דוגמאות תרגילי חקירה

מטרת החקירה במשטרה היא ליצור ראיות להליך המשפטי הפלילי. החובה, בייחס לראיות, היא שאנו נוכל להאמין לנכונותן ולכבד את דרך ההגעה אליהן כחברה.

לנחקר יש מטרה שלא להפליל את עצמו. הבסיס האנושי הוא לא להפליל. על מנת לנסות להסיר את ההגנות מהנחקר מפעילה המשטרה תרגילי חקירה.

כאשר תרגיל חקירה "מצליח" יותר מידי – אנו מאבדים קשר למציאות.

לאור זאת יש את החובות על המשטרה לתעד את החקירות – ומכאן גם את תרגילי החקירה.

לצורך שאנו נוכל לעקוב על תהליך הגביה וההגעה לראיה. בעבירות חמורות לצלם את החקירות!

מול עדים מיוחדים לדוגמה, מול עדי מדינה יש חובה מוגברת לתיעוד. 

בחיפוש: יש חובה, להביא עדים חיצוניים לחיפושים. 

חובה לאפשר לעורך הדין הפלילי ללוות את הנחקר בין החקירות, לתת פיקוח שיפוטי על הליכי החקירה! גם שיש פיקוח, נעשים עוולות לא פשוטות פעמים רבות.

מטרת תרגילי החקירה

לכל "תרגילי החקירה" יש מטרה – המטרה פשוטה, להוביל את הנחקר להסרה של המגננות שיש לכל אדם מפני הפללתו שלו עצמו.

אבל מה מתקיים שהתרגיל מוביל לשקרים? בין על עצמו ובין על אחרים.

במקרים של תרגילים חריגים, לא אחת, נתקלנו בבעיה בתחומי התיעוד.

לא אחת נתקלנו באירועים של תרגילי החקירה יצרו אצל הנחקר מציאות שלא קיימת בפועל – הוא פשוט האמין למה שסופר לו.

הוא יחזור בהמשך על הסיפורים – זאת חקירה פסולה!

התוצאה? חלק מ"תרגילי החקירה" "מצליחים" כל כך עד שחשודים מודים באירועים שהם כלל לא יכולים היו לבצע.

כאן כבר ההליך המשפטי כולו כושל.

עד המעיד על דברים שלא ראה

בתיקים רבים יש מציאות שם עדים אומרים דברים שלא יכולים היו לדעת, מפלילים אחרים או אף את עצמם. הכל באמונה מלאה, בשל מידע מוטעה ושקרי שהם קיבלו.

החוקרים יוצרים להם מציאות אלטרנטיבית שמרגע שהם מאמצים אותה – הם משערים ומסבירים – בלי יכולת התמודדות של אמת.

המושג הוא גזליטינג. פרק זה של דוגמאות תרגילי חקירה בא כהשלמה לפרקים הרבים על תרגילי חקירה – ובא על מנת להוביל לידע והבנה של התרגילים האפשריים.

חשוב לשים לב, באתר מספר פרקים שמתייחסים לתרגילי חקירה. בכלל חקירה פלילית על כל חלקיה הוא חלק מהותי ביותר בעבודתו של עורך דין פלילי.

ייעוץ נבון ונכון לחקירה יכול לשנות את התמונה מן הקצה אל הקצה.

גם בפרקים עצמם שדנים ב"תרגילי החקירה" משובצות דוגמאות לרוב. חשיבות הנושא הובילה לפרק נוסף.

מיותר לציין, תרגילי החקירה, אשר בכל הפרקים מייצגים רק חלק זעיר מתרגילי החקירה הקיימים כיום ועוד יפותחו.

חובה להיעזר בעורך דין פלילי להתמודדות בחקירה הפלילית על כל מורכבותה.

לנחקר בפלילי נושא זה הנו מרכזי – לכול השאר הרבה פחות – עורך דין פלילי מוטי אדטו.

דוגמאות תרגילי החקירה

פרק זה מכיל רשימה, מייצגת אך לבטח שלא ממצא, של תרגילי חקירה שנעשו בזמן עבר.

היו כמובן עוד רבים שלא מצויינים.

תחום תרגילי החקירה מתפתח כל הזמן – לבטח גם בסיוע ההתפתחות הטכנולוגית.  

נחקר חכם משתמש בתרגילי החקירה לטובתו!

תרגילי החקירה הם דו צדדים ברובם! קיימים גם תרגילים שבנויים במיוחד לנחקר!

נחקר חכם מודע לתרגילים שהוא עובר. לא אחת יחד עם עורך הדין הם מכינים את ההתמודדות. את תגובת הנגד. בדיוק כמו שהמשטרה מנסה לבסס גרסה, גם הנחקר.

ביסוס הגרסה בחקירות במשטרה

בסיוע התרגילים שחייבים להיות מוקלטים במרבית העבירות (לא תמיד בפועל).

נחקר מדויק מצליח שגרסתו תוביל את הבחינה של האירועים, או לבטח, לא להפליל את עצמו. הוא דואג להוביל לכך שגרסתו תקבל עדיפות, להוביל לכך שגרסתו תקבל התייחסות הולמת.

כמו גם שמעשים לא חוקיים שהוא סופג יקבלו תיעוד ראוי. (לשימוש בהמשך). הפרק, אודות תרגילי חקירה, פוצל אך ורק מחמת כללים של כתיבת פרקים לנט למספר חלקי משנה.

ראוי, במיוחד בנושא "תרגילי חקירה" והחקירה עצמה להכיר את מלוא החומרים ולא להסתפק בחלק אחד ממכלול הפרקים.

באם יש "עודף" לחץ" אתה הוא הראיה

תמיד ראוי לזכור, באם יש ראיות "ברזל" לשוטר אין מטרה לחקור ולהפעיל לחצים עוד ועוד. הוא זקוק לקבל את גרסתך, וזהו!

היינו הוא ימנע מ"עודף" חקירה.

כך שראוי לזכור, לחץ קשה כמו לחצים לא חוקרים ועוד ועוד – מלמדים על בעיה ראיתית בד"כ. הדברים נאמרים לנחקר שמתקשה להתמודד עם מסכת הלחצים.

מציאות של חקירות ארוכות.

צעקות, תאים עבשים ולחץ דרך איומים על בני משפחה.

