ע"פ 1312/21 גרינפלד. "24. טרם סיום, הערה במישור הכללי – אין לכחד כי במידה רבה עבירות כלכליות שונות במאפייניהן מעבירות פליליות ״רגילות״. הן נעדרות רכיב אלים, במובן הפיזי, הן אינן מתבטאות בתמונות קשות מזירת האירוע או בקורבנות אשר נזקקים לטיפול רפואי. לפני השופטים הדנים בעבירות אלו לא מונח תסקיר נפגע עבירה, וקורבן העבירה ומשפחתו, לא נוכחים, ככלל, באולם בית המשפט.לעיתים, לקורבנות העבירה אין שם ואין פנים והם כלל אינם יודעים כיצד מעשה העבירה גרם להם לחסרון כיס או הסב להם נזק אחר. כמו כן, לא אחת, העבריינים המבצעים עבירות אלו חיו חיים נורמטיביים וברווחה כלכלית עד למעשה העבירה.
עם זאת, מדובר בעבירות פליליות חמורות, אשר מערערות מבנים חברתיים, ומסבות נזק רחב היקף. לעיתים רבות, רחב בהרבה מזה אשר מסב העבריין המבצע עבירת רכוש "רגילה". בהתאם, בית משפט זה מורה מזה זמן רב כי יש לנקוט במגמת ענישה מחמירה בעבירות כלכליות. מגמת ההחמרה אכן באה לידי ביטוי מסוים, והיא מתפתחת בהדרגה, עקב לצד אגודל. לטעמי, מגמה זו טרם הגיעה לממדיה הרצויים, ובשלה אפוא העת להעלות את רף הענישה באופן ממשי אשר יהא בו לבטא את החומרה שבעבירות מסוג זה, ולהוות גורם הרתעה לעבריינים פוטנציאליים המוצאים בעבירות אלה דרך קלה "לעשות לביתם".".
עבירות כלכליות: העולם משתנה – פתיח
יחד עם השינויים בתפיסה הציבורית הישראלית, משתנה הדין הפלילי, בקיץ 2011 התברר שהשינוי החברתי הקדים את מערכת החוק ומערכת המשפט.
שתי מערכות אלו עוד יובילו את השינויים ותחתן תידרס כל התנהלות שתתנגד לכך.
נשמע לא ברור ? המערכת הפלילית הרי באה לקדם, בין היתר, זכויות חברתיות, ושיש תחושה שאילי הון פגעו בציבור בשם העושר האישי שלהם – ויש מחאה חברתית – המערכת הפלילית תמצא את האשמים ותעמיד אותם לדין.
כך קרה שמר נוחי דנקנר ששלט במשק הישראלי – נשפט על עבירות מרמה בניירות ערך ! משפט שלא יכול היה להיות על הפרק בתקופה שלפני המחאה החברתית !
כנ"ל בקשת החזר הכסף מהבעלים של עיתון "גלובס" מה שאמור להוביל לפשיטת רגל של מר פישמן ! די להבין מה התקיים בשנים הקודמות שם הבנקים העבירו עוד ועוד כספים!
עכשיו שמגיעים לנקודת הסיום – אין לא רק כספים אלא הסיכוי שמערכת היחסים תזלוג לתחומים לא מוכרים רבה!
די לציין שהכונס נכסים מבקש להקפיא את נכסי ילדיו! אירוע שלא התקיים באף אל עסקים קודם שביצע "תספורת".
מדוע הדבר חשוב? כי מערכת המשפט הפלילי נועדה בראש ובראשונה לכוון את ההתנהגות האנושית.
הביטו בטלוויזיה – צפו בחדשות – המוקד הבא של המשפט הפלילי נימצא שם.
המשפט הפלילי הוא חלק ממערכת ציבורית – מדעת הקהל – יש תאונת פגע וברח עם פרופיל תקשורתי גבוהה ? העונש על בריחה מזירת עברה של תאונת דרכים עולה פלאים.
החוק הוא חלק מהציבוריות – מהנראות של הממשל – לבטח החוק הפלילי.
הצורך בהסבר
לכן עורך דין פלילי דואג שגם במקרה של עבירה שעונה על הקריטריונים יהיה הסבר לאירועים. לא ממצאים הסבר – אלא מדגישים את נקודות הזכות.
לכן שינויים חברתיים הם בראש ובראשונה חלק מהמשפט הפלילי.
דוגמה לשינוי כיוון
יש עושק של עובדים "פשוטים"?
האם זה חדש? הרי משרדי הממשלה פרסמו מכרזים שכעולם עושק.
