התחלת המשפט – טענות מקדמיות
בפתיחת המשפט הפלילי, בשלב הראשוני מתקיים שלב של הקראת כתב אישום הפלילי.
הבסיס הוא שהנאשם קרא והבין את תוכן כתב האישום.
התגובה לאישום היא החלק השני של אותו השלב, מדובר בקבלת התגובה של הנאשם לטענות (העובדה) הכתובות בכתב האישום.
מטרת ההקראה הבסיסית היא להיות בטוחים שהנאשם הבין את תוכן האישומים כנגדו.
הבנה מובילה לתגובה לאישום
מכאן יש ציפייה לקבל את תגובתו של הנאשם על מנת להיות מסוגלים לקבוע את גדר המחלוקת של המשפט הפלילי. בכך להיערך להמשך ההליכים שהמדינה צריכה לנקוט בהם לצורך הוכחת האישומים (לדעתה).
השאלות לדוגמה, מי העדים שיוזמנו ומה הראיות שיוגשו ומה מוסכם מראש ולא דורש הוכחה, או באם יש הודיה בעובדות לבחון האם ההודיה מספקת את המדינה ולפנות לשלב הטיעונים לעונש במצב דברים שכזה.
בחירה ב"אין תגובה" תוביל לצורך להעלות הוכחות לכול עובדה – מה שיסבך את המשפט ללא סיבה.
ישיבת ההקראה
ראוי לזכור, ההקראה היא הליך מהותי ביותר: במקרים בהם יש לבית המשפט את הסברה שהנאשם לא מבין את נוסח כתב האישום או חלקים ממנו – בית המשפט אף צריך להסביר לו את כתב האישום (גם במילים פשוטות יותר).
הכול ניקבע על מנת לדעת שההליך מתנהל באופן ראוי, שהנאשם הבין את האישום והוא מסוגל לנהל את ענייניו בתיק הפלילי.
שיהיה ברור, ישיבת ההקראה היא ישיבה חשובה ביותר. חובה להתכונן אליה אחרי קריאה של כל התיק הפלילי וכל חומרי החקירה, כמו גם לעבור את שאלת מסירת החומרים, הסרת החסיונות, בקשות לפי סעיף 74 לחסד"פ ועוד ועוד.
התגובה לאישום היא הבסיס החשוב כל כך של ההליך – פעמים קבות התגובה לאישום לא זוכה להתייחסות הראויה, מה שיוביל לקשיים קשים בהמשך הדרך.
במרבית המקרים יסתפק בית המשפט בהודעת עורך הדין הפלילי (הסנגור) שקרא את כתב האישום באוזני הנאשם והסביר לו את תוכנו וכי הנאשם מבין את שהוקרא בפניו.
לאחר ההבנה יש צורך להגיב לכתב האישום!
הנאשם עומד בפני מבחר אפשרויות תגובה.
אפשרי לכפור בעובדות באופן כללי, דבר זה, לא תמיד הדבר יתקבל בשמחה שכן הוא מעמיס אל ההליך עצמו – אולם הדבר אפשרי. כמו כל דבר, יש לכך מחירים אלא ואחרים להמשך.
באם יש טענות של משפט זוטא, או, טענות כשירות, או טענת, אליבי – ראוי ונכון במרבית המקרים (גם חובה בחלק מהטיעונים ולא הדבר יצור בעיות קשות בהמשך) להעלות את הטענות כבר בשלב ההקראה.
– אירוע ההקראה יירשם בפרוטוקול (ממחיש את החשיבות של האירוע).
מרגע ההקראה מתחיל המשפט הפלילי!
יודגש שוב, התגובה לאישום לא חייבת להיות מדויקת מאוד, אולם תגובה מדויקת מאפשרת ניהול מדויק.
שיש כפירה כללית וצריך להתחיל לנהל כל פסיק – הדבר יחשב לרעת הנאשם בהמשך.