ראיון שלי על הפעלת לחצים נפשיים על נחקרים על מנת שיהפכו לעדי מדינה.

הפחתה בסעיף האישום

ככלל חשוב להבין את מהות ההזהרה, ולעמוד בה על קוצו של יוד. חלק מהותי מתרגילי החקירה בנוי על אי הבנה של החשוד את האירועים ואת החשדות, שוטרים נוהגים לערפל את המצב עוד ועוד.

מתוך: עפ  99/1382 מדינת ישראל נ' דוד בלחניס "…אי התאמה בין העבירה נושא האזהרה לבין העבירה נושא האישום, נימנה אף הוא בין השיקולים ששוקל בית המשפט לענין עמידת ההודייה במבחן הקבילות; כאשר, ככלל, הטענה בהקשר זה הינה טענת "פיתוי" – מכוון – למסירת הודייה בעבירה קלה. חשוד אינו קונה לו זכות לאישום בעבירה נושא האזהרה; וכל עוד אין הנקיטה בעבירה קלה במסגרת האזהרה מהווה "אמצעי חקירה פסול", אין לה השלכה על קבילותה של ההודיה (ראו: ע"פ 581/75, ל(2) 40, אמר)".

דוגמה לתרגיל חקירה של הנחקר – בטעות

קיימת החובה להקליט חקירות של עבירות מעל מספר שנים מסוים.

כאן בתיק רצח קטין השוטר האחראי על החקירה הגיע אל אחד החשודים בתא המעצר ודיבר עמו על הדברים שהוא רוצה להדגיש – לצורך הכנתו לחקירה המוקלטת.

הנחקר, אדם בסיסי, לדבריו לא בכוונה, בעת החקירות במשטרה אחר כך היה משלב אמירות על השיחות "הסודיות".

לדוגמה :

כמו שאמרתי לך …. אתה אמרת לי ש… ועוד ועוד.

מיותר לציין – לא היה כל זכר לאמירות הנ"ל בחקירות עצמן.

מעשה מגונה כהליך חקירה

גם על חוקרי המשטרה יש מגבלות – לדוגמה מגבלות החוק.

קשה להשתחרר מהסיפור של מר מיקי גנור (תיק 3000 – הצוללות) שם עלה שחוקרי המשטרה נכנסו לתוך חדר המקלחת שהוא עירום על מנת לשוחח עמו על החקירה. היינו חקירה בעירום.

בעיני – מתבקשת במקרה מעין זה תלונה למח"ש על "מעשה מגונה". חובה להבין, חקירה בעירום היא ביזוי מיני! חובה שמשטרת ישראל/מח"ש תטפל בנושא.

על מיקי גנור והמקלחת.

שימוש בהדלפות ופוליגרף

בפרשת החיילים משדה תימן בוצעה בדיקת פוליגרף לחלק מהחשודים והבדיה הודלפה באופן מידי לתקשורת – כאמצעי להפעלת לחץ.

זה המקום לציין:

א. פוליגרף אינו ראיה לתיק הפלילי עצמו.

ב. אחרי ימים רבים של חקירה השאלה האם אתה יודע על אחרים – היא לא שאלה. שכן כל אדם מדמיין מסקנות מעצם החקירה. מהחשיפה לחוקרים.

שאלה יכולה לגעת רק למה שאדם חווה בחושיו שלו! לא מחשבות לבטח.

ג. אף אדם סביר לא עונה על שלאות על אחרים.

ד. החומרים נימצאים רק בידי המדינה – החוקרים – כך שהדלפות של תוצאות הפוליגרף כולל מסמכים מהתיק בוצעו על ידי החוקרים – זאת עבירה של שיבוש בכל מקום אחר.

כאן זהו תרגיל חקירה שנועד להוביל ללחץ נפשי.

מה העיצה – להרגע.

אם המדינה כל כך נואשת שהיא מדליפה – ועוד מתיק כזה – חובה להבין שהמדינה נואשת.

לעצמי – חשוד שלי שהיה במקום שכזה היה מתבקש להתחיל לשתוק, לא בשל הפחד מהחקירה אלה בשל חוסר ההוגנות שבהדלפה. לפחות כמובן עד שההדלפה תחקר.

https://www.mako.co.il/news-law/2024_q3/Article-c9f513f92c62191027.htm

מהות החשדות לצורך בניית תרגילי חקירה

חשוב לדעת, לא תרגילי חקירה בתיק רצח, כמו תרגילי חקירה בתיק סמים קלים!

אבל … עוד חשוב לדעת, לא תמיד החוקרים מספרים אמת בשאלה מה הנושא שנחקר!

נחקר חכם מבין היטב את הנושא עליו הוא נחקר.

מה הראיות שיש כנגדו?

רק אז הוא מתחיל בדיון העצמי שלו מול השאלה מה כדאי לו לחשוף.

מה ישפר את מצבו בעתיד. הכל מראיה של העתיד. לא רק בשאלת האשמה, גם בשאלת העונש!

היו מקרים שם נחקר זומן לחקירה על תיק זניח, אשר במסגרתו, הוא מסר גרסה. בפועל נועדה להוכיח את אשמתו באירוע אחר.

שקרים בחקירה מסבכים באופן קשה. שמירה על זכות השתיקה לא ולא!

אולם, העיקר, ליפני כל תשובה בכל חקירה יש את הצורך להבין משהו אחד – מהם החשדות המדויקים מולם אני מתמודד כנחקר!

נישמע ברור, אולם בימים אלא שעה שבא אלי אדם לצורכי הכנה לחקירה אני מציג בפניו תיק שעל שולחני, שם הנחקר לא מצליח להבין כמעט עד לסיומה של החקירה במה הוא חשוד!

זה מצב לא תקין בעליל!

שנחקרה החוקרת על ידי בבית המשפט היא הסבירה שזה היה תרגיל החקירה שלה – להבנתי – תרגיל חקירה שאינו חוקי! הרי יש את החובה להזהיר לפני החקירה – וההזהרה חייבת לכלול גם את ההבנה על מה החקירה מתנהלת!

מהות החשד?

לפני שדנים בתרגילי חקירה – חובה להבין על מה החקירה!

היינו מהו החשד.

חובה על נחקר להבין היטב את מהות החשד ועל מה מתבסס אותו החשד!

