אדטו מוטי, משרד עורכי דין

עימות בחקירה

לייעוץ התקשרו – 052-2332-651 או השאירו פרטים:

 עימות בחקירה פלילית? פעולת חקירה מהחשובות שיש להכרעה בין גרסאות שונות!

"עימות", פעולת חקירה שמכריעה תיקים פליליים, לא אחת!עימות

לבטח תיקים פליליים שם יש מציאות ראייתית של "מילה מול מילה" – היינו שני עדים (או יותר), עם גרסאות סותרות. (לא רק).
 
לא אחת גם שיש נאשם שמודה הוא יוכנס לעימות מול עד באותה העדות.
 
הדבר יעשה על מנת לבצר את הגרסה של הצד האחר. כך תמנע ממנו ומעורך הדין הפלילי במהלך התיק את היכולת לחזור מההודיה (או ביסוס התיק כנגד האחר).
 
חשוב לדעת: הנושא של עימות בחקירה בשל גודלו ומורכבותו מפוצל למספר פרקי משנה!
 
אלה הם הפרקים המרכזיים, כמובן שקיימים נוספים, הרי נושאי החקירה במשטרה הם מהנושאים המורכבים ביותר שיש. ממליץ בחום להסתיים בעורך דין פלילי לצורך התמודדות מול חקירה במשטרה ולבטח מול עימות אפשרי.
 
לאורך השנים משרד עורך דין פלילי מוטי אדטו ליווה רבים בעת חקירות ובהכנה לעימות – רבים שהצליחו להוכיח את שחפצו ולהסיר חשדות פליליים כבדים מעל עצמם.
 
חשוב לדעת, חקירה במשטרה דורשת ליווי צמוד של עורך דין פלילי, לבטח שיש עימות אפשרי בדרך.

לחץ נפשי כתוצאה מהעימות בחקירה

העימות, כפעולת חקירה, שם את הקלפים על השולחן! היינו עולים כל הדברים שקיימים, בד"כ. נדיר מאוד שיתקיים מועד ב' לעימות.

בנוסף, לא אחת, העימות, כתרגיל חקירה גם משמש לאיום על נחקרים ותגובתם לאיום חשובה ביותר!

כמו כן, כפעולה בודדת, מוביל נחקרים לשיאי לחץ נפשי.

האמת, לא תמיד הלחץ הנפשי מובן.

קיימים נחקרים שבמקום לראות בעימות הזדמנות לפרוס את גרסתם ולחבל בגרסה המנוגדת נבהלים ודעתם משתבשת עליהם.


עימות ידוע או בהפתעה?

גם כאשר הנחקר מודע לכך שעימות צפוי, ולבטח שהעימות מתנהל ללא "הכנה" מראש – או ידיעה מראש – הלחץ הנפשי כבד ביותר.

בכלל החוקר בונה את המציאות של לחץ נפשי עבור הנחקר, לא אחת, והנחקר חש את עצמו כמי שלא יכול לדבר באופן חופשי וברור – כמו שהעיד בחקירה.

במציאות זאת, חובה לכל נחקר בפוטנציה להתכונן לחקירה ובמיוחד לעימות שעוד בוא יבוא.

במשרדי מכינים אנשים לחקירה ומובילים נחקרים למציאות שהם יוכלו לפרוס את גרסתם באופן מיטבי, גם במהלך העימות.

נחקר חכם מכין גם הוא הפתעות לעימות. אפשרי לראות זאת ב"תרגילי נחקר".


סירוב לעימות

חשוב לציין, סירוב לעימות הוא אירוע שיכול לפגום באופן חמור ביכולת להאמין לנחקר! לבטח שיאן סיבה בת קיימה לאותו הסירוב.

בכלל הליכי החקירה בארץ פחות מתרשמים משתיקת חשוד, כך שכל נושא "זכות השתיקה" הוא מורכב ביותר.


עימות בהפתעה – מניעת היכולת להתכונן לעימות

 

לא תמיד יש את האפשרות להתכונן כהלכה.
 
העימות יכול להיות המשך ישיר של החקירה עצמה עת מוכנס לחדר החקירות העד הנוסף. לא תמיד עם הכנה "נפשית" מראש.
 
המצב של ההפתעה משבש חשיבה לרבים.
 
בנוסף, ההטחה מובילה ללחץ נפשי.
 
שלא לדבר על הדינמיות של העימות מקשה על בניית גרסה והרכבה של שקר! או אפילו הצגת האמת באופן משכנע.
 
נחקרים רבים חשים שחוקר המשטרה "תפס צד" והם מתמודדים מול חוקר ונחקר/ים  -וגרסתם לא נשמעת.
 
זה המקום להסביר – בעימות צועקים! מקללים! מטיחים!

המטרה היא לא להתקבל לבית ספר לנימוסים – אלא להוכיח את האמת!


הצורך להתכונן לעימות

לעימות בחקירה פלילית חובה להתכונן!
 
לא אחת להכין "הפתעות" אלה ואחרות לצד האחר! לבנות תוכנית אסטרטגית של התנהלות, ולהיות מספיק גמיש על מנת לשנות ולהזיז דברים.
 
לא אחת ציפינו לצד אחר פסיבי, וקיבלנו טירוף אקטיבי על אסטרואידים, פעמים אחרות בדיוק להפך. אבל המטרה שלנו חייבת להישאר תמיד זהה.
 
להיות מכווני מטרה.
 
חשוב לדעת, קריאה של הפרק הנ"ל, כמו גם פרקים אחרים באתר לא באים במקום הכנה עם עורך דין פלילי שמשקף, מתמודד, ומחדד את הנקודות – אסור להגיע לעימות ללא הכנה עם עורך דין פלילי!

הפסד כניצחון?

כאשר אתה מגיע לאירוע חקירתי כמו עימות – המטרה היא תחילה לחוש את הרגע. חלק זה מורכב ללמידה.

עימות בנוי, ראשית, על הקשבה.

על הבנה של מה שנאמר לך גם באם זה בצרחות – משם לפעול לפי תוכנת אסטרטגית.

חובה להכין תוכנת אסטרטגית! חובה לתרגל את אותה התוכנית!

לדוגמה – מטיחים בך בעת העימות עובדה שקל לסתור.

לדוגמה שבוצעה פעולה זאת או אחרת – שאתה ביצעת פעולה זאת או אחרת. הצד השני לעימות בטוח בעצמו.

מה לעשות שקל להוכיח את הדבר? האם לתקן אותו? או אולי להמתין לשלב מאוחר יותר? מתי?

המחשבה צריכה להיות בנויה על הבנה של ההליך של העימות מול ההליך הכולל של החקירה הפלילית וכמובן שמעל יש את בית המשפט.

זה מפתה ומרגש להוכיח את הטעות – ומיד.

יש דף, יש עט, נרשום את זה – ונמתין לרגע הבא במסגרתו נחליט האם להוביל את התיק על הנקודה? או אולי נשאיר את זה להמשך?


צפייה בסרטי עימות

עוד פלילי מוטי אדטו

העימות מצולם, בראיה מהצד, אחרי צפייה בסרטי עימות רבים.

מדהים, לא אחת, כמה אנשים מתקשים להתמודד מול אדם שהיה נוכח איתם באותו האירוע בזמן עבר.

הם מתבלבלים, מתרגשים, מערבבים נתונים, משקרים, בכלל ניראה שההפתעה לא עושה להם טוב.

אנשים, שמתברר, שבעת החקירה הם שיקרו עצמם לדעת בביטחון עצמי אין סופי – אבל הנוכחות שלו מולם, באותו החדר, האחר משבשת אותם לחלוטין. הם עושים פרצופים, מאיימים בתנועות ידיים, ממלמלים, שותקים ומדברים בלי קשר.

זה מדהים שכן הם יודעים שהוכל מצולם, ועדיין, הם נשברים תחת הלחץ הנפשי.

לעומתם יש את אלא שהגיעו מוכנים לעימות ! שידעו על השינויים האפשריים בחדר, שלא הגיעו מקובעים.

כך שהם באו אחרי שהם הכינו את עצמם באופן מיטבי. הם ידעו בדיוק מה לערער, כיצד ראיה חיצונית תוביל לספק מובנה.

הם מוכנים למציאות הסבירה, וגם למציאות משתנה, לכן הם יודעים מה לשלוף, מתי, מבינים את התהליך – לא רק שהם לא חוששים מהעימות הצפוי – הם מתחננים לעימות, על מנת להפריח את החשדות!

