המתווה יכול לפתוח דרכים חדשת למשרתי מילואים ביחס לעתידם. בכל שאלה שיש לפנות, אשמח לסייע.
מהי חנינה מנשיא המדינה
לאור טעויות רבות שיש לאנשים בהבנת נושא החנינות להל"ן מספר מילים.עו"ד פלילי מוטי אדטו
סיום ההליך במשפט הפלילי בבית המשפט אינו ממצא את כל האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הנאשם שהורשע בדין.
– במיוחד זה שחש שלא כל המציאות הצליחה להידחס לתוך התיק הפלילי שלו עצמו, במיוחד במקומות שם היה שינוי מאוחר בנסיבות, או המציאות המשפטית הייתה כופה ויצרה הליך של "העדר צדק" (עונש חב הפעלה לדוגמה).
ניתן, בסיום ההליך הפלילי, לערער (על ההחלטה בהרכאה הראשונה – באמצעות ע"פ – ערעור פלילי), או אפילו להגיש בקשת רשות ערעור על ההרכאה השנייה (רשות ערעור פלילי – רע"פ).
קיימת דרך נוספת "חוץ משפטית" להמשך איפול בתיק פלילי והיא הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה.
כידוע ישנו אירוע במסגרתו עוד לפני העמדה לדין, בזמן החקירה במשטרה, הייתה חנינה (פרשת קו 300) זהו אירוע נדיר שלא בא ללמד על הכלל!
ככלל – כל עוד יש הליך פלילי בתוקף – לדוגמה בקשת ערעור פעילה – אין מה לדבר על חנינה!
קיימים מקרים בהם ידחה ריצוי העונש עד לתשובה בחנינה (לא פעם עד שבית המשפט יתייאש מעיכוב התשובה על בקשת החנינה – שלעתים התשובה לוקחת זמן ארוך ביותר).
בקשת חנינה לנשיא המדינה
בקשת חנינה לנשיא המדינה יכולה לשנות את הענישה באופן של קציבת העונש (במאסרי עולם), הפחתה של העונש, שינויו ואפילו מחיקה מלאה או סיווג העונש מחדש והוצאה מלאה של העונש/הרשעה מהמרשם הפלילי.
יש אפשרות של חנינה באופן שיהיה ברור שמעולם לא התרחש ולו דבר.
בעבר היה מקרה ייחודי במסגרתו עוד בתחילת החקירה ניתנה חנינה והחקירה הפלילית הסתיימה מרגע החנינה (בעקבות אירועי "קו 300").
מתי לבקש חנינה מנשיא המדינה
חנינה
קיימים מקרים מובהקים בהם עדיפה פניה לבית הנשיא או כל טיפול אחר.
לדוגמה : לצורך בחינה – המציאות המשפטית כובלת את שיקול הדעת השיפוטי, או, שקיים שינוי נסיבות מהותי.
במיוחד כזה שהתרחש מסיום הדיונים ועד לתחילת הענישה בפועל, או במהלך הענישה, מחייב שיקול דעת נוסף.
לא פעם במצב דברים שכזה ידחה בית המשפט את ריצוי העונש אפילו בתקופה ארוכה – עד לקבלת התשובה על הבקשה לחנינה. כאן המקום לציין שלמרות אין סוף פניות של עורך הדין הפלילי לבית הנשיא – יתכן והתשובה תתעכב ביותר !
לא פעם צריכים להחליט בהם להשתמש במסמך מסוים במסגרת הערעור הפלילי או אולי ניתן להגיע להישגים מהותיים ביותר בבקשה לחנינה.
אירוע לדוגמה:
יש מאסר על תנאי חב הפעלה – אולם עד לדיון עבר הנאשם שינוי מהותי כזה שדורש התחשבות מיוחדת שאין סמכות לבית המשפט לאפשר לאור המגבלות החוקיות.
עיכוב ביצוע ענישה פלילית
התשובות לבקשות חנינה אינן מהירות, קיימים מקרים שריצוי העונש ידחה בתקופה מסוימת על מנת לנסות ולהגיש חנינה – שם החנינה תחשב ההליך הראוי.
מה שלא ראוי זה להגיש גם חנינה וגם ערעור פלילי על העונש.
במצב דברים זה לא יהיה דיון בחנינה אלא הבקשה תידחה לאור ההליך המשפטי שמתנהל ויכול ויביא לכדאי צדק -בלי צורך בחנינה.