בתור עורך דין פלילי אני מאמין מקצועי הוא שכלי מרכזי בהכנת התגובה הוא הבניה של הסיכומים לתיק מתחילת ההליכים – שאז עולה ומתברר מה ניתן להוכיח ואיפה חייב להיות דגש זה או אחר להתמקדות.
חשוב לציין, באם לא יודעים מה הדרך (הסיכומים) קשה מאוד ללכת לפי השבילים.
אחת התגובות, האפשריות, של נאשמים היא העלאת "טענות מקדמיות"!
- טענות מקדמיות הבאות מתוך מטרה לשנות/להעביר או אף לבטל את כתב האישום כולו, או אישום פלילי זה או אחר בו!
- הטיעון מאחורי הטענות המקדמיות פשוט – לא צריך לנהל את המשפט, חבל ממש לנהל אותו – שכן היטעון המקדמי או מבטל או משנה את מיקום הדיון.
האירוע של העלאת הטענות המקדמיות הוא אירוע חשוב ביותר – מיד שמועלית טענה מקדמית בית המשפט יחליט בה (בד"כ) עם, או, אפילו ללא תגובה של הצד שכנגד. יש מקרים שההחלטה תינתן בהמשך.
- הטענות המקדמיות בתיקי נתניהו
https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2020/20201129-184323.pdf
תוצאות הטענות המקדמיות
דחיית הטיעון המשפטי המקדמי משמעה שהמשפט ממשיך.
קבלת טיעונים מסוימים מובילה לזיכוי מלא או חלקי כמו גם מחיקה של חלקים מכתב האישום.
מטרה בפעמים רבות שמועלות טעונת מקדמיות היא מחיקת חלקים מכתב האישום, או, סעיפים שונים בו.
פעמים אחרות – המטרה היא מיקוד טענה זאת או אחרת.
אולם לפני כל אירוע של העלאת טענות מקדמיות – חשוב לעשות חשבון של רווח והפסד מהטיעון.
האם אנו רוצים להעלות את הטיעון המקדמי ? מהוה רווח האפשרי?
יש מקרים בהם, למרות שיש טענה מקדמית "מושלמת" זאת לא תעלה מתוך ציפייה שהמדינה לא תתקן את הטעון תיקון!
אלא שהמדינה תבין את הבעיה וזהו חלק מהליכי המשא ומתן בתיק.
חובה לדעת – לא תמיד הטענות חייבות להיות מקדמיות, ישנן טעונת מקדמיות שאפשרי להעלות גם בהמשך התיק! בהמשך הנושא לא יהיה בר תיקון כמו בהתחלה.
משמעות הטענות המקדמיות היא שמדובר בטענות שאין צורך בברור ראייתי לצורך ההחלטה בהן. היינו שדי במה שיש בפנינו – היינו כתב האישום והברור – על מנת להכריע בטיעון.
מה מתקיים שהטיעון המקדמי מתקבל בחלקו:
כאן יש אפשרות לערעור על הזיכוי.
נכון, נשמע מוזר, הרי חלקים אחרים של התיק מתבררים, אולם יש את האפשרות שתהה החלטה שתגדיר את המצב שזיכוי לפני זמנו, וכי יש אפשרות לשכנע בהמשך את בית המשפט.
https://news.walla.co.il/item/3593788
כאן יוכלה להיות בעיה להגנה באם המדינה תרצה לפסול את השופט שכבר חשבה שאין דבר בתיק. ללא ספק אירוע מורכב, הרי בית המשפט דן בחלקים לש התיק ולא ראוי לפצלו בין כמה שופטים.
דוגמה מה לא לטעון
כתב האישום הוגש למוטב שאינו מוסמך לדון בו. התקלה בשל תיקון בחוק.
האומנם אנו רוצים שהנושא יתוקן? עכשיו?
דוגמה אפשרית לטיעון
כתב האישום מחויב היה לעבור הליך טרומי – וזה לא קוים באופן הראוי!
חשוב לדעת, לדוגמה כתב אישום נגד חבר כנסת מחויב לעבור הליך טרומי של הגשת כתב האישום ליו"ר הכנסת, האומנם ההליך קוים באופן המדויק?