הם שולטים בקצב, במילים, וגם שבכוח השליטה נלקחת על ידי צעקות – הם עדיין מחזירים לעצמם את השליטה שוב ושוב  – העיקר לחבל בגרסת הצד האחר ולבנות בסיסים גם אם לא לסגירה אז לסיום מיטבי אחר.

לשמחתי לקוחות רבים שהיו במשרדי והצליחו להפריך ולשונת תמונה – בזכות מוכנות גבוהה לעימות. בזכות ראיה מהצד של ההתנהלות, תוך סירוב להתרגש, גם שהמצב לא פשוט.

לא אחת ההכנה לעימות היא של ימים רבים – אבל שמגיעים לתוצאה זה שווה את כל ההשקעה האדירה!


מארב בעימות

עימות בעת חקירה במשטרה
עימות בעת חקירה במשטרה

החוקר אינו מחויב להכין אותך לעימות! או הפילו ליידע אותך שזה עומד להתחיל.


תיאור מצב בעימות

אתה ניכנס לחקירה, לפני זה שיחה קצרה עם עורך הדין הפלילי.

שיחה שבלחץ המיקום בתחנת המשטרה מוגבלת מאוד בזמן, שהחקירה והחוקר לוחצים ברקע.

חשוב לדעת – יש מציאות שאחרי חקירה מאוד קצרה יתחיל עימות!

פתאום תיפתח הדלת והמתלוננת/מתלונן או עד זה או אחר – הם יבואו טעונים ומוכנים, הם יכנסו לחדר ויטיחו בך האשמות.

כאן יש בעיה מסוימת – באם אתה תחת "שתיקה" יש כאן כלי רב עוצמה שמשבש את הדעת!

גם אדם שדיבר בעת החקירה – ההפתעה משבשת את הדעת!


ההכנה לעימות

חשוב לזכור – באם יש זמן להתכונן לעימות, ראוי לעשות את ההכנה במשרדו של עורך הדין הפלילי! הכנה בתחנה היא סוג של חזרה שיכול ותימשך מספר דקות.

אחת המטרות של ההכנה במשרד עורך הדין הפלילי היא לנסות להתכונן לשלל הפתעות מסוג זה.

במהלך ההכנה אנו מדברים על הדמויות ועל אופיין, באם זה ידוע. יחד אנו מנסים להבין את הזרימה – ולא להיות מופתע מידי משום מהליך חקירתי.

חשוב לזכור – גם האחרים מתכוננים לעימות – ולכן יש שלל אפשרויות.


הכנה "קשה" לעימות

זה המקום להדגיש  – ההכנה לעימות היא הכנה "קשה" הרי העימות אינו אירוע "נחמד". לא אחת אנו נתקלים בעדים צועקים, מקללים מטיחים, וחבל להיות מופתעים על ידי סגנון אנושי קשה זה או אחר.

קושי מהצד השני הוא מתלוננת שבוחרת לבכות ולא לענות.

המצב של קושי בהכנות מוביל אנשים מסוימים להניח "שיהיה בסדר".

המחשבה שהכול "יסתדר" היא רעיון נוראי! אין מועדי ב' בחקירה פלילית  – לבטח שלא בעימות ב'.

חובה להיות ממוקד מאוד בעימות – ולהלום במילים מדויקות שיערערו את הגרסה שכנגד.

קל יותר לחבל באדם, פעמים רובת, מאשר בגרסה, אולם חבלה באדם מובילה לחבלה בגרסה במקרים רבים.


כיצד מתנהל עימות

בעת העימות הגרסאות השונות מוטחות אחת באחרת – החשוד מול העד ! העד מול החשוד. החוקר אמור לעודד את השיח – ולא להיות מורגש מעבר.

ראיה של סרטי עימות מגלה התנהלות רגשית של צעקות, עלבונות, בכי מתערבבים כל אלא מתערבבים בעובדות.

חובה להבין – זאת לא אמורה להיות תחרות צעקות, אבל היא כן לפעמים.

החוקר במשטרה, לא אחת, רק צריך לאסוף את הראיות שנופלות לידיו כפרי בשל! הוא בוחן את הנראות של הדברים, את המילים שיאמרו, את ההתאמה בין המילים להתנהלות!

חובה להבין – שמביטים בעימות ומקשיבים לו אנו רוצים לראות התאמה בין ההתנהלות למילים!


עימות מרחוק

ברגיל אנשים מתעמתים שהם ישובים אחד ליד השני.

אולם הדבר אינו מתחייב, לדוגמה בפרשת רמון הוא התעמת עם המתלוננת שהיא נמצאת בארץ רחוקה.

מיותר לציין, החשוד מאבד את היכולת להפוך לאנושי בנסיבות שכאלה.

לפי הראיה שלי זהו לא עימות – עדיף לדחות את פעולת החקירה, שהיא באמת לא דחופה עד לבואה של המתלוננת לארץ, לבטח במקרה המתואר.

https://www.haaretz.co.il/misc/2006-08-09/ty-article/0000017f-e635-dea7-adff-f7ff532a0000


דוגמה להתאמה בין מילים להתנהלות

עימות בעבירת מין.

הגברת מטיחה בחשוד שתי הטחות :

א. אני לא רציתי את יחסי המין ואתה כל הזמן אמרת לי ש"זה בסדר" וש"אשתוק", אני בכיתי ואתה צחקת.

ב. אתה גנבת לי את המכשיר הנייד שהלכת.

הטענה על גנבת המכשיר הנייד מובילה את החשוד לסערה רגשית חמורה – הוא צועק על הגברת שקרנית, אני לא גנב ועוד ועוד. אנו למדים על היכולת שלו להתנהג באגרסיביות.

הטענה האחרת – על אונס – מובילה לגיחוך. סוג של חיוך עקום.

כאשר החוקר מבקש תגובה הוא אומר "היא משקרת" ו"זה לא היה כך".

מי שיקשיב לעומק ישמע סוג של אינפוף בקולו.

קול שהיה רם מאוד בשאלת הגניבה.


דוגמה לכוחניות שלא במקום בעימות

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3813107,00.html

בדוגמה למעלה – צעירה צועקת על אדם אתה אנסת אותי, הוא נישאר קר רוח ואומר שזה לא נכון.

האומנם זאת התנהלות רציונאלית ? הגיונית ?

מיהו האדם קר הרוח כל כך ?

האם זהו האדם שנימצא במימי הירקון לפני שנעצר ? ככה מתנהל אדם אשם/ או אולי חף מאשמה?

מעבר לכל – התיק עוד יוכרע על ראיות פורנזיות ! למה לעורר כעסים ? למה לעורר שנאה ?

במסגרת החקירה הפלילית של התיק שם, המשטרה ממתינה באותו הזמן לקבלת תוצאות בדיקת די אן אי ! זה צפוי להכריע את התיק !

פירוק הגברת, או העלבתה, בקור רוח זה הוספה לענישה בהמשך ! בית המשפט יראה את התמונה.

ההתנהלות הכוחנית, הרי לא משנה דבר – לבדיקת הדי אן אי !

כיצד קיבל בית המשפט את אותו קור רוח ? את זה אפשרי לראות בכתבה הבאה למטה.

– מה שיותר מעניין זה המצב של השפלת הראש בעת הצילום, היינו יש דרך טיפול שהוא עבר מהצעיר הכוחני – לאדם שמפנים את מעשיו.

https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-464537


הרחבת הידיעה בעת העימות

לא פעם יריעת המחלוקת בין הצדדים תשתחרר ועוד ועוד אירועים ומעשים יעלו!

בין העד לחשוד הרי, לא אחת, יש הכרות של שנים משחררת רסנים. השאלה שתעמוד היא מי בא מוכן – ומי מיקד ובמה את האירועים.

במצבים שכאלה יכול ויהיו חקירות בהמשך בעקבות העימות. חובה על הנחקר להיות ממוקד.


עימות? מיקד? מהי האמת?

פעמים רבות, לכול אדם, די להביט בסרט העימות והאמת ברורה – גם במקום בו אין מילים מפורשות!

המורכבות גדולה, המילים נזעקות, אולם, לא אחת די להביט בשפת הגוף.

בעיסוק האובססיבי בטפל. כמו גם הימנעות מתשובה לשאלה ברורה !

בהימנעות מתשובות ישירות, או, אפילו בסירוב להביט בצד האחר.

הכול נירשם, הכול מתויק, הכול מתועד לפרטים  –  האמת עולה על פני השטח במקרים רבים!

שיהיה ברור – כל עימות אמור להיות מצולם ! בכלל חקירות רבות מאוד מצולמות וצורך אמירת הדברים כמו גם שפת הגוף יש לה משקל נכבד בהבנת התמונה.


