טיעונים לעונש – טיפול ושיקום – משפט הפלילי
לפני הכל: לא פעם מגיעים הורים עם מקרה מורכב, מקרה של, בד"כ, בנם הצעיר יותר, או, פחות.
הם מספרים סיפור ארוך על בנם/ביתם – הוא (להבנתם) עם בעיה קשה – "הילד" (לא פעם בן 40) בלתי שליט.
מספרים שהוא מתחכך עם החוק ולהם לא ברור מה ניתן לעשות.
הוא נעצר ושוחרר – עכשיו הם ממתינים לאישום הפלילי! פעמים אחרות הם באים עם האישום הפלילי!
בתור עורך דין פלילי אתה יכול להציג את המציאות, לא מעבר. לא אחת הם יגיעו למסקנה שהם היו חייבים תיק פלילי בזמן קדום יותר על מנת לתת חיים ראויים לילד. הבלגה מול עבריינות לא מסיימת אותה.
לחוק הפלילי דרכים להוביל לשינוי.
טיעון לעונש חכם מתחיל בחקירה במשטרה
שם נקבעים יסודות כמו חרטה, לקיחת אחריות, הגבלת האירועים ועוד ועוד.
החלק הנוסף באם יש חשש ממאסר זהו העיון בדו"ח דורנר.
עכשיו שיש את העבר, ויש את המציאות החוקית – צריך להוביל לעתיד שם הענישה תהה הקלה ביותר האפשרית בנסיבות.
דוגמה להצלחה מדהימה בטיעון לעונש
אני מביא חלק קטן מפסק דין של כבוד השופטת בר אשר (מחוזי בירושלים) מתוך תיק בו יצגתי ואושר בבית המשפט העליון:
"…..חומרת העבירה אינה חזות הכול. יש להעמיד לזכותו של הנאשם גם את אופיו הטוב, את היותו אדם שזה שנים מתנדב ותורם לחברה ולקהילה במסגרת התנדבותית. לא נראה כי רגע מר ונמהר שבו פעל שלא כדין, תוך עשיית מעשה חמור, גם אם לא התכוון לתוצאותיו, ימחק במחי יד את כלל פועלו במהלך חייו״.
הטיעון לעונש בנה את כל האמירות הנפלאות הנ"ל! התוצאה אי הרשעה בתיק מחוזי חמור ביותר! (ייצוג שלי).
החוק הפלילי: תיקון 113 לחוק העונשין כמתווה כללי ענישה
ע"פ 7783/21 אליאור:
תיקון מס' 113 לחוק העונשין וחובת ההנמקה החלה על היושב בדין
49. תכליתו של תיקון מס' 113 לחוק העונשין היא "לכוון את שיקול דעתו של השופט בגזירת הדין ולצמצם את פערי הענישה מקום שאינם מוצדקים, אך זאת תוך הותרת שיקול דעת בידיו בקביעת העונש הסופי" (הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006, ה"ח הממשלה 241; להלן: דברי ההסבר). סימן א'1 בפרק ו' לחוק העונשין שׂם לו למטרה להבנות את שיקול הדעת השיפוטי בענישה, ולקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש להם והיחס ביניהם – כך שהעונש שיושת, יותאם לנאשם בנסיבות העבירה (סעיף 40א לחוק העונשין).
50. העקרונות והערכים המנחים בענישה, כקביעת המחוקק, מצאו ביטוים בכללים שעוגנו בתיקון מס' 113 – ובתוך כך, ניתנה הבכורה לעקרון ההלימה, שיסודותיו נטועים בעקרון הגמול (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל, פסקאות 21-20 לפסק דינו של השופט נ' סולברג (05.08.2013) (להלן: עניין מוחמד); ע"פ 1523/10 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקאות י"ז-י"ט (18.04.2012)).
51. לשם יישומם של עקרונות אלה, תוך הגשמת התכליות שבבסיסם, קבע המחוקק בגדרי תיקון מס' 113 מנגנון תלת-שלבי לגזירת העונש.
בשלב הראשון, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה;
בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה;
ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי בתוככי המתחם שנקבע בשלב השני (בכפוף לחריגים המנויים בסעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין).
החוק הפלילי – מתחם העונש ההולם
המשך מפסק הדין:
52. הנתיב שעל בית המשפט לילך בו בבואו לקבוע את מתחם הענישה, מעוגן בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין. על מנת להגשים את עיקרון ההלימה וליישמו, על בית המשפט להתחשב בשלושה אלה:
ראשית, בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו;
שנית, במדיניות הענישה הנהוגה;
ושלישית, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
בתוך כך, מובאים בעקרון ההלימה חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם (עניין מוחמד, פסקאות 24-23 לפסק דינו של השופט נ' סולברג).
מתחם אחד לעונש הולם – מול מספר מתחמים?
מתי נקבע מתחם אחד? מתי יפוצלו המתחמים לכל עבירה בנפרד?
ע"פ ברמלי – 2455/21: פסקי דין קוריאם במקור – כאן פוצלה הפיסקה שלא כמו במקור. הדגשים גם הם לא מהמקור.
"49. בבואו לגזור את עונשו של נאשם שנמצא אשם בעבירות המיוחסות לו, בית משפט נדרש לעיתים לבחון האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או שמא מספר אירועים נבדלים ונפרדים – זאת, בהתאם להוראת סעיף 40יג(א) לחוק העונשין.
בכגון דא, נקוט בידינו מבחן הקשר ההדוק.
כאשר בין העבירות שנעברו על ידי הנאשם קיים קשר הדוק, על בית המשפט לקבוע מתחם אחד של עונש הולם ולאחר מכן לגזור על הנאשם עונש כולל בגין כל העבירות יחדיו – בגדרו של אותו מתחם. כאשר הקשר בין העבירות אינו הדוק, על בית המשפט לקבוע מתחם ענישה נפרד עבור כל עבירה ועבירה באופן אשר ייתן משקל ראוי לכל אירוע עברייני ואשר ישקף את החומרה היתרה בפגיעתו הרעה של הנאשם במספר אינטרסים חברתיים מוגנים. במסגרת מבחן הקשר ההדוק,
שומה על בית המשפט לבחון
האם העבירות שעבר הנאשם מהוות חלק מתכנית עבריינית אחת;
האם הייתה סמיכות זמנים בין העבירות;
האם העבירות בוצעו באותו מקום;
האם הנאשם תכנן את העבירות;
האם ביצוע העבירות התאפיין בשיטתיות;
האם ביצועה של עבירה אחת סייע לביצועה של עבירה אחרת; וכיוצא באלה
(ראו: ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' דלאל, פסקאות 24-21 (3.9.2015); ע"פ 9308/12 עיסא נ' מדינת ישראל, פסקאות 98, 100 (30.7.2015); ע"פ 2012/17 קסימובה נ' מדינת ישראל, פסקאות 35-34 (31.7.2018)).".
דו"ח ועדת דורנר
המאסר יכול להוביל לנזקים להמשך מעצם השהות והחכוך בעבריינות – זהו הקו האחרון הראוי במקרים רבים. באירועים רבים.
הדו"ח באתר פרקליטת המדינה – https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_justice/govil-landing-page
2018 – דו"ח על השינויים שהתקיימו לאור דו"ח ועדת דורנר.
שאלת הפיצויים
לא אחת נפסקים פיצויים לקורבן. בנקודה זאת חשוב לעיין:ע"פ 2796/23 שמעון לוי נ. מדינת ישראל (17.04.2024)
" 5. לקראת סיום אוסיף, בהתייחס להערתו של חברי השופט ע' גרוסקופף, כי אין ספק שפסיקה בכל תחום אמורה להיות "שוויונית". אולם, ככל שמדובר בפיצויים, השוויון נגזר מן התשתית העובדתית ביחס לנזק כפי שזו הוצגה לבית המשפט בהליך הפלילי".
ענישה פלילית, חומרת העבירה הפלילית
אמות המידה אותן נדרש בית המשפט לבחון בבואו לקבוע את מתחם הענישה הן הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, ומידת הפגיעה בו. קרי, חומרת העבירה (דברי ההסבר, בעמוד 447);
מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כפי שאלה מפורטות בסעיף 40ט לחוק העונשין.
דו"ח ועדת דורנר
דו"ח ועדת דורנר מנסה להוביל לענישה שמשאירה את האדם כחלק מהקהילה ולוקחת את החשיבות של ההיבט הטיפולי לרמה חדשה.
https://www.gov.il/he/pages/change_jail
בחינת הנזק – והעונש – לפי הקשר הסיבתי
ע"פ 7039/21 טספה :הקשר הסיבתי שהוביל לנזק: (דגשים לא במקור).
18. העיקרון המנחה בגזירת עונשו של נאשם הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין). בהתאם לעיקרון זה, בבוא בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, עליו להתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ובין היתר ב"נזק שנגרם מביצוע העבירה" (סעיף 40ט(א)(4) לחוק). ואכן, בפסיקת בית משפט זה נקבע פעמים רבות, כי בעת גזירת העונש הראוי, יש לייחס משמעות להיקף הנזק שנגרם באשמו של הנאשם ולחומרתן של תוצאות מעשיו. כך למשל, ככלל ובהינתן שיתר התנאים שווים, עונשו של מי שתקף אדם וגרם לו לחבלות קלות, יהיה חמור פחות מעונשו של מי שתקף אדם והותירו במצב הכרתי של "צמח". החמרת הענישה בהתחשב בהיקף הנזק נשענת גם על אינטואיציות מוסריות שלפיהן אשמו של עושה העבירה מושפע מהנזק שנגרם לקורבן העבירה, והיא מוצדקת אף ממניעים של הרתעה"..
"……תנאי הכרחי להתחשבות בנזק שנגרם כשיקול לחומרה בעת גזירת העונש, הוא הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין העבירה שבוצעה ובין הנזק שנגרם (ראו: ע"פ 3304/14 פראן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (21.10.2014)). מקום בו נטען שהנזק שנגרם מביצוע העבירה מהווה נסיבה מחמירה לעניין העונש, יש להוכיחו, לרבות את הקשר הסיבתי הנדרש, ברף הוכחה של מעבר לספק סביר (ראו סעיף 40י(ג) לחוק העונשין)".
השוואה לאירועים פליליים דומים
ע"פ 2309/22 יבגני: 10. כידוע, בגזירת הדין יש להשוות את המעשים שביצע המערער למעשים אחרים ולעונשים שנגזרו על ידי בתי המשפט לגביהם, באופן שתיווצר "היררכיה" בין חומרת המעשים לבין העונשים שנגזרים בגינם (ראו: ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, פס' 23 לפסק דינו של חברי השופט נ' סולברג, ופס' י' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (5.8.2013); ע"פ 1127/13 גברזגיי נ' מדינת ישראל, פס' 24 לפסק דינו של השופט ס' גובראן (15.1.2014); ע"פ 452/14 ניסים דבוש נ' מדינת ישראל, פס' 11 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן (3.4.2014); ע"פ 8144/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 8 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (10.3.2015); ע"פ 121/16 מדינת ישראל נ' פלוני, פס' 9 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (11.2.2016); ע"פ 5006/21 מדינת ישראל נ' פלוני, פס' 9 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (6.1.2022); אורן גזל-אייל "מתחמים לא הולמים: על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם" משפטים על אתר ו 1, 3–6 (2013)).".
הגשת חומרים במקרה של הסדר טיעון
במקרים של הסדרי טיעון, יש (כמובן) הליך של טיעון לעונש.
השאלה היא האם יש הסכמה על הגשת חומרים כנ"ל במסגרת הטיעון לעונש מהתיק. חובה להבין, הגשת מסמכים שיכול וישנו את התמונה אינה אפשרית – אלה באם הדבר סוכם.