חשוב לדאוג לכן לעיכוב ביצוע מראש.
לציין מספר פעמים הצלחתי לקבל עיכוב ביצוע כמו גם דיון מהיר בחנינה.
ההלכה ידועה ובעיתית – לאור זאת חובה להכין את הבקשה לחנינה מראש – ולהגיש אותה בהקדם.
ע"פ 1216/21 לארי: "ביום 19.6.2022 הוגשה מטעם המבקש בקשת חנינה לנשיא המדינה, כך שיורה על המרת עונשו למאסר בפועל של תשעה חודשים על דרך של עבודות שירות. משכך, ביום 11.7.2022, כחודש לפני מועד ההתייצבות שנקבע, הגיש המבקש את הבקשה דנן לעיכוב ביצוע עונש המאסר.
בבקשה נטען, בין היתר, כי על אף שככלל בקשת חנינה אינה מעכבת ביצוע עונש מאסר, נסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן מצדיקות לעכבו; כי מצבו הרפואי של המבקש הוחמר באופן משמעותי לאחר מתן פסק הדין בעניינו; כי מעבר לתסמיני המחלה, ישנה שכיחות מוגברת לתחלואה נפשית, לרבות דיכאון, אובדנות וחרדה, המחמירים את המחלה; כי לפי חוות דעתו של תת גונדר (בדימוס) בנימין תייאר, קצין בכיר לשעבר בשב"ס, שירות בתי הסוהר אינו ערוך ליתן מענה הולם למצבו הבריאותי של המבקש; וכי אף שיקולי שיקום, ובתוך כך המלצת שירות המבחן למאסר על דרך של עבודות שירות, מצדיקים את עיכוב הביצוע. בשורה התחתונה, התבקש עיכוב ביצוע עונש המאסר עד לסיום הטיפולים הרפואיים ומתן החלטה בבקשת החנינה, ולמצער לתקופה קצובה של ארבעה חודשים.
4. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, בקשת חנינה אינה עילה לעיכוב ביצוע עונש, ולא ראינו טעם המצדיק סטייה מכלל זה. מצבו הרפואי – הפיזי והנפשי – של המבקש, שלא מצאנו לפרטו בשל צנעת הפרט, ההליך השיקומי-טיפולי שעבר והמלצת שירות המבחן, אינן נסיבות חדשות שלא היו בידיעת בית המשפט עת ניתן פסק הדין (רע"פ 1127/18 נג'יב נ' מדינת ישראל (13.3.2018); ע"פ 653/21 שי יצחק ניצן נ' הממונה על עבודות שירות מפקד גוש מרכז, פסקה 4 (31.1.20221); ע"פ 2770/19 זוהר כהן נ' מדינת ישראל (30.7.2020)).".
סוגי חנינות (עתירות שונות) במסגרת הבקשה מנשיא המדינה
בקשת החנינה, לא פעם, מוגשת לא על העונש עצמו, אלא, על השלכותיו של העונש כמו על מחיקת הרישום הפלילי ו/או קיצור תקופת ההתיישנות של העבירה כמו גם על גודל קנסות וכמובן עונשי מאסר.
לשכת הנשיא יכולה להיות "יצירתית" הרבה יותר מאשר השופט ובמסגרת ההחלטה על החנינה ולהמיר/לשנות/לבטל את העונש ולהתאימו למציאות שנחשפת בבקשה.
– לדוגמה מאסר על תנאי חב הפעלה יכול להיות מבוטל ע"י לשכת הנשיא (מה שבית המשפט לא יכול לעשות כלל).
שיקולים משפטיים כמו שיקולים שהיו אל מול עיני בית המשפט – אינם מעניינה של לשכת הנשיא בעת ההחלטה על החנינה.
דוגמה אהוד אולמרט
בבקשת החנינה של מר אולמרט (2017) צוינו נימוקים לחנינה – כמו תרומתו החריגה למדינה ובטחונה (מהתקשורת).
מדובר בשיקול שכבר נדון! בפרשת הענישה.
לאור זאת אין זה שיקול שבית הנשיא אמור לקחת לתשומת ליבו.
מצד שני באם היה אירוע שהתפתח אחרי הענישה – בזמן המעצר – זהו שיקול מהותי.
בנסיבות אלו יש לחשב היטב את הסיבות והעיתוי לכול דבר.