האם המדינה מאמינה בכתב האישום כמו שהוא הוגש?
טענות מקדמיות
השאלה האם להעלות טענות מקדמיות (או מתי להעלות אותן) או שלא היא שאלה קשה – יכול ובעקבות העלאת טיעון זה או אחר יבוצע שינוי שבכוחו לפגוע קשות בתוצאה הסופית!
הנושא חוזר ועולה לאור העובדה ששוב ושוב נתקלים בתקלות בנושא זה – תקלות שנובעות מכך שאין מחשבה מושלמת על העתיד לבוא.
עד מתי מותר לטעון טענות מקדמיות
בגדול בהליך הפלילי נאשם יכול להעלות טענות בכול שלב, יש מקומות שם נבקש רשות של בית המשפט להעלאת טעונת מקדמיות.
חוסר סמכות מקומית.
פגם או פסול (טכני) בכתב האישום.
שתי טענות אלא לא צריך להעלות בכול שלב.
חובה להבין – אפשרי להעלות טעונת מקדמיות גם בשלבי הערעור.
טענות מקדמיות: סעיף 149 לחסד"פ
הטענות המקדמיות הן :
149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן
(1) חוסר סמכות מקומית;
(2) חוסר סמכות עניינית;
(3) פגם או פסול בכתב האישום;
(4) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
(5) זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
(6) משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
(7) חסינות;
(8) התיישנות;
(9) חנינה;
(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
נטענה טענה מקדמית, על בית המשפט להחליט בה לאלתר. (זולת טעמים מיוחדים). הרי העובדות חייבות להיות ברורות. יש פעמים שבית המשפט יחליט שלאור בעיה בעובדות – הטענה ראוי שתידון בסיומם של ההליכים הפליליים.
הטענה המקדמית העשירית – היא רחבה – על מנת שלא להגביל את היכולת להוביל לכך שהרשימה תהה סגורה.
משך הזין להגשת כתב אישום – נוהלי היועמ"ש.
היחס בין טיעון מקדמי לבין טיעון מנהלי
הציטוטים בבקשה דגשים לא במקור – מרע"פ: דנ"פ 5387/20 רפי רותם:
"העמדתו לדין של אדם מוציאה את חייו משיווי משקל – "ימיו ולילותיו אינם כתמול שלשום" (עניין ברקי פטה, בעמ' 783). בבואן של רשויות התביעה לקבל החלטה הרת גורל זו, עליהן להפעיל את שיקול דעתן בצורה שקולה, זהירה ומדודה, לאחר שנדרשו למכלול השיקולים הרלוונטיים. החלטה זו – ככל החלטה מינהלית אחרת – נתונה לביקורת שיפוטית, שמבטיחה את עקרון שלטון החוק, את השוויון בפני החוק ואת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בהפעילו ביקורת שיפוטית, רשאי בית המשפט לבקר את שיקול דעתה של התביעה ולוודא כי החלטתה עומדת באמות המידה שנקבעו זה מכבר במשפט המינהלי הישראלי. מסקנתי – שעל טעמיה עמדתי לעיל – היא כי מקומה של ביקורת זו תהא, ככלל, בערכאה הפלילית, שתדון בה בכלים הנתונים לה, ותוכל להושיט במקרים המתאימים את הסעד שמתאים למכלול נסיבות המקרה".
מתי תתקבל ההחלטה בטיעון המקדמי?
חשוב לדעת בשל העדר חומרים, במקומות רבים בית המשפט יחליט להחליט בשלב הכרעת הדין (סיום התיק).
זה המקום להזכיר שיש את החובה לחזור על הטיעון בסיכומים!
תוצאות הטיעון המקדמי
באם הטיעון מתקבל – יש זיכוי או מחיקה של חלקים מכתב האישום, העברתו למקום אחר וכו.
אם הטיעון נידחה – ממשיך המשפט – חשוב לציין – אין ערעור מידי על הטיעון, יש לערער, על ההחלטה, רק בסיום ההליכים כולם במסגרת הערעור הפלילי.