כל צד כבול למה שכתוב בכתב האישום, גם באם בית המשפט נחשף לעובדות אחרות, הדבר אינו משנה דבר.
ההליך השיקומי שמונע ענישה חמורה יותר
הם באם עם השאלה האם יש פתרון שימנע מאסר? או שינוי דרסטי בחיים.
במקרים קשים עוד יותר הם מתארים מצב במסגרתו "הילד" לא שואף לדבר – מלבד "לנוח".
כמעט תמיד התיאור הוא שהוא היה מאוד מוצלח, אהוב, מצליח ספורטאי למופת תלמיד מבריק, עכשיו הוא הסתבך עם החוק.
לא פעם זה אחרי שנים רבות של חוסר עשיה בחיים, פעמים אחרות הם מגלים פן לא מוכר ומבינים שהכול כלפי חוץ היה על מנת לרצות אותם – והילד "ריק" מבפנים.
קירבה לסייג הפלילי לאחריות
לא אחת יש טענות לסייג לאחריות פלילית, שהטענה נופלת יש את שאלת הקירבה לסייג.
ע"פ ביבס 8557/22: "….בית משפט קמא הבהיר בגזר הדין כי לצורך התקיימות הנסיבות המקלות לא נדרש להראות שהנאשם היה נעדר יכולת לשלוט במעשיו, אלא די בכך ש"מצבו הנפשי של הנאשם משפיע על יכולתו להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעותו או שמצבו הנפשי פגם ביכולתו להימנע מהמעשה או פגם במידת שליטתו במעשה" (ההדגשות הוספו – ח' כ'). לצד זאת, נקבע כי המערער לא עמד בנטל להוכיח שההפרעות הנפשיות שמהן הוא סובל מקיימות את הדרישה האמורה, וכי למעשה אף הוכח כי המערער היה מודע היטב ליכולתו לשלוט בדחפיו, ואף צרך אלכוהול על מנת להתגבר על העכבות שהיו לו ביחס לביצוע העבירות. בנסיבות אלה, איני מוצא כי נפל פגם בקביעת בית משפט קמא כי בעניינו של המערער לא מתקיימות הנסיבות המקלות".
עיקרים בענישה פלילית
מתוך פסק דין נחמני – ע"פ 4039/19: "עם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 113 לחוק העונשין, נקבע כי העיקרון המנחה בענישה הוא "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב לחוק העונשין).
בהתאם, השתרשה ההלכה לפיה יש להעניק ביטוי עונשי לכל מעשה שהנאשם הורשע בו (ראו, למשל, ע"פ 8686/15 גריבוב נ' מדינת ישראל, בפסקה 52 והאסמכתאות שם (3.10.2017) (להלן: עניין גריבוב); ע"פ 4087/14 סקורדוק נ' מדינת ישראל, בפסקה 68 (5.1.2017) (להלן: עניין סקורדוק); ע"פ 7907/14 ואזנה נ' מדינת ישראל, בפסקאות 14-13 (22.2.2015)). זאת, בכפוף לכלל הקבוע בסעיף 186 לחסד"פ, לפיו "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה".
-
עקרון ההלימה בענישה
ע"פ 662/2- פלוני: "עיקרון ההלימה, אף הוא מעמיד מחסום בפני להקלה בעונשו של [עבריין מין]. תיקון 113 לחוק העונשין, שנתן לעיקרון זה מעמד על, איננו מדבר על הלימה במובן הצר של ה-lex talionis. מדובר בתפיסה רחבה יותר של הלימה אשר רואה בענישת העבריין אקט שלטוני המכונן מחדש את שיווי המשקל המוסרי שהופר על ידו. מדובר בתיקון כוללני אשר חייב לשקם את ערכה של הנפגעת מן העבירה כאדם, לאחר שהעבריין שלל ערך זה ממנה, או הפחיתו, על ידי מעשה כפייה פוגעני. תיקון זה לא ייעשה אם עונשו של העבריין לא יהיה שקול כנגד מה שעולל לקורבנו. ראו Jean Hampton, The Retributive Idea, in Jeffrie G. Murphy & Jean Hampton, Forgiveness and Mercy 111, 131 (1988). […] עלינו לזכור, כי המערער לא ניצב לפנינו לבדו. למרות שלא ראינו את פניה של המתלוננת, שסבלה מידיו פגיעות קשות בגוף ובנפש, פסק הדין שייצא מתחת לידינו צריך שידבר גם אליה. עלינו לומר למתלוננת, ללא כחל וסרק, כי זעקתה היא זעקתנו." ראו: ע"פ 3792/18 פלוני נ' מדינת ישראל (11.11.2018), פסקאות 20-19.
-
חשיבות הליכי שיקום
- רע"פ 1524/21 מישייב:
בתיק זה דובר על המשך ביצוע עבירות פליליות – ולו לפי חקירות החלטת בית המפשט שלא מקל בעונש ברורה.
"…. עיון בפסקי הדין אליהם מפנה בקשת רשות הערעור, בהם נגזרו עונשים נמוכים מזה שהושת על המבקשת, מעלה כי אלו נבדלים מענייננו בנסיבותיהם כגון עבר נקי;הליך טיפולי;הפסקה יזומה של ביצוע העבירות; סיכוי ממשי לשיקום; הליכי צדק מאחה. לעומת זאת, בתיק נשוא בקשה זו, מדובר במבקשת בעלת עבר פלילי, אשר הורשעה בסדרה של פעולות גניבה ממעסיקים שונים, חלקם מוחלשים".
חשוב לשים את העיקרים כאן מול עיננו!
שיקום כמשנה את המציאות
1216/21 לארי: " 11. יחד עם זאת, לצד שיקולי הגמול וההרתעה, יש ליתן במקרים המתאימים משקל מוגבר לשיקולי השיקום, גם על חשבון עיקרון ההלימה, שהינו העיקרון המנחה בענישה. ראו לעניין זה סעיף 40ד(א) לחוק העונשין הקובע כי בית המשפט רשאי לסטות ממתחם העונש אם "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם".
התהליך השיקומי והטיפולי, נוסף להיותו מיטיב עם מבצע העבירה, הוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה. זאת, שכן בסופו של יום, מבצע העבירה חוזר לחברה וישנה חשיבות רבה להיטיב את השתלבותו ולהשיבו לדרך הישר (ע"פ 281/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (6.12.2015)). המוטיבציה לשיקום, ההשתלבות המוצלחת בהליכי הטיפול, אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה, הבעת חרטה כנה והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה – כל אלה נבחנים על מנת לעמוד על טיבו של ההליך השיקומי (ע"פ 3613/17 אריה זייבלד נ' מדינת ישראל (17.1.2019)). במקרה דנן, המערער נרתם באופן כנה ובכל מאודו להליך השיקום, ויפים לענייננו הדברים הבאים:
הרתמות לשיקום
"מצב דברים שבו עבריין נרתם כולו לשיקום, עושה כל שלאל ידו כדי לחזור למוטב, ומצוי בעיצומה של חזרה לדרך הישר – עשוי להצדיק הקלה בעונשו, או למצער התאמתו, כך שהעונש שבו ישא לא יפגום במאמצי השיקום, ובתוצאותיהם המוכחות. בכך יקודם אינטרס הציבור, בשובם של בני החברה שסטו מן הדרך לתפקוד חיובי ומיטיב. אכן, לא בכל המקרים יפה הבכורה להלימה ולהרתעה; לעתים ראוי לשיקולי השיקום לתפוס את הבכורה" (ע"פ 7353/18 רונן חדד נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (1.5.2019)).
כאשר אין הליכי שיקום שכן הבן אדם משוקם מראש – הדבר לא יוצר תנאים להקלה
ע"פ 971/21 עמנואל : כן מדובר באדם תורם שפעל בשם מצוקה – אולם נקבע: דגשים וכותרות לא במקור:
"גזר דינו של בית המשפט המחוזי
5. בית המשפט עמד על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו; על חומרת עבירות הסמים ככלל ועל חומרתן לנוכח סוג הסם, בפרט; על נסיבות ביצוע העבירה – שבוצעה לשם הפקת רווח כספי קל, עלולה היתה לגרום לנזק משמעותי, שנמנע בשל תפיסת הסם, ובוצעה בחוסר תחכום; ועל מדיניות הענישה הנוהגת. לאור כל אלו, העמיד בית המשפט את מתחם העונש ההולם על 24 עד 60 חודשי מאסר.
בקביעת העונש בגדרו של המתחם, עמד בית המשפט על גילו של המערער – בן 64 – על עברו הנקי; על נטילת האחריות, הצער והחרטה שהביע; על דמותו יוצאת הדופן ועל תרומתו לחברה; על הפגיעה הקשה של עונש מאסר בפועל במערער ובאישתו; על כך שהימשכות ההליכים אינה רובצת רק לפתחו של המערער; על מצבו הבריאותי והנפשי של המערער; על האמור בשני התסקירים שהגיש שירות המבחן והמלצתו לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.
בתוך כך קבע בית המשפט כי אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, לאור קביעת שירות המבחן כי המערער אינו זקוק למתווה שיקומי וכן בשל החומרה היתרה שבמעשהו ובמידת אשמו של המערער.
לקרוא – ולהפנים: אני מדגיש שוב ושוב
לראות כמה חשוב הליך שיקומי אמיתי – ולא כוחניות פנימית מתוך מחשבה שהכל בסדר ומדובר במעידה חד פעמית.
חובת ההנמקה בפסק הדין
בית המשפט מחויב לנמק את הדברים שהוא קובע ולעגן אותם בחומרים.
ע"פ 7786/21 אליאור:
53. מכוח תיקון מס' 113 לחוק העונשין מוטלת על בית המשפט גם חובת הנמקה, וזו חלה על כל אחת מארבע התחנות בדרך לגזירת עונשו של נאשם: קביעת מתחם העונש ההולם; גזירת העונש המתאים; חריגה ממתחם העונש ההולם בשל אחד משני החריגים; והתייחסות לגזירת הדין של נאשם שהורשע בכמה עבירות בכמה אירועים. בתוך כך, חלה חובה זו גם ביחס לקביעה אשר לאופן ריצוים של מספר עונשים – במצטבר או בחופף, יחדיו.
אז מה לעשות לצורכי התיק הפלילי?
צריך להבין זה לא לצורכי התיק הפלילי – התיק הפלילי הוא המראה במקרים מסוג זה, יש לטפל בחיים עצמם. לנסות לחזור לנקודה שם התברבר הכול, להבין למה – ולתקן.
התוצאה המשפטית תהה שיקוף של התיקון.
אני כעורך דין פלילי, בא ליצור שיקוף של המציאות! הלקוח הוא "הילד"! בית המשפט מורכב מאנשים שרואים מציאות משתנה לצורכי המשפט, ומבחינים את המצב שהמציאות משתנה לצורכי החיים כולם.
הנאשם הוא זה החייב להבין את המציאות – לא אתם! בלי ההכרה שלו – אין דבר.
אתם, המשפחה, ללא ספק כלי עזר רב חשיבות – אבל המטרה שלנו היא להגיע אליו – ולהשתמש באירוע הפלילי לצורך בנייה של השינוי.
תחשבו אתם מתוך עיני בית המשפט – מה היה מוביל אתכם למנוע ענישה?
משרדו עורך דין מוטי אדטו מתמחה בבניית תוכניות שיקום – רק כך הגעתי לתוצאות שהגעתי אליהן, אבל חייבים להבין, לכול אדם יש התנגדות טבעית לעשות מעבר למה "שבטוח יסייע".