ההיגיון מאחורי הסירוב (המשטרתי) לעימות

לפי ההיגיון הזה המשטרה צריכה לשאוף לעימות בכול תיק פלילי בו יש לה עד הסותר את דיברי החשוד! לבטח שמדובר בעד שמקבל הטבה תמורת עדותו – ואז הוא לבטח יהיה מחויב להליך. (בעדי מדינה הדבר רשום בהסכם).

חשוב לזכור שחשוד שמסרב לעימות – הדבר מחליש מאוד את גרסתו! (במקרים של עד הדבר מעלה תהיות רבות עד אובדן האמון בגרסה שהוא מעלה).

בפועל זה לא תמיד ההיגיון – המשטרה לא אחת – חוששת לתיק הראיות שלה!

החקירה חוששת שבעימות יש סיכוי שהקו שהיא מובילה יקרוס! שהחשוד יוביל ויוליך את עמדתו לעליונות! עם קריסת העדות הדבר יחייב עיון מחדש בכול! בכול ראיה שנאספה!

שלא יהיה ספק לשוטרים יש אינטרס בחקירה! עימות מסכן את עמלם.


עימות לא הוגן

בנסיבות אלא המשטרה שרוצה עימות, רוצה גם שהעימות יוביל אותה להצלחה בהשגת ראיות ! המשטרה מובילה לעימות פעמים רבות שאין הגינות בסיסית בהליך – לדוגמה :

החשוד הוא מיד אחרי החקירה הראשונית, עדיין ללא יעוץ מספיק ולא הצליח לגבש את עצמו מול חשדות מפתיעים! אז הוא מוכנס לחדר חקירות נוסף, ומתקיים העימות – מיותר לציין הצד האחר היה מוכן הרבה יותר.

ההפתעה מכשילה את הנחקר ! הוא עדיין לא גיבש את עצמו כיאות. עדיין עונה לחוקר בתוך ראשו – ולא הצליח לשנות את כיוון המחשבה מחקירה לעימות.

מתי ימנע עימות?

מצד שני, שברור שהחשוד רהוט ומוכן היטב עם גרסה מדויקת ורבת הפתעות באופן שהעד יתקשה לעמוד בהתקפה על בסיסי עדותו – ימנע העימות לא אחת!

הסכנה לחקירה ולעדות יובילו את המשטרה שלא לחבל בחקירה ולא להיות נזקקים לחקירה נוספת או ערעור הבסיס של האישום.


דוגמה נוספת לחוסר הגינות בסיסי בחקירה

תיק מין, (ניהול משרדי) טענה לפגיעה מנית בנערה.

החשוד טוען שהמתלוננת מופעלת על ידי אימא שלה. אם אלימה וקשה, שיש לו סכסוך כספי עימה והיא ניסה ללכוד אותו לא אחת במלכודת של מין בעצמה. היינו היא ניסתה לפתות אותו –  בעלה של אחותה! היא כשלה ועכשיו היא מפעילה את ביתה שלה בתלונת השקר.

היינו שיש למתלוננת מפעיל שמוביל אותה לשקר. מפעיל שניסה כבר את כוחו וכשל!

המשטרה מונעת את העימות מול האם.

גם במקום בו העימות מול הבת הוא קרב צעקות חסר פשר בלי היכולת להגיד משפט שלם.

להבנתנו, קיים חשש רב מקריסת הגרסה של הבת – מכך שיתברר שמדובר בילדה מוכה שמובילת לשקר על ידי אימא שלה עצמה.

למרות פניות רבות ליצירת עימות מול האם – אין עימות מולה – החשש (להבנתנו) מנחה את המשטרה. כמו גם הרצון לשמור על כבודה של האם – בתיק כושל ולא יגיע לאישום.


כיצד מתנהל העימות

באם בעת החקירה במשטרה יושב מול הנחקר חוקר/ים משטרה המקשיב/ים לגרסתו, שואל/ים שאלות הכוונה וכיוון בהמשך מטיחים טענות מגרסאות של אחרים ומגרסאות קודמות שלו (כמובן גם ממצאים אחרים בזירה ובכלל).

כך לפחות אמורה חקירה במשטרה להתנהל  – ברגיל.

 בפעולת החקירה של עימות, מול הנחקר יעמוד/תעמוד בנוסף לחוקר המשטרה המנווט את תחילתו של העימות ושואל שאלות לאורכו גם נחקר/עד/מתלונן – לא רק בעדותו אלא בשר ודם!

היינו, בעימות, אדם נוסף, שהוא בעל גרסה שונה מגרסתו שלו.

אותו אחר הוא גם בעל אינטרס! הוא רוצה לקדם את גרסתו שלו! לחלקם אינטרס ציבורי (צדק לדוגמה) ולחלקם אינטרס אישי (קידום גרסתם שלהם).

אבל גם זה וגם זה יכולים לטעות מי בשל האינטרס האישי ומי בשל כשל אישי.

לדוגמה :

"הזיהוי" הוא למרות שיש מגבלה שמונעת את אותו זיהוי (לדוגמה האיש היה בלי משקפיים).


פעולת העימות בחקירה

כיום הפעלת עימות היא "תרגיל חקירה" בסיסי ביותר! הוא בידיעת הנחקרים!

לא פעם על הנחקר ליזום את אותו עימות – ליזום על מנת למנוע מהמשך השקר לרבוץ על התיק הפלילי!

המשטרה במקרים רבים מתוך חשש לתיק הראיות שלה – פשוט מסרבת לבצע עימות – היא מעדיפה מציאות של גרסה מול גרסה.

לבטח שיש לה ראיות מגבות והבנה שאם הגרסה של העת תקרוס, הדבר יוביל לראיה מחדש של כל הראיות ! לא פעם באופן שהתיק כולו יקרוס כולל הראיות הפורנזיות שבו שיאבדו את ההסבר להן.


הכנה לעימות

המטרה של צד מתעמת היא להוביל לאמון בגרסה שלו או לכול הפחות לחבל בגרסה שהמדינה מובילה. (לחשוד – הרי לו די בספק סביר ).

באם בעת החקירה במשטרה חובה שתהה הלימה בין המילים לבין הרגש המופגש – בעימות הדבר הוא על אחת כמה וכמה!

הדבר ניגזר מאופי הראיות בתיק. כמו גם מאופיו של האדם.

החלק הנפשי חשוב ביותר! הכנה מדויקת מצליחה, פעמים רבות, לתת את המיקוד.


הכנה לעימות חשיבות האמת

חשוב לציין – חובה לעבור הכנה מדויקת לעימות.

חשודים רבים חשים שדי באמת וזאת תפציע – זה לא נכון – אין מועדי ב' בעימות!

בתור עורך דין פלילי חייבים להבין את הנפשות ולראות את האדם ויש אנשים שיש צורך למקד ואחרים שצריך לפזר. הכול לפי הנסיבות והאדם.


הבנת החשיבות בגרסה ובאדם – בישיבת ההכנה

אפשרי בעת העימות לפגוע רק באמינות האדם, אבל במרבית המקרים אין די בכך, ולא תמיד יש את הכלים לכך.

בנסיבות אלא מחבלים גם באדם וגם בגרסתו, לא אחת תוך רפרוף בין שני הנושאים הנ"ל. היינו שולטים בקצב (שהדבר אפשרי).

חובה על החשוד להיות מדויק במקום בו הדבר נידרש, או לערבב את הצד האחר במקום בו זה נידרש. עורך הדין הפלילי שיושב עם החשוד משקף עבורו את הדברים שהוא אומר – ואת ההשפעה האפשרית שלהם על מערכת החוק. כך שתפקיד ההכנה לעימות הוא קריטי.

זכור – יש זכות לכול נחקר להתייעץ בעורך דין פלילי על מנת לתכנן את העימות ! אל תוותר על זכותך להתייעץ בעורך דין פלילי מטעמך לפני התחלת העימות!


פעמים רבות עורך הדין הפלילי יפעל על מנת לקדם קיומו של עימות – מתוך הבנה שאפשרי "לנצח" בעימות באופן מוחלט – מה שימנע משפט פלילי בהמשך ! המשטרה אז תעשה הרבה על מנת למנוע את אותו העימות שמתבקש!


עימות – השוני בין הגרסאות

עימות - השליטה במילים
עימות – השליטה במילים
השוני בין הגרסאות אמור להיות בד"כ בפרט מהותי המוכר מידיעה אישית לשני הצדדים ולכול אחד שכזה אינטרס להוביל את חוקרי המשטרה לאמון בגרסתו שלו.