בעבר לא היה רצון כללי במערכת לא לאכוף את חוקי העבודה על החלשים כמדיניות ? הרי העבריין המרכזי היא מדינת ישראל כמעסיקה, הרי כל המכרזים הממשלתיים מובילים לכך שחוקי העבודה לא יאכפו!
הצעות המחיר לא מאפשרות כלל לעמוד בחוקים שקיימים.
שנים עצימת העניים הייתה לחם חוק – ולאחרונה פברואר 2012 הוחלט על הוספה של מאות עובדים לאכיפת חוקי העבודה – אכיפה שמשמעה הענשה של מעסיקים בתנאי ניצול – "מתברר" שהאשם הוא במעסיקים!
ולא במכרזים שחייבו את העבירות על החוק!
דוגמה נוספות – עבירות כלכליות!
קיימת תחושה של "אוליגרכים" או "טיקונים" שעושקים את העם ? הכנסת מזדרזת מקיימת דיונים ראשויות האכיפה בוחנים את הממצאים – כך יוצא שהתנהלות סבירה וראויה בזמן עבר הפכה להיות התנהלות פלילית הראויה לענישה.
כך יוצא שמר נוחי דנקנר מוצא עצמו נאשם בהרצת ניירות ערך – אירוע שקשה לראות מתקיים ללא האווירה הציבורית המתאימה.
דוגמה נוספות
אם בעבר הסדרי חוב היו שגרתיים ועשקו את הציבור – ואילי ההון נשארו בשליטה, כעט מחפשים סיבות פליליות לבעיות בחברות, סיבות שהובילו לפגיעה בכושר ההחזר של החברות.
למה חשוב להבין את המגמות
תיק פלילי הוא לא רק אירוע מהעבר – אלא אירוע שממוקם בעתיד.
לעיתים יש להפעיל מחשבה צופת פני עתיד – במיוחד בייעוץ לחברות – הכול מתוך תקווה להבין לאן המגמה צומחת !
הדבר החשוב ביותר ברגעים אלו הוא להיות מחוץ למבט – משום מה מערכת החוק , במיוחד באגף הכלכלי שלה, היא תלוית מבט – מרגע שהמבט מתקבע והמערכת מתקדמת – קשה הרבה יותר לצאת מהתמונה.
דבר זה נאמר לכול נחקר בפוטנציה – קל יותר למנוע אירוע פלילי בעת החקירה מאשר להתמודד עם ההשלכות בהמשך.
דוגמא:
שטר שחזר. זהו אירוע "קלאסי" של מרמה – השאלה תמידי היא למה המשטרה חוקרת כאן? למה לא חקרה אירועים אחרים ? מה היה הסיבוך הכלכלי העתידי שהוביל לכך?
כל אלו ואחרים עורך דין פלילי דואג שיעמדו בפני החוקרים – ובכך תבוטל הסימולטניות של האירוע (פעמים רבות).
לדוגמא:
העמדה לדין וחקירות של בעלי מאפיות על קרטל לחם. האם בזמן עבר של לפני המחאה החברתי דבר זה היה עומד על הפרק?
המשך צדק חברתי
עבירות כלכליות – היבט המשפט הפלילי
קיץ 2011 יקבע לשנים הרבות העתידיות את נקודת המבט בייחס לעבירות כלכליות, אם בעבר יצירת קרטל (לדוגמה) זכתה לענישה מקלה (הנאשמים נורמטיביים ותרמו לחברה), קשה לראות הקלה בעתיד באירועים מסוג זה.
שלא לדבר על אירועים כמו משיכות של דיבידנד שבעבר היו 100% בדין האזרחי ועתה קיימת מציאות שבמידה והחברה תהה חדלת פירעון יראו באירוע שבעבר (אפילו כזה שזכה לגיבוי בית המשפט) למרמה פלילית.
דוגמאות רבות יכולות להתקיים – אבל כבר עתה ברור המדינה לא תאפשר בעתיד לבעלי הון את מרווח הפעולה שהיה בידיהם בעבר, קשה יהיה לראות התנהלות דורסנית מצד חברות ובעלי הון כלפי העובדים שנמצאים בתחתית הסולם הכלכלי.
עבירות כלכליות – פלילי
במציאות בה הכול נמדד בכסף ולעתים ההכנסה הכספית והכסף הופכים להיות חזות הכול אנשים רבים לוקחים סיכונים עסקיים גדולים יותר ויותר, "סיכונים" שבמקום בו הם כושלים יכולים להפוך לתביעה אזרחית – או -לכתב אישום פלילי .