חלק 2 הבקשה של מר אולמרט
שלא יהיה ספק – שאתה בלי פרופיל ציבורי – קשה להגיע לעיון של בית הנשיא!
הבקשות מתעכבות לחודשים ארוכים, גם באירועים פשוטים, לא פעם אחרי שנים של בקשה (לדוגמה בבקשות לקיצור תקופות התיישנות) התשובה תהה שהבקשה פגת תוקף!
חלוף הזמן – אל מול חובת ענישה
שיקול של חלוף הזמן הוא שיקול מרכזי שקיים בהחלטות על חנינה – שיקולי הזמן ושיקולים שנוצרו במהלכו הם שיקולים מהותיים ביותר בבקשות מסוג זה.
לשכת נשיא המדינה שוקלת שיקולים רחבים ביותר, בהחלטה על חנינה, שהם במהותם שונים מהשיקולים במסגרת התיק הפלילי.
דוגמה – חלוף הזמן מול חובת ענישה :
באם הענישה היא לאור חובה (לדוגמה מאסר על תנאי חב הפעלה) תוך מרמור של בית המשפט מעצם החובה – זהו שיקול מהותי.
אירוע כזה יתקיים במיוחד באם מאז האירועים היה שיקום משמעותי ביותר.
נושא שלא היה בפני בית המשפט
שיקולים נרחבים הרבה יותר היוצאים אל המציאות הכללית ולא רק המצב המשפטי – שיקול מהותי הוא אירוע שלא היה ידוע בזמן אמת לשופטים בתיק הפלילי ובכוחו להשפיע על ראיית התמונה.
חשוב ונכון על כן לתמוך בקשות במיסמוך מתאים וצרף חוות דעת ולהסביר את מלוא השיקולים שעומדים בבסיס הבקשה.
במקרים שמדובר בעונש מאסר קצר קיים מסלול מהיר של בקשות לחנינה, למרות זאת ראוי לקבל "עיכוב ביצוע" לריצוי העונש עד למתן ההחלטה על החנינה בפועל.
שיקולי הגשת חנינה ראוי שיהיו שיקולים שלא היו בפני בית המשפט עצמו – לכן ראוי לא פעם לתכנן את הטיעונים לעונש לפי שיקולי החנינה גם כן.
סוגי תוצאות בבקשות חנינה מנשיא המדינה
החנינה בכוחה ליצור הקלה בעונש. (מאסר, פסילה, קנס).
החנינה בכוחה ליצור קציבה של מאסר העולם.
החנינה בכוחה ליצור קיצור תקופת התיישנות ומחיקת רישום פלילי.
על בקשה לחנינה לכלול את הפרטים הבאים:
פרטי האיש ופרטי פסק הדין.
אם הבקשה מבוססת על נסיבות כלשהן – לצרף את מלוא המסמכים המעידים על הנסיבות לדוגמא מסמכים רפואיים, מסמכים כלכליים וכו.
אם נימוקים סוציאליים – חוות דעת מעובדת רווחה או גורם מטפל כמו מורים וכו.
ניתן לצרף מסמכים אישיים שיאפשרו לימוד על מלוא הפרטים של המקרה.
פעולות מחלקת החנינות בבית הנשיא:
מחלקת החנינות בבית הנשיא מעבירה את התיק למחלקת החנינות במשרד המשפטים.
זאת פונה לגורמים שונים על מנת להשלים את התמונה לפני מתן ההחלטה בבקשת החנינה.
ע"י בקשת חוות דעת הפרקליטות הרלוונטית.
תמצית הרישום הפלילי הפלילי העדכני.
מידע מודיעיני משטרת ישראל.
חוות דעת שב"ס (ביחס לאסירים).
התיק הפלילי הרלוונטי.
בקשה לאחר איסוף חומרים
לאחר איסוף החומר הרלוונטי נכתבת חוות דעת בייחס לחנינה ונשלחת למשרד המשפטים שם היא משוכללת ומוחזרת חזרה יחד עם התייחסות שר המשפטים לבקשת החנינה.
נשיא המדינה מקבל את מלוא החומר ואמור להחליט על סמך החומר הרלוונטי האם להעניק חנינה.
אפשר והחלטתו היא בניגוד גמור להמלצות שקיימות – שיקול הדעת של הנשיא הנו רחב יותר (יש אירוע חד פעמי שסותר משפט זה אולם אין זה ממין העניין להרחיב בנקודה זאת כאן).