כאן כבר יש אחר, שלרוב רודף תוצאה גם כן, שלרוב טוען שהיה במקום/שמע מכלי ראשון/יודע. למעשה.

האחר, מנסה להביס ולהוביל את גרסתו שלו – האמת תצוץ במבחר דרכים.

– שיהיה ברור, האמת צצה לא רק במילים, לא רק במחוות הגוף – האמת צצה בד"כ שהרוחות יסערו – שהאמת של האחד משתיקה את האחר. משנה את התנהלותו!

לא פעם נחקר חכם משאיר תופינים לעימות! להפתעת הצד האחר!

כך לא יהיה חשד ש"בטעות" חוקר המשטרה יעביר לאחר פרט זה או אחר ובכך ימנע את ההפתעה.


 דוגמאות לאמת בעימות – כזאת שצצה גם ללא במילים

עו
עו"ד פלילי
דוגמה – עימות 
 
שני הצדדים מתעמתים.
 
 במהלך העימות השוטר יוצא ושניהם לבד בחדר – אז בניגוד לדברים הנאמרים שהשוטר במקום, אחד מסמן בידיו לאחר לשתוק, או מאיים באופן שהוא מעביר יד על הצוואר באופן שרק המתלונן (לדעתו) רואה את המצב.

דוגמה נוספת – עימות 
 
היא חוסר יכולת להגיב על טענות שמתקיימת באמצע האירוע בצירוף מלמול זה או אחר.

דוגמה נוספת

שתיקה – היינו לאחר ההטחה האיש משתתק ובוחר ל"שמור על זכות השתיקה" – אחרי שכבר לקח חלק בהליך. מיותר לציין – באם אתה כבר חלק מהתהליך – ויתרת על זכות השתיקה!
 
 דוגמה נוספת
 
בקשת סליחה!
 
פשוט התנצלות בפני האחר! זה מתקיים הרבה יותר ממה שאפשרי להעלות על הדעת! 'שה עד בלתי אפשרי לאנשים מסוימים לשקר מול האחר!
 
דוגמה נוספת – עימות 
 
האדם מסביר נושא שחובה היה לצעוק. בקול שקט הוא מסביר נושא שחובה לזעוק בו את האמת!
 
היינו אין הלימה בין המילים לבין ההתנהלות.
 
יש כאן דוגמאות אין סוף – אבל היגיון אחד – "אותות אמת" שנעלמים!

התנגשות הגרסאות ממקור ראשון – זהו ה"עימות".
מאות ואלפי תיקים מוכרעים כך בישראל לפי האמון שנחוש כמתבוננים מהצד בתהליך! זהו תהליך שגם למחוות הקטנות – יש משמעות בו!

התנגשות גרסאות בעימות?

כך "יתנגשו" להן שתי הגרסאות – "יעומתו" – הכול ממקור ראשון ! שני הנחקרים המכירים את האירועים ממקור ראשון "בקרב תרנגולים" איש מול אחיו – החוקר יושב, לאחר מיכן גם יפה בקלטת להבחין בדקויות – אבל הוא שם, רואה ובוחן.


"עימות" היא, למעשה, פעולת חקירה של המשטרה – המעמתת בין גרסאות – מטרת הפעולה לחזק ראיות קיימות וליצור ראיות עצמאיות, כאלו שינבאו מדברים שיעלו בעימות. בד"כ המטרה היא ליצור את הראיות המרשיעות ולא להפך ! (אבל יש גם מקרים הפוכים).

דוגמה להצלחה בעימות
במסגרת עימות הופגש לקוח של המשרד עם אחר.
 
לאחר שמסר את גרסתו באופן מלא ונוקדני, האחר שתחילה עוד חשב לענות גמגם השתתק ושתק – כך שגרסתו שלו זכתה לאמון והתיק כנגדו נסגר. (אירוע מסוג זה הינו אירוע חקירתי הגובל בשגרתי).

דוגמה נוספת – עימותים בעבירות מין 

חלק ניכר של העימותים הוא בהקשר של עבירות מין – במיוחד שאין ראיות מחזקות/מסייעות לתלונה!

במסגרת העימות – לקוח של המשרד – אינסטלטור שנחשד בניסיון אונס של לקוחה. היה ויכוח גדול בעת העימות, הגברת חשה היטב את זעמו, וזעקה במהירות את טענותיה.

אחרי שהגב' נכנסה לכעס גדול היא הטיחה בו "אתה נשואי". האומנם זהו הנושא ? הנישואין שלו?

כאן האיש אחז את ההזדמנות בשתי ידיים – ושאל אותה: "למה זה רלוונטי שאני נשואי אם את טוענת לאונס על ידי אדם זר"?

מכאן הגב' כבר הסתבכה ודיברה על "העדר הגינות" בשל זה שהוא נשואי ! זהו הסיום! שהוא פרט אחד לאחד את שקריה – דבר כבר לא היה רלוונטי יותר – התיק נסגר.

 
הבסיס לאותה הסגירה הייתה בכך שהוא היה חד והבין את שנאמר ! הוא לא בא עם "תשובות מגירה" – אלא עם הבנה של התהליך. הרי האמירה הזאת הייתה יכולה להיעלם בסבך המילים והצעקות. הוא הצליח להתמקד בנקודה ולהכריעה את העימות.

מוטיב חדר המדרגות – בעימות 

לא פעם כל אדם אחרי שהוא מסיים אירוע והולך – יוצר בתחושה שהיו לו עוד כמה מילים להוסיף. שחבל שהוא לא אמר את המילה המכרעת. אבל … עימות הבא יהיה רק אחד עד למשפט.

לכן ראוי ונכון לבוא מוכן לעימות – מאוד מוכן. במשרדי מתכוננים לעימות לעיתים ימים רבים מראש. אין דרך להתכונן יותר מידי ! על זה בונים תיקים פליליים!

אין דרך לזכור הכול – לבטח שמדובר באירוע רב פרטים ומהיר – אבל למידה והבנה מובילים את הדרך ! כעורך דין פלילי עם ניסיון משנת 1997 ברור לי שחובה להתכונן לעימות בדיוק כמו שחובה להתכונן לחקירה פלילית – ולאור העובדה שיאן מועד ב' – בקפדנות ייתר.

פעולת העימות

במסגרת הפעולה של העימות מפגישים "מעמתים" את החשוד באחרים בעלי גרסה שונה בנקודה מהותית, מציגים את הנקודה שבמחלוקת (בד"כ על ידי שוטר שנוכח בעימות ומשמש כזרז וממקד לטענות ).

גם הנחקר יכול לשלוט בנקודות המחלוקת ולמקד את האירוע של העימות בנקודות שהוא בוחר. לא תמיד אפשרי להתמודד עם זעקות, אבל צריך למקד את הנושא – ולדרוש תשובה. לעמוד על התשובה – ואז להמשיך.

למעשה קביעת השאלה שבמחלוקת – בדיוק כמו בפוליגרף – היא אחת האומנויות האמיתיות של העימות!

עימות - לא מושתקים !
נחקר חכם יצור מצב במסגרתו הוא יובל את האחר לנקודות החשובות לו וימנע מלהיכנס לשאלות שהן אין הוא מעוניין כלל לתת באותו השלב את התשובה.

 החשיבות, יכול ותהה, היא השליטה בסדר הנושאים!

יש מקרים בהם התשובה נמצאת במקום חיצוני – וביצור המתלונן על גרסה שברור שאפשרי להוכיח בהמשך שקר חשוב הרבה יותר מאשר מתן התשובה עבורו.


לדוגמה לתקן את החוקר?

החוקר בפרשית הגב' שרה נתניהו הסביר לה שוב ושוב שהיא תרמה כסף לארגון מסוים כחלק מהטיפול באביה.
 
היא ענתה והסבירה שאביה ניפטר כמה שנים לפני אותה התרומה.
 
נכון, זה לא עימות – אולם עולה השאלה למה צריך לתקן חוקר שהוא כל כך לא מוכן?
 
למה לא לתת למשטרה לבנות סיפור שקל יהיה לנפץ בעת השימוע – או בעת המשפט ? אני מתאר לעצמי ששם השיקולים הם שונים, לא פעם הם מוכוונים על ידי אופי שונה של הלקוח.
 
אולם אדם "רגיל" שיש לו כלי מנפץ עדות – צריך לשקול היטב מתי להשתמש בכלי.
 