לעומתם, קיימת תופעה נוספת של אנשים נורמטיביים שבגיל לא צעיר משתנים לנוכח המציאות המורכבת של החיים ופועלים בדרך שבעברם לא היו פועלים כך, ומואשמים, עתה, בעבירות כלכליות במיוחד מיסים, מרמה וניירות ערך – עבירות פליליות שהן בניגוד גמור לסולם הערכים שאותם אנשים חיו לפיהם עד לאותו הרגע.
התחושה לא פעם היא שאותו אדם איבד לרגע את תחושת השיפוט העצמי והבקרה המנחה וניסחף באותו הרגע בעקבות החלומות והרצון להרוויח כסף.
הפעולות האלו מסווגות לא פעם כפעולה פלילית מסוג כמרמה/גנבה/העלמת מס/עבירות ניירות ערך.
לא פעם העבירות התרחשו מתוך אי ראיה של מלוא הסיכונים הכוללים על חייהם שהם לוקחים – במקרים אילו, החקירה המשטרה או ברשות החקירה או ברשות לניירות ערך – לעתים, משמשת כפעמון הזהרה ואות לשינוי.
רמת הכוונה באירוע של "מרמה"
פעמים רבות בעבירות כלכליות הכול ברור – בצד המעשה – אבל אין הכוונה לטעון שלא חובה לבחון את הכוונות מאחורי הפעולות.
בכול סוגי האירועים ראוי לדעת, רמת הכוונה של החשוד היא הדבר המרכזי בבחינת האירועים.
בעבירות כלכליות ועבירות מרמה לא האירוע הפיזי עצמו הוא העיקר כי אם רמת הכוונה של האדם בעת שביצע את האירוע המכונן את האירועים – לאור זאת חשוב לדעת:
במידה ואין סימולטניות בין אירוע לקיחת הכסף לאירוע המרמה שייסד את קבלת הכסף/אי התשלום – לא יכולה להתקייםעבירה פלילית.
התחקות אחרי רמות כוונה
בנסיבות אלו חשוב לחשוד בעת החקירות להתחקות על האירועים והכוונות באותה העת של הביצוע ולא זמן רב אחרי.
דוגמא להסבר: מסירת צ'ק בסיומו של הליך השטר "חזר" ללא כיסוי.
היינו העובדה ברורה – השאלה פשוטה – האם בעת נתינת המשטרה הייתה לנותן השטר אמונה שהשטר יכובד – אין עבירה פלילית – כאן אין זה משנה מה התרחש בהמשך!!!
זאת אומרת, שהעובדה שהשטר חולל וחזר בהמשך בשל העדר כיסוי אינה משנה ולו לדבר בשאלת הכוונה מראש. כך שיכולה להתקיים חבות אזרחית בגין השטר שחזר – ואין כל חבות פלילית!!!
דוגמא נוספת
תיק פיטיה יובא בהמשך : האיש מכר את הדירה פעמיים במרמה – הטענה הייתה – המכירה השנייה נועדה לשלם לקונה הראשון שנועד לכיסוי המשכנתה.
לאחר קבלת הכסף ניקלע למצוקה ואז לא שילם אותו – אולם – בעת המכירה הייתה כוונה מלאה לתשלום!!! היינו הטענה היא העדר סימולטניות.
על בסיס הטיעון זה ניסגר הסדר הטיעון המקל מאוד.
דוגמא נוספת
למעשה כל מחלוקת מס יכולה להוביל לאירוע פלילי! אבל איפיון האירוע באופן אזרחי הוא המקובל!
הצורך בקשר סיבתי:
בעבירות קבלת דבר במרמה יש צורך להוכיח 3 יסודות.
."ביחס לקבלת דבר במרמה, נקבע כי שלושת רכיבי העבירה – מצג כוזב; קבלת דבר; והקשר הסיבתי בין המצג הכוזב לקבלת הדבר (ראו: ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481, 539-537 (1997) (להלן: עניין מרקדו)).
חשוב להתמקד לא אחת גם בהיבט הנפשי.
"בע"פ 1784/08 פרי נ' מדינת ישראל (2009):
"קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית המחייבת קשר סיבתי בין המרמה לבין קבלת ה'דבר'. המרמה צריכה להיות 'הסיבה היעילה' לקבלתו של הדבר […], אולם יתכנו מצבים בהם יהיה קיים ספק לגבי בלעדיותם של מצגי השווא בהעברת ה'דבר' מהמרומה למרמה, אך לא יהיה בכך כדי לשלול את הרשעת האחרון בעבירה, ובלבד שלמצגים הנ"ל היה תפקיד ניכר בהערכת המצב של המרומה" (ראו: שם, פסקה 41; (ההדגשות הוספו – א.ש.); ראו גם: ע"פ 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל, פסקאות 35-33 לפסק דינו של השופט נ' הנדל והאסמכתאות שם (1.3.2017) (להלן: עניין גוטסדינר)).
