבודות שירות למאסר בפועל (אותה התקופה)  – באם יקויימו עבודות השירות – אין טעם כלל לטיעון בערעור על ענישה בפועל!
 
לכן המדינה תגיש בקשה מתאימה.

 קנסות וחלוקה מחדש

 במידה ויש רצון לחלק מחדש/לבטל קנס  -ואין טענה לעצם הקביעה של האשמה.
 
– יש חובה להגיש ערעור על הקנס – אם לא כן אין טעם בבקשה לעיכוב ביצוע הקנס/חלוקתו מחדש.
 
הבקשה לעיכוב ביצוע/חלוקה מחדש אינה ערעור, אלא, באה על מנת למנוע שינוי ופגיעה בהמתנה לערעור.

הגשת ערעור הפלילי

לצורך הגשת ערעור פלילי חייבים להגיש הודעת ערעור – בד"כ מכסת הימים היא 45 ימים מסיום ההחלטה בבית המשפט הראשון.

חסד"פ: ("חוק סדר הדין הפלילי") סעיף: "198 : ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים – אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור".

ערעור פלילי
ערעור פלילי
חשוב להבין – ערעור פלילי 
 
א. יש חובה להגיש הודעת הערעור הפלילי.

ב. על הודעת הערעור הפלילי להיות מנומקת.

ג. ניתן להגיש את הודעת הערעור הפלילי או לבית המשפט של הערעור או לבית המשפט הראשון שם נדון התיק הפלילי.
 

שינוי ההחלטה השיפוטית שכבר נתנה במשפט הפלילי עצמו.
 
לכן במידה ויש זיכוי מחמת הספק  – אין דרך לערער עליו מצד הנאשם – שכן ההחלטה השיפוטית היא זיכוי
 

 ערעור פלילי כ"הגנה"

יש פעמים שהמטרה האמיתית בערעור היא להיות בעלי קלף מיקום בעת הדיון בערעור של הצד שכנגד !
 
לדוגמה הצלחה גדולה ביותר מובילה למחשבה שהצד האחר עומד להגיש ערעור. בנסיבות אלו מגישים לפעמים ערעור פלילי.
 
הערעור בנסיבות אלו יוגש ביום האחרון של הגשת הערעורים מתוך מטרה שהדבר לא ישמש זרז לצד האחר להגיש גם הוא ערעור פלילי!
 
במידה ואין ערעור של הצד האחר יכולים לסגת מהערעור או להקשיב לו – ללא סיכון מהותי.
 

הטיעון בערעור פלילי

בדיון בערעור פלילי יכולים הצדדים להסתמך על הכתוב כפי שהוא עולה מהתיק הפלילי.
 
– ניתן להוסיף דגשים בנקודה זאת או אחרת  -אבל הבסיס הוא החומר שיש.
 
ניתן במקרים נדירים להביא חומר ראיות נוסף  -אולם מדובר במקרים נדירים יחסית.
 

על מה מערערים?

הודעת הערעור היא הבסיס ! יש שיכתבו בקצרה מתוך מטרה להרחיב בדיון ויש שיאריכו!
 
הודעת הערעור חייבת לכלול את בסיסי הערעור הפלילי!
 
הודעת הערעור יכול ותתייחס למגוון רחב של נושאים מקובל לערער על עיבוד וניתוח הראיות בתיק על ידי בית המשפט.
 
כמו גם המסקנות "העובדתיות" ובעיקר "המשפטיות".
 
ביחס למסקנה עובדתית ראוי ללכת למקור של הראיה ולבחון כיצד בית המשפט ביצע את ניתוח הראיה ועד למסקנה אליה הגיע.
 
קשה לערער על קביעות אמינות שבית המשפט ייחס לעדים (בחריגים מסוימים של לדוגמא היכולת לבחון את ההנמקות לסיבות לאמון).
 
למרות זאת, נהוג לתקוף גם קביעות אמינות, הדבר מובא בהודעות הערעור כחלק מהתקיפה של פסק הדין במקרים בהם הדבר ראוי.
 
יש פעמים שהדבר מצליח: במיוחד במקום בו ההתרשמות של בית המשפט הראשון לא הייתה ישירה.
 
– או – שהקביעות של בית המשפט מנותקות מההיגיון האנושי בייחס לאירוע זה או אחר, או כאמור שההנמקות לאמון נופלות.
 