לדוגמה – עימות – תשובה ממקום חיצוני

המתלוננת ממקמת את האירוע במקום בו יש צילום – אין סיבה להתמודד עם המקום – או לספר לה שיש שם צילום ! אפשרי בהחלט לתת את הנקודה הנ"ל למתלוננת – ולהחליט מתי לחשוף נקודה זו או אחרת.

אבל מרגע שמובהרת לה התמונה שיש צילום – במקרה וכל קו הטיעון שלה משתנה – אין כבר סיבה לחפש את אותו הצילום.

דוגמה נוספת – צילום חלקים מהאירוע

המתלוננת מתעקשת שהם לא הלכו וקנו משהו – אלא היא הייתה כלואה כל הזמן – שוב חנות עם מצלמה – ההוכחה תכה בהמשך!
 
מיותר לציין – סירוב לקחת חלק בעימות – תעורר שאלה ויתכן גם פגימה ברמת האמון בנחקר.

ההכנה לעימות

עימות - הכנה לעימות
עימות – הכנה לעימות
ראוי לציין רבין בין באם הם חשודים או אף מתלוננים/מתלוננות מגיעים למשרדי לצורך הבנת ההליך של עימות,היינו כיצד מציגים גרסה באופן מיטבי!
 
המטרה היא לצורך הכנה להליך החקירה המשמעותי כל כך על מנת להצליח לפרוס את גרסתם באופן מיטבי.
 

כידוע העימות אינו רק מילים – אלא גם יש סוג של אנרגיה והצילום לא פעם ממחיש את המציאות המלאה.

המטרה בהכנה לעימות היא פשוטה – ראשית להבין את ההליך ולדעת מה אתה רוצה להשיג! שאין מטרה ברורה – אין דרך לפעול!
 
דוגמה דיוק

האחר מספר על פרט שתומך בחשוד – הוא שבא ברצון להתנגח – מנסה להוביל את הדברים כך שיתברר שהאחר משקר! צריך וחובה להקשיב ולדעת מהן המטרות!


הכנה לעימות – יהיה בסדר!

הרעיון של "יהיה בסדר" הוא רעיון של אסירים או כאלו בדרך להיות ! להדגיש – גם שאתה דובר אמת – יש צורך בשעות רבות של הכנות והחלטות פנימיות – על מנת להיות מסוגל להתעמת ולהציג גרסה סדורה.
 
לאחר מיכן יש צורך בתרגול עת תרגול על מנת להצליח לפרוס את גרסתך באופן המיטבי בעימות אל מול מציאת משתנה של צד אחר שגם פועל כך. גם שקרנים מתרגלים את עצמם – כך שכניסה לעימות בלי להית מוכנים – היא אירוע שנזק משפטי רב נובע ממנו לא אחת.
 
במשך השנים רבים רבים מלקוחות המשרד הצליחו לפרוס את גרסתם – עד כי ההליכים כולם חדלו אחרי אותו העימות!

ניווט העימות

 

בד"כ השוטר, לפי הדינמיקה בחדר, ינווט את האירועים, כך יחליט על רמת המעורבות שלו בשיחה – או אפילו, יצא מהחדר על מנת לבחון את הדינמיקה שמתפתחת שלא בנוכחותו.

על הנחקר להכין עצמו ולהבין מראש את התסריטים האפשריים של הדינמיקה ולהיות מוכן לכול התפתחות בתחום.

מיותר לציין – הכול (אמור להיות) מוסרט ומצולם.

המטרה יכולה להיות לשלוט בדינמיקה, או לא לשלוט בדינמיקה – אבל להוביל לתוצאה שהאמת תהה ברורה למי שיעיין בסרט העימות.

חובה שתהה הלימה בין המילים לשפת הגוף !


עימות "טוב"

"עימות טוב" ( מבחינת צוות החקירה במשטרה ) – הוא אירוע שהדינמיקה בו יוצרת את הראיות עבור המשטרה בינהן ראיות "חדשות" או אישרור לראיות "מוכמנות".
 
– מ"עימות טוב" אמורים החוקרים שיושבים בחדר, כמו גם אלו בחדר הבקרה, או אולי אלו שיצפו בהמשך בקלטת לאסוף את הראיות  – שממש יגיעו לרגליהם.

עימות
עימות

כך יוכלו להכריע בקלות החוקרים במשטרה להבין של מי הגרסה הנכונה ומה מדויק ומה אינו מדויק.

האותנטיות, שאפשר להבחין בה בחלק מהמקרים, בקלות יחסית, מחזקת את הראיות ביותר.


עימות טוב עבור הנחקר הנו אירוע שבמסגרתו גרסתו שלו מקבלת את הבכורה מאמינים לה – כך שהגרסה האחרת יורדת מהפרק.

האם יתכן עימות של הסכמה?

התשובה היא שלא תמיד לחוקר יש את היכולת לדעת (אין לו) מה יסביר הנחקר בשלב בו הוא יהיה נאשם ועורך דין פלילי ינסה, לא פעם, גם לבטל את הודעתו במשטרה בין בטענת זוטא או בטענה אחרת של משקל ועוד.
 
– לאור זאת אפשר גם ליצור הפגשה בין שני חשודים שמאשרים אחד את דברי האחר.
 
גם עימות מסוג זה הוא מסכן ביותר להמשך התיק של החשוד (בשלבי החקירה).

מה מלבד המילים חשוב בזמן עימות

שאלת המפתח בכול עימות היא אחת – מי מוביל את העימות?

הכוונה ל"הובלה" מעבר למילים, אלא להובלה של אמת, הובלה בראיות ואישרור של טענות. לעיתים הדרך לשלוט בעימות היא שימוש בטכניקה, נחקר חכם שולט בטכניקה ומוביל את העימות למחוזות בהן הוא "שולט".


מהלך העימות

העימות באדם אחר שמטיח, לא פעם, שקרים היא פעולה שאינה טבעית למרבית האנשים.

עוד לציין – לאנשים שונים חוויה שונה, מאותו האירוע, כך שיתכן ששניהם לא ישקרו ועדיין כל אדם יתאר אירוע שונה.

לאור המיוחדות של העימות יש להתכונן לעימות – והכנה לעימות דורשת זמן הכנה ניכר להפנמת דרך החשיבה של העימות.

צילום ותיעוד העימות

העימות מצולם (חייב להיות אבל יש פעמים שלא מבוצע בפועל) על מנת לדעת לא רק את המילים אלא גם להבחין באמת ובשקר שיוצאים החוצה במהלך הדברים בשפת הגוף והדינמיקה שנוצרת.

לדוגמה – אדם שמסרב לענות ומשפיל מבט שמוטחות בו טענות קשות – בבית המשפט כבר הוא יצטרך להסביר את עצמו – ולבטח דבר מסוג זה לא מעלה את המאמינות.

עימות - לא לחלום להתכונן - אדטו מוטי
עימות – לא לחלום להתכונן !
עימות בעבירות מין: חלק גדול מהעימותים הם בנושא עבירות המין – ועל כך יש פרק מיוחד תחת הנושא של עבירות מין.

רק לצורך הערה – בעבירות מין משתנה נקודת המבט על האירועים – ללא הפסקה.
 
אירוע שהחל כמין מהנה וטהור, יכול להפוך עד לאחר התלונה לאירוע שונה בתכלית. 
 
הכול בתוך ראשה של המתלוננת – מבלי שהתקיים לו כל אירוע חיצוני.

זכות השתיקה  – עימות

בישראל זכות השתיקה לא באמת קיימת.
 
הרי לוקחים את האדם לחקירה ומטיחים בו שעות של שאלות – והוא נדרש באופן הזוי להסביר שוב ושוב שהוא בוחר בזכות.
 

כנ"ל בעימות – האיש יובא לחדר ויוטחו בו הדברים.


שמירה על זכות השתיקה

אדם ששומר על זכות השתיקה אמור להמשיך לשמור על זכות השתיקה – למרות שמדובר באירוע שהופך למגוחך – יש צורך בנסיבות אלו להסביר את השימוש בזכות.

למעשה הסיטואציה מסבירה עד כמה הזכות אינה קיימת – הרי העימות יתקיים – וקשה להבין כיצד שימוש בזכות יכול לפגוע במשתמש באותה הזכות – שתיקה בעימות – פוגעת קשות באמינות של המתעמת. (במרבית המקרים).


דוגמה להסבר לשתיקה 
 
י זה ברור שאתה משקר ולמה, חבל, אבל העו"ד הפלילי שלי אמר לי לשמור על זכות השתיקה, אם הייתי עונה כל הטענות שלך היו מגוחכות, אבל אני חייב לשתוק".