כאן יש מקרים רבים שהחוקרים מנסים לערפל את הנושא – חובה לעמוד על ההבנה הזאת, לבטח שיש אפשרות שיהיה עימות בהמשך או כל דבר אחר.

הודיה "חופשית ומרצון"?

הבסיס לתרגילי חקירה.

המדינה צריכה להביא עדויות להוכחת האשמה, נאשם יכול לטעון שעדותו ניתנה (הודיה), לאור לחצים קשים שהוא עבר כאלה ששללו את יכולתו לבחור בין קווי התנהלות.

המשפט המוביל הוא "חופשית ומרצון".

חופשית ומרצון?

זהו משפט מטעה לחלוטין, שכן אין הגבלות של אמת על החקירה הפלילית.

נכון, כיום אסור לנקוט באלימות ישירה, יש הנחה שאם אין אלימות ישירה ממש – הכול קביל.

אבל מול הלחצים, אין חופש ואין רצון למרבית האנשים!

חוקרי המשטרה, במציאות זאת חוקרים פועלים, לא אחת, להדיח עורך דין פלילי ש"פחות נוח" להם !

במקומות אחרים הם דואגים שהתנאים של הקיום של העצור יהיו כאלה שהוא יקרוס ! (בזמנו היה חוקר בשם זיגל שהתגאה בשפיכת ליזול על הרצפה בין תאי המעצר!).

https://news.walla.co.il/item/3168929

החקירה יכולה להימשך שעות רבות – שבלילה אין מנוחה בשל חרקים!

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001305938

התוצאה של הלחצים בחקירה

הלחצים הנ"ל מובילים לקריסה של נחקרים רבים.

להבנתי מדובר בהתנהלות שערורייתית. בפועל קיימת.

בתי המשפט עוד ידרשו לסוגיה בשנים הקרובות (חקירות ראש הממשלה).

המציאות היום היא שבתי המשפט לבם גס, לא אחת, בעצורים שלא עמדו בלחצים אלא. ההודעה תתקבל כמו שהיא.

קשה ביותר בעת המשפט הפלילי לחזור אחורה בזמן לחקירות – שכן יש בעיה קשה של תיעוד בזמן אמת של האירועים.

לחצים בחקירה: https://www.mako.co.il/news-law/2022_q1/Article-77a28cdb7b86e71027.htm

מניעת תיעוד מתחייב לחקירות

אחת הבעיות המרכזיות היא – העדר תיעוד לאירועים בזמן החקירה במשטרה.

כך יוצא שבדיוק כמו שכאבי טיפול השיניים נשכחים מיד אחרי הטיפול – השחרור ממעצר משכיח את הסבל. הפרטים נעלמים.

זאת אחת הסיבות שעורך דין פלילי חייב ללוות את הליכי החקירה – גם שהחלק הגלוי מסתיים!

ליווי עורך דין פלילי הוא חיוני על מנת להפוך את האירועים לכלי "הפוך" להמשך ההליכים.

האומנם? האומנם חופשית ומרצון?

בייחס ל"אלימות עקיפה" – עדיין מתקיים דיון. אך חשוב לדעת זאת לא פחות אלימות מכול אלימות אחרת. לא אחת שקוראים את התיאורים ומדברים עם נחקרים – הרבה מעבר.

ברצון החוקרים, תאי מעצר, לא אחת, מלאים בפשפשים ("בגבגים") אוכלי אדם, האם זאת לא אלימות ישירה ? החוקרים יכחישו קשר לסוגיה, אבל הגיע הזמן להפסיק להאמין לכך.

הלבנת ראיות

אחד הנושאים הכאובים ביותר שקיימים הוא נושא הלבנת הראיות.

למשטרה יש ריאות לאירוע – אבל הראיות הן פסולות מעיקרן.

לדוגמה דרך שתילה של "תוכנת פגסוס" במכשיר הנייד בלי שום צו שיפוטי.

עד לשנת 2021 איש לא היה מאמין שזה אפשרי – אבל בשנת 2022  – התברר שזה קיים, ובלי צווים שיפוטים. https://www.kikar.co.il/410735.html

השלה הבא אחרי השגת הראיה היא הכשרתה לשימוש, וכאן יש מבחר דרכים הבסיסית היא לזמן את האדם ולבקש ממנו את המכשיר הנייד – אחרות הן להעלות נקודות שיש להם בתור מידע מודיעיני.

המטרה של כל אדם היא להתייעץ בעורך דין בכול מקום בו הוא חושד לבסיסי המידע של החוקרים – וכמובן לא לאפשר בהסכמה עיון במכשירו הנייד.

חיפוש אחר מקום מעצר

יש עצורים ש"לא מוצאים" להם מקום, בסיום החקירה לצורכי מנוחה.

מאותו הרגע מתפתחת מציאות של הסעות אין סופיות וללא תכלית, הכול בחיפוש אחרי "בית מעצר פנוי".

בפועל אין שינה באותו הלילה לעצור, עורך הדין לא מצליח לראות אותו, הנחקר מאבד קשר למציאות.

עייפות היא שיטה של עינוי ! גם רעב.

ערעור בדרך של – לא "להגיע לארוחה"

יש מקרים בהם הנחקר "מחמיץ" ארוחות. נישמע מצחיק, אבל יש אנשים שהרעב, יחד עם הלחץ הנפשי מקשים עליהם באופן שהם לא מסוגלים להכיל את עצמם – בנסיבות!

"החמצת הארוחות" היא "בטעות. בין בשל הסעות מיותרות, ובין בשל ההליכים המשפטיים.

במקרים אחרים מספקים ארוחות שלא ראויות למאכל אדם.

לבטח לא אדם שרגיל לאוכל אשר ניראה גם כמו אוכל.

האומנם זאת לא אלימות? אפילו אלימות ישירה? האם רעב, ללא שינה, עם לחצים נפשיים לא משבשים את הדעת?

ערעור האדם בדרך של מניעת עורכי דין והספקת סמים קשים

נכון, נשמע לא הגיוני – אבל גם זה היה: פסק דין אלישע – ע"פ  2868/13. כאן בפעולת הדיבוב סופקו סמים קשים, כמו גם מנעו עורך דין מהחשוד שיקרו ועוד ועוד, – כאן חובה לקרוא את הפסק דין במקור.