אם יש טענה של העדר סמכות מקומית – העברה של התיק.
פסול או פגם – תיקון כתב האישום.
במידה וטענה מתקבלת, מדובר בביטול כתב האישום – לא זיכוי. שמדובר בביטול טענה מקדמית – אפשרי לתקן את התיק ולהגיש אותו מחדש.
לדוגמה הליך פגום:
פסול בהליך (לא היה שימוע).
התיק מבטל, מקיימים שימוע, ומחזירים את התיק מחדש לבית המשפט.
לדוגמה בהתיישנות:
הנאשם טוען להתיישנות, הטענה מתקבלת, יש לכול היותר ביטול.
אין דרך להגיש מחדש – שכן יש התיישנות.
אבל אין זיכוי, אין מעשה בית דין של זיכוי. אלא מניעה של דיון.
פסק דין שהוא דוגמה לטיעון מקדמי מדוייק שמצמצם מאוד את כתב האישום – הטענות רובת אולם הטענה המעניינת כאן, אין עבירה של קבלת דבר במרמה, במקום שהייתה קבלת השירות.
מחוזי תל אביב ת"פ 29739-07-17 מדינת ישראל נ' מנשה מור.
טיעון מנהלי בתוך טיעון מקדמי
שיש טיעון מנהלי, לדוגמה אכיפה בררנית (כמו העדפה של ההליך הפלילי על ההליך המנהלי) וכו, יש את הצורך לתת החלטה בשלב המקדמי. מפנה לחלק של כבוד השופט כבוב.
היינו בטיעונים מסוג של יש את הצורך להביא את הבסיסים של העמדה לדין מול מקרים דומים. (הלכת ניר עם כבוד השופט פוגלמן). זכותו של הנאשם להעלות טענות מנהליות בתוך המשפט הפלילי!
לציין בעבר היה מצב שלא הייתה התערבות בשאלת העמדה לדין של נאשם פלוני, אבל עתה שיש טענות מנהליות, בתור טענות מקדמיות.
לדוגמה – כטענות מקדמיות:
הגנה מהצדק.
אלא טענות, שבבסיס, יש את החובה להעלותן כמקדמיות, כמו גם להזכירן בסיכומים. עתה תהה החלטה ובחינה (מנהלית) של שיקול הדעת של הרשות.
השאלות: אפליה פסולה, שיקולים זרים, רצון להזיק, החלטה בלתי סבירה בעליל.
בית משפט פלילי מתפקד בפועל כבית משפט מנהלי בשאלה זאת. חובה להבין שהסיכוי להוכחה של טיעון מקדמי הוא סיכוי קטן ביותר, עוד חשוב לדעת, בטיעון מקדמי אנו חשופים לשאלות מנהליות לשני הצדדים (הוצאות).
חובה לדעת- שיש דרך אחרת לטיפול באירוע, לא תמיד צריך לפעול לפי המשפט הפלילי.
בג"צ 88/10 אווה שוורץ. עיקרון שיוריות המשפט הפלילי, אם יש טיפול אחר באדם, לא חייבים לרוץ למשפט הפלילי על כל דבר.
שיהוי כטיעון מקדמי
רע"פ 1611/16 רפי רותם.
