תגובה לאישום, הקראה

פרק בבניה 1/25.

תגובה לאישום, הקראה.

התגובה לאישום, ההקראה תקבע את יריעת המחלוקת לניהול התיק הפלילי כולו.

ברור שבמיקרה של הודיה – אין צורך במשפט.

חוק סדר הדין הפלילי:

143.  בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.

ההקראה היא ישיבה סופר חשובה – היא תקבע את המשך ניהול התיק.

התגובה אישום יכולה להיות הסכמה או כפירה:

הסכמה בדבר עובדות וראיות [131א]

144. לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט – אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור – לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים.

הסברת זכויות הנאשם להגנתו [132]

145. במהלך המשפט יסביר בית המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.

כפירה כללית בעובדות כתב האישום

שאין הסכמות, ויש רצון לנהל את התיק, בעבר נהוג היה בפלילי לכפור כפירה כללית באישומים. היינו להכחיש את הטענות, בלי להציב גרסה נגדית.

הדבר הואביל את המדינה להיות חייבת להוכיח כל עובדה ועובדה.

כל זה נחלת העבר.

לבטח בתיק רחב יריעה – בית המפשט אמור להתעקש לדעת מהי התגובה המדוייקת לכתב האישום, במה הנאשם מודה, מה מכחיש ומה צריך להוכיח.

בעבר הייתה הקפפה עד מספר תחומים: 

א. אליבי.

ב. טעונת מקדמיות.

ג. חוסר כשירות.

כיום החובה היא להתייחס לחומרים כולם – ולבהסביר במה מוגדים ומה חוייב הוכחה.

הקושי תגובה לאישום, הקראה

את חומר הראיות אנו מקבלים מיד לאחר הגשת האישום, לא פעם מדובר בחומר עצוב ורב, וקשה עד בלתי אפשרי לבוא תוך זמן קצר להקראה, מוכנים עם יכולת להתייחס לכל החומרים.

מה עוד שלא פעם יש נושאים של תשלום וקביעת ייצוג שנסגרים ממש לפני המועדים להקראה.

מהי הקראת כתב אישום:

הקראת כתב אישום היא הקראת כתב האישום בפני הנאשם. 

היינו לא סומכים עליו שהוא יקרא אלה מוודאים שהוא שמע הבין ויודע על מה הוא נאשם. מהם היסודות לבטח העובדתיים של האישום.

אירוע שהוא התחלה מעשית של המשפט. חובה לבוא לאותה הישיבה אחרי מעבר כולל על חומרי החקירה והראיות.

לא אחת בית המפשט יבקש התיחסות ספציפית לנושאים שעולם מחור הראיות – האם אלה דרושים הוכחה או שיש הסכמה להם.

טענות הגנה שיעלו בהמשך יכול ויחשבו -= לטעונת כבושות.

הסכמה על עובדות וברור קווי ההגנה

ההסכמה על עובודת יכול ותתקיים – אבל מדובר בעובדות ולא בסעיפי אישום.

דיון מקדמי (תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

143א. (א) בסעיף זה –

           "חוק זכויות נפגעי עבירה" – חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001;

           "סיום הדיון" – לרבות מתן פסק דין;

           "עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה.

           (ב)  על אף הוראות סעיף 143, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:

(1)   בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;

(2)   בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה;

(3)   ייתור הצורך בשמיעת ראיות;

(4)   סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.

           (ג)   בית המשפט ינהל דיון מקדמי לפי סעיף זה, רק אם התקיימו כל אלה:

(1)   הנאשם קיבל הודעה לפי סעיף 95(ב) בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון המקדמי והביע את הסכמתו לניהולו;

(2)   הנאשם מיוצג בידי סניגור;

(3)   התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.

           (ד)  בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.

           (ה)  לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות סימנים ה' עד ז' לפרק זה.

           (ו)   פרוטוקול הדיון המקדמי –

(1)   לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);

(2)   לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין.

           (ז)   בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם.

           (ח)  הוראות סעיף זה לא יחולו על דיון בכל אחת מאלה:

(1)   עבירה שהיא בסמכותו של בית המשפט המחוזי בדונו בהרכב;

(2)   עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 240(א) רישה.

התקלה החמורה של ישיבת ההקראה:

לא תמיד אנו מוכנים כנדרש להקראה.

ההקראה הזאת עוד תצוטט רבות בסיכומים – לכן חשוב ביותר להקדיש לאותה הקראה תשומת לב מירבית.

תיקון ההקראה:

ניתן לתקן את התגובה לכתב האישום – אולם חובה לבקש רשות לפני.