איום בחשיפה של החיים האישיים של האדם

עוד ועוד עולים מקרים בהם התברר שמאיימים על נחקרים בפגיעה במרקם חייהם, כמו בחשיפה של המאהבת שלהם.

חקירה של בני משפחה שלא קשורים, איום על עתיד מקצועי של בני משפחה ועוד ועוד.

לסיום חוקרים ממליצים לנחקר להחליף עורך דין לכזה שהוא "מתאים" להם יותר. כאן כבר נחצים כל הקווים – אין משמעות לדבר, אין משמעות לעורך דין שבא מטעם החוקרים.

האומנם לחצים אלא הם פחות ממכות ישירות?

כאן חובה לדעת – לנחקרים יש את הצורך לבצע תרגילי חקירה הפוכים  –  כמו לדוגמה, ליצור תיעוד אמת של הלחצים שהופעלו עליהם!

לא אחת, הלחצים הופעלו לא בזמן החקירות הרשמיות, אלא ב"מעברים". הכול על מנת להימנע מהקלטה ותיעוד של הלחצים.

גם מי שניפגע מעד שכזה – כראוי שידאג לכך שהכול יתועד. אפילו באם לא אחת זה ברמת השערה.

שנייה אחת לפני דוגמאות תרגילי חקירה

יש כמה דברים שחייבים להיות בתודעה לפני כל חקירה במשטרה : א. הכול מוקלט  – גם שמדברים שלא לציטוט   – זה מוקלט! ב. חלק עצום מהמידע שיזרים החוקר לנחקר הוא חלק מהרצון לערער את הנחקר – לא פעם זאת עושים על ידי בניית מודיעין עליו, ומציאת נקודת החולשה שלו. ג. שמדובר בחקירה פלילית, אין חוקים (כמעט) או לפחות אפשר לומר במבחן הזמן מוכיח שכול דבר שחושבים שהוא "לא יעשה" כבר נעשה בזמן עבר.

ד. נחקר חייב להפנים!

קר יש רק "חבר" אחד ורק על פיו יישק דבר, זהו עורך דין פלילי מיומן בתרגילי החקירה -רק בסיועו אפשר לעבור את החקירה בשלום!

ה. גם שזה לא ניראה חקירה, יתכן וזה חקירה ! לדוגמה שהות בתא המעצר היא לא רק פצח לחקירת המשך, אלא ממש חקירה ! (מדובבים).

 עצת הזהב – להתמודדות מול חקירה פלילי

מהי עצת הזהב לחקירה, התשובה פשוטה – אתה חייב עורך דין פלילי!  אל תתמודד לבד! כך תהה לך רגיעה מידי פעם, ותוכל לחשב מסלול מחדש. העצה השנייה? חייבים לשלוט ברגשות!  הכול עובר, דבר אינו סוף העולם.לכול אחד יש תפקיד – אתה עשה את תפקידך היטב – תמיד תזכור מה יתקיים באם לא תעשה כן – והכול יהיה טוב. הכול מתוך תכנון של התוצאות – ולא רק של הרגע.

ראוי לציין, לאורך השנים לקוחות רבים של המשרד הלכו לחקירות פליליות – חלקם הגדול הצליח לשפר את מצבו באופן דרמטי !

חלקם אף יצאו ללא כתב אישום מחקירה פלילית שתחילה הצטיירה ככזאת שאין דרך לחמוק שם מאישום כבד ביותר.

נאשמים בפלילים, לא פעם, ממרחק השנים, הם רואים בכול האירוע הפלילי כאירוע שבזכותו הם שיפרו את חייהם לטובה!

הבסיס לתרגילי חקירה

הבסיס פשוט – השוטרים הם מומחים לאיתור הבעיה ממנה סובל הנחקר – אחרי איתור החשש/בעיה – הכול פשוט הרבה יותר ! כך מובילים נחקרים להודות לא פעם הם לא עשו – אבל הודו! תחת הפחד והלחץ הנפשי הפנימי – חוש המציאות מבוטל לחלוטין.

מתיק בו הופיע עורך דין אדטו – הכרעת הדין עמוד 49: "105. לנוכח התוצאה אליה הגעתי ומשקיבלתי את עמדת ההגנה לעניין מיקום ואופן הדקירה והשלב בו נעשתה, אינני רואה להתייחס לטענות רבות שהעלה הסנגור, הן לעניין מחדלי חקירה והן לעניין אי גילוי במודע של חומרי חקירה.

אומר רק זאת, כי אף שדעתי אינה נוחה מהתנהלות המשטרה בניהול החקירה (מאופן חקירת קטינים, מתיעוד לקוי, מאי התאמת החקירות המתמוללות להודעות הכתובות, ומהושבת נחקרים מרכזיים במעצר יחדיו תוך מתן אפשרות בלתי מפוקחת לתיאום) – הדבר לא היה במידה ואופן שישפיעו על קביעותי לעצם העניין".

כאן הועלמו חומרי חקירה רבים. הבסיס לגילוי העלמה נימצא באיתור החומרים שצריכים היו להימצא – אין מחשבה על הוגנות!

הוגנות היא פעולה שמובילים את הצד האחר לעשות!

מערכת המשפט צריכה, לא פעם, אמירות מפורשות על מתנ לקבל דעה זאת או אחרת ! השליטה של המשטרה בהליך מנסה ליצור ראיות.

הלבנת ראיות

כיום בעידן בו ראיות רבות הן בלתי קבילות – יש תרגילי חקירה רבים שמטרתם היא אחת – הלבנת הראיות הלא קבילות. בנסיבות אלו החוקרים יחקרו שוב ושוב על אותם הדברים כך שגם פסילה של אחת הראיות – לא תוביל לפסילה כוללת של הריאות בתיק. פרק זה אינו דן בכך לאור מורכבות הנושא. (יתכן ובהמשך יעלה פרק מתאים באתר – מרץ 2017). דוגמה קטנה להלבנת ראיות (לא ממצא את הנושא) היא חיפוש שאינו חוקי. הנחקר עונה על השאלות ולא משתהה על מה שאינו נשאל – זהו חוקיות ההליך. בכך הוא שומט טענות הגנה רבות.

סירוב להלבין ראיה

בחקירת ראש לשכת עורכי הדין לשעבר (מר אפי נווה) נתנה לנו הצצה לנושא "הלבנות ראיות".