מיותר לציין – החוקר ינסה להפוך את האירוע לחקירה ולהבין למה ומה יש לומר – אבל כאן חייבים פשוט לחזור שוב על האמירה.
 
או לציין – "אני בוחר בזכות השתיקה בעצת עורך דיני הפלילי".
 
מיותר לציין – בצילום בהמשך – הדבר יראה מגוחך בכול אופן.
 
שנאמר – אין בישראל זכות שתיקה  -אבל זה כבר נושא לפרק אחר.

מתי עורכים עימות

המיקום ה"נכון", במהלך החקירה הפלילית, של העימות הוא בד"כ לאחר קבלת גרסת החשוד.
 
– אז הוא מעומת אל מול גרסה אחרת של המתלונן, שעה שהוא "כבול" לגרסתו בפני החוקר – עד או אחר.
 
אבל זהו לא המצב היחידי לעימות.

יתכן עימות (אפילו טלפוני) בשלבי החקירה הראשוניים (נהוג לכנות אירוע זה "הפגשה").

אז לדוגמה תקשרת "נאנסת" לאנס ותשאל אותו שאלות שהתשובה להן תוביל לעיבוי המערך הראיתי של המשטרה בחקירה הפלילית.

הכול עוד לפני שאותו אדם מודע לקיומה של חקירה בכלל.


עימות כהפתעה?

בעבר היו נחקרים מסוימים שהופתעו מה"תרגיל" החקירתי "רב הרושם".
 
  – כיום רוב רובם של הנחקרים יודעים על ההליך המתקרב, מתכוננים אליו באופן צמוד ומבינים את חשיבותו הרבה של האירוע !
 
מיותר לציין שעימות יכול להתקיים רק לאחר החקירה (באופן טכני).
 
 – אבל הדברים אמורים בעימות מתוכנן מראש – יתכן כמובן עימות שהחשוד כלל לא מודע לאפשרות קיומו כתרגיל חקירתי מפתיע. (אז העימות יוגדר "הפגשה").

עימות  – הפחד משתלט

משום מה יש נחקרים רבים, גם דוברי אמת, שלשמע המילה "עימות" הפחד נופל עליהם לפעמים לפניו ולעיתים אף בשלבים אלו ואחרים של התהליך.
 
התהליך במהלך החקירה הפלילית, החוקר "מאיים" ב"עימות" – והנחקר מתחיל לחשוש ולפחד מהתהליך.
 
– החשש הוא מ"חוסר נעימות" לא פעם – אז ברור לחלוטין שיש חובה על נחקר חכם להעביר את הדברים לעורך דינו לפני כל תשובה.

כידוע ייעוץ בחקירה מחייב התייעצות עם עורך הדין הפלילי על שאלות של פעולות חקירה שעולות.
 
לכן תמיד התשובה צריכה להיות: "בשמחה, תן לי רק לעדכן את העורך דין שלי".
 
מיותר לציין שכול החלטה על העימות בהמשך תילקח על ידי עורך הדין הפלילי ולא על ידי הנחקר.
 
אז, כנחקר, אפשר להירגע, העימות הוא הרבה יותר "הזדמנות" מאשר "סיכון" – הכול תחת הכוונה נכונה כמובן.
 
בהכוונה נכונה יתמקד התיק בשאלה האמיתית שבמחלוקת – שאלה שלא תמיד הצד השני מוכן לאליה. שאלה שיכול ותערער את כל הבסיס של הטענות של התיק הפלילי.

יוזמת הנחקר – לביצוע עימות 

כיום, במקרים רבים לאחר יעוץ הבנה והכוונה מעו"ד פלילי הנחקר עצמו יזום את ההליך.
 
לא פעם, מתוך מטרה להוכיח את גרסתו.
 
הרי היום כתבי אישום רבים מוגשים שיש בבסיס של הראיות של המדינה רק את התלונה – ולעתים נספחים שלה. כך תיקים פליליים מוגשים.
 
במיוחד במקום בו יש גרסה מול גרסה  – יש רצון של החשוד ליצור את הראיה הנוספת שתוביל את התיק כנגדו לסגירה.
 
זה המקום לציין – שתפקוד ללא דופי בעימות – והוכחת חלקים מהגרסה במהלך העימות יכולים לסדוק גם גרסאות שהיו נחשבות למבוססות – עוד לציין  – באם המתלונן עדיין לא מגובש ושקריו יחשפו הדבר יוביל לפגיעה אנושה בתיק הפלילי שהוא כל כך מתאמץ לייצר.
 
יש לא מעט מקרים שנחקר מתחיל את היזימה – ואז הוא חודל ממנה – כאן יכולה היחידה החוקרת להמשיך באותה היזימה.
 

העדר ידע על גרסאת הצד שכנגד

אחת הבעיות של "עימות" על הדוכן היא שהנחקר מקבל את החקירות הקודמות שלו – לפני העדות – מצד שני בעימות במשטרה אין את הפרווילגיה הנ"ל לנחקר!
 
כך יכול להיות מצב של תקיפת הצד השני – כזאת שמעלה דברים נוספים – בלי סיבה.
 
אחד מתפקידי עורך הדין הפלילי הוא לתרגל את נושא העימות מול החשוד – הרבה מתוך עימותים רבים – תרגול והבנה מובילים להסרת הפחד ותפקוד ראוי בעימות.
 
זה המקום לציין – לקוחות רבים של המשרד שחששו ללא סיבה מעימות, למרות שגרסתם הייתה אמת.
 
עברו תהליך של הבנה והפנמה עד שבעת העימות הם הצליחו להוכיח חלקים גדולים מגרסתם ולסדוק את התלונה כנגדם.

סירוב לקחת חלק בעימות

עימות - להתכונן ולא לסרב מראש
עימות – להתכונן ולא לסרב מראש
סירוב לקחת חלק בעימות, יכול ויחשב לחלק מזכות השתיקה, אבל לציין ….. .אין שתיקה סלקטיבית.
 
היינו באם מסרת גרסה ואתה מסרב להתעמת עליה – משקלה הסגולי של הגרסה לצורכי אמון  נמוך ביותר.

ראוי לדעת בתיק פלילי הסירוב לקחת חלק בעימות יכול ויחזק את הגרסה שכנגד.
 
השאלה תמיד היא מה הסיבה לסירוב – וכאן חייבים להסביר את הנושא ולהיות מסוגלים להישיר עיניים ולהסביר את הנושא גם בהמשך  – בבית המשפט.

אדם שמסביר שהוא לא רוצה להתעמת "סתם" זהו אינו הסבר כלל!!!

המטרה של החקירה ופעולות החקירה

בעימות המטרה היא ליצור סיטואציה במסגרתה הנחקר או הנחקרים יאלץ להתמודד עם אדם.
 
בד"כ המוכר לו, ושם הוא יאלץ למסור את גרסתו בעימות מול אותו אדם.

בד"כ האחר מכיר את האירועים – אבל יכל להיות מצב שהאחר יצור עומס רגשי בלבד.

עד היום העימות הוכיח עצמו כפעולת חקירה מוצלחת ביותר. נחקרים רבים פשוט קורסים נפשית.

העומס שהוא מטיל על הנחקר הוא עצום. כך יוצא שלא מעט נחקרים, גם כאלו שלא הודו, התנצלו בסיומו. (מעצם ההתנצלות ההודיה הייתה ברורה).


העימות הקלאסי

בעימות מפגישים החוקרים חשוד אחד לפחות אל מול עד, מתלונן, נפגע, חשוד אחר, או מספר אנשים – שהם יוצרים את התנאים לקיום שיחה בניהם – על נושאים שתחילה יוכתבו על ידי נקודות המחלוקת של התיק הפלילי.

עימות קלאסי

מקובל שהעימות הוא הליך גלוי – היינו החשודים יודעים עליו, מסבירים להם את זכותם להימנע ממנו – ומסבירים להם את ההשתיכות של אירוע מסוג זה.
עימות בהפתעה
לעיתים העימות יתקיים מיד לאחר החקירה – הרבה בשל הרצון של החוקרים שלא לא-שר לנחקר להתכונן לעימות – וגם על מנת לנצל את השהות בתחנה האופן מיטבי.
נוכחות שוטר – בעימות 
בעימות מקובל נימצא שוטר בתחילת העימות לפחות ורושם כל מילה שנאמרת – הדבר יוצר השליה שדרך התיעוד היא רישום בכתב.
דרך התיעוד – בעימות 
בנוסף לכתב יש תיעוד בהקלטה.
השלית הכתיבה – בעימות 
קיימת השליית כתיבה,  יושב חוקר ורושם את הדברים, הוא מבקש להאט, לאפשר לו לרשום  -לפתע הוא יצא לרגע – גם נחקר שיודע שהכול מוקלט – חש רווחה ומתחיל לדבר שטויות לא פעם.