מחלקת החנינות, בבואה לתת המלצה על בקשת חנינה מצווה לקבל את תגובת הפרקליטות, אם אין תגובה היא מצווה לחכות 20 יום לקבלת תגובת הפרקליטות. אם לא תגיע המחלקה יכולה לפעול גם ללא המסמך הרלוונטי ולהמליץ על חנינה כן/לא – בפועל מחכים הרבה יותר מ 20 יום.
דעת הפרקליטות בייחס לחנינה אינה מחייבת את מחלקת החנינות וראוי לציין כי המטרה היא להביא שיקולים רלוונטים שהיו בידיעת הפרקליט ואולי אינם זוכים להתייחסות בחומר הכתוב.
חתימת קיום של שר המשפטים
במידה וכול המידע הרלוונטי הגיע לכבוד הנשיא על השר לחתום את חתימת הקיום לצורך קיום החנינה.
"….הקשר זה יוזכר עוד, כי לא זו בלבד שרשויות הצבא מקיימות בחינה אינדיבידואלית בכל מקרה ומקרה, אלא שהללו הוסיפו ועיגנו גם את "נוהל המלצת צה"ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי", במסגרת הוראת קבע באכ"א; נוהל זה קובע, בין היתר, כי "צה"ל קולט לשורותיו מיועדים לשירות הביטחון (מלש"בים) בעלי עבר פלילי ומגייסם לשירות חובה. בהתגייס המלש"ב, הוא פותח דף חדש בחייו, ובדרך כלל זהו צעדו הראשון החשוב בחייו כבגיר.
ביכולתו של החייל לבחור לעצמו דרך חיים חדשה, לתקן את דרכיו ולהוכיח כי עלה על דרך הישר, וכי יש בתרומתו למדינה כדי לכפר על מעידותיו טרם גיוסו. צה"ל יכול לסייע לחייל בהגשת הבקשה למחיקת הרישום הפלילי שמתקופת טרם גיוסו על ידי מתן המלצה לנשיא המדינה, באמצעות שר המשפטים, ליתן חנינה לחייל אשר שירת שירות חובה תורם ומועיל למדינתו" (סעיף 2 לנוהל). לאור כל זאת, חזקה על גורמי הצבא שישקלו בשׂוֹם שכל את עניינו היִחודי של המשיב, על מכלול נסיבותיו. בנוסף, ככל שהדבר יתאים, עשויים גורמים אלה אף לסייע למשיב במחיקת הרשעתו".
עו"ד פלילי מעולה, היה זמין בשעות לא שגרתיות, למרות השיגועים והטלפונים המרובים.
moshe kalabrino
20/10/2020
מקצועי, יסודי, הגון, סבלני ואדיב.
עם יכולת מדהימה להבין את התמונה הגדולה.
שואל את השאלות הנכונות, יורד לפרטים הקטנים ביותר, שמסתברים גם כחשובים מאוד.
כל מה שאפשר לבקש מעו"ד פלילי.
ממליץ מאוד מאוד על שירותיו.
בהחלט אחד מעו"ד הפליליסטים הרציניים שיש.
Olga
14/10/2020
הכי טוב!
אברהם דונל
30/09/2020
עורך דין חכם ומומחה בתחום פלילי
ראובן שניפר
11/07/2019
עורך דין פלילי מבריק.
בעל יחסי אנוש ומקצועיות יוצאת דופן.
מומלץ.
רועי ריץ'
12/05/2019
חיפשתי משרד עורך דין פלילי המתמחה בתחום הסמים הקלים והקנביס (מריחואנה), לשמחתי נתקלתי במשרד של מר אדטו מוטי. זכיתי לקבל שם יחס אנושי ואישי,הבנה של המורכבות והרגישות שבטיפול בתיק פלילי מסוג כזה. על דרך זו היתה גם ההתנהלות המקצועית אשר הובילה בסופו של תהליך לזיכוי מוחלט בבית משפט ומול הגורמים הנילווים.
לא נותר אלא לשבח ולהמליץ על משרדך באופן הברור ביותר!
Limor Revivo
03/01/2019
עורך דין פלילי מבריק ואדם אנושי. הצליח לעזור לנו, בזהירות וברגישות תוך ניהול נכון ומדויק של התיק.
