תסקיר שירות מבחן, הוא כלי מרכזי בבחינת האדם שנימצא מול בית המשפט.
שרות המבחן מספק ראיה הנחשבת ברוב המקרים לאוביקטיסית על הנאשם בעת התסקיר לעונש.
התסקיר הוא כלי בעזרתו בית המשפט, בין היתר, מגיע למסקנות על הדרך הראויה לסיום האירוע הפלילי. (קיימים גם תסקירי שירות מבחן בשאלת השחרור ממעצר והסיכונים).
תסקיר שירות המבחן הוא הכלי לאינווידואוליזציה של האדם מול בית המשפט שהוא עסוק הרבה יותר ולא תמיד יכול לבצע אותה בעצמו!
בנסיבות אלא חשיבותו של תסקיר שירות מבחן היא קריטית במקרים רבים ויכולה להוביל שני אירועים דומים לשתי תוצאות שונות לחלוטין של המשפט הפלילי!
באתר יש דוגמאות רבות לאירועים שם בניה נכונה של ההליך השיקומי והשיקוף הראוי בתסקיר שירות המבחן הובילו למציאות במסגרתה התוצאה העונשית הייתה קלה באופן מהותי ממה שצפוי היה לאור האירוע הפלילי.
אסור לזלזל בצורך בשינוי – עורך הדין הפלילי אמור לראות את האירוע הפלילי בראיה של סיומו של התיק הפלילי – ולאור הצרכים השונים לגבש את השיקום והשינוי הראוי.
ההכנה לתסקיר שירות המבחן
ההכנה מתחילה עם קבלת התיק!
כן, כמה שהדבר נישמע לא אנושי, מיד עם עליה של נושא העבירה הפלילית, בראיה של עורך דין פלילי על הסיכוי להגשת אישום. מיד אז מתחילים בהליך השיקומי.
בהבניה של ההליך השיקומי האישי – באופן שהמערכת לא תחפוץ להעניש את האדם, או לחילופין תראה את השינוי שעבר ככלי מרכזי בענישה.
סנסיבות אלה מערבים דרך עורך הידן הפלילי את העוצמות של הפחד מההליך – לצורכי שיקופ וטיפול אישיים. הנושא הנ"ל הינו סודי מהתיק הפלילי! הוא ישלף רק באם נגיע לשאלות הענישה.
הענישה בדין הפלילי
ע"פ – 3544/17 פלוני : ההדגשות הן כמובן שלי ! הכותרות הוספו על ידי:
"פסק דין זה מדגיש את העיקרון של ענישה אינדיבידואלית במשפט הישראלי. עסקינן במלאכת מחשבת ולא במלאכת מחשב. גם אם התוצאה הנה בגדר יוצא מן הכלל, כך ראוי במקרה המתאים – ומקרנו אכן מתאים.
רבות היו המחשבות שהדין הפלילי צריך להיות מעט יותר טכני, נקבעו רמות מינימום לענישה (עבירות מין לדוגמה) אולם האדם הוא הבסיס לכול בחינה שהיא.
עורך דין פלילי מתחיל בהבניה של שאלת הענישה והבסיסים לתסקיר שירות המבחן – כבר בתחילת התיק הפלילי ! בעת החקירה במשטרה!
תיקון 113 של חוק העונשין
לפי תיקון 113 לחוק העונשין אנו קובעים טווחי ענישה לכול עבירה פלילית. יש אין סוף סיבות ונסיבות לקביעות – אבל יש כלי נוסף לענישה והיא ראיה של האדם שאנו דנים בו.
שירות המבחן הוא הלכי של מערכת המשפט במבט אל האדם.
אני מביא ציטוט מתוך פסק דין של בית המשפט העליון שממחיש את החשיבות של המבט באדם ובדרך השיקומית שהוא עבר :
חשיבות לקיחת האחריות
המערער הורשע על פי הודאתו, ונדון למאסר בפועל של 18 חודשים. המערער הוא אדם עם "נסיבות חיים מורכבות" (כלשון התסקיר). מבנה אישיותו "מוחלש" לעומת רבים אחרים. כך ברבדים שונים ומגוונים. חרף האמור, הוא סיים – במאמץ רב – טיפול שארך קרוב לשנתיים ימים.