זכות השתיקה – בעימות

מיותר לציין שבאם אדם בוחר בזכות השתיקה – אז אין לו כל טעם לקחת חלק בעימות.
העימות הקלסי
העימות הקלסי פגום. (שכן האישה מקבלת הסבר על העימות והיא מגיע מוכנה לעימות  – מה שיש פחות לגבר).
 
שם מדובר בד"כ באישה שמתלוננת על גבר שפגע בה.
 
למה קלסי  ? שכן אז המערכת הראיתית היא כזאת של "מילה מול מילה" מצב שמעודד יצירת ראיות חדשות.
 
האישה מטיחה את הדברים מנקודת ראותה  -על החשוד לענות – בידיעה שחייו ממש מנגד – ללא ספק לא הליך פשוט רגשית.

הכנות לעימות

כל הגעה לחקירה במשטרה דורשת הכנה מצד הנחקר.
 
אבל עימות על אחת כמה וכמה דורש הכנה והתמודדות עם המציאות – גם נפשית.
 
אין דרך להגיע לעימות ללא הכנה מדוקדקת!
 
ההכנה אינה רק בהבנת העימות אלא בתרגול והבנה כיצד יכולים להתפתח תרחישים שונים בעת האירוע החקירתי המורכב שיכול ויכלול אירועים נוספים לש חקירה.
 
ראוי לציין בנוסף לפרטים הרבים שיש לזכור, בעת העימות יתפתח עומס רגשי קשה – לא פעם הצפה רגשית.
 
לעיתים אותה הצפה היא של הצד האחר ואז קשה להתמודד עם המציאות של העדר תקשורת דו צדדית.
 
יש מקרים בהם יש פרטים רבים ונושאים רבים אותם יש לזכור – ניתן להכין פתק קטן עם מספר נקודות להתייחסות.
 
חשיבות גדולה נתונה לקביעת "סדר היום" של העימות  -ולא ליפול לסדר היום המוכתב.

מעל הכול חייבים לתרגל ולהבין לא רק את העובדות אלא מה מוליך את האירועים בתיק הזה.
 

דוגמה לעומס רגשי – בפעולת החקירה של העימות

יש צורך להתכונן לעימות
יש צורך להתכונן לעימות
האירועים בעימות הם מרגשים – ומובילים בקלות להצפה רגשית.
 
תחשבו – אדם שנחשד באונס הבת זוג לשעבר, אחרי לילה במעצר, הוא בטוח שהוא לא עשה דבר – האם יצליח לשלוט בעצמו?
 
 האם יצליח למסור את גרסתו באופן מדויק?  ומה יקרה באם המפגש הוא אחרי 6 ימי מעצר?

עימות (הפגשה) מהחדשות

בתיק פלילי "ברבנוער" ביצעה המשטרה תרגיל חקירה שכולו הפגשה ועימות בין עדויות – בהפתעה.
 
למשטרה היה עד מדינה – היא שחררה אותו ממעצר ושלחה אותו שוב ושוב לשוחח עם החשודים האחרים אודות מה ראוי ומה לא ראוי – מה היה ומה התרחש.
 
כך הצליחה המשטרה להפוך עדות בלבד של עד לראיות מוצקות הרבה יותר (לפי החדשות יוני 2013 – לפענוח האירוע).

עימות לדוגמה

התמודדות בעת עימות
התמודדות בעת עימות

בתיק מפורסם – והנספחים שלו היה עימות נוסף בין י. שטענה שנאנסה לבין מי שהיה החשוד באונס. בסופו של הליך התיק הפלילי כנגדו נסגר – למרות שהסביר שאכן ביקשה פעם אחת ממנו שיחדל.

הציטוטים הנ"ל לקוחים מאתר וואלה והובאו שם כחלק מכתבה על אותו האירוע:
 
קריאה של הציטוטים שלהם הוספה בכתבה נימה שהיא כנגד החשוד מעלה דבר אחד – הוא שלט בעימות.
 
באתר שם הוסיפו פרשנויות למבטים ועוד – מדובר באי הבנה.

– אי הבנה של צדדים לעימות – בעימות יש חשיבות למידע שעובר -שצד אחד משקיע את עצמו במבטים וכו – הוא מאבד של השליטה באירועים שמתקיימים ממש מולו.

הוא לקח את העימות

והעביר את הנושא המרכזי מבחינתו – היו יחסים בהסכמה!
 
לפחות חלק גדול מהדברים היו בהסכמה, היא מהצד השני שקעה בקלישאות לא ברורות. ססמאות במקום לפרוט את האירוע באופן ראוי – התוצאה הייתה חד משמעית. התיק נסגר.
 

זה המקום להסביר – חייבים להתכונן לעימות – ולא פעם שמכינים חשוד לעימות ההכנה אורכת ימים רבים – אבל חייבים להבין, להפנים ולהתכונן לעימות.


העימות כפי שהגיע אלי – ללא שמות

הגבר – שיקרא: פ. : "אין מאמי, אין מאמי, סבבה. אני רוצה להתחיל. אני עשיתי לך דבר כזה?",.
 
רפ"ק ….., חוקר נוסף שנכח בעימות: " פ , אני אתן לך לדבר. יש חוק, יש כללים לעימות, כבד את הכללים ואני אתן לך לדבר".
 
פ: "מה עימות, מה? כוס אמא של העימות".
 
בהמשך, נשאל פ על היכרתו עם המתלוננת י': "אני מכיר אותה. שלוש פעמים בחיים שלי ראיתי אותה. פעם אחת היא באה עם דודי, פעם שנייה באה לבד, פעם שלישית נפגשנו אתמול, זה הכול. אני את האמת אני ואת עשינו… אני עשיתי לך משהו שלא רצית שאני אעשה לך אותו?", שאל.
 
י': "אתה אנסת אותי. ואני אמרתי לך 'פ ##, די', ואמרתי לך 'תפסיק' ואתה הכאבת לי ואתה לא כיבדת את מה שאני אמרתי. אתה לא כיבדת".
עו
עו"ד פלילי עימות בחקירה פלילית
פ: "תשמע רגע, אני רוצה להגיד לה, אני רוצה להבין דבר אחד. שאני ואת ישבנו על הכיסא".
 
י': "אל תעשה לי את זה, את העיניים המפחידות שלך. קודם כל תנמיך את הקול שלך".
 
פ: "אבל אני רוצה להטיח בפנייך את מה שהיה".
 
י': אתה תקשיב לי עכשיו. אתה אנסת אותי, ניסיתי להרים אותך מעליי ואתה הכאבת לי כמו שאף אחד לא הכאיב לי".
 
פ: "למה את אומרת את זה?", השיב תוך שהוא מרים את קולו.
 
י': "אל תצעק עליי".
 
בשלב זה, החל פ לשטוח את גרסתו לאותו היום: "ישבנו על הכיסא, אני והיא. התחלנו לדבר. זה היה בערך 00:30 בלילה".
בשלב זה סינן לעבר י' "סתמי סתמי", תוך שהוא מקרב את האצבע לפיו ומרים את קולו. "תשתיק אותה עכשיו ותיתן לי לדבר בבקשה. ישבנו אני והיא על הכיסא, יש שולחן במשרד שלי ככה שיושבים, יש אחד כמוך שיושב ויש שני כיסאות שיושבים, סבבה? אני והיא ישבנו על הכיסא. יש את המיטה בצד שמאל. התחלתי להתנשק איתה. תסתכלי לי בעיניים ותגידי שאני משקר. אני מוכן ללכת להיבדק במכונת אמת".

י': "ממש".


ניתוח עד כאן – של האירוע של עימות

אפשר לעצור רגע ולראות את המיקוד שלו, החדות בטיעונים, היה אירוע – אבל הייתה הסכמה – מול הקושי שלה להעביר רעיון באופן מלא.
"אונס" – זאת תוצאה משפטית – בפועל מה שמתקיים הוא החדרה של איבר מין לאיבר מין – הפשטה כואבת, ועוד ועוד – מה מטריד אותה ללא הרף ?
היא מתמקדת בגוון קולו, כן צעק או לא צעק, האמירות הן שטוחות, אנס או לא אנס – ולא ממוקדות מספיק!
 

האם אפשרי ללמד אדם להתנהל כך? לא בקלות – אבל ברור שהשליטה אצלו !