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001312397

המשטרה עיינה בראיות, שלהבנתי המשפטית הצנועה, הן כאלה שאין דרך להכשיר. אולם באם מר אפי נווה היה משיב על השאלות בייחס אליהן – הראיות היו יכולות להיות מוכשרות להמשך.

מר נווה סרב להשיב לשאלות, בטענה שמדובר בראיות שהושגו בחדירה לפרטיות, בכך מנע את "הלבנתן".

בפרשת הרמטכ"ל לשעבר מר אשכנזי גורמי החקירה, בפרקליטת, הם שראו בהקלטות חומר שאסור היה להחזיק – גישה שהיא שונה מגישת המדינה בדרך כלל לחומרי חקירה. לבטח שונה מפרשת נווה.

חשוב לציין – הסיכוי שינהגו בכם מנהג רב אלוף אשכנזי  – קלוש.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5727391,00.html

בנסיבות אלא חשוב מאוד לדעת מה המעמד החוקי של כל ראיה וראיה שאתם מתמודדים עמה. בכל מקרה של ספק – לבקש את עורך הדין לצורכי שיחה והבהרה – עד אז – לשתוק.

הכשל בהלבנת ראיות

בעצם התשובה לשאלה שמתבססת על ראיה שאינה חוקית – אתה יוצר חומר חדש שיכול להיות חוקי לחלוטין, גם במקום בו הבסיס אינו חוקי!

חובה לכן לעמוד על דעתך ולבסס את הנושא של חוקיות החומרים עליהם מבוססות החקירות.

דוגמאות תרגילי החקירה

1. ערעור נחקרים: לחוקר מטרה לערער אותך – מעבר לערעור שבו אתה נמצא מעצם המעמד. לכך יש מבחר דרכים, החל מנקיבה בעונש המאסר הקבוע בחוק (מפחיד ביותר). שקשוק באזיקים (נחקרים קיבלו פיק בירכיים מכך) דרך דיונים בחיים בחוץ ואנשים שנפגעים.  לא אחת יש מציאות של הכנסת בני משפחה של הנרצח לחדר, הקרנת תמונות הקורבן על הקירות. (בניי השר מועדי) – יצירת אפשרות לראיה של משפחת החשוד"בתמורה" לעזרה מצד הנחקר. בסיום התרגיל הנחקר לא אחת מוכן לסייע לחקירה – הכול מתוך פחד וערעור עצמי.

על הנחקר לזכור את תפקידו. אחד מתפקידיו זה ליצור תיעוד לתרגילי החקירה שהוא עובר, תיעוד התרגילים ימחיש את המציאות שהוא היה נתון בה.

"בעיות זיכרון"?

בפועל: אין כמעט חוקרים ש"זוכרים" אירוע כמו הוצאה של האזיקים הטחה שלהם בשולחן וקריאה כמו – "עוד 24 שעות בוא נשמע אותך !". מנגד: נחקרים רבים שכן זוכרים זאת היטב. דוגמה לערעור הנחקר – התיק הוא עבירת מין, הוא עובר בדיקת פוליגרף, בסיומה נימסר לו שהוא נימצא דובר שקר והוכח שביצע עבירת אונס. מיותר לציין דבר מסוג זה יכול לערער אותו! האמת היא שזה יכול לערער כל אדם ! גם אדם חף מאשמה!

 2. הפגשות – דוגמאות תרגילי חקירה

(עימותים) מיותר לציין ההפגשות מוקלטות, עם חשודים ועדים הקשורים לפרשיה, האירועים יכולים להתקיים במבחר מקומות.כמו הפגשות מקריות ברכב הליווי, בתאונת דרכים מבוימת, בתחנת משטרה ועוד כיד הדמיון הטובה. כאן על הנחקר לדעת שאין מקריות בחקירה – והסכנה הגדולה ביותר עבורו הוא תפיסה שלו בניסיונות לשבש את החקירה הפלילית.

ראוי לציין (לדוגמה פרשת בר בנוער) המפגש יכול ויתקיים גם באזרחות ולא תמיד בתחנת משטרה או בהשקה לחקירה ידועה.

3. זיוף ראיות והצגתן לנחקר – כתרגיל חקירה

כאן מתחיל מרוץ בין נחקרים מי יהיה הראשון שיסייע לחוקר. חלק ממערך זה מוצגים בפני הנחקר סרטים המציגים נחקרים אחרים שמשתפים פעולה, אפילו זיוף ותיפלו של סרטים שכאילו. – לעיתים הנחקר נחשף רק לחלק זעיר מהסרט – וההמשך מוסבר לו – כך שהזיוף הוא בהסבר. כך למעשה הנחקר מקבל רושם, לדוגמה, שנחקר אחר מפליל אותו – התוצאה ברורה.

 דוגמאות תרגילי חקירה 

לספר לנחקר שנמצאו ט.א שלו בזירה. לדוגמה :בחקירתו של דניאל מעוז סיפרו החוקרים על מצלמה במקום (באמת הייתה מצלמה – אולם זאת לא צילמה כלל).

החשוד שסבור היה שצולם שינה את גרסתו הבסיסית!

דוגמאות תרגילי חקירה

לא תמיד צריך ל"זייף" את הראיה אלא גם אפשרי בהחלט ליצור את הרושם שיש את הראיה – גם במקום בו אין אותה. בפרשת "הולילנד" הציגו החוקרים בפני מר יוסי אולמרט שהוא אחיו של מר אהוד אולמרט שאלות לרוב על כספים שקיבל ממר דכנר ז"ל.הרושם שיצרו אצל העד הוא שיש להם את השטרות שנמסרו למר אולמרט. בפועל לא היה בידיהם דבר – ובלי עדותו – דבר לא היה מתקדם בגזרה זאת. האח יוסי אולמרט הודה שקיבל את הצ'קים – ובכך שלח את אחיו למאסר ארוך. בימים אלו שיש טענות שלא נמצאו השוברים – על ידי אנשי אולמרט (אהוד) מוטב להם לקרוא ולקרוא היטב את עדותו של האח בארצות הברית.