גניבה על ידי מורשה:
"….כמו כן נקבע כי יסודותיה שלגניבה בידי מורשה מתקיימים גם הם. להתהוות העבירה כאמור, המדינה נדרשת להוכיח, מעבר לספק סביר, כי הנאשם קיבל לידיו נכס כלשהו, לצד ייפוי-כוח לעשות שימושים מוגדרים באותו נכס, ואחר כך גנב את הנכס – קרי: ניכס אותו לעצמו ונהג בו כאילו היה שלו (ראו: דנ"פ 2334/09 פרי נ' מדינת ישראל, פ"ד סד(3) 502, 41-38 (2011) (להלן: עניין פרי))"..
עיתוי הכוונה בעבירות הגינבה
ע"פ 6350/93 מדינת ישראל נ' גולדין, פ"ד מט(4) 1 (1995) (להלן: עניין גולדין). אצטט מדבריו של השופט א' גולדברג, שכתב את פסק הדין:
"[…] העיתוי להתגבשות ההחלטה של מקבל הנכס לנהוג בו מנהג בעלים הוא שתוחם את היקף עבירת הגניבה לפי סעיף 383(א)(2) ביחס להיקף עבירת המירמה. אם התגבשה הכוונה לנהוג בנכס מנהג בעלים לאחר שהושגה החזקה בו, כי אז תהיה גניבה לפי סעיף 383(א)(2), אם לא יהיה ספק בדבר חוקיות החזקה בנכס. פשיטא, כי במקרה כזה גם לא נעברה עבירה של קבלת דבר במירמה; שכן, אם בעת קבלת החזקה בנכס טרם גמלה בלב עושה העבירה ההחלטה לנהוג בו מנהג בעלים, הרי שאין לומר כי מסירת הנכס אליו נעשתה על יסוד מצג שווא. מקרה הפוך, שבו התגבשה הכוונה לנהוג בנכס מנהג בעלים עובר לקבלת החזקה בנכס, אינו יכול לבוא, כאמור לעיל, בגדרו של סעיף 383(א)(2), המותנה בחוקיות החזקה […]. המסקנה העולה מן האמור היא כי אם מדובר בנפגע אחד, אין עבירת המירמה, העומדת ביסוד מסירת הנכס, דרה בכפיפה אחת עם עבירת הגניבה המנויה בסעיף 383(א)(2). […] החפיפה בין עבירת המירמה לעבירת הגניבה תהיה קיימת כאשר אדם נפרד מחזקתו בנכס על יסוד הצהרה כוזבת המסתירה את כוונתו הסמויה של המצהיר לשלול את הנכס מבעליו שלילת קבע. במקרה כזה מגלמת עבירת הגניבה גם את ההגנה על האינטרס החברתי שעבירת המירמה באה להגן עליו, ולפיכך אין מקום וצורך לפרוש על עבירת הגניבה גם את יריעתה של עבירת המירמה" (ראו: עניין גולדין, פסקאות 48-47; ההדגשה בסוף הציטוט הוספה – א.ש.).
הבחנה בין אזרחי לפלילי
במידה וכול אירוע של מרמה היה מגיע לבית המשפט – ואפילו 2% מהאירועים (הרי כל שטר שחולל הוא בפוטנציה אירוע פלילי).
בית המשפט היה נסתם רק בתיקי מרמה. היינו רק המקרים הלא פשוטים והברורים של אירוע פלילי שהכוונה היא חד משמעית יחקרו שלא לומר יגיעו לכלל אישום פלילי.
ההבחנה בין רמות הכוונה היא בפועל ההבדל בין אירוע פלילי לאירוע אזרחי – לאור חשיבות ההבדל (בכול מקום בו יש ספק המערכת הפלילית לא תפעל).
אמור ההבדל להיות חד משמעי וברור (כמו כל המשפט הפלילי) – הרי לא יכולה להיות כניסה לתחום הפלילי "בטעות".
בפועל ההבחנה בין שני הסעיפים לא תמיד היא כל כך ברורה וחד משמעית, התשובה יכולה להיות תלויה בתוצאה (אם הצ'ק כובד איש לא יתלונן), מה שלא אמור להיות – כאן עולה חשיבות הליווי של החקירה וההליכים המשפטיים על ידי עורך דיןהמומחה לדין פלילי.