"טעה בית המשפט"

כאמור ההגדרה של המציאות בערעור פלילי נמצאת במילים: "טעה בית המשפט".
 
– לעתים יש "אשמים" חיצוניים באותה הטעות, לעתים אין – אבל יש טעות.
 
– טעות שאסור היה לה להתקיים ולכן ראוי לתקן. אם אין טעות – אין בסיס לערעור!

ניסוח הודעת הערעור הפלילי

המטרה של עורך הדין הפלילי בעת הכתיבה של הערעור היא ליצור מציאות משפטית של טעות משפטית ולא רק מציאות של ניתוח העדויות ראיות  – שם הערעור הוא קשה הרבה יותר.
 
לכן לא פעם ישאיר עורך דין טעות משפטית בולטת במהלך ההליך לצורך שימוש בהמשך.
 
בניתוח הראיות אפשר להביא את הראיה כפי שנתפסה על ידי בית המשפט – ולבחון את הליך המסקנות על פיה.
 
ראוי לציין – יש מקרים בהם אין לבית המשפט הראשון כל יתרון שהוא על הערעור ובמקרים שכאלו אפשר גם לטעון לקביעות מהימנות.
 
בכלל יש מקרים רבים בהן יש טיעון בייחס לקביעות מהימנות של בית המשפט.
 
– טיעונים מסוג זה לא תמיד מצליחים (בד"כ לא) אולם שהמציאות היא מוגזמת – יש בכך להוות נדבח נוסף בערעור.

סיכומים בתיק הפלילי

ניתן להעלות טענות בערעור שהיו צריכות להיות נדונות ולא נדונו……אבל … קשה להאשים בית משפט ולטעון שטעה.
 
– בשעה שלא איתר טענה אפשרית ולא שם ליבו אליה  -באם לא נטענה והיא לא עולה מהחומר באופן בולט.
 
לכן חשוב לבחון במסגרת הטעויות של בית המשפט במשפט הפלילי את הסיכומים שהוגשו במסגרת התיק הפלילי.
 
האם יש נטישה של קווי הגנה לאורכם ? היינו ההגנה מגיעה למסקנה שאין עוד צורך בקו הגנה זה או אחר ?

ערעור על העונש: החמרה יתרה

יתכן והטעות היא החמרה יתרה של בית המשפט בענישה. (ערעור על גזר הדין). הטעות יכולה לנבוע בשל חוסר בראיה מסוימת, צורך בתסקיר, אי איבוד של נתונים ועוד.
 
חוק סדר הדין הפלילי: סעיף "217: (התנאי להגדלת העונש) – בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קלו העונש".

טעות בהכרעת הדין

יתכן והערעור יכול להיות גם על הכרעת דין שאינה מבוססת דיה, בין לאור ניתוח עובדתי של הראיות באופן שגוי  – כך לפי ההגנה.
 
בין לאור ניתוח משפטי לא ראוי.
 
חסד"פ: סעיף "215: בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה…".
 
לדוגמה:

יש טענה שהרשעה במשפט פלילי על סמך ראיה זאת או אחרת – בערעור מוכיחים שהראיה פגומה. בית המשפט יכול ויסביר שישנם בסיסים רבים להרשעה במקרה זה – ולתת קו נוסף של טיעון בדרך להרשעה.


 העדר התייחסות בית המשפט לטענה מהותית!

קיימים מקרים בהם לאור חוסר התייחסות של בית המשפט לטענה מהותית ביותר של ההגנה.
 
– לדוגמה הנאשם טען להגנה עצמית.
 
ובית המשפט הפלילי כלל אינו דן בטיעון הנדון יכולה להיות הבסיס לטיעון כנגד ההרשעה בדין .
 
בית המשפט של הערעור יכול וידון בטענה וידחה את הטענה לאחר דיון לעומקה של טענה, או, בית המשפט יכול להחזיר את הדיון לבית המשפט הראשון על מנת שזה ידון בטענה.
 
מיותר לציין – קבלת הטיעון מובילה לזיכוי!

בקשות לחומר ראיות במסגרת ערעור פלילי

כאמור מסגרת חומר הראיות היא מסגרת של החומר שנמסר בתיק הפלילי.
 
במסגרת הערעור ניתן להגיש בקשות כמו בקשות לקבלת חומרי ראיות. מדובר בחומרים שהיו אמורים להיות בידי ההגנה בתיק המרכזי – ומשום מה לא נמסרו להגנה.
 