תרגילי חקירה, דוגמה לזיוף חשדות

לקוח של המשרד, נאמר לו שאביו הוא חשוד גם בעבירה של סחר בסמים, הם הציגו תמונה של האב כ"עצור" לחשוד. האב מורה ומחנך, לבטח לא היה חשוד בדבר. אולם החוקר הציג בפניו תמונה של האב. תוך שהוא "מעמעם" איום ומסביר שאולי יש צורך לחקור את האב.

שנייה אחרי הנחקר הודה בכול – לבטח גם בעבירות שלא היה חשוד בביצוען ! הוא רק התחנן שלא יחקרו את אביו ולא יפגעו בכבוד האב.

"זיוף" איש דת.

בפרשת הרציחות בהן היה מעורב מר ירון סנקר נישלח "רב" שפגש בחשוד בתוך בית כנסת וזה חייב את החשוד לחתום על הסכם התוודעות במסגרתו הוא חייב לספרר לשוטרים את האמת.

האם נישמע מוזר, לא הגון?

ללא ספק, אבל התקיים והאיש דיבר את עצמו לדעת לאור זאת. האם זהו מצב הגיוני? להבנתי יש תחומים שאנו לא יכולים לחדור אליהם, ואמונה הוא אחד מהם.

ערעור הנחקר בדרך של – לבד בחדר

הרעיון של בישול נחקרים בכך שהם נמצאים לבד בחדר החקירות מתחיל חקירות רבות. ההמשך הוא השמה של הנחקר יחד עם הראיות בחדר אחד – ולפתע הוא נישאר לבדו. החוקרים יכולים לצפות בו, פעם הצפייה הייתה בסיוע מראות חד כיווניות – כיום במצעות מצלמות. השאלה כיצד הוא מתמודד עם עצמו היא בעלת חשיבות רבה. לא פחות חשובה התשובה לשאלה כיצד הוא יתמודד אל מול אירועים שיגיעו אליו. https://www.youtube.com/watch?time_continue=103&v=fkHlhiG0h70&feature=emb_title

4. לקיחת הנחקר מחוץ לחדר החקירות? תרגיל חקירה פשוט ויעיל!

מדהים עד כמה הוצאה מחדר החקירות מערערת נחקרים (לא פעם חשים אופריה לא ברורה ). – לציין: בתחום זה גם פניה בחדר השירותים לשיחת אגב מביאה לתוצאות לחוקרים – שלא לדבר על פינת העישון ביחידות החקירה שהפכו כבר לנקודות התוודות לכל חשוד וחשוד. כאן חייבים לדעת חשוד השומר על זכות השתיקה – שומר עליה בכול מקום – גם מחוץ לחדרי החקירות.

דוגמאות לתרגילי חקירה – פינת עישון

יציאה לפינת העישון.

הנחקר מתחיל להתייעץ בחוקרים על נקודות שכן כדאי/לא כדאי להגיד בחקירה הכתובה.

דוגמה להסרת הגנות של החשוד

האמת היא שזה קל, לא צריך ממש להוציא את האיש אל המרפסת הקרה. לא פעם. לא אחת מספיק שהחוקר ירים את העט, ויבטיח שאת הנקודה הזאת הוא לא רושם. מיותר לציין – ההקלטה עובדת.החשוד שחש ביטחון גובר, מתייעץ בחוקר! מספר פרטים רבים "שלא לרישום".

5. עימותים – כתרגיל חקירה

התרגיל השכיח ביותר מתקיים בכול תיק מין – כמעט! כמו גם בתיקים פליליים רבים נוספים.  לכול נחקר בפוטנציה אני חוזר על זה עוד ועוד, חובה להתכונן לעימות כהלכה.מתקיימים עימותים "מתוכננים", כמו גם אירועים של הפגשה והטחה "ללא הסכמה". לא אחת הפגשות"מקריות". חשוב לזכור – אין ללכת לעימות ללא הכנה אצל עורך דין הפלילי. ההכנה לעימות היא קשה, ולא פעם האדם כבר מתייאש, קשה להיות באותה הנקודה שעות, אבל שליטה מבטיחה הצלחה. בעימות, מיותר לציין, הכול מוקלט.

חשוב לדעת – עימות הוא כר נרחב לתרגילי חקירה שכנגד! לא אחת הצלחתי להוביל בעימות לפירוק החשדות ולסגירת התיק הפלילי גם ללא כל אשמה פלילית.

 6.  זיוף ראיות

זיוף פרוטוקולים של דיונים המתייחסים לנחקרים אחרים,  בתחום הזיוף בעבר היה זיוף של כתבות בעיתונים שסיפרו ומסרו ידיעות כוזבות על המצב בתיק.

הזיוף מוצג בנפרד לאור הכעס של בית המשפט במקרים שכאלו.

 7. זיוף חקירות של אחרים, חקירות המלמדות שאין טעם להסתיר את האמת –

או הצגה של חלקיק חקירה והסבר על מה כתוב בהמשך.כאן נחשף הנחקר לחלקי חקירות שמונחות ברישול בתווך ראייתו. דוגמאות תרגילי חקירה : במסמך הזיוף חקירות של אחר אפשר גם לספר שבכלל החקירה כולה נועדה למציאת אדם אחר – ולכן אין לנחקר זה חשש.הבטחה של טובת הנאה: הצגה של מציאות והבטחה שאתה כנחקר תצא מהמיקוד.

8. "ייעוץ לנחקר"  – כתרגיל חקירה 

לדוגמה : ייעוץ לנחקר באמצעות חברים לתא המעצר  – להבריח מידע לאחרים או להבריח רכוש.  חלק מהייעוץ נעשה ע"י חברים לתא ומדובבים. לעתים המדובב נחשף לאוזני הנחקר בצורות שבונות לו מעמד "מיוחד" כך שההצגה שלמה הרבה יותר.

9. בתחום הייעוץ לנחקר יש מקרה ידוע בו המדובב ייעוץ לנחקר לנקות את הידיים בקפה שחור למחיקת עקבות ירי

עקבות שלא היו יכולות להתקיים כלל – הנחקר רחץ את הידיים בשאריות קפה – הדבר לימד שהוא הכן ירה בנשק – או סבור שהוא ירה.

  10. מדובבים בכול מקום ומכול סוג.

ראוי לשים לב החשוד שמגיע עם שש"בש למעצר ימים – לא יכול להיות נחקר רגיל!  אין עצורים בימים שיש להם שש בש/דמקה/פלאפון בתא. כמובן הברחות של פלאפונים לתא המעצר על ידי "עצורים אחרים".