היינו לכול אדם יש פחד להתאמץ – ולהיכשל.
ההתגברות על הפחד מכישלון
חשוב לדעת, אין תוצאה בטוחה להליכי שיקום!
אדם שסחר בסמים, ורוצה להגיע לתוצאה של ללא הרשעה, או מקרה דומה, לא תמיד יכול להגיע לכך. יש סיכוי, בתץנאים מסוימים, אולם, את השינוי צריך באמת לרצות!
הרצון הוא לא על ידי ההורה, או בן הזוג, אלא האדם עצמו צריך באמת ובתמים להגיע לתוצאה, לא פעם הוא חייב להגיע למפגשים על מפגשים בשירות המבחן.
לבנות תוכנית שיקום
לצאת ללימודים.
לבנות חיים שבית המשפט לא ירצה למחות. מדובר בתהליך קשה ביותר. כאן יש חובה של מי שעוטף את הנאשם להבהיר שאין ולא יהיו עוד קיצורי דרך.
זה כמובן במקום בו האדם עצמו אינו מבין זאת.
חשוב לציין – מדובר כמובן במקומות בהם אנו בונים תוכיניות שיקום!
מה מתקיים במצב רגיל – שהמטרה היא להגיע לסיומו של ההליך הפלילי, וכיצד אפשרי לשפר את המצב שם?
חשוב להקביל – גם הדרך המובילה לזיכוי היא דרך קשה ביותר, קל הרבה יותר להגיע להסדר טיעון, לא אחת זה גם נכון הרבה יותר. (לא תמיד יש את האופציה לזיכוי).
טיעונים לעונש – עיקרים בענישה פלילית [תיקון 113]
טיעונים לעונש תיקון 113 לחוק העונשין יצר את הבסיסים המוחלטים לענישה, הבסיסים פשוטים ביותר.
א. בניית יחס הולם בין האירוע והאשמה – היינו קביעת המתחם לענישה באירוע זה.
ב. סיווג הנאשם בתוך המתחם.
ג. שיקולי שיקום.
פסק דין ע"פ 1964/20 אספה (מות הנער ארי נשר ז"ל, הפקרה).
"על פי סעיף 40ב לחוק העונשין, "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".
המשמעות היא שמבין מטרות הענישה השונות, תיקון 113 מעניק את הבכורה (הגם שלא בלעדיות) לעקרון ההלימה – שלפיו העונש הראוי לעבריין נגזר בראש ובראשונה ממידת אשמו ומחומרת מעשיו (ע"פ 2814/18 מנור נ' מדינת ישראל, פסקה 25 (27.2.2019), להלן: עניין מנור; ע"פ 1523/10 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקאות י"ז-י"ט (18.4.2012)).
בהתאם לכך, מלאכת הענישה מתחילה בקביעת מתחם העונש ההולם את העבירה – ובעשותו כן נדרש בית משפט לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, למדיניות הענישה הנוהגת ולערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה;
רק בשלב הבא ייקבע עונשו של הנאשם, בגדרי המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובין היתר נסיבותיו האישיות (סעיף 40ג לחוק העונשין).
במקרים חריגים ניתן לשקול אם קיימות נסיבות המצדיקות סטייה מהמתחם: סטייה לחומרה לשם הגנה על שלום הציבור, מקום שבו קיים חשש כי הנאשם ישוב ויבצע עבירות; או סטייה לקולה, מטעמי שיקום (סעיפים 40ד ו-40ה לחוק; ע"פ 2125/18 דוד נ' מדינת ישראל, פסקה 7".
עיקרים בענישה קטינות וגיל צעיר
ע"פ פלוני 541/20: "…ולבסוף, שמא כשיקול עיקרי וראשון במעלה, יש לזכור כי המערער, שהוא כיום בגיר, ביצע את המעשה כשהוא קטין. מן המפורסמות שהמשקל שניתן לשיקולי הענישה השונים בגזירת עונשו של קטין שונה מזה של בגיר, כפי שעולה מהוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.
בשקלול ובאיזון בין שיקולי הענישה ניתן משקל רב במיוחד לנסיבותיו האישיות של הקטין ולשיקולי השיקום, הגם ששיקולים אלה אינם עומדים בבדידותם".
חשוב לעת גיל ומצב רפואי הם נימוקים חשובים ביותר – בנסיבות אלא חשוב לבנות סביבם טיעונים, כמעט תמיד.
קיומו של יחס הולם בשאלת הענישה
את היחס ההולם אנו ניבנה, בדרך כלל כבר מההתנהלות של האדם בחקירה, לאור הסבריו לאירועים, המחשבות שהובילו אותו, רמות הכוונה ועוד ועוד.
בנסיבות אלא חשוב לקחת אחריות – במקום בו היא תוכח!
להתנצל במקום בו האשמה ברורה.
הדברים נאמרים במקום בו האדם מסוגל להבין זאת, יש מקרים שבלהט האירועים אנשים מסרבים לקחת אחריות בשאיפה לזיכוי פלאי – וזה קיים גם במקום בו מציגים להם צילומים ברורים ובהירים של האירוע.
לאור העובדה שאלו נתונים שדנו בהם רבות בעת הדיון על החקירה ועוד – המשך הפרק הנו על שיקולי שיקום.
חריגה ממתחם העונש ההולם לחומרה
קיימים מקרים בהם יש חריגה בענישה ממתחם העונש ההולם בשל שלל סיבות ונסיבות.
נסיבה מרכזית היא חשיפה של בית המשפט לנסיבות חריגות – או למציאות חריגה אחרת.
חשוב לכן לשקול היטב, במקום שזה אפשרי, לייצר מציאות של הגבלות לטיעון ועוד. עוד לציין ששיקום ותוכניות שיקום יכולים להוות כלי מרכזי למניעה של מצב שכזה, תוכניות שכאלה יכולות להיבנות בחוץ, אולם גם למרבה ההפתעה בתוך מערכת הכליאה.
מתי בונים תוכנית שיקום
בייחס למשפט הפלילי הצפוי, באם יש סיכוי לאישום פלילי, באם יש סיכוי להרשעה ולו שולית – יש ליצור שינוי בר הצגה! שינוי שישנה את התמונה העונשית!
יש שיקראו לכך שיקום!
חובה להבין: בסיום ההליך הפלילי, שיש אשמה, יהיה שלב של טיעונים לעונש – ובלי יכולת להציג "שינוי" המציאות תכה! המכה כואבת ! מאוד כואבת. לבטח מול מה שיכול היה להיות המצב.
"שיקולי השיקום, על אף חשיבותם, אינם חזות הכול ולצדם יש להתחשב בשיקולים נוספים, כדוגמת גמול והרתעה" (ע"פ 671/22 אבו תנהא נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (20.10.2022)).
שינוי בחיים כמשנה ענישה
אפשרי להציג תיקים "דומים" עד למאוד – באחד לא תהה ענישה באחר עשיה הכוללת מאסר – המאסר הרי הוא לא המטרה ! שיש שינוי, שיש הפנמה, שיש אדם "חדש" – לא אחת אין שום משמעות לענישה!
אין סיבה – ולא נוקטים בגישה ענישתית – אלא בהמשך פעולות השיקום.
נסיבות אישיות בשאלת הענישה
את הנסיבות האישיות אנו מתחילים ובונים החל משלבי החקירה הפלילית.
נחקר חכם מציג את כל הפנים של אישיותו – ובכךך מתחיל ומבסס את הטיעונים לעונש בעיניינו.
אסור להתחיל לחשוב על הנסיבות האישיות – רק לפני הטיעונים לעונש.
חשוב לציין, במקום בו אנו מתחילים את ההכנה לטיעון לעונש אחרי ההרשעה, ראוי להביא את העדים בשר ודם או לפחות הסכמה להגשת מסמכים אלא ואחרים – ולא העדים יגיעו.
מתוך ע"פ 2301/20 : בבית המשפט השלום/מחוזי התחשבו והטילו עבודות שירות, בית המשפט העליון מסייג את ההתחשבות, אבל חשוב להקשיב לצלילים: (דגשים לא במקור).
"….בנסיבות רגילות, העונש שהיה ראוי להטיל במקרה זה עומד, כפי שטענה המערערת בין 24 חודשים לבין 48 חודשים מאסר בפועל. בנסיבות העניין, בהתחשב בנסיבותיו האישיות המורכבות של המשיב ומשפחתו, ונוכח ההלכה לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את הדין עם הנאשם, כאמור, אין מקום למצות את הדין עם המשיב. על כן נעמיד את עונשו על מאסר בפועל של תשעה חודשים, בניכוי ימי מעצרו. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם".
טיעונים לעונש
לאיש אין מטרה לקבל את העונש שמגיע לעבירה!
המטרה היא להוביל לענישה חריגה – בשל הנסיבות שעוד יוצגו.
אלא נסיבות שנוגעות לאירוע, נוגעות לזמן – ולא פחות חשוב – נוגעות למשמעות הענישה עבור האדם – והשינוי שהוא עבר.
תמיד הטיעונים לעונש לוקחים בחשבון כמובן שאלות כמו העבירה הפלילית, זמן מעת ביצוע העבירה הפלילית ועוד.
אבל גם חשוב להיות מסוגל להציג שינוי. שיקום, טיפול וכו – על מנת להוריד את הצורך בענישה.
ע"פ 6321/18 :רובן : "אכן, הענישה היא לעולם אינדיבידואלית, וגזירת העונש מחייבת ליתן משקל לצד מידת אשמו גם לנסיבותיו האישיות של כל אדם ולשיקולי שיקום (ראו: ע"פ 335/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (22.4.2018)).
בענייננו נראה כי אכן קיימות נסיבות ייחודיות המטות את הכף לטובת חריגה מסויימת ממתחם הענישה לצורך הקלה בעונשו של המערער, ובראשן קיומו של סיכוי ממשי כי המערער יכול לעבור תהליך משמעותי של שיקום, בהתאם לאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ע"פ 7555/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 16-13 (10.6.2015)).
כך, בתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט קמא צוין כי הסיכון להישנות ההתנהגות פוגענית מצד המערער הוא נמוך וכי בכפוף להשתלבותו בטיפול בתחום הטראומה, סיכויי שיקומו טובים".
בניית האפיק השיקומי כחשובה מומחשת שוב ושוב ! ההבניה של האפיק השיקומי היא לא אחת מתחילת החקירה!
מדוע יש צורך בלקוח לטיפול?
אני עונה על השאלה שכן הורים רבים לא מבינים את הנושא – הם סבורים ששינוי שלהם יכול להעלים את המצב הקשה בזירה הפלילית ! בפועל צריך שינוי כולל – הן של ההורים והן של הילד ! טיפול משולב לחלוטין.
משרדי מתמחה בבניית תוכניות טיפול מסוג זה – על מנת להוביל לשינוי הכולל. שינוי שקודם כל חייב לבוא מתוך הבנה של הבעיה.
יש מקרים בהם ההורים מסרבים להכיר בבעיה – ולמרות שהצעיר רוצה כבר שינוי הם מתנגדים לו מחשש זה או אחר שלהם. לדוגמה – הם מספקים כסף ללא גבול למכור לסמים, זאת מציאות שלא מאפשרת שיקום !
הנאשם!
הלקוח הוא מי שצפוי להיות נאשם בפלילים! הוא זה שיצטרך לעבור את השינוי! האומנם גם עכשיו ניקח ממנו את התפקיד של האחראי ? ללא אחריות – אין סיכוי לשינוי!
טיפול ושיקום?
הוא האדם שזקוק לטפל בשורשי הבעיה! שעה שמגיעים אחרים מטעם, אין שום סיכוי להדברת הבעיה ! הבעיה תמשיך לחיות ! אין הכרה בבעיה שאחרים מטפלים בה.