 המשך פעולת החקירה

פ: "היא באה, משכה אותי מהכיסא עם היד. כאילו לכיוון המיטה. ישבנו אני והיא. התחלנו להתחרמן, להתנשק להתחבק".
 
חוקרת: "מה זה להתחרמן? מה עשיתם?
 
פ: "נשיקות, חיבוקים. הכנסתי לה ידיים לחזה. התחלתי להכניס לה ידיים לחזה להפשיט אותה. רק את החלק העליון. חלק תחתון אמרה לי בשום פנים ואופן לא יורד. ככה היא אמרה במילים האלו. אחרי שהתחלנו להתנשק ולהתחבק, ביקשה ממני מסאז'. הקרם גוף היה שם. עשיתי לה מסאז' קטלני, לפי מה שהיא אמרה".

י': "מסאז'? בשום פנים ואופן לא. כמה פעמים אמרתי לך די?".


ניתוח החקירה

(למה מתייחס הדי ? למסאג ?  מי שולט באמירות ? האם היא יכולה להסביר את עצמה או שמדובר בוואן מאן שואו ? ). מהאמירה כמה פעמים אמרתי לך די – עולה שהיה אירוע של מסאג' !!!
 
המשך:
 
פ: "פעם אחת". (הוא שומע וממשיך להלום – היא תגיב !).
 
י': "פעם אחת?"
 
פ: "לא הוצאת אותי בגלל שאמרת שאין לי קונדום?". (שינוי נושא – או שאולי זה הסבר ל"די" ?).
 

י: "יעקב תפסיק לצעוק עליי. אתה לא תצעק עליי. מי אתה שתצעק עליי? כמה פעמים אמרתי לך 'די, תפסיק'? כמה פעמים? ומה עכשיו אומרים לי פה השוטרים? שאתה צילמת? לא מספיק שאנסת אותי, אתה פגעת בי".


ניתוח האירוע החקירתי – הוא הצליח להוביל אותה לדון בפריפריות הזויות! לא בעיקר!

פ: "מה פתאום, זה לא נכון".
 
(היא מתעסקת בצילום, בצעקות, והוא ממוקד מטרה כמו טיל שיוט  – האם באמת נושא הקונדום היה על הפרק?  הרי באם היה ויכוח על נושא זה – אין את שאלת ההסכמה הכוללת! ).
 
המשך:
 
י': "איזו השפלה, איזו השפלה. תגיד, אני לא אמרתי לך 'די'?".
 
פ: "אמרת לי".
 
החוקרת: "מתי היא אמרה לך 'די'?"
 
פ: "היא הוציאה אותי ממנה כי אין לי קונדום. פעם אחת אמרת לי די ואחרי זה התחבקנו במיטה".
 
י': "אתה שקרן. תגיד לי, אני חולת נפש? מי התחבק איתך?". (היא מתמקדת לא בעיקר).
 
פ: "את משכת אותי למיטה".

י': "אתה לא יודע כשהבחורה אומרת לך 'לא', אתה צריך להפסיק באותו רגע? אתה לא ראית שאני סובלת? לא ראית שכואב לי? לא ראית?"


ניתוח העימות

(יש לקרוא יותר מפעם אחת – שבחורה אומרת די צריך להפסיק! זהו הטיעון שלה.
 
האם זהו טיעון?
 
מכאן עולה, אם כך, שאולי הייתה הסכמיה עד לאותו הרגע ?
 
באם הדבר נבלע – עכשיו אנחנו בעולמו שלו,  הייתה פעם אחת שאולי היא אמרה די, והיא מתעסקת במה שהוא ראה – ולא במה שהיא אמרה והבהירה).
המשך:
 
פ: "את שיחקת אותה נהנית, התחלת לגנוח כמו איזה לא יודע מה".
 
י': "גנחתי?"
 
פ: "גנחת. איי איי איי איי. גנחת"
 
החוקר חזן: "פ …. די".

ניתח האירוע  – ניתוח העימות

ידע הוא כוח.
 
אבל לא תמיד הידע די בו.
 
האיש שולט בפעולת החקירה הנ"ל.
 
הוא מעלה רעיון – ומשחק ברעיון ויוצר את הצורך שלה להשיב לו באותו המטבע – לא אין אמירה שם – היא לא מצליחה להעלות שום רעיון שהוא. היא מובלת.
 
כאן חייבם להבין – מה היה באמת באירועים ?
 
אין דרך לדעת – אני לא הייתי שם.
 
עולם אנו רואים אדם ממוקד מטרה – כמו טיל שיוט  – מולו מתלוננת (נאנסת ?) שמתקשה להתמודד עם העוצמה של האיש.
 
אני מניח שהיא ציפתה לסוג של הגנה מחוקרי המשטרה – וזאת לא ניתנה.
 
כאן חייבים לדעת את הכלל – לעימות מגיעים מוכנים, ממוקדים.
 
ההנחה שהצד השני יקרוס למראה או למשמע ה"אמת" היא הנחה של טיפשים.
 
אנשים שיקרו עצמם למוות בעימות (בד"כ אחד מהצדדים משקר) וקשה לזכור מתי אדם שמוכן לעימות הודה שהוא שקרן  – גם ששקריו נחשפו!
 
מה אני מנסה לציין – בפעולה של העימות?
 
יש צורך בהכנה ארוכה ומדוקדקת אצל עורך דין המתמחה בתחום זה.
 
הבנה וידע של הכללים כולם לא די בה.
 

הכי חשוב לזכור – אין מועדי ב' – היינו יש את החובה להיות מסוגלים לומר את הדברים באופן ברור  – גם מול צד שכנגד שלוחם את חייו.


הכנת המתלוננת לעימות

פעמים רבות צדדים יכחישו את ההכנה שביצעו לעימות.
 
אולם עצם הגעתם עם עורכי דין מלמדת שהכינו את עצמם – לפחות להבנתי.
 
 

אחת הפעולות המרכזיות לברור בין שתי גרסאות שונות של חשוד ועד/מתלונן – הוא עימות בין הנחקרים.

בד"כ על ידי הכנסתם לחדר אחד.

ככלל העימות הפיזי מצולם, יש גם תיעוד לעימותים אחרים, בין בהקלטה ובין אחרת.

בעת העימות הפיזי, החוקר ישהה בחלק גדול מהעימות בחדר, לא אחת יצא ל"אירוע" זה או אחר, על מנת לראות את הדינמיקה וההתייחסות בין הנחקרים.

חשוב מאוד לבוא מוכנים לעימות, לדעת לתכנן את המהלכים בחדר ולא פחות לדעת מתי להפתיע – ומתי להכיל.

עבירות מין רבות מתאפיינות בתלונות מאוחרות, כמו גם תלונות בייחס לאירועים בהם היו רק שני אנשים נוכחים בחדר, לא פעם ללא ממצאים נוספים.

בנסיבות אלה נהוג לבצע ברור בין הגרסאות בעזרת "עימות בעבירות מין".

לא אחת העימות מוביל לראיות נוספות אשר מכריעות את התיק לכאן ולכאן.

משרדי עוסק רבות בהכנה לעימות בעבירות מין. ההכנה יכול ותהה ממושכת – לכן רצוי להתחיל להתכונן מיד על עליית החשד והאפשרות לחקירה. מוטי אדטו עו"ד פלילי 052.23.32.651

העימות בעת החקירה מצולם. נבחנות לא רק האמירות אלא גם שפת הגוף, ההתנהלות של האדם "Cסביבה הטבעית".

אנו גם בוחנים את צורת ההתייחסות, הדינמיקה בין הנחקרים, שפת הגוף, חוסר הרצון לענות על שאלה ועוד ועוד.

חובה שההכנה והתרגול לפני העימות יכללו גם את הנושאים הנ"ל. משרדי מלווה הליכי עימות וחקירות פליליות כבר מעל ל 22 שנים.

אין הזדמנות שנייה, לבטח לא לרושם ראשוני – וכאן הרושם הזה קובע. חשוב להיות ממוקד ומוכן היטב לעימות.

ככלל הכנה לעימות בין אנשים להם מערכת יחסים מורכבת היא אירוע לא קצר. הכנה לעימות היא אירוע הדורש עבודה רבה.

– מצד שני, כישלון בעימות מכריע תיקים פליליים לצד השני.

בתיקים פליליים רבים הצלחתי למקד את הנחקרים באופן שלאחר העימות התיק הפלילי נסגר. לא אחת אפילו באין אשמה פלילית כלל. צרו קשר, עו"ד מוטי אדטו 052.23.32.651

זמין 24/7 דילוג לתוכן