מאבחנים ייחודיים
חרף מאפייני אישיותו הייחודיים, הוא עבר בהצלחה הליכי שיקום וטיפול משמעותיים. הוא בנה לעצמו חיים עצמאיים ותקינים והשתלב בצורה טובה בקהילה טיפולית. הוא אף זכה לטיפול במערכות בריאות הנפש, שאפשר לו להשתלב במסגרת תעסוקתית.
המטען האישי – ונטרולו
דווקא בשל המטען האישיותי והאישי הכבד של המערער, נכון להעריך את מאמציו, כפי שציינה הסנגורית. בא כוח המשיבה הסכים להמלצת שירות המבחן, מתוך הכרה במסע הארוך, המרשים והבונה של המערער בתיק זה.
ההסכמה
עולה אפוא כי הצדדים הסכימו להמלצה זו. התוצאה היא כי תחת עונש המאסר בפועל, ועל פי סעיף 71א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המערער ירצה עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות …………..".
התוצאה בערעור פלילי זה
עיננו הרואות – ענישה בפועל ולא קצרה הופכת לשל"צ – היינו מתחת לעבודות שירות אפילו – הכול תלוי הדרך השיקומית. את התיק שם איני מכיר – אבל יש בידי תיקים רבים של עבירות חמורות ביותר שהסתיימו בשל"צ.
– תיקים ששם העמדה העונשית הייתה למאסרים ארוכים מאוד!
הליך שיקומי הוא בניה קשה ולא פשוטה – אבל משתלמת מאוד!
ההליך השיקומי ניבנה בראי של אמת – אמת שתשתקף בהמשך בתסקירי שירות המבחן.
מתוך האתר הממשלתי אני מביא הסבר קצר על שירות המבחן (עם דגשים ושינויים שלי).
אודות שירות מבחן
שירות המבחן למבוגרים (שירות המבחן לנוער הוא היבט שלא ידון כאן) הנו שירות ממלכתי סוציאלי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
המעוגן בחוק הפלילי והנו חלק ממערכת אכיפת החוק.
השירות אחראי על מתן שירותי אבחון, פקוח, טיפול ושיקום למעורבים באירוע פלילי.
תסקיר שירות המבחן זהו שמו של הדו"ח שבו שירות המבחן יעלה על כל ההתייחסות לנאשם ביחסו לאירוע הפלילי, לעברו, לעתיד ולשיקומו ובכלל.
בית המשפט אינו מחויב לעמדתו של שירות המבחן – אולם נהוג לתת לאותה העמדה משקל מהותי ביותר.
יעוד שירות המבחן
- להפחית סיכון לחברה על ידי התאמה והמלצה על חלופות ענישה בשירות מערכת המשפט.
- לשקם ולפקח על עוברי חוק בקהילה תוך צמצום עקבי של שיעורי הרצדביזים.
במקומות שם שירות המבחן מתקשה לראות היבט שיקומי – קשה עד למאוד להמחיש את ההיבט השיקומי באמצעים אחרים. שנאמר קשה – זה אפשרי!
נהוג שהצדדים למשפט מפרשים את האמור בתסקיר, לא אחת, בצורות שונות.
מטרות שירות המבחן
- הפסקה וצמצום של העבריינות באמצעות פקוח ומגוון התערבויות שיקומיות.
- בחינה ויישום של פתרונות חלופיים להתנהגות העבריינית תוך חיזוק הכוחות להשתלבות בקהילה.
- אינדיבידואציה של ההליך המשפטי : הבאת הפן האישי, הפסיכו – סוציאלי, נסיבות ביצוע העבירה ומתן המלצה לחלופת ענישה מותאמת.
- השפעה על מדיניות הענישה בישראל על ידי מתן ופיתוח אלטרנטיבות שיקומיות טיפוליות בקהילה.
מהססמאות אל המציאות – ואל שירות המבחן
חשוד בפלילים חייב להבין – באם יוגש כתב אישום, זה יכול לקחת זמן ניכר.
באם יחל משפט – זה יכול לקחת זמן ניכר.
הסיום הוא מהיר!
מה הכוונה – אדם שחי חיי שוליים במשך שנים מתקשה לשנות את חייו מרגע הכרעת הדין – פעמים רובת עצם החקירה הפלילית מעניקה כוחות, זהו השלב להתחיל את ההבניה של מה שאנו רוצים לרואת בתסקיר שירות המבחן.