קיימים מקרים שהעדר החומר יעלה כתוצאה מהכרעת הדין, ואז ברור שיש חוסר ! פעמים רבות יידון הנושא במסגרת הדיון הכולל על הערעור הפלילי.
 
פעמים רבות יוחזר הדיון לבית המשפט הראשון לצורך השלמת החומרים ו/או גביית הראיות. כאן הראיות שכבר נגבו ימשיכו להיות חלק מהתיק (בד"כ).
 
"214: הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית המשפט שלערעור, להזדקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן בשנית".

תסקירי שרות מבחן: במסגרת ערעור פלילי

כלי מרכזי בו משתמשים בעת הערעור הוא תסקירי שרות מבחן.
 
– לא פעם בעת התיק העיקרי לא מוצא תסקיר לאור העובדה שיש עדיים סערה סביב ההרשעה – וחוסר יכולת להירתם משרות המבחן.
 
יש תיקים שסביר יותר שיתבקשו תסקירי שרות מבחן כמו תיקים של אלימות במשפחה, שהבסיס הוא סמים וכו.
 
שם המטרה לבחון את מהות הקשר, את היכולת להירתם מהליך טיפולי וכו.
 
לתסקירי שירות המבחן השפעה רבה ביותר על התיק הפלילי של הערעור. חשוב לנסות לשתף פעולה בדיוק כמו בבית המשפט הקודם.

בבית המשפט העליון-באם היה תסקיר במחוזי- באופן אוטומטי יהיה גם תסקיר בעליון.

בבית המשפט המחוזי- אין חובה לתסקיר ונהוג להגיש בקשה לתסקיר. (לא תמיד תענה). הדבר חשוב במיוחד בתסקירים על העונש.


בית המשפט של הערעור יכול

להכריע בערעור כולו.
 
להכריע בחלק מהערעור (לדוגמה שאלה משפטית) ולהחזיר אותו לבית המשפט הראשון עם ההנחיה.
 
להחזיר את הדיון בסוגיה זאת או אחרת לבית המשפט הקודם לצורך דיון בסוגיה.

קיימים שני סוגים מרכזיים של ערעורים פליליים

ערעור פלילי על העונש.
 
ערעור פלילי על ההרשעה.
 
הערעור לא בודק את "סבירות" ההחלטה (מנהלית)  – אלא את נכונותה.

 ערעור פלילי על העונש

הערעור על העונש יכול ויתקיים או בסיום דיון על ההרשעה עצמה או ללא תלות!
 
ראוי לדעת במקרים של הסדרי טיעון של טווחים בחירה בעונש שנימצא בתוך הטווח היא לא פשוטה לערעור (אפשרית).
 
לדוגמה:
 
הנאשם מודה בתקיפה חמורה העונש המוסכם הוא בטווח של 1-3 שנות מאסר.
 
באם בית המשפט יבחר בעונש שנימצא בתוך הטווח – לא פשוט לערער.

 על מה מתבסס טווח הענישה ואיך הוא הוגדר

לציין יש שאלת משנה על מה מתבסס הטווח – לדוגמא האם מדובר בטווח ענישה לסוג זה של עבירה פלילית ?
 
או אולי טווח לאירוע זה בהתעלם מטווח הענישה ה"רגיל".
 
כל בחירה יוצרת תוצאה שונה.
 
הרי אם הצדדים מסכימים שסוג זה של עבירה מחייב עונש מסוים – עולה עכשיו השאלה של הנסיבות המיוחדות.
 
דוגמה: טווח הענישה הוא רחב במיוחד – בנסיבות אלו יש יותר סיכוי על עצם הבחירה באחת מנקודות הקיצון.

 סיכונים בערעור פלילי
ערעורים פלילים
ערעורים פלילים
הגשת ערעור על העונש בלבד אינה יוצרת סיכון אלא רק סיכוי. (באלת הענישה).
 
היינו לבית המשפט אין סמכות להחמיר בעונש של מי שרק הוא הגיש הודעת ערעור.
 
הדברים נאמרים בהנחה שהערעור מוגש באופן שהמדינה לא תצליח להגיש ערעור שכנגד – ואז המצב יכול להיות שונה.
 
נסיבות מיוחדות: ערעור על ענישה:
 
במסגרת ערעור על עונש (במיוחד אם חלף זמן ניכר) אפשר להזמין תסקירי שרות מבחן/מסוכנות מינית.
 