מהי החובה שיש על אותם הורים, לא אחת קשישים?
הכלל פשוט – לצורכי טיפול – חובה להציף בעיות – בכול אמצעי שיש !!! הסתרה יוצרת החמרה! הרצון שלהם למנוע מהבעיה לצוץ, ולדוגמה לשלם חובות פעם אחרי פעם – זאת היא הבעיה!
"הבטחות" לבטח לשינוי – זה לא נושא שיש להתייחס אליו! קיימים הכללים לרואת את השינוי!
חובה להפנים: אין מציאות של "לא נעים" או שאולי "הוא יכעס" היכולת להסתיר את הבעיות – היא היא הנסיבה שמחריפה את אותן הבעיות.
דוגמה בעיית הימורים
התמכרות להימורים. פעם אחרי פעם ההורים מכסים את חובות ההימורים של הילד – בשל שמועה שהוא צפוי להירצח באם הם לא ישלמו.
פעם אחרי פעם הוא מבצע עבירות פליליות, שעה שלא מזדרזים לשלם את החובות. כך יוצא שנוצר מעגל שהילד סוחט למעשה את הוריו בסיכון החופש שלו. ההורים שרוצים להסתיר את המצב מבני המשפחה כבר מאבדים את ביתם – ועדיין אין פתרון.
בנסיבות אלא חובה להבין שאת הטיפול המשפטי אנו מחלקים לשניים
א. טיפול בשאלת האשמה – האומנם היא ברת הוכחה על ידי המדינה?
ב. טיפול בשאלת הענישה!
בשאלת הטיפול בענישה, חובה להפנים, אדם שמטפל בשורשי הבעיה, מונע את החזרתיות הפלילית – אין שום צורך להעניש אותו בעילה של הרתעה אישית!
אבל שהאדם לא מעוניין בשינוי, אין אלא את החובה להעניש אותו.
בית המשפט משתמש בסדרה של כלים לדעת איפה הוא נימצא, יש את תסקירי שירות המבחן, יש הערכת מסוכנות (מינית או אחרת) יש טיפולי גמילה אלא ואחרים. השאלה היא תמיד כיצד אנו מצליחים להציג את המציאות ?
יש בתוך החברה לא מעט אנשים שיתייאשו מהחיים בה – הם חיים "חיים קטנים" מסרבים להרוויח, מסרבים לעבוד כמעט, יוצאים מהבית רק שיש את החובה – האירוע הפלילי והסיכון בענישה הוא עבורם כלי רב עוצמה להכנסת שינוי לחיים!
למעשה – לאדם עם בעיה מובנית – החשש התיק הפלילי הוא כלי רב חשיבות לטיפול בשאלת שיקום החיים ! לשאלת השיקום נגיע לא אחת מהחשש ממתחם העונש ההולם – וההבנה שלי תסקיר שירות מבחן שימליץ על סטייה מהותית – מתחם העונש ההולם יכה!
מתחם העונש ההולם ושיקום
מתחם העונש ההולם ושיקום יכול והם דברים מתנגשים – ראוי לקרוא את המאמר הנ"ל.
חשוב לזכור, ייעוץ בעורך דין פלילי בשלבים הראשונים יכול להכניס לתיק הפלילי יסודות של שיקום, ולא פחות חשוב להכניס לאדם שנימצא במקום מפוחד ועצוב של תחילת התיק הפלילי את יסודות השיקום.
את הרצון בשיקום.
עורך דין פלילי המייעץ לאדם יכול להוביל את קווי החשיבה למקומות אחרים – לבטח שהוא רואה את הבעיה – ומטפל בשורשה.
הקלה בענישה לאור שיקום
ע"פ 826/19 : דגשים לא במקור :
"סעיף 40ד(א) לחוק העונשין קובע כי בית המשפט רשאי לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום, אם: "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". בגדר כך, הפסיקה קבעה כי ניתן להתחשב, בין היתר, בשיקולים הבאים:
המוטיבציה שהביע האדם המורשע להשתקם;
הליכי גמילה מהתמכרות;
הצלחה בהשתלבות בהליכים טיפוליים;
שינוי בהתנהגות ובדרך החשיבה של האדם שהורשע;
הבעת חרטה כנה והפגנת אמפתיה כלפי נפגע העבירה (ראו: ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (18.04.2018); ע"פ 3613/17 זייבלד נ' מדינת ישראל (17.01.2019)).
עמדת המחוקק
"הסעיף הנ"ל מבטא את עמדת המחוקק, לפיה ייתכנו מקרים בהם יש להעדיף את שיקולי השיקום על פני עיקרון ההלימה, שהוא העיקרון המנחה בענישה (ראו: ע"פ 9147/17 אבו עביד נ' מדינת ישראל (20.09.2018))".
סטייה ממתחם העונש ההולם
ע"פ 671/19 אבוטבול: "אין לקבל אף את טענתו השנייה של אבוטבול, לפיה ראוי היה לחרוג באופן משמעותי ממתחם הענישה ההולם, עד כדי אימוץ המלצת שירות המבחן והימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל. סעיף 40ד(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מורנו, כי בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקום, אם מצא כי השתקם או כי קיים סיכוי של ממש שישתקם. אמנם, נקודת המוצא על-פי סעיף זה היא העדפה של שיקולי השיקום, מקום שבו קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם.
יחד עם זאת, גם במצבים אלו, שיקולי ההלימה מוסיפים לדור לצד שיקולי השיקום (ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל, פסקה 22 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז (18.04.2018)).
בענייננו, קבע אמנם בית המשפט המחוזי, כי קיים סיכוי של ממש שאבוטבול ישתקם בעתיד, אך לצד זאת ציין כי "אין המדובר במקרה שבו התהליך השיקומי הוביל לשינוי כה משמעותי אשר יצדיק את הטלת העונש על פי שיקולי שיקומו של הנאשם בלבד".
בתוך כך הדגיש בית המשפט, כי לא שוכנע שהתקיים שינוי משמעותי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה של אבוטבול, והבעת החרטה מצדו לא הייתה מלאה. נוכח האמור, אינני מוצא לנכון להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי גם בעניין הזה".
חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי צדק
פסק דין קלנר. היבט מרכזי.
לדוגמה עבירת סמים : (יש אין סוף דוגמאות מסוג זה באתר).
תיק סמים. הלקוח גידל 1.8 ק"ג של קנאביס.
ההסבר היה שהוא לא קיבל מספיק קנאביס מהרישיון.
טיפול שימנע את העבירה הוא הגשת בקשה להגדלת הכמות – מרגע שזאת אושרה – אין צורך בהמשך העיסוק הפלילי !
הבניית הבעיה, יצירה של הזדהות עם הבעיה.
האדם בזמן עבר, המחלות, הטיפול במחלות בזמן עבר, התיקון למציאות – ומה המצב ברגע זה.
התוצאה של"צ.
דוגמה נוספת – עבירות מרמה
אדם ניסה באמצעות כרטיס חיוב לקחת כ 400,000 ש"ח (הצליח לקבל פחות, אולם עדיין סכום אדיר).
בנוסף עבירות נלוות רבות בניהן זיוף כרטיסי אשראי (מכונה ליצירת הכרטיסים) ועוד ועוד.
הבעיה שאותרה ?
דחייה חברתית ממנה סבל.
את הסבר יש צורך לבנות מהחקירה במשטרה! לכן יש צורך בליווי עורך דין מתחילת התיק !
שילוב תוכנית עם שירות המבחן.
הפתרון ? טיפול בבעיית הדחייה החברתית – התוצאה ? עבודות שירות.
דוגמה עבירות אלימות
מכות לנהג בדרך – פציעה חמורה לנהג הנפגע שהוא איש מבוגר. הדרך : פיצוי כספי לנהג בהליך האזרחי.באווירה טובה. הנפגע הגיע לטיעון לעונש. טיפול פסיכלוגי בבעיית האלימות.תוכנית טיפול בסיוע שירות המבחן.
התוצאה ? ללא הרשעה!
דוגמה יבוא סמים הספקת סמים
תיק פלילי של יבוא סמים (כ 11 עבירות במקום) הספקת סמים 20 עבירות במקור. ועוד עבירות נלוות.
המטרה להראות את הבעיה שהובילה לשימוש בסם. לצורך כך דוחות רפואיים כמו גם פסיכיאטר. כל הנימוקים הנ"ל נכנסו כבר בעת החקירה במשטרה אל תוך התיק הפלילי!
לאחר מיכן – קביעת תוכנית טיפול.
רתימה של שירות המבחן לתוכנית.
הסיום של"צ.
דוגמה עבירת מין
תיק בייצוג שלי – סיום 6.10.19. ת"פ 11791-03-19 :
עבירות של מעשה מגונה בקטינה. כמו גם ניסיון למעשה מגונה.
תיק בו יש, כמו שאר עבירות המין, חובה של רבע הענישה בחוק – במקרה זה 21 חודשי מאסר.
טיפול נכון מהרגע הראשון הוביל את התיק למציאות של מסוכנות מינית נמוכה (למרות בעיות רבות). שיש מסוכנות מינית נמוכה – אין את החובה לטפל באלימות. יש לנו כשיטה את הפתרון למקרה.
התוצאה ? מע"ת בלבד כמו גם ופיצוי!
טיעונים לעונש
ברור הבעיות שמובילות לתיקים פליליים – למה נידרש השיקום ?
הדברים למעלה נרשמים אחרי שנים של עיסוק בעבריינות של בני טובים בפועל אין תשובה אחרת.
כל הסתרה וכל הדחקה יוצרות זרז לפעולה הבאה שבד"כ היא חמורה יותר ושוחקת את הסמכות ההורית עד לבלי די. בעתיד, ההורה המחפה, הופך להיות הורה שדעתו אינה נשמעת כלל. דעה שיש צורך לשלם תמורת שמיעתה – ולא פעם התשלומים גבוהים מידי ולא יובילו לתועלת.
מכאן אפשר עכשיו להגיע להתייחסות היותר ספציפית למשפט הפלילי. מיותר לציין, אין הכוונה שההורה יגיש תלונה פלילית על כל דבר שמתרחש – אבל הסתרה והדחקה של תופעות מסוימות יוצרת את האירוע הפלילי הבא בתור.
מרגע שיש סיכון לתיק פלילי אפשרי להשתמש באותו הסיכון בתיק ככלי לשיקום ! כך בעת הטיעונים לעונש תהה הצגה טובה של המציאות – החדשה!
שירות המבחן בעת הטיעון לעונש
הכלי המרכזי בהצפת המציאות מול בית המשפט הוא שירות המבחן! (בעבירות מין, סמים ועוד יש כלים נוספים, אולם שירות המבחן הוא המרכז של המציאות פעמים רבות).
זהו לא הלכי הטיפולי היחידי!
אדם חכם – שיודע שהוא צפוי למשפט פלילי מתחיל בהבנייה של ההליך הטיפולי מוקדם ככול האפשר!
בייחס לשירות המבחן חשוב לדעת
"….עמדת שירות המבחן, אינה אלא אחד השיקולים העומדים בפני בית-המשפט בבואו לגזור את דינו של נאשם – לעיתים יאמץ בית-המשפט את המלצת שירות המבחן במלואה, לעיתים יאמץ אותה בחלקה ולעיתים ידחה אותה מכל וכל. כל עניין לנסיבותיו הוא, וכל מקרה ייבחן לגופו, תוך מתן משקל ראוי להמלצות שירות המבחן [...]" (רע"פ 7257/12 סנדרוביץ' נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו] (18.10.2012)).