על תסקיר שירות מבחן
תסקיר שירות מבחן הוא דו"ח של גורם אובייקטיבי שמסייע לשופט ל"הכיר" את הנאשם שעומד מולו. היינו ליעל את ההליך השיפוטי בהפיכתו לאירוע שעובר אינדבידוליזציה !
זהו חלק מהותי ביותר במשפט הפלילי – הענשה של האדם הספציפי שנימצא מול ההליך השיפוטי – ולא הענשה של עבירה.
התסקיר דן במגוון רחב של שאלות ובהן
א. פרטים טכניים על האירוע ועל הנאשם.
ב. עברו ומסלול חייו של האדם.
ג. יחסו לעבירה הפלילית. כיצד הנאשם רואה את האירוע מנקודת מבטו.
ד. לקיחת אחריות.
ה. ניתוח קליני של התהליך שעבר בסיועו של שירות המבחן.
ו. מסקנות והצעות ענישה. (אין חובה להמלצת ענישה).
סקירה זאת היא סקירה משוערכת.
תקנה 4 לתקנות המבחן
הדבר מתבצע עוד ליפני השימוע ואמור להיות חלק מחומר הראיות בתיק!
תוצאות תסקיר שירות המבחן
ענישה בישראל אמורה להתקיים ביחס לעבירה הפלילית תוך קביעת מתחם ענישה.
כמובן היחס של האדם לאירוע כמו גם המשך חייו הוא כלי מהותי לקביעת מקומות במתחם ענישה לעבירה – אולם באירועים חריגים אפשרי לסטות מהמתחם בשל נסיבות אלא ואחרות ואלא סביר להניח יעלו בתסקיר שירות המבחן.
הסטייה יכול ותגיע למציאות של ביטול הרשעה פלילית, הארכת מאסרים על תנאי ועוד ועוד.
בתי משפט רואים בתסקירים כלי רב עוצמה – ונדיר ביותר שבית משפט יכריע ויקבע קביעות שמנוגדות לחלוטין למה שנירשם בתסקיר.
תסקיר משלים – תסקיר "חדש" עם דעה שונה
לא אחת יש מציאות של תסקיר מסוג אחד – ואז הנאשם ניגש ומבקש תסקיר משלים – על מנת לתקן את אותו התסקיר הראשוני. זהו נושא שמתקיים מידי יום ביומו.
אולם חשוב לדעת – שיש תסקיר חדש – עם דעה שונה במיוחד – הדבר בולט במיוחד בתסקירי מעצר, שאז תוך זמן קצר ביותר, ובלי שום תוכנית טיפולית באמצע – יש תסקיר שונה לחלוטין. יש את הצורך להסביר את השינוי!
בש"פ 5504/19 דרודי "שירות המבחן היה מסביר ולו בתמצית את השוני בעמדתו. כמובן שאין דרישה ששירות המבחן יערוך בתסקיר הנמקה בדומה לזו שבית משפט עורך במתן פסק דין. אך כאן ההתייחסות נדרשה ולו על דרך הקיצור. מהצד האחר יצוין כי אותה עובדת סוציאלית היא אשר הכינה את שני התסקירים בתוך שבוע אחד. ניתן להניח אפוא ששירות המבחן היה מודע לשינוי אך החסר בהנמקה בולט…".
הדוגמה מתסקיר מעצר!
הסדרי טיעון תלויי תסקיר שירות מבחן
קיימים הסדרי טיעון לתלויי תסקיר. לדוגמה בדיקה של האדם וקביעה שהוא לא משתמש בסמים. או כל דוגמה אחרת.
במקרה שם אין תסקיר חיובי – הצדדים יהיו משוחררים בטיעון לעונש.
דוגמה מהותית להבנת התמונה
שאתה מעורב באירוע פלילי, אין דרך לדעת מי אתה לפי הגדרת האישום הפלילי.
יש הבדל מהותי בין אדם שביצע את האירוע הפלילי ורואה את עצמו כקורבן, מתעלם מחלקו שלו במעשים, לבין אדם שמכה על חט וברור לחלוטין שהכניס את עצמו לשינוי מהותי.
היינו שהסיכוי שיחזור ויעבור את העבירה הנ"ל או עבירה פלילית אחרת – קטן ביותר.