– תסקירים שיכולים להפחית את העונש ולמעשה מדובר בסוג של מקצה שיפורים עבור נאשם שלמד להפנים את הכשל ועכשיו הוא מנותק יותר מהתיק הפלילי.
 

ראוי להגיש בקשה מתאימה לכך – לפני הערעור עצמו.


מצב רפואי כנסיבה לערעור

6160/21 פלוני ": 17.           אף אין בידי לקבל את טענות המערער לפיה ספק אם יש בידי שירות בתי הסוהר היכולת להתמודד עם מצבו הרפואי. טענות המערער בהקשר זה הועלו בעלמא, וללא ביסוס ראייתי, ומשכך לא מצאתי לסטות מהחזקה שעליה עמד בית משפט זה לא אחת ולפיה לשב"ס יש את הכלים להתמודד עם מצבים רפואיים שונים, לרבות מצבים רפואיים שאינם פשוטים (ראו, למשל: ע"פ 8178/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (30.1.2022)). מובן כי ככל שמצבו הרפואי של המערער יוסיף, חלילה, להתדרדר, תהא פתוחה בפניו האפשרות לנקוט בהליך מתאים, למשל, לפי סעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (ראו למשל, ע"פ 8352/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (16.1.2022)). סיכומו של דבר – לא מצאתי כי מצבו הרפואי של המערער, שהובא בחשבון במסגרת גזר הדין, מהווה נסיבה המצדיקה הקלה נוספת בעונשו.".

היינו חובה להביא מסמכים, לבדוק את המצב הרפואי הכולל, להוביל להבנה של היכולת הטיפולים ועוד ועוד.


 ערעור פלילי על ההרשעה

נושא הערעור הפלילי הוא מהנושאים היותר מורכבים בניהול תיק פלילי.
 
ניהול חכם של התיק עצמו לוקח בחשבון את הצורך העתידי להגיש ערעור. כך שלא תמיד הניהול יתקן את הליקויים של בית המשפט אלא אף יצור אותם.
 
הסבר: ניהול כהכנה לערעור:
 

לא פעם יוצרים "פער משפטי"  בעת ניהול התיק בבית המשפט הראשון על מנת שיהיה מקום להגשת ערעור שיתבסס על נסיבות משפטיות.


דוגמא חיסיון:
הוגשה בקשה להסרת חיסיון.
 
בית המשפט הראשון לא דן בבקשה (ניסה לדון בבקשה בסיום פרשת ההגנה).
 
בכול סיום הקלטה נאמר לבית המשפט מה על הדיון – שהכול מוקלט.
 
בהכרעת הדין קבע בית המשפט שהדיון התקיים – ואין סיבה להסיר את החיסיון.
 

בערעור נפרסה המציאות וגזר הדין הופחת באופן ניכר ביותר.


הסיבות לערעור על נסיבות משפטיות

קשה לבית המשפט של הערעור להתערב בהכרעה שהיא על בסיס אמון לעד זה או אחר– לעיתים הקביעות של בית המשפט הראשון גובלות בלא יאומן  -בכך שהוא מאמין לעד מסוים ומתעלם משרשרת השקרים שלו – וגם במקרים אלו מתקשה בית המשפט של הערעור להתערב.
 
לא פעם בית המשפט מאמין לעדים שבסותרים את עצמם בכול חקירה מציבים גרסה שונה.
 
אבל לא פעם בית המשפט של הערעור יתמוך בטענות של בית המשפט הראשון בטענה שלו אין הזדמנות להתרשם מהעדים באופן בלתי אמצעי.
 
מיותר לומר שבעידן ההקלטות של הדיונים – אין כל סיבה לטיעון זה.
 
לאור המציאות: המטרה היא להימנע מהכרעה שהיא על בסיס אמון בלבד – שם קשה הרבה יותר לבית המשפט של הערעור להתערב – יודגש – שיש טענה משפטית אין כל יתרון לבית המשפט הראשון ולכן בית המשפט של הערעור יכול בקלות יתרה להתערב בערעור במציאות משפטית.

 דיון נוסף פלילי

קיימים מקרים בהם מוגשת לאור יחודיות הנושא בקשה לדיון נוסף פלילי.

חשוב להביט בנושא המועדים. לא תמיד הבקשה יכולה להרשם בזמנים – ולכן אפשרי לעתור לבקשה להארכת מועד בנושא.