במרבית המקרים גם שבית המשפט לא יאמץ את עמדת התסקיר (החיובי) יש בתסקיר השפעה ניכרת על הענישה בסיומו של ההליך.
דוגמה – חוסר היכולת לחפות מונע
יש מעצר בית, העצור מודיעה שהוא הולך לחבר וחוזר אחרי שעתיים עם רכוש גנוב. יש הורים שמחליטים במקרים שכאלו לחפות ולטעון שלא היה דבר ! התוצאה ? הדבר חוזר על עצמו עוד ועוד. מה היה אפשר לעשות?
לפנות ולבקש להסיר את מעצר הבית – פשוט וקל – הרי באם הדבר לא יעשה והצעיר ילכד, ההורים לא רק מסתבכים אלא הם יפסיקו להיות מקום למעצר בית עבורו. ראוי לציין בנסיבות חריגות הם אף יכולים להיות נאשמים בדין פלילי.
חשיבות המעשה – החזרה של הסמכות ההורית – יש תוצאות למעשים ! שיש גבולות ברורים אפשרי להתחיל בהליך שיקומי! בלי גבולות אין סיכוי להליך שכולו שיקום ! הליך שכזה הוא כלי מרכזי במניעה של ענישה פלילית להמשך הדרך!
רקע בענישה – טיעונים לעונש – הבסיס לצורך בשיקום!
כלל המפתח בענישה בהליך הפלילי: ענישה הפלילית היא לעולם פרטנית – המציאות הפרטנית תוצג בעת הטיעון לעונש!
כל אדם ייענש לא רק לפי העבירה אותה ביצע נסיבותיה וחלקו האישי באירועים, אלא, גם לפי מי הוא ומה יחסו לאירועים (חרטה, הובלה וכו).
הדומיננטיות שלו באירועים, קטינות/בגירות, גילו (בגיר צעיר), הנזק שנגרם, הנסיבות של האירועים, וכמובן לפי פרק זה ההליך שהוא עבר מרגע האירועים ועד לענישה בפועל!
היינו בוחנים את תפיסת העבירה הפלילית אצל הנאשם, נסיבות העבירה והתיכנון המוקדם וכן מה הוא תרם ומה הוא עתיד לתרום לחברה במנותק מהעבירה הפלילית. היינו סוגיית השיקום.
לא תמיד צריך להיות אדם עם תרומה עתידית רבה – אבל אדם עם רצון לחיים נורמטיביים ויכולת להגיע לשם.
טיעונים לעונש – לדוגמה
תיק "החזקת סמים" שלא לשימוש אישי. העונש של אדם חסר עבודה, או פועל יהיה שונה באופן מהותי ביותר מרופא צעיר שכול עתידו תלוי בגיליון עבר פלילי נקי.
שלא לציין, נאשם/חשוד שמתחרט, חרטה כנה, לא פעם באירוע פלילי ראשון יסתפקו בכך והתיק ייסגר – בשונה מאדם שחוזר על העבירות הפליליות עוד ועוד.
עוד ראוי לדעת – תכונית שיקום שהיא "עדינה" מידי ומתחשבת מידי יכולה להצליח רק במקום בו יש לנאשם אינטרס להצליח – כך שבמקרים בהם יש בעיית מוטיבציה בנייה על רצונו של הנאשם/חשוד להשתקם תגיע לכדאי כישלון.
לדוגמה עבריין מין
שניים יגיעו למשפט עם אותה העבירה הפלילית (לדוגמא מעשה מגונה) אחד טוען שהוא מצטער ומבקש הקלה. האם להאמין לו ? מהי הסכמה לאירוע חוזר בעתיד? שני אחרי האירועים החל באופן פרטני טיפול, הוא נימצא בטיפול מזה זמן רב, הוא יסודי בטיפול – לאור כל זאת נקבעת לו מסוכנות נמוכה. כך שברור שההליך שהוא עבר שונה לחלוטין!
מתי ראוי להתחיל בשיקום – בניית טיעונים לעונש ממתי?
התשובה היא כמה שיותר מהר. מהרגע שברור שיש בעיה!
החקירה/מעצר יוצרים את הפחד שמוביל לכוח לשינוי -אסור להחמיץ את הכוח לשינוי. כאן מתחילים לבנות את תוכנית השיקום שתגיע עד לטיעונים לעונש.
התחלת פעולות השיקום
שמגיעים לתיק לפני החקירה הראשונה, וברור לחלוטין שיש אשמה חד משמעית – אחרי סייגים אלו ו/או אחרים שיוטלו – מתחילים בבניית הטיעונים לעונש – בניה שכולה חרטה וצער ! תיחום האירוע (כאן לא נדון בכך) אבל בבניה של הטיעון שאמורה להקל – כמובן !
היינו הנחקר ממש פועל לפי הכללים של הענישה שנקבעו בתיקון 113 (יתכן ויהיה פרק בהמשך) ומציג את גרסתו האישית והתחושות שלו. מיותר לציין – פעולות מסדר גודל שכזה חובה לעשות בפיקוח עורך דין צמוד – הרי יש כאן פוטנציאל להודות במקום בו אין ראיות כלל!
טיעונים לעונש: הצגת הנסיבות – יצירת הבסיס לשיקום
מכאן כמובן, הכול תלוי בהצגת הדברים בצורה הראויה ביותר בפני בית המשפט בהליך הפלילי עצמו. כל נאשם שואל את עצמו, בהליך הפלילי, בשלב גזירת העונש – כיצד הוא יוכל להציג עצמו באור שיוביל את העונש להיות הקל ביותר.
אם אפשר לעשות זאת תוך מזעור הנזקים האפשריים לעתיד מה טוב.
מכאן נגזר הכלל השני – כיצד להציג את העתיד והעבר באור הנכון ? אור שיקטין את הענישה למינימום – התשובה היא בהבניה נכונה של המצב הכללי. הבניה זאת של המצב תיקרא – תוכנת שיקום וטיפול. המטרה להקל בעונש בהצגה נכונה של האירועים בטיעונים לעונש!
טיעונים לעונש: תכניות שיקום "מתחשבות"
עוד ראוי לדעת – תכונית שיקום שהיא "עדינה" מידי ומתחשבת מידי יכולה להצליח רק במקום בו יש לנאשם אינטרס ורצון להצליח – כך שבמקרים בהם יש בעיית מוטיבציה בנייה על רצונו של הנאשם/חשוד להשתקם תגיע לכדאי כישלון.
התוכנית חייבת להלום את הצורך בתיק הפלילי – לא תמיד את הצורך של הנאשם להימנע מכול שינוי ברקמת חייו. השינוי – מעצם התיק הפלילי – חייב להגיע – עדיף תמיד שזה יהיה שינוי שנבנה עם עורך הדין הפלילי ולא עם שלטונות בית המאסר.
שיקום וטיפול בהליך הפלילי
ראוי לדעת, תוכנייות שינוי ושיקום אורכות זמן לא קצר.
– במידה וקיים סיכוי שעיבוד חומר החקירה יוביל לפתיחה בהליך פלילי היינו לכתב אישום פלילי חייבים לבנות את תוכנית השיקום/טיפול.
אלא לעתים אפילו תביא לסגירת התיק הפלילי, או שתמנע ענישה פלילית או לפחות תקל בעונש ככול שניתן.
זה המקום להסביר, ההליך הפלילי, מעצם הצורך לקבוע את העונש, אמור לאבחן בין האנשים לא רק בעבירה אלא גם בסיכוי לשיקום, חיו של האדם עד לרגע העבירה מעשיו הטובים לטובת החברה, הנורמטיביות שלו ועוד ועוד.
מכאן נגזר, לא יוטל עונש זהה בהליך פלילי דומה על שני אנשים ששניהם ביצעו את אותה עבירה לראשונה (חוץ מעבירת הרצח וגם אז לא תמיד).
– שעה שאחד מהם הוא עבריין פעיל ושני אזרח נורמטיבי העובד/לומד חי חיי בחברה מלאים.
שינוי, במיוחד כזה הניתן להצגה בהליך פלילי, בד"כ דורש זמן, שינוי דורש הפנמה ובניה של הדרך האחרת – המשרד אינו "ממציא" או "מפברק" אלא בונה את תוכניות השיקום. לכך נידרש זמן – לכן ראוי בבניית השיקום מיד שמתאפשר ולא להמתין לסיום ההליך על מנת לא להיענש בחומרה.
דמות מרכזית בהליכי השיקוף הוא קצין מבחן שמשמש כזרוע של שרות המבחן – הגוף שממונה מטעם בית המשפט לאבחן את המצב ולהכין תסקיר בייחס למצב.
למה תכניות שיקום?
כי צריך לתכנן – חייבים לתכנן – על מנת להיות מסוגלים ליצור מציאות שתאפשר הבנה של השינוי – על מנת שהפתרון יצוץ בהמשך באופן ראוי ונכון.
מתי מתחילים עם ה"שיקום וטיפול" בהליך פלילי ?מכאן שהמשרד מתחיל בטיפול השיקומי – מיד עם קבלת התיק – ותוך תכנון ההליך הסופי שבדרך כלל מלווה על ידי קצין מבחן.
אם אפשר גם לפני הגשת האישום – אם ניתן אפילו משלב החקירה ! במקרים אידאליים עוד לפני החקירה!
במקרים אילו נבניית תוכנית השיקום/הכנסת היבטים של שיקום אל תוך התיק הפלילי בשלבי החקירה – מה שמקטין ביותר את האירוע הפלילי אם לא במבטל אותו.
הבעיה בתיקים פליליים היא לא פעם היא שהתחלת טיפול בשיקום וכתוצאה מכך בענישה, נעשית רק לאחר ההרשעה או לאחר הגשת האישום ואז התוכנית שיקום מוגבלת בהכרח ביעדיה האפשריים.
טיעונים לעונש: מדוע מדובר בבעיה?
– תוכניות שיקום/הכנת הטיעון לעונש הן תהליך ארוך וממושך, תוכנית שיקום אמיתית, שמובילה להקלה בעונש, אינה "המצאה" או "הברקה".
מדובר בהליך ארוך וממושך שכולל העזרות באנשי מקצוע וסיוע מקצועי – האחראי לבניית התוכנית הוא בדרך כלל עורך דין פלילי.
השוני שיוצרת התוכנית הוא מהותי ביותר בתוצאה הסופית – ואפשר ליראות פעמים רבות שני תיקים השונים בתכלית השוני – למרות שהעבירה נידמה שהיא זהה – הכול בזכות תוכנית שיקום שקובע העו"ד הפלילי בסיוע אנשי המקצוע.
טיעונים לעונש: תוכניות שיקום
מכאן הצורך בתוכנית שיקומית/טיפולית פרטנית (אישית) חשוב ביותר – המטרה – הצגת השינוי במצב ממצב של עבירה פלילית כדרך חיים מסתברת למצב של אזרח התורם לחברה ולכן ראוי ונכון להקל עמו.
הצורך השני הוא בבניית התוכנית השיקומיים החל מהרגע הראשון בו מתבררת העבירה הפלילית, גם בתיקים בהם השאיפה היא לזיכוי – גם שם ראוי ונכון להכין את התוכנית השיקומית מהרגע הראשון בה נודע על האפשרות שיוגש כתב אישום פלילי.
ראוי לציין הערכות מסוכנות בתחום עבירות המין הוא כלי מרכזי בקביעת הענישה – בסיום פרק זה מכתב אותו קיבלתי מ"המכון הישראלי להערכת מסוכנות" המסכם את הנקודה.