הרי אנשי עסקים הכושלים בשלב זה או אחר בחייהם הם חיזיון נפוץ, נהוג לומר בוול סטריט שאדם שלא הפסיד את הונו עד לגיל 35 אינו לוקח סיכונים מספיק גדולים, כך שכישלון עסקי אמור להיות שונה לחלוטין ממרמה פלילית.
המשטרה לעיתים מאחדת בין שני האירועים – איחוד שעורך דין פלילי מטרתו לבטל ולהראות שנושא הכוונה לא היה מתחילת האירועים.
עבירות כלכליות – הנאשמים בעבירות מרמה
אנו רואים באופן שיגרתי בעבירות כלכליות רכוש / מרמה / גניבה / מיסים / ניירות ערך, שאין מדובר בעברייני רכוש סדרתיים, אלא באנשים שנכשלים לנוכח טשטוש הגבולות שבין לקיחת סיכון "אזרחי" לבין אירוע פלילי.
לציין לא קל לפעול על הגבול הדק והגדרות האירוע יכולות להשתנות מהתוצאות (מציאות לא סבירה) – כך שחשוב ביותר בחקירות להמחיש את כל המציאות המורכבת הזאת לחוקרים ולהסביר את ההבדל בין לקיחת סיכון (אפילו שכשל) לבין אירוע פלילי מתוכנן מראש.
הרי הגדרת האירוע כפלילי תוביל להגדרות נוספות ופגיעה מערכתית באדם כרמאי ונוכל – כישלון בהסבר לחוקר במקרים אלו הוא קשה, תיקי מרמה הם תיקים מורכבים שנמשכים שנים, עדים רבים וארוכים וניהול התיק גוזל אנרגיה רבה מהחשוד ומשפחתו.
הדברים נאמרים במיוחד לנוכח העובדה שכול חייהם של אותם אנשים נורמטיביים לחלוטין, אירוע מיוחד זה של כישלון מוביל את החברה שאופפת את חייהם להתנכרות – אפילו אין מדובר באירוע שעוד שנים רבות יתברר כאזרחי.
לכן חשוב במיוחד ההתמודדות עם התיק כשלב החקירה באופן שימנע את המשך ההליכים.
זה המקום להבהיר, ההתמודדות אינה פשוטה, אבל חובה לקחת עורך דין המומחה לפלילים ולהבנות את הטיפול מרגע הראשון.
לייעוץ וייצוג משפטי בעבירות כלכליות התקשרו 052-2332-651
משרד עו"ד מוטי אדטו זמין בשבילכם בכל עת – ניתן להשאיר פרטים בטופס צור קשר ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם
עו"ד פלילי מעולה, היה זמין בשעות לא שגרתיות, למרות השיגועים והטלפונים המרובים.
moshe kalabrino
20/10/2020
מקצועי, יסודי, הגון, סבלני ואדיב.
עם יכולת מדהימה להבין את התמונה הגדולה.
שואל את השאלות הנכונות, יורד לפרטים הקטנים ביותר, שמסתברים גם כחשובים מאוד.
כל מה שאפשר לבקש מעו"ד פלילי.
ממליץ מאוד מאוד על שירותיו.
בהחלט אחד מעו"ד הפליליסטים הרציניים שיש.
Olga
14/10/2020
הכי טוב!
אברהם דונל
30/09/2020
עורך דין חכם ומומחה בתחום פלילי
ראובן שניפר
11/07/2019
עורך דין פלילי מבריק.
בעל יחסי אנוש ומקצועיות יוצאת דופן.
מומלץ.
רועי ריץ'
12/05/2019
חיפשתי משרד עורך דין פלילי המתמחה בתחום הסמים הקלים והקנביס (מריחואנה), לשמחתי נתקלתי במשרד של מר אדטו מוטי. זכיתי לקבל שם יחס אנושי ואישי,הבנה של המורכבות והרגישות שבטיפול בתיק פלילי מסוג כזה. על דרך זו היתה גם ההתנהלות המקצועית אשר הובילה בסופו של תהליך לזיכוי מוחלט בבית משפט ומול הגורמים הנילווים.
לא נותר אלא לשבח ולהמליץ על משרדך באופן הברור ביותר!
Limor Revivo
03/01/2019
עורך דין פלילי מבריק ואדם אנושי. הצליח לעזור לנו, בזהירות וברגישות תוך ניהול נכון ומדויק של התיק.