- בישראל הוכר זה מכבר השיהוי כעילה להגנה מן הצדק. לאור מכלול השיקולים שנמנו לעיל, נקבע בעבר כי השיהוי בהגשת כתב האישום עשוי להביא להחלתו של עקרון ההגנה מן הצדק – כאשר הימשכות הליכי החקירה וההעמדה לדין התנהלו בעצלתיים, והביאו לפגיעה ממשית ביכולתו של אותו נאשם להתגונן, או כאשר חלוף הזמן מעורר סתירה עמוקה לחובת הצדק וההגינות המתחייבת מניהול הליך פלילי תקין (ראו: על"ע 2531/01 חרמון נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד נח(4) 55 (2004); טמיר, בעמ' 381-365; נקדימון בעמ' 381-347)). ואכן, בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, אשר קבע פה כי אין בשיהוי המכביד בהגשת כתב אישום כשלעצמו כדי להביא לתחולתה של ההגנה מן הצדק, סבורני כי במקרים חריגים תיתכן הכרה בתחולתו של עקרון ההגנה מן הצדק, מחמת חלוף זמן משמעותי בהגשת כתב האישום, וזאת בהתקיים התנאים דלהלן:
(א) משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה הוא משמעותי; (ב) הפגיעה בהגנתו של הנאשם, בחירותו ובנסיבות חייו האישיות, עקב השיהוי בהגשת כתב האישום, היא ממשית ומוחשית; (ג) אין בנמצא טעם מניח את הדעת להתנהלותה זו של הרשות מחמת מורכבות ההליך, ניהול החקירה, או עומס מכביד.
- מקום בו מצא בית המשפט כי השיהוי שנפל בעניינו של נאשם הוא אכן מכביד, בהתאם לשיקולים הנ"ל – עליו לבחון האם עומדת לו ההגנה מן הצדק, בהתאם למבחן התלת-שלבי לתחולתה של הדוקטרינה, ובשים לב לשפע הסעדים העומדים לרשות בית המשפט, מקום בו מצא להורות על תחולתו של עקרון ההגנה מן הצדק".
זוטי דברים
חשוב לדעת שיש גם טיעון של זוטי דברים, היינו שמדובר באירוע קטן ביותר שגם הוכחתו לא תוביל למציאות של צורך בהרשעה פלילית.
כך שיוצא שניהול המשפט – גם שיש אשמה – היא אירוע שלא צריך להתקיים בפועל.
קבלה של טיעון מקדמי יכולה ליצור
א. תיקון כתב האישום.
ב. לבטל את כתב האישום.
ג. במקרים של חוסר סמכות להעביר את כתב האישום.
מיותר לציין – המיקוד והעלאת הטענה המקדמית יכולים גם להוביל לשיחות בין הצדדים. מתוך מטרה של המדינה לגשר על הפערים שהיא מבינה שעוד רגע יעלו.
לדוגמה:
תיק סמים של המשרד. שלה ההקראה. הטענות של ההקראה:
- חיפוש לא חוקי – צו החיפוש הוא כלפי מבנה מסוים וחיפשו בעוד מבנים.
- צרוף לא ראוי של נאשמים יחדיו!
בפועל קבלת הטיעון תוביל לביטול התנאים שהיו של מעצר בית – לאור העובדה שפירוק כתב האישום יוביל לכך.
גם הצורך לשמוע את המשפט שוב ושוב לכול נאשם – לא "קרץ" למדינה.
בסיומו של הליך – הצורך להיות בסיכון של צו חיפוש שלא דין -כל אלו מובילים את המדינה לכדאי כך שתחליט שהיא מעדיפה "לקנות סיכונים" היינו להוריד את הפליליות שהיא עצמה יחסה ולהגיע להסדרי טיעון קורצים לצדדים!
שיקולים בהגשת האישום
בשנים האחרונות ההליכים המקדמיים מקבלים חשיבות רבה – במיוחד זכותו של הנאשם להליך הוגן.
האם אפשרי לטעון טענות מקדמיות בשאלת העמדה לדין, היינו האם בעצם העמדה לדין יש פגיעה בזכות?
טענות מקדמיות אפשרי להעלות גם בהמשך ההליך הפלילי – מלבד טענות של
1. חוסר סמכות מקומית.
3. פגם או פסול בכתב האישום.
טענות אלו יש לטעון ברשות בית המשפט.
טענה מקדמית שחשוב לשקול האם להעלות ומתי
חוסר סמוכת עניינית.
באם אין לבית המשפט סמכות – הרי דבר לא מתקיים.
האומנם ראוי לתקן את הפגם?