טיעונים לעונש: הבנת מורכבות הבעיה
בעיה נוספת שיכולה להיות בתיקים פליליים והיא : חוסר הבנה של הבעיה השיקומית (להבדיל מהתיק הפלילי) – בעיקר של בני המשפחה המורחבת (או של החשוד/נאשם).
על מנת לבנות תוכנית שיקום יש צורך באיגוד כל הכוחות של הנאשם בפוטנציה ומשפחתו – אם קיימת מציאות שכול אחד רוצה שיקום שונה – לא יהיה ולו דבר.
לאור זאת מהפגישה עם עורך הדין הפלילי יש לקחת מסקנה אחת – כיצד יראו החיים בהמשך הדרך – מכאן הכול נגזר.
בדיקות שתן.
פגישות עם פסיכולוג.
שיקום מיני (סירוס כימי).
גמילה מסמים/אלכוהול.
לימודים.
תוכנית עבודה ועוד ועוד.
במציאות שכזאת לא יעלה על הדעת שחלקים במשפחה, או הנאשם עצמו, יוותרו לנאשם ויסירו חלקים מהתוכנית שיקום – ללא שום תיאום ! התנהלות מסוג זה היא היא המכשילה תוכניות שיקום וטיפול.
לא פעם הנאשם הוא יציר כפיה של התנהלות ללא נתינת דין – כאן חייבת להיות אחידות ופעולה על פי הכוונה של עורך הדין הפלילי בסיוע צוות השיקום שפועל בתיק הפלילי המסוים.
טיעונים לעונש: דוגמה לכישלון: (ביניים)
המשרד טיפל באדם שחשף את עצמו (בעירום ברחוב). מתברר שהדבר נעשה בעת עבודות שירות על אירוע קודם. ההסדר טיעון היה – הארכה של התנאי. כל שנדרש האיש היה להוביל את קצינת המבחן לכך שהוא ימליץ על הסדר הטיעון כמספק. נבנתה תוכנית שיקום הכוללת: פסיכולוג ומעריך מסוכנות פרטיים. הנאשם לא הלך לאיש מהם – לצורכי יעוץ.
לקצין המבחן הוא הסביר שלו אין בעיה – כי מי שרואה את גופו העירום – לא ממש סובל, חוץ מזה הוא במצוקה של ממש, כך ש"מותר" לא באופן זה או אחר.
מה היה התסקיר ניתן רק לשער. התוצאה – יציאה לתוכנית שיקום קשה הרבה יותר – כך שבמקום שיחה שתיים והמשך חיים האיש נדרש להגיע לטיפול יום יומי – וגם אז התוצאה לא מובטחת. המסקנה ? הפסיכולוג היה נדרש. בודק המסוכנות נדרש. שיחה על המציאות בשירות המבחן – לבטח נדרשת.
הנאשם דילג על כל אלו.
טיעונים לעונש: זה המקום לציין
למשרד סידרה ארוכה של תיקים פליליים מסוג זה, תיקים שהסתיימו ללא הרשעה פלילית ! אחרים הסתיימו אחרי אירועים רבים ביותר – בשל"צ. כך שכל שנדרש בנסיבות – לאור הסדר הטיעון – הוא רק לעמוד בכללים של שרות המבחן ולהוביל את קצינת המבחן להכנת תסקיר בהתאם להסדר הטיעון.
הענישה הפלילית למעשה
להדגיש, הענישה המוצגת בחוק היא הענישה המרבית ולא נהוג להטיל אותה אלא במקרים חריגים בחומרתם, קיים כמובן רף הענישה המקובל לעבירה (כל עבירה לגופה).
כמובן אפשר להיות בכיוון ההפוך של חריגות, להקלה – חשוב לכן להיות חריג לכיוון השני מה שיחייב להקל בדין הרבה מעבר לרגיל.
הדרך המרכזית הפתוחה לאחר מעשה להקלה חריגה בענישה היא השינוי ותוכנית השיקום – לאחר העבירה.
השינוי יצור תוצאה – העבירה מקבלת רציונליזציה היינו קל להבין את הסיבה לעבירה – ועתה הסיבה לביצוע העבירה נכחדת – לא פעם מגיעים אפילו למצב של תוכניות טיפול שיקום בלבד היינו העדר סיבה לענישה (כבר מוחלט ברגע זה שהאיש אשם) ולאור זאת, לא פעם, הסתפקות במבחן/ענישה הצופה פני עתיד.
טיעונים לעונש: מהי תוכנית שיקומית
תוכנית טיפולית שיקומית למעשה באה לטפל בסיבה לעבירה הפלילית ולבטל את הסיבה המרכזית ואת הצורך בענישה לאור תיקון הבעיה שבבסיס העבירה הפלילית.
כאמור לעולם ייענש האיש המסוים שמול בית המשפט ולא תיענש העבירה, לכן חייבים ליצור מציאות שבמסגרת האיש המסוים יהיה אדם שקימות לזכותו נקודות יתרון משמעותיות עד כמה שניתן.
– נקודות היתרון יתגלו בבית המשפט בעיקר בשלב – הטיעון לעונש.
חשוב על מנת להגיע ערוכים לטיעון לעונש להבין את הבסיס לעבירה הפלילית לדוגמא: אספנות, חוסר שליטה בכעסים, סמים, ילדותיות, חוסר גבולות ועוד ועוד.
"גילוי" הסיבה יכול להביא להחלמת הנאשם ואתו שינוי מדיניות הענישה הפרטנית מענישה לשיקום.
בעיה? חובה לדאוג לשינוי
שמתגלה בעיתיות המטרה הופכת להיות לא רק טיפול בסימפטומים אלא טיפול כולל בתא המשפחתי על מנת למנוע את הקשיים שהובילו לתיק הפלילי ולהגיע מוכנים מבחינה טיפולית לבית המשפט – הרי ברור שלא עונשו של מי שטיפל בעצמו כמו עונשו של מי שהבעיות יחזרו אליו מיד עם תום המשפט הפלילי.
את המצב לאשורו – במקרים שהאשמה ברורה – חושפים במהלך הטיעון לעונש.
במהלך הטיעון לעונש ניתן להביא עדים שיעידו לזכותו של הנאשם, אפשר להציג מציאות טיפולית.
המציאות הטיפולית תציג את ממצב הנוכחי של הנאשם ( בד"כ שנים אחרי האירוע) לעומת זמן ביצוע העבירה – השינויים שעבר, ההפנמה של ההליכים, השינוי ולאומתו זמן ביצוע העבירה/ות.
טיעונים לעונש: דוגמאות
נאשם בסחר בסמים שיצא ללימודים אקדמיים וסיים אותם בהצלחה – במצב זה יש לאזן בין אדם משוקם לאירועים – כך שלא פעם מגיעים למסקנה שהאיש שמולנו הוא אדם שונה לחלוטין מזה שביצע את העבירה.
נאשם עבירות סמים שעבר טיפול גמילה – כל ענישה שכוללת מאסר תשיג את המצב לאחור – ולאור זאת לא מקובל להעניש בכלא ממש משוקמים מסמים.
במציאות שכזאת לא יעלה על הדעת שחלקים במשפחה, או הנאשם עצמו, "יוותרו" לנאשם ויסירו חלקים מהתוכנית שיקום – ללא שום תיאום ! התנהלות מסוג זה היא היא המכשילה תוכניות שיקום וטיפול.
הכוחות לא תמיד רבים -וחייבים לתעל אותם לשיקום!
לא פעם הנאשם הוא יציר כפיה של התנהלות ללא נתינת דין – כאן חייבת להיות אחידות ופעולה על פי הכוונה של עורך הדין הפלילי בסיוע צוות השיקום שפועל בתיק הפלילי המסוים.
הכוונה של עו"ד פלילי >>>
טיעונים לעונש: הענישה למעשה
להדגיש, הענישה המוצגת בחוק היא הענישה המרבית ולא נהוג להטיל אותה אלא במקרים חריגים בחומרתם, קיים כמובן רף הענישה המקובל לעבירה (כל עבירה לגופה).
כמובן אפשר להיות בכיוון ההפוך של חריגות, להקלה – חשוב לכן להיות חריג לכיוון השני מה שיחייב להקל בדין הרבה מעבר לרגיל.
הדרך המרכזית הפתוחה לאחר מעשה להקלה חריגה בענישה היא השינוי ותוכנית השיקום – לאחר העבירה.
חובה לדעת – לכול עבירה יש טווח ענישה שמושפע רבות ממציאות שעולה בנסיבות ביצוע העבירה הפלילית ! עורך דין פלילי מודע לכך ודואג שהנימוקים יוכנסו לתוך החקירה בין ישירות ובין דרך תרגילי החקירה!
טיעונים לעונש: השינוי יוצר תוצאה – העבירה מקבלת רציונליזציה היינו קל להבין את הסיבה לעבירה – ועתה הסיבה לביצוע העבירה נכחדת – לא פעם מגיעים אפילו למצב של תוכניות טיפול שיקום בלבד היינו העדר סיבה לענישה (כבר מוחלט ברגע זה שהאיש אשם) ולאור זאת, לא פעם, הסתפקות במבחן/ענישה הצופה פני עתיד.
טיעונים לעונש: שיקום "פרטי" – שימוש ב"קצין מבחן" פרטי
ניתן במהלך הליכי השיקום להיעזר באנשי טיפול פרטיים, בד"כ פסיכולוגים ואף אנשים ששימשו בעברם כ"קצין מבחן", הטיפול מבגורמים מקצועיים הוא מהלך של שילוב הכוחות המשפחתיים, המקצועיים והאישיים להליך השיקומי.
המטרה היא שהאיש לא יגיע לראשונה לקצין המבחן של שרות המבחן – אלא ייחשף היטב לתוצאות אמירות שלו.
השימוש באנשים מהסקטור הפרטי טוב במיוחד שקיימת התנגדות טבעית להודיה ולשילוב בכוחות בהליך השיקומי.
בד"כ המשרד נעזר (לא מחייב) בגב' לילך אדרת שהייתה במשך כ 7 שנים קצינת מבחן למבוגרים ובעלת ראיה שיקומית נרחבת.
"גילוי" הסיבה יכול להביא להחלמת הנאשם ואתו שינוי מדיניות הענישה הפרטנית מענישה לשיקום.
גילוי הבעיה בבסיס העבירה הפלילית
גילוי הוא חצי הדרך לשיקום!
החצי השני נימצא בהבנה וברצון לשינוי.
שמתגלה בעייתיות המטרה הופכת להיות לא רק טיפול בסימפטומים הגלויים לכול, אלא, טיפול כולל בתא המשפחתי על מנת למנוע את הקשיים שהובילו לתיק הפלילי ולהגיע מוכנים מבחינה טיפולית לבית המשפט.
– הרי ברור שלא עונשו של מי שטיפל בעצמו כמו עונשו של מי שהבעיות יחזרו אליו מיד עם תום המשפט הפלילי.
את המצב לאשורו – במקרים שהאשמה ברורה – חושפים במהלך הטיעון לעונש.
במהלך הטיעון לעונש ניתן להביא עדים שיעידו לזכותו של הנאשם, אפשר להציג מציאות טיפולית.
המציאות הטיפולית תציג את ממצב הנוכחי של הנאשם ( בד"כ שנים אחרי האירוע) לעומת זמן ביצוע העבירה – השינויים שעבר, ההפנמה של ההליכים, השינוי ולאומתו זמן ביצוע העבירה/ות.
טיעונים לעונש: דוגמאות
נאשם בסחר בסמים שיצא ללימודים אקדמיים וסיים אותם בהצלחה – ברור לחלוטין שזמן חלף.
במצב זה יש לאזן בין אדם משוקם לאירועים מפעם – כך שלא פעם מגיעים למסקנה שהאיש שאנו ניצבים בפניו הוא אדם שונה לחלוטין מזה שביצע את העבירה.