 11. השארת חומר על השולחן ויציאה מהחדר –

החדר מצולם בכול רגע נתון וגנבת ראיות מלמדת על הרצון העלים את הראיות – (נימרודי). דוגמה נוספת סופק לשוטר טלקר ארז רכז מודיעין של משטרת אילת שנחשד בקשר עם עבריינים מידע על כך שלא יהיו פשיטות משטרה בזמן מסוים – הוא כמובן העביר את המידע – ונעצר. חובה להבין – התנהלות משבשת בעת החקירה – היא סיבת מעצר עצמאית! חובה להימנע מכך.

12. זיוף תוצאות בדיקה כמו זיוף פוליגרף, בדיקות מעבדה ועוד –

היינו הנחקר מסכים לשתף פעולה והתוצאות של הבדיקה מזויפות על מנת לערער אותו.

 13. תרגיל חקירה קלאסי מהעבר

שוטר אחד מכה את העצור שלפני (בפועל שוטר שהסכים להיות מוכה).

– הנחקר מתחיל להבין מה יהיה גורלו לאחר שיסרב לספר את גרסתו. כך בלא כל איום ישיר מתחיל החשוד להרגיש מאוים פיזית – ומדבר.

היום יש את המציאות של עצורים שמייעצים ומזהירים ומערערים את הנחקר.

חשוב לדעת – תאי המעצר מלאים במדובבים בין מטעם החוקרים ולא אחת גם מטעם עצמם. (במטרה למכור את הדיבוב בהמשך לחוקרים).

14. שיכלול של ה"תרגיל" הקודם, כובלים את המוכה והנחקר לעתיד ביחד למשך שעות –

בין אם אחרי המכות או לפניהם – וכך רואה הנחקר מה הוא גורלו של מי שלא משתף פעולה בחקירה במשטרה.אותו אחר מפליג בזוועות של אלו שלא מסייעים לחוקר – ללא ספק מפחיד.

 15. הכנסת "מגדת עתידות" לתא (או לחיים)

נחקר שהיה ידוע שהוא מעורער ומאמין במגדת עתידות.

דואגים שהמדובב ייקח אותו ל"מגדת עתידות – זאת תוביל אותו לזרועות החוקרים.

תרגיל חקירה שתמיד עובד הוא תמונות זוועה של האירוע שנמצאות בחדרי החקירות (לדוגמה תמונות של הגופה).

 16. בעבר היה נהוג תרגיל מרכזי – מכות.

"תרגיל" חקירה זה כבר אינו בשימוש, למרות זאת הלחצים בחקירה הם קשים ביותר. חלק מתפקידו של עורך הדין הפלילי במצבים אילו הוא להגיע אל הנחקר ולהרגיע את המערכת החוקרת בשל הבקשה על הפעולות שהיא מבצעת.

כיום האיום יכול להיות "איום בפגיעה" בד"כ על ידי אחרים – כמו חשודים אחרים או עצורים אחרים.

17. עליה לקבר של הקורבן.

לשם מביאים את הפוגע על מנת להחליש את רוחו. אפילו כמה דקות לבד ליד הקבר לפריקה יכולות להיות שיחה על תוך מכשיר ההקלטה. לא פעם היו מקרים בהם המשטרה הציבה תמונות ענק של הקורבנות בחדרי החקירה.

18. האזנות סתר והקלטות בכל מקום לכל זמן.

לעתים אפילו משוחרר החשוד למעצר בית על מנת שיקבל "ביטחון" וישוחח אל ההקלטות. באחד מתיקי ארגון הפשיעה, מהגדולים בארץ, נישלח ראש הארגון למעצר בית. הדירה הייתה מצולמת ומוקלטת. התוצאה 13 שנים נוספות של מאסר. לציין האזנות סתר הן הקלסיקה של הקלסיקה – הרכבים של רבים מראשי ארגוני הפשע מואזנים ונעקבים על ידי המשטרה באופן שגרתי. – משום מה בעת התיק הפלילי החומר הזה אפילו לא חסוי  -הוא פשוט לא נימסר בד"כ. ראוי לציין שהדבר נעשה על ידי חידות ארציות.

19. תרגיל הפגשה קלאסי

באחד המקרים באמצע החקירה הייתה "הפסקת חשמל" בתחנה. לחשודים (משו מה) ברור היה שאין מכשיר הקלטה שיכול לעבוד ללא חשמל וזאת הזדמנות חד פעמית לתאם גרסאות ולהעביר חוויות – אז זהו שלא. "הפסקת החשמל" הייתה דמי הפסקת חשמל – ההקלטה סיימה את החקירה למעשה. לא פעם הנחקר בעת מעבר בין יחידותו/או מעצרים רואה אופנוען מתנגש/מחליק – מדובר בלא יותר ולא פחות משוטר שזה היה תפקידו.

20. החוקר הטוב והחוקר הרע!

הוא ה"חוקר הטוב" מול "החוקר הרע". היינו זה שעויין ורוצה לפגוע בנחקר – ומולו "קרש ההצלה".  החוקר האחר זה ש"מבין" את הנחקר וממש נותן לו את הגרסה,גרסה הכוללת הסבר "סביר" למעשה, או לפחות כתף והגנה. חוקר "טוב" וחוקר "רע". בין זה שרואה בנחקר"פסולת אדם" ויוצר את הרעב והצורך להישאר עם ה"חוקר הטוב"ולפטם אותו בסיפורים ואירועים. – כך יוצא שבמחיר כוס קפה ומעט כתף חמה הולך אותו הנחקר לשנות מאסר. ראוי לחזור לנקודת המוצא – החוקר אינו חבר – אין "חוקר טוב" ו"חוקר רע" וראוי שהמטרה מאחורי החקירה תחול על כל ההליך החקירה.

שיכלול של תרגיל זה הוא השוטר הטוב והטוב יותר.