דוגמה: טענות מקדמיות שראוי לטעון במיוחד
אחת הטענות המקדמיות המרכזיות שמתקבלות בשנים האחרונות היא:
אי עריכה של שימוע כדין! היינו לאור העובדה שלא התקיים שימוע (כדין) כתב האישום פגום! בנסיבות אלו פעמים רבות נמחקים כתבי האישום.
לא תמיד אלו יוגשו בהמשך ! גם באם יוגש כתב אישום בהמשך – הרי הוא יהיה אחרי זמן ניכר במיוחד.
(למשרדי מחיקה של כתבי אישום בטיעון זה.
דוגמה: פגם נוסף שיכול ויתברר
הנאשם לא נחקר אודות כל האישומים שבכתב האישום!
בנסיבות אלו שהנאשם לא נחקר אודות כל האישומים – יש צורך למחוק את האישומים שלא נחקר עליהם!
האם תמיד רצוי לטעון טענה מקדמית שיש?
התשובה היא לא תמיד!
ישנם מקרים בהם העלאת הטענה תוביל לתיקון האירוע ! היינו המדינה תיקח לעצמה את הזמן – ותתקן את כתב האישום, או תבצע פעולות לתיקון האירוע – כך שלמעשה מתבצע פה מיקוד של המדינה.
לכן חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי על מנת לדעת מהו הרגע הנכון להעלאת הטענה המקדמית.
בטלות פסק דין – סמכות עניינית
מתוך ברע רע"פ 3617/20 – דגשים לא במקור. תמיד ראוי לקרוא את המקור!
"אף שסעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) אינו מונע העלאת טענת חוסר סמכות עניינית ב"שלב אחר של המשפט", נקבע בע"פ 5937/12 טובול נ' מדינת ישראל (21.10.2013) (להלן: עניין טובול), כדלקמן:
"קיימת התפתחות של הפסיקה בסוגיה זו בהליכים אזרחיים, ולפיה צד להליך איננו יכול תמיד לשמור באמתחתו טענה בדבר חוסר סמכות עניינית ולהעלותה רק בשלב הערעור לאחר שכבר הפסיד בהליך. על אף שניתן להעלות טענת חוסר סמכות עניינית גם בערעור, טענה זו איננה בהכרח בגדר 'קלף מנצח' נסתר שניתן לעשות בו שימוש בכל עת ובכפוף לתוצאות המשפט (ראו למשל: רע"א 8105/11 ג'ולאני נ' סלימאן, פסקה 12 (11.12.2011)).
בראיה הכוללת, נדמה כי הדברים השתרשו ביחס להליך האזרחי, ויש לכך גם משקל במסגרת דיון בסוגית הסמכות העניינית בהליך פלילי" (שם, פסקה 2 לפסק דינו של השופט נ' הנדל; ההדגשות הוספו).
ובע"פ 1523/05 פלוני נ' מדינת ישראל (2.3.2006), נקבע כדלקמן:
"כך, גם כשבחריגה מסמכות עניינית או פונקציונלית עסקינן, הרי שתוצאות החריגה תיקבענה לאור טיבה המהותי, לאור מידת החריגה מן הסמכות ולאור חומרתה" (שם, פסקה 49; ההדגשה הוספה).
כלומר, גם לו הייתי מגיע למסקנה שיש פגם בסמכותו (העניינית או הפונקציונלית) של בית המשפט המחוזי, תוצאות החריגה תיקבענה לאור טיבה, מידת החריגה וחומרתה. ההלכה הפסוקה קבעה כי לא כל פגם בהליך הפלילי גורר אחריו בטלות של פסק הדין שניתן בערכאה קמא, אלא רק פגם העולה כדי עיוות דין לנאשם (ראו, למשל: עניין טובול אשר עסק בפגמים שבסמכות עניינית, פסקאות 14-13 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל וההפניות שם).
הגנה מהצדק
טענת "סל" מהחשובות שיש.
ע"פ 6201/18 : דגשים לא במקור :
"…הצורך במתן הגנה מן הצדק נבחן בשלושה שלבים:
בשלב הראשון, על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליך ולאמוד את עוצמתם;
בשלב השני, יש לבחון אם קיום ההליך חרף הפגמים יביא לידי פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות;
ובשלב השלישי, יש לבחון אם ניתן לרפא את הפגמים ההליכים מבלי לבטל את כתב האישום (עניין בורוביץ, בעמ' 808-806).