נאשם עבירות סמים שעבר טיפול גמילה – כל ענישה שכוללת מאסר תשיג את המצב לאחור – ולאור זאת לא מקובל להעניש בכלא ממש משוקמים מסמים.
טיעונים לעונש: שיקום מיני – הערכת מסוכנות של עברייני מין
חלק נכבד מהענישה נקבע על פי הערכה המבוצעת לעבריין המין לצורך אבחון המסוכנות שתמשיך לנבוע ממנו לחברה – גם לאחר שחרורו.
כמו כן יצוין – הממונה על עבודות שירות אינו מקבל עברייני מין שלא סווגו כבעלי מסוכנות "נמוכה" – בלבד.
לציין כיום קיימים "עונשים" נוספים הממשיכים לחול על העבריין גם לאחר שחרורו "חוק הפיקוח על עברייני מין – החוק חל על עבריינים שסווגו כבעלי מסוכנות מעל לבינונית נמוכה – כך שהתווית התוכנית שיקום/טיפול בעבירות מין היא קריטית במיוחד גם להמשך חיו של האדם בקהילה.
לציין, ניתן להשתמש בהערכת מסוכנות פרטית במקרים מסוימים – והדבר קריטי לטיפול.
אלו פעולות שחובה היה לבצע מראש בתיק!
טיפול ללא תיק פלילי בעבירות מין
לציין בנקודה זאת יכולים גם עברייני מין – גם ללא תיק פלילי לטפל בעצמם על מנת להגיע להכרה ולטיפול בבעיה שבעתיד אם לא תטופל תוביל אותם לבית הכלא.
את המצב לאשורו – במקרים שהאשמה ברורה – חושפים במהלך הטיעון לעונש.
במהלך הטיעון לעונש ניתן להביא עדים שיעידו לזכותו של הנאשם, אפשר להציג מציאות טיפולית.
המציאות הטיפולית תציג את ממצב הנוכחי של הנאשם ( בד"כ שנים אחרי האירוע) לעומת זמן ביצוע העבירה – השינויים שעבר, ההפנמה של ההליכים, השינוי ולאומתו זמן ביצוע העבירה/ות.
טיעונים לעונש: דוגמאות
נאשם עבירות סמים שעבר טיפול גמילה – כל ענישה שכוללת מאסר תשיג את המצב לאחור – ולאור זאת לא מקובל להעניש בכלא ממש משוקמים מסמים.
הרי החזרה לעולם העבירני תוביל לתוצאה הפוכה! לאור זאת יש "מלחמה" בשאלת השיקום בעת הדיונים במעצר עד לתום ההליכים – שם המדינה היא המתנגדת לשיקום!
הצגת ההליך השיקומי – טיעונים לעונש
על מנת ל"הכין" את התיק ל"טיעון לעונש" – על עורך הדין הפלילי.
לא פעם, "לבנות את הליך הטיפול והשיקום" של הלקוח וטובה שעה אחת קודם – רצוי להתחיל להכין את הטיעון לעונש עוד בשלב המקדמי ביותר – למעשה מרגע קבלת התיק הפלילי לטיפול המשרד.
כחלק מהטיפול חייבים לדאוג שהמסגרת בה נימצא הנאשם תהה זאת ההולמת אותו והמסגרת אינה אופציה להמשך האירועים הפליליים בחייו- לדוגמה צעיר המבצע עבירה טוב יהיה אם יהיה במסגרת של לימודים/עבודה/משפחה – חשוב שתהה תוכנית טיפולית בבסיס העבירה הפלילית ועוד.
הצפת בעיות שיקומיות
לקוח שנכנס למשרד הגיע עם בעיה (לא פעם) עצם המציאות של כתב אישום פלילי הוא בעיה – על מנת להתמודד עם ה"בעיה" קיימות שתי אופציות עיקריות:
1. להציף ולהעלות אל פני השטח את העובדה שהאירועים שבכתב האישום אינם מייצגים את הנאשם.
2. לבנות נאשם משוקם אל מול פני המערכת המשפטית.
3. להציג את הפגיעות שהנאשם עבר כתוצאה מההליך עצמו. אלו כמובן הם רק חלק מהכללים !
בניית תוכנית שיקום היא חובה בכול תיק פלילי (שיש רצון לשינוי יסודי) בתי המשפט פועלים רבות למימוש תוכניות השיקום במיוחד בתיקים פליליים שעניינם "עבריינות נוער".
או גם בתיקים פליליים בהם העבירה הייתה תלויה בכשל פנימי כמו לדוגמה שימוש ב"עבירות סמים", אירועים כתוצאה ממחלה ועוד.
1 – להציף את ה"חיוביות" בנאשם
נאשם שהוא אדם נורמטיבי ומואשם בתיק פלילי.
ניתן, לא פעם, לסגור את התיק עוד לפני משפט בפניה לשלל גורמי אכיפה – בתנאי שאותם גורמים יתרשמו שמדובר בקו התנהלות שאינו חופף את מה שמקובל על ידי אותו נאשם.
המטרה אם כך להציף את קווי ההתנהלות החיוביים כמו עבודה, צבא, תרומנה לקהילה, בעיות בריאות, נסיבות העבירה אל מול כל אילו ועוד.
פרק זה אינו מתייחס לכול אילו – אלא לסעיף השני.
2. "בניית הנאשם" מחדש
המשרד בטיעוניו ככלל אינו משקר ואינו מרמה – אלא פועל על מנת לשפר את המציאות.
המשרד, על מנת להגיע לתוצאות אליהן הוא מגיע לכול לקוח ולקוח, יוצר את המציאות – כמובן, במידה והמציאות בה נתקל המשרד אינה כזאת שראוי ל"הציפה".
המשרד – מיד בכניסה לתיק פלילי – מתחיל לבנות נאשם שיהיה כזה שהמערכת המשפטית לא תרצה להעניש בחומרה. להדגיש תיק פלילי המנוהל נכון נמשך בד"כ מספר שנים, כן מספר שנים.
כך שיש כר נרחב לבניית תכניות טיפול ושיקום – ונאשם חכם הוא כזה שמגיע למשרד מיד לאחר החקירה ולא לאחר הגשת כתב האישום.
להדגיש: לא פעם ניתן למנוע את הגשת כתב האישום בטיפול מקדים נכון ומקצועי. הדבר היחידי הדרוש מהנאשם הוא נכונות, כל השאר יסופק לו על ידי המשרד, החל מתוכניות לימודים, תכניות לחיים, תכניות טיפול ומטפלים מכול סוג ועוד.
טיפול בעברייני מין
לדוגמה: אם מדובר בתיק מין (של עבריין מין סדרתי) אזי יוצא האיש לטיפול מתאים, טיפול שיביא את הנאשם למצב של עבריין מין לשעבר – מה שיביא את העונש למינימום.
בתיק סמים תבנה תכונית שיקום /טיפול ותוצר מציאות שתמנע, לא פעם, ענישה בהמשך.
לעיתים, שעה שהדבר נכון ודרוש, נשלח האיש למצות את מלוא זכויותיו – לדוגמא האיש נשלח להגיש תביעות נכות, להכשרה מקצועית, לטיפול בבעיות התמכרות, למקום עבודה מוסדר ועוד. (לא יאומן כמה זכויות לא ממומשות קיימות ללקוחות המשרד).
לא פעם הבסיס ביסוד העבירה הפלילית היא מצוקה אישית קשה כמו נכות בשל מחלה או בעיה רפואית לא מטופלת היוצרת עצבנות והתוצאות יכולות להיות התיק הפלילי.
הטיפול יוצר שינוי
המטרה היא להביא אל מול עיני בית המשפט אדם שונה, לא אותו אדם שעבר את העבירה הפלילית אלא אדם אחר התורם לחברה ומשרת את החברה ומסייע לחברה – אדם שקשה הרבה יותר להעניש.
שוב להדגיש – המשרד אינו יוצר מציאות שקרית לטיעון אלא מציאות פיזית אמיתית ונכונה המאפשרת שיקום מלא ואמיתי – והתוצאה היא הענישה המקלה שמוצגת כאן.
נקודה זאת ראוי להרחיב עוד רבות, אולם נציין – גם בתיקים שהמשרד סבור שיש סיכוי טוב לזיכוי – גם שם – המשרד בונה את הטיעון לעונש מיד עם קבלת התיק הפלילי ומכין את התיק לתוצאה הפוכה.
הסיבה לבניית הטיעון לעונש לכיוון נוסף היא העובדה שטיעון לעונש לוקח להכין לא פעם שנים.
התוצאה הסופית בטיעונים לעונש
– כן התוצאות המדהימות שיש באתר זה – תוצאות נדירות בכול קנה מידה לא הגיעו בשל טיעון מבריק בלבד – התוצאות סיבה מהותית להן – בניית והבניית הטיעון לעונש מיד עם קבלת התיק – ועוד יותר חשוב – קבלת התיק מיד לאחר החקירה ועוד לפני הגשת כתב האישום.
במידה וכבר נקבעו תנאי שחרור אזי המטרה להשתמש בתנאים ולבנות תוכנית שיקום בסיוע בית המשפט, תוכנית שתהפוך את בית המשפט לשותף בהליך השיקומי.
3. במסגרת ההקלה בעונש נדבך מרכזי יכול להיות פגיעות שהנאשם נפגע ואפשר לייחס את חלקן להליך שהתנהל – לדוגמה מחלה שספג לאור מצבו הרגשי, פיטורין, קשיי התמודדות, שינוי הסטטוס החברתי ועוד ועוד.
הכלי המרכזי לבחינת השיקום – שירות המבחן
שירות המבחן משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט בלמידה על אורך חיו והסביבה המקיפה את הנאשם כמו גם עמדתו ביחס לעבירה הפלילית ויכולתו לחזור לחיי יצירה ותפקוד בחברה – כמו גם בהצבה ופיקוח על תוכניות שיקום וטיפול.
זהו למעשה חלק מרכזי ביכולות של בית המשפט להעריך את המצב שנוצר, אצל הנאשם כתוצאה מהעבירה הפלילית, ולאור זאת הבניית העונש על ידי בית המשפט נשענת רבות על אותו תסקיר של שירות המבחן.
מטרות הענישה
לענישה מטרות רבות, חלקן גמול הולם – חלקן הרתעת הסביבה והרתעת העבריין, המטרה של הרתעת הסביבה מהעיסוק בפשע יכולה לסוג מפני המטרה של החזרת הנאשם לחיי החברה הפעילים (הרי קיימת הנחה שנאשם ששוקם הוא מורתע מראש).
הכול כנגזרת של הנסיבות ובחינה מלאה של מלוא הנתונים האישיים והמרכיבים של העבירה הפלילית גופה – על כל זאת יכול בית המשפט ללמוד מתסקיר שירות המבחן.
לאור זאת בבניית תכונית השיקום משולב שירות המבחן המספק לבית המשפט תסקיר שירות מבחן המלמד את הצדדים לדיון על המציאות האנושית של הנאשם.
לעיתים השילוב של שירות המבחן הוא בסקירה של השיקום שכבר נעשה וההצלחה של השינוי !!! זהו המצב האידאלי בתיק פלילי – אפשר בנקודה זאת להביא דוגמאות לרוב, על סחר בסמים יבוא סמים ועוד שהסתיימו ללא הרשעה לאור השיקום שעבר הנאשם – עוד לפני מעורבות שירות המבחן!!!
היינו קבלת השיקום העצמי של הנאשם והתייחסות שירות המבחן לשיקום שנעשה כבר לפני כניסת השירות לטיפול בתיק הפלילי.