השוטרים"מחזקים" את החשוד ששמח לסייע להם – מדהים כמה החשוד מתנתק מהשיקולים של עצמו.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1308328,00.html

21. שקיים חשוד שיש צורך ל"דרבן" אדם שברור שלא יסייע למשטרה –

פעולות שבוצעו בעיר יפו – כאמצעי דרסתי של הפחדה. ההפחדה אמורה ליצור שרשרת פעולות שיובילו בתעות של החשוד. לדוגמא – שיחת טלפון מאיימת מ"חבר" של החשוד המזהירה את העד בפוטנציה בשיתוף פעולה עם המשטרה.(שיחות היזומות על ידי המשטרה). "שיא" בתרגילי ההפחדה הוא זימון למשטרה והודעה שעומדים לפגוע בחייו של החשוד.

לאחר מיכן מביימים ניסיון לפגיעה – לפי אחד הסיפורים אף השליכה המשטרה רימון הלם לכיוון הבית של העד בפוטנציה. באירועים אחרים ירי לכיוונו.

כמובן למחרת פונה העד למשטרה על מנת שתגן עליו תוך שיתוף פעולה עמה.

 22. שחרור של מידע מגמתי לתקשורת –

שוב החשוד יתחיל להתייעץ עם חבריו- שיחות שהמטרה מקווה להקליט וכך ללמוד על מערכת היחסים הפנימית בין החשודים בזמן אמת ובאופן ספונטני.

23. השמעה של חלקי עדות של אחר – ומתן פרשנות לאותם הדברים.

שוב קלאסיקה – נחקר מעורער שומע/רואה חלקי עדות של אחר. לעיתים בחלקים אחרים האיש אומר דברים אחרים – או בכלל גם בעדות זאת – אבל הנזק עצום. קשה להב  24. זיוף של כלא שלם! חשודים יכול וימצאו את עצמם בתא בבית מעצר, שם כל העצורים עם שוטרים, או מטעמם, כך שיש כאן משחק שלם של אירועים על אירועים משתקיימו. הכל נועד להוביל את הנחקר לכך שהוא ירצה להוכיח את עצמו לאוזני חבריו לתא, אלא אשר "שזומרים" עליו כנגד אחרים המחפשים לפגוע בו.

דוגמה ל"תרגיל חקירה":

השוטרים עוברים עם נחקר אחר שהם צוהלים ומחליקים ידיים, ההסבר לנחקר הוא – הנה חבר שלך "פתח". מה יש בפועל? לא ממש ברור. 24. פניה אל הנחקר תוך הנחה של העט על השולחן והבטחה שמדובר בשיחה "שלא לציטוט". הסבר: לא יאומן עד כמה רבים הנחקרים אשר האמינו. גם במקרה שהשוטר והנחקר הלכו לים ונכנסו למים – גם אז היה תיעוד ! 25. קיים האמצעי הפשוט והקל ביותר – פונים לאיש ומסבירים לו שהוא עד בלבד – כל פעם שהוא עוצר את הסיפור מסבירים לו שהוא יכול להפוך לחשוד אלא אם ימסור גרסה לרוחם.

26. שתילת ראיות ובדיקת מסלולן.

קצין מוערך בפיקוד דרום (ערן קבלו) נחשד כסוחר סמים. ע"י כך שהוא משאיר סמים ברשותו מתפיסות סמים בגבול. בוימה תפיסת סמים ומרגע זה עקבו אחר מסלול הסם. כמה סמים העביר במסלול המשטרתי?

מרגע שהוא החזיק בסם אותו לא העביר אותו – נעצר.

27. הכנסת התשובה לשאלה. היינו הכנסה של המילה שאליה אתה רוצה להוביל כחלק מהשאלה. אחרי שחוזרים על המילה מספיק פעמים – התשובה גם היא תכיל את אותה המילה.

הצגת מידע בסיסי בלבד

אחד התרגילים שפועלים תמיד – מציגים לנחקר חלקיק בסיסי בלבד מהתיעוד – והוא בתגובה מודה ומשייך לעצמו את החומרים.

מאותו הרגע החומרים ילכו ויגדלו – והוא כבר לא יוכל לנתק עצמו מהם.

זהו תרגיל חביב גם על כל עורכי הדין, בעת החקירה הנגדית.

חשוב מאוד לנחקר לזכור הצגה של חומרים על ידי החוקרים – לא תמיד מחייבת הגינות.

דוגמה מהשטח :

נחקר, שוטר משטרת ישראל, לא בתפקיד, נישאל לזיהוי.

זיהוי זהות אדם אשר צולם מהגב, האם הוא האדם שסייע לאחרים ויתכן וראה?

האם הוא "השומרוני הטוב"?

תוך שמוצג לפניו סרט חלקי ביותר.

הוא הסביר שזה הוא והוא מזהה את עצמו – החוקר בתגובה אמר שזה לא הוא "יוכיח"? – לדוגמה על ידי הבאת החולצה.

הנחקר הלך לביתו והביא את החולצה להוכחה.

עכשיו, לאור הזיהוי, הרבה יותר קשה להתנער מהמשך הצילומים.

סיכום דוגמאות תרגילי חקירה

קיימים תרגילים רבים ומשונים של חקירה פלילית במשטרה.  קשה ביותר ללא ייעוץ יום יומי במהלך הליכי החקירה קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם הליכי החקירה הכוללים את התרגילים הנ"ל. להדגיש אחת ממטרות החקירה היא לערער את אמונתו של הנחקר בייעוץ שהוא שכר לעצמו.

כך שהנחקר יפעל בניגוד לייעוץ ויפגע בעצמו, חשוב להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום של פלילים המכיר את הדין על בוריו מודע למצב וייעץ כהלכה.

גָזְלַייטִינְג (באנגלית: Gaslighting

אירוע נוראי במסגרתו משנים לאדם את תפיסת המציאות. דואגים לשנות עבורו את אמונות הבסיס. בסיום אירוע שכזה הנחקר לא מצליח להבין מהי אמת. גם אנשים חזקים ביותר, מוכנים לחקירות, יכולים ליפול בתוך מציאות שכזאת. כך נוצר מצב שאמונות הבסיס מתערערות. חובה להבין את הנושא היטב, שכן במציאות שם אין מסמכים – צריך לעיין במה שיש – לפני תשובות, אסור לנחקר להסתמך על מיד מהחוקרים, שברור שיש מידע רשום בזמן אמת. ממשפט נתניהו: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bycxrjudi עוד נקודת ראיה על הנושא. המושג: גָזְלַייטִינְג (באנגלית: Gaslighting