טענות מקדמיות במשפט נתניהו:
אחד התיקים של עריכת הדין היא מיטבית, לפחות בשלב זה הם תיקי ראש הממשלה, כאן נעשה שימוש ניכר בטיעונים מקדמיים שראוי לשים לב אליהם.
פרקליטי נתניהו הגישו מסמך של 200 עמודים המסכם טענות משפטיות מקדמיות לרוב.
בין הטענות – אכיפה בררנית – כאן הטיעון שהחברות שהן חלק מהנאשמים שחובה היה לכלול בכתב האישום לא כלולות כנאשמים בכתב האישום, כך שהאשמות נגדו כוללות אפליה.
חברי כנסת שפעלו לטובת העיתון ידיעות אחרונות ואף התראיינו על כך וסיפרו על כך – לא הועמדו לדין. הרי אלה קיבלו סיקור אוהד.
חקירות מזוהמות – היינו שצוות החקירה דאג להדליף ללא הרף חלקים מהחקירות לטובת הכנת נחקרים.
הפעלת אמצעים פסולים על נחקרים -כפגמים בחקירה.
חסינות עניינית – האם יש סמכות להעמיד לדין חבר כנסת שפועל לפי הנדרש ממנו ככזה?
חשוב לדעת ברגע זה רק הוגשו הטענות – המסמך אינו בידי ואני מסתמך על הפרסומים בתקשורת.
לשופטים יש שלל דרכים לפעול החל ממחיקה של אישומים ועד להחלטה שיש צורך בשמיעת העדים בטענות מסוימות לצורך ההכרעה בשאלות בזמן הכרעת הדין.
טיעון מקדמי: החלטה בהמשך
במקרים רבים, מול בית המשפט אין את מלוא הכלים בעת הטיעון המקדמי – על מנת לזכות.
מצד שני אין את היכולת לדחות את הטיעון המקדמי – שהרי אין את מלוא הכלים.
במצבים מסוג זה תהה ההחלטה שההחלטה בטיעון המקדמי תימסר בסיום ההליכים – היינו שני הצדדים ינסו להוכיח את העובדות של הטיעון המקדמי לאורך כל התיק.
המקרה המפורסם ביותר בנושא זה – פרשת תיקי נתניהו. 20121.
טעוני נתניהו:
https://img.mako.co.il/2020/12/27/bitul_ishum.pdf?Partner=interlink
תגובת המדינה.
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/files-general/he/3.12.2020.pdf
ההחלטה היא שתהה החלטה בסיומו של התיק.
ראוי לציין להבנתי הישג עצום לפרקליטי ראש הממשלה בשל העובדה שיש להם את הבסיס להעלות את היועמש לדוכן העדים ולנסות להוכיח דרכו שלא היה אישור. מיותר לציין, העלאתו לדוכן יכולה לגעת בשאלות רבות נוספות.
טענות מקדמיות יכולות להיות כלי למספר דברים.
בסיוע טענות מקדמיות אפשרי לבטל אישום פלילי בשל מבחר של שיטות.
דבר נוסף הוא מידוק כתב האישום במה שחשוב, לדוגמה טענות כנגד כתב האישום הלא ממוקד או כללי מידי.
אחת השאלות המרכזיות בהעלאת טעונת מקדמיות היא בייחס לשאלה, מתי להלעות טעונת אלה ואחרות?
האם העלאה מוקדמת בכוחה להוביל לתיקון?
האם נשאיר טענה מסויימת אפילו לסיום ההליך , היינו לסיכומים?
משרד עורך דין אדטו מוטי פועל לפי הבנה של מלוא ההליכים בתיק הפלילי – לפעמים הטיעון יהיה מקדמי, לעיתים ימתין לסיכומים – הכל לפי ראיה כוללת של התיק הפלילי.