הבנת החשיבות של תסקיר שירות המבחן
מכאן נובע שחלק מרכזי בבניית הטיעון לעונש הוא הכנה של הנאשם לרגע בו יהיה עליו להופיע מול קצין מבחן.
בנסיבות אילו הטיפול וההכנה באם ללמד את קצין מבחן על האדם המיוחד שבפנינו על מורכבותו ועל יכולתו להשתקם ולשוב לחברה.
ראוי לציין, נדירים המקרים בהם יסתיים תיק "ללא הרשעה" בלי תסקיר ממליץ של שירות המבחן, כמובן קצין מבחן מסוגל להמליץ סידרה ארוכה של המלצות שמשנות את התיק הפלילי והופכות אותו מאירוע חמור לאירוע בו מגוייסים מלוא היכולות לשיקום הנאשם.
תוצאות השיקום היא בהכרח ענישה מופחתת ופניה לפן השיקומי ולא הפן הענישתי.
תסקירי עזר
שירות המבחן לפני התסקיר ישתמש בתסקירי עזר של בודקי מסוכנות מינית ועוד.
כלי מרכזי בהבניית הטיעון לעונש הם תסקירי מסוכנות מינית ותסקירי בחינת הסיכוי לחזרה על בעיית האלימות.
חובה להבין, לשירות המבחן יש תוכניות טיפול מהותיות ביותר – לטיפול בבעיות.
לדוגמה "שליטה בכעסים" ועוד.
לא פעם בנוסף שירות המבחן ישתמש בגורמי עזר לצורך הבניית הטיפול הדרוש והרצוי. (באתר יש פרקים על מסוכנות מינית ובערכת אלימות).
בעיות בתחומי הנפש
קיימות בעיות רבות בתחומי הנפש שמשפיעות על הענישה.
ע"פ 798/22 לוי:
"5. כמו בכל נושא שבמומחיות, ההכרעה בדבר כשירותו של הנאשם לעמוד לדין אינה בידי המומחים, אלא מסורה לבית המשפט (ראו, לדוגמה, עניין גולה, פסקה 11). לעניין כשירותו של נאשם לעמוד לדין, יש משקל נכבד במיוחד להתרשמותה של הערכאה הדיונית מיכולתו של הנאשם "לתקשר עם עורך דינו באופן בסיסי ולהבין את ההליך המשפטי אשר מתנהל נגדו במובן זה שהוא 'מודע להימצאותו באולם בית המשפט ומזהה את בעלי התפקידים השונים ואת האישומים נגדו'" (ע"פ 5401/18 פלוני נ' מדינת ישראל (5.2.2019) (להלן: עניין פלוני); ע"פ 9687/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.1.2013)".
קיימים מקירם של קרבה לסייג, בשאיפה בהמשך העלה פרק מתאים על כך.
שאלות ותשובות ענישה
1. אני נאשם בעבירות של הצתה, האם יש סיכוי שלא הלך לכלא – לציין מדובר הן בהצתה של הרכב והן בהשלכה של בקבוק תבערה על הבית.
הסיכוי קיים. (קיים תיק שכזה באתר).
הסיכוי ימומש באם תבנה תוכנית שיקום שתציג לא רק אופי טוב כיום אלא גם נסיבות חריגות שהובילו למעשה וטיפול בבסיס הנסיבות – התוכנית תבוקר בהמשך על ידי קצין מבחן – אז לכן ראוי שיהיה מדובר בתוכנית אמיתית וראויה להצגה.
טיעונים לעונש – שיקום בסמים
2. נאמר לי שבתיקי סמים חשוב במיוחד לבנות תוכנית טיפול – האם זה נכון ?
לא רק בתיק סמים – בכול תיק בו יש אשמה ואז המטרה להתחקות אחר קו החשיבה שהוביל לאירוע והשאלה תהה האם ניתן לשורשו.
המטרה בתיקי סמים היא בעור שורש האירועים.
במידה וניתן למנוע את שורש האירועים, היינו טיפול גמילה ושיקום בקהילה אזי כמעט מכול עבירת סמים ניתן לצאת ללא עונש מוחשי.
לציין גם באירועי סחר, יבוא סמים והחזקות ק"ג ניתן לצאת לא רק ללא כלא אלא גם ללא ע"ש ואפילו ללא הרשעה. (באתר).
ראוי לציין שקצין מבחן הוא רב חשיבות בתיקי סמים – ולעמדתו משקל הרבה יותר גדול מתיקים אחרים – לאור העובדה שהוא האחראי על הבדיקות ותוכניות השיקום בפועל.
שינוי בענידה וביטול עבודות שירות
3. למה צריך להפסיק לעשן גרס לפני ע"ש?
שאלה לא במקום – הממונה על עבודות שירות לא יסכים לקבל צרכן סמים לעבודות שירות. ראוי לציין בדיקת סמים נערכת אצל הממונה על עבודות שירות.
ראוי לדעת שקצין מבחן – בטרם הטיעון לעונש – שמגלה שרידי סם רושם עליהם דו"ח מפורט לבית המשפט – מה שימנע עבודות שירות כעונש מראש.
עבודות שירות לצרכני סמים חוקיים
4. האם מי ששותה אדולן יכול להתקבל לעבודות שירות?
כן. כל עוד שתיית הסמים היא במרשם רפואי – קצין מבחן יבחן את האיש ויערוך בדיקות לגילוי "סמי רחוב".
5. האם השופט יכול לא להרשיע מקום בו בדיקות השתן אצל קצין המבחן לא היו נקיות?
לא סביר שיעשה כן – יכול כן.
באתר אירוע אחד שכזה (ביחס לקטין) שלמרות בדיקות לא נקיות לא הורשע.
קצין המבחן "עויין"
6. הקצין מבחן "עויין אותי" מה לעשות?
לא לחכות לתסקיר שירות המבחן אלא לטפל בבסיס לבעיה – ואפילו לבקש להחליף את הקצין מבחן במידה והבעיה קשה.
בד"כ ראוי לנסות להבין את נקודות הביקורת של הקצין מבחן ולפעול לפיהם ולא להתנגח.
שירות מבחן פרטי
7. האם ניתן לקחת קצין מבחן פרטי?
כן.
ניתן לשלב בטיפול נפשי/פסיכולוגי/התנהגותי פרטי וחוות הדעת תמסר לקצין מבחן ואנשי המקצוע ישוחחו בינהם.
לציין אפשר גם להעיד את איש המקצוע בשלב הטיעונים לעונש.
שירות במבחן כמחייב
8. האם חוות הדעת של קצין מבחן מחייבת את השופט?
ממש לא.
אבל היא פקטור מרכזי בקביעת העונש – בד"כ בית המשפט יסביר סטייה מהמלצות שרות המבחן.
העונש המקובל
9. מה העונש המקובל בעבירה של….
אין עונש מקובל – עונש מקובל מחייב הנחה שהנאשם "חסר אפיון" ואין אנשים ללא אפיון – המטרה בטיפול ושיקום היא לבנות את המיוחדות במקרה זה אל מול מקרים אחרים – לכן ראוי ונכון לבנות נקודות חיוביות בנאשם המסוים – נקודות שיהפכו את העונש עבורו לקל הרבה יותר.
קבוצה בכלא :
10. נשפטתי על עבירת מין במשפחה ל 10 שנים, כיום בערעור, הדיון נדחה (לבקשת המדינה) מתוך מטרה שיתקיים הליך נוסף של הערכת מסוכנות – פעם קודמת הייתי בינוני – האם להסכים ולחשוף את עצמי בפני הקבוצה והכלא.
אם לא תסכים להליך הטיפולי – לא יורד הסיווג מסוכנות.
במצב זה קשה להניח שתהה הקלה בעונש.
בכתיבה יש ציטוטים מתוך פסקי דין – הדגשים והכותרות לא תמיד מפסק הדין אלא לא אחת נעשו על ידי.
מומלץ תמיד לרקרוא פסקי דין במקור.
עו"ד פלילי נבון יכול להפוך את מרבית התיקים הפליליים לתיקים שבהם אוריינטציה גדולה של טיפול/שיקום.
הדבר אפשרי בד"כ שהטיפול מתחיל כבר בשלב החקירה, במהלך הפגישות עם הנחקר, בכך יש בכדי להביא לכדי הקטנת הנזקים שהחקירה/אישום הפלילי עשוי לגורם לנחקר. לאור זאת חשוב ביותר להתייעץ עם עורך דין פלילי בהליכי המעצר חשוב להיפגש עם עורך הדין בין החקירות השונות והליכי החקירה המגוונים.
טיעונים לעונש תיקון 113
תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 המכונה גם "חוק הבניית שיקול הדעת בענישה".
עד לפני תיקון 113 לא תמיד היה נימוק מספיק לענישה מה שיצר תחושה קשה לא אחת.
לאור השוני בענישה ניתן לומר שלא היו קיימות אמות תמיד מידה ברורות הקובעות את הטלת העונש בעבירות פליליות.
תיקון 113 מיקד את הפרמטרים והוביל לבניה מובנית יותר של הענישה ומכאן גם של הטיעונים לעונש.
חשוב לציין – את הטיעונים לעונש אנו מתחילים לבנות כבר מהחקירה במשטרה ובניית הנסיבות שחשוב שיגיעו לעיני בית המשפט (בנוסף לאירוע הכולל).
עדות נפגע עבירה
נפגע העבירה יכול לבקש להעיד בשלב הטיעונים לעונש מול בית המשפט. בין ישירות ובין בהצהרה – שאפשרי לחקור עליה.
בעדות/הצהרה למסור את הנזקים שנגרמו לו בעקבות העבירה אותה ביצע הנאשם.
לא אחת הייתי גם במקרים הפוכים בהם הנפגע רצה לדבר בזכות הפוגע!
לאחר העדות של הנפגע הסנגור יכול לחוקר בחקירה נגדית את נפגע העבירה.
פעולה שלא אחת מלמדת על אחריות שאינה רק על הנאשם.
ישיבת הטיעונים לעונש לבטח שיש נפגע עבירה דורשת הכנה רבה ודיוק מעל הכל.
מומלץ ייצוג של עו"ד פלילי מנוסה בהליך זה.
טיעונים לעונש תסקיר
הליך שיקומי יכול לבטל ענישה (גם משפט).
כיצד נדע אוביקטיבית מה המצב של הנאשם (בד"כ המורשע).
שירות המבחן מכין תסקיר לבדיקת המצב.
תסקיר שירות המבחן מאבחן את מצבו של הנאשם ואת הסיבות שהובילו לעצם ביצוע העבירה, מעל הכל את הזמן הנוכחי ואת ההליך השיקומי שעבר.
לא אחת שירות המבחן מכין את התסקיר על סמך בחינות של גורמי טיפול אחרים החל מעובדי רווחה, בדיקות סמים, מסמכים על לימודים/שיקום ועוד ועוד.
מומלץ להתחיל את הבניה של ההליך השיקומי מיד שברור שיש סיכון למשפט פלילי.
ראיות לעונש
הגשת הראיות בשלב טיעונים לעונש.
חובה לדעת – לפי תיקון 113 יש בעיה להוביל לראיות שלא נימצאות בכתב האישום.
בנסיבות אלה חובה לדאוג לעובדות מוסכמות באופן הראוי – ולא פחות חשוב – באם יש מטרה להוכיח עובדה זאת או אחרת – להביא את העד.
יש לציין – העדות של העד היא קריטית להוכחת עובדות שבמחלוקת.
יש לציין – שבמקרים רבים שמדובר בעד שהוא שוטר – ניתן להסתפק בחומרים מהתיק – אולם הדבר צריך להיות בהסכמה.