מתוך בש"פ 2857/21 : "ראשית, הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לדיון נוסף, באופן שציפייתם של המשיבים לסופיות הדיון לא נפגעה (מה גם שהמשיבה 2 הסכימה כאמור לבקשה); 

שנית, יש ליתן משקל גם לאילוצי באי-כוח המבקש בנסיבות המקרה דנן כמו גם למהות ההליך (השוו, בש"מ 1431/20 רשות האוכלוסין משרד הפנים נ' פלונית (24.2.2020) והאסמכתאות שם); 

ושלישית, אין מדובר בארכה ממושכת יתר על המידה".


סיכום ערעור פלילי – ככלל

א. אין ממצאי המהימנות חסינים לחלוטין מביקורת הערעור ויש לעיתים לבחון אותם בהקפדה יתרה. (קשה ביותר).
 
דוגמה לפער בסיסי הוא שיש מספר דעות למספר שופטים (ע"פ 7462/05 ע"פ).
 
ב. הכרעת הערעור רשאית להתערב בקביעות עובדתיות כאשר יש סתירות היורדות לשורש העניין.
 
ג. כאשר הערכאה ראשונה לא נתנה את דעתה עליהן.
 
ד. או כאשר יש טעות מהותית בהערכת המהימנות.
 
ה. ראוי לציין שישנם מקרים רבים שאין כל יתרון להרכאה הדיונית  -בנסיבה מסוג זה לבטח אין כל סיבה לא להתערב בהכרעות עצמן.
 
המציאות בפועל היא שבתי משפט של הערעור מתקשים ליישם את הכלל – הרבה בשל מדיניות ברורה ומוכתבת של מניעת עודף ערעורים.
 
כך יוצא שגם במקומות שיש סתירות מהותיות ביותר – אין עיון אמת באותן הסתירות.
 

בסיס "חזק לערעור הפלילי" הטעות המשפטית

עו"ד פלילי אדטו מוטי
עורך דין פלילי מוטי אדטו
תיק פלילי מורכב מהחלטות שיפוטיות לרוב – חלקן של ראיה של העדויות ואחרות החלטות משפטיות פרופר.
 
– כך יוצא שאפשר להגיע לטעויות רבות של השופטים – בשאלות משפטיות.
 
– החלטות שלא תמיד כדאי לתקנן בזמן אמת ו/או להעלות אותן בסיכומים – ומשם הדרך לערעור קלה הרבה יותר.
 
הרי באם הטעות המשפטית תישאר הדבר יכול ליצור פגיעה מערכתית.
 
דוגמה :
 
העדר ראיית סיוע במקום בו זאת נדרשת!
 
דוגמה :
 
בעיה במסירת חומרים להגנה.
 

סיכום ערעור פלילי

ערעור אינו דיון מחדש. לא פעם סבורים נאשמים שהם "בערעור" יתקנו את הכול ויתחילו הכול מחדש – זה לא המצב.
 
תחילה ראוי למקד את כל הכלים בתיק עצמו  – אבל  – בשק"ד אפשר להותיר טענות מסוימות לערעור  -במיוחד טענות משפטיות.
 
לציין טענות לגופו של שק"ד וניתוח עדים – כמעט ולא יקבלו משקל בערעור (בסייגים מסוימים).

ערעור פלילי אנו נגיש כתוצאה מתחושה של חוסר צדק בייחס לקביעות משפטיות. 

הקביעות הן בייחס לאשמה או לעונש.

חשוב לציין שבמקרים של "זיכוי מחמת הספק" – הנאשם אינו יכול לערער על קביעות עובדתיות, אפילו הן שגויות לטעמו ומובילות לו נזק.

הגשת ערעור פלילי מצריכה, במקרים רבים, בניה של התיק מראש לצורכי ערעור. השאלה היא תמיד מתי להתחיל באותה הבניה.

בנוסף לשיקולים טכניים במהותם שחובה להכיר. 

לא.

כמובן בהנחה שהמדינה לא תגיש ערעור מצד שני.

בנסיבות אלה מקובל להגיש את הערעור לקראת סיומם של הימים הקבועים לערעור. כך שהצד השני לא יוכל להגיש גם כן ערעור פלילי.

חשוב לזכור מתי ראוי להגיש יחד עם הערעור בקשה לדחיית ריצוי העונש – ומתי לא.

זמין 24/7 דילוג לתוכן