שחרור ממאסר קצר (פרק בבניה 12/ 19).
אחת הבעיות הקשות שמדינת ישראל מתמודדת עמן היא מחסור במקומות כליאה.
כל עורך דין פלילי רואה שעצם הכליאה של אסירים בלי תנאים בסיסיים יוצר בפועל אנשים שיתקשו לחזור אל החברה כאנשים מתפקדים.
שלא יהיה ספק, שהות בתאי הכליאה מחזיר לחברה אנשים פגועים.
לא מעט המדינה דנה במצב הלא אפשרי והוכנו דוחות על דוחות על הצורך בצמצום הכליאה לאנשים נורמטיביים לזמנים קצרים.
הדו"ח האמור שינה רבות את מדיניות הענישה, יצר את בתי המשפט הקהילתיים, שינה תפיסות עונשיות (לא מספיק) ועוד ועוד.
ענישה בתאים ללא מוצא
בעבר (גם כיום במקרים רבים, אבל נוח יותר לומר על דברים רעים שהם הסתיימו), פשוט דחסו את האסירים באותם התאים עוד ועוד – לאור פסיקה של בית המשפט העליון על מרווח מקום מינימלי לכול אסיר – הדבר אינו אפשרי עוד.
נקבעו אבני דרך להגדלת המקום לכול אסיר. (בממוצע).
מיותר לציין, מדובר בסוג של "שקר מוסכם".
במצב של הסכם דוגמת ההסכם בייחס לשחרורו של גלעד שליט – ובאם שוב ישוחררו מחבלים רבים, הדבר לא ירווח לאסירים הפליליים – אבל סטטיסטית המצב כמובן שונה לחלוטין.
בנסיבות אלא הוארכה התקופה לריצוי עונש במאסר בדרך של עבודת שירות – וכן נקבעו כללים מוגמשים לשחרור ממאסרים קצרים (שחרורים ברישיון).
שחרור ממאסר קצר
היחידה דנה בבקשות של אסירים שנדונו לעונשים במאסר מאחורי סורג ובריח שבין 3-6 חודשים.
כמו כן אסירים שבין 6-12 חודשי מאסר שבתום שני שליש מהתקופה היו בגירים, או שלא נדרשה בענינים חוות דעת מיוחדת (לדוגמה עבירות במשפחה, עבירות מין מב"ן).
ועדת השחרורים "הרגילה":
שם עדיין בקשות מעל לשנה, כמו כן בקשות בייחס לאסירים שם יש צורך בחוות דעת (או קטינים).
ההבדל ?
ההבדל המרכזי הוא שבשל הרצון לשחרר הטיעון הוא בכתב, ואין צורך בהופעה בפני.
לאור זאת חשוב ביותר להיעזר בעורך דין פלילי המכיר את הנושא ולהגיש נימוקים מסודרים ובעלי נספחים המקדמים את השחרור.
כמובן אפשרי לצרף גם מכתב אישי במקביל.