חשיבות השיקוםמולשאלת הענישה
המטרה של הדין הפלילי היא רבת פנים.
מצד יש רצון למנוע את האירוע הפלילי הבא, ומצד שני יש שיקולים נוספים לטובת החברה והרתעה.
מניעת האירוע הפלילי הבא יכול ותתבסס על יצירת שינוי מהותי אצל מי שיסווג העבריין – כמו גם הבאתו להבנה של מה שהוא גרם.
לא אחת אני נימצא עם אנשים, חלקם עברו עבירות נוראיות, והם רואים בעצם כקורבן של האירועים ושל העבירה הפלילית. במציאות זאת – אין מה לדבר על שיקום.
שיקום מתחיל בהבנת נקודת הראיה של האחר והבנה שאתה פעלת שלא כדין.
לדוגמה – אדם שפגע בילדה בכך שלדבריו שוחח עמה שיחות על אברי מין והתהליך המיני. הוא רואה בילדה כמי שפיתתה אותו, זאת למרות שהיא כבת 10 והוא כבן 50. האם יש כאן בסיס לשיקום?
את הבסיס לכן חשוב לבנות עוד לפני החלק של שירות המבחן. עוד לפני טבילת האש מול קצינת המבחן ממנה אין חזרה, יש את הצורך לבנות את המציאות עבור האדם.
הבסיס לכך הוא שהסביבה לא מפטמת את המחשבה שהוא הוא הקורבן! לא אחת המשפחה ועוד קרובים דואגים למחשבה באופן תמידי שהוא הקורבן! וכך אין דרך לבונת הליך שיקומי מהותי.
בנסיבות של אירוע פלילי חשוב לכן לבנות את הבסיס השיקומי – מוקדם ככול האפשר ולא להמתין לקצינת המבחן שזהו שלב מתקדם יחסים (לא בייחס לנוער).
"שתיקת" התסקיר
במקומות שם שותק התסקיר – אין שקט.
רע"פ אימן 1705/22 : "…למעלה מן הצורך, ומבלי להמעיט מרצונו של המבקש לשנות את אורח חייו, כמו גם עצם נישואיו והוצאת רישיון נהיגה על ידו – ספק רב אם די באלו כדי לקבוע כי המבקש השתקם או כי ישנו סיכוי של ממש שישתקם, באופן המצדיק סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם שנקבע (ראו: סעיף 40ד לחוק העונשין).
ממילא, על המבקש היה לתמוך טענותיו בראיות ועובדות ממשיות התומכות בסיכויי שיקומו, ובראשן תסקיר שירות המבחן (ע"פ 4678/18 פבל אנופרייב נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (23.1.2019)). ראיות ועובדות שכאלו – אין בנמצא. כאמור, במקרה דנן שירות המבחן לא המליץ על אפיק טיפולי, והתסקיר אף "שותק" לעניין סיכוייו של המבקש להשתקם".
הצורך להתחשב בתסקיר אינה החובה לקבל את הדעה שם
מתוך:
| בית משפט השלום ירושלים | פ 004864/01 | ||
| לפני: | כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון – גונן | ||
ראו גם דבריו של כב' השופט שמגר בע"פ 359 ,344/81 מדינת ישראל נ' סגל, פ"ד לה(4), 313 (להלן: עניין סגל), עמ' 318-319:
"שיקוליו של שירות המבחן למבוגרים אינם חופפים בהכרח את שיקוליו של בית המשפט, וזאת, בין היתר, מאחר שהוא אינו מופקד על הראייה הכוללת, הבוחנת גם את אלמנט ההרתעה הכללי ונתונים כיוצא באלה.
לכן, אין לבוא בטרוניה אל שירות המבחן, אם הוא נותן דעתו בעיקר לאינטרס האישי של הנאשם, ואף מוכן להציע הצעות לשיקום, המעוגנות, לעתים, בהערכה ובהתרשמות ותו לא.
השירות רואה את עיקר מעייניו במיצויו של היבט מוגדר של הנתונים, הנאספים לקראת ההכרעה השיפוטית, ובית המשפט הוא שיוצר את האיזון הנאות בין הנתונים השונים ומופקד על ראייתו של השלם להבדיל מן הקטע או המקוטע.
מכאן כי אל הדברים, העולים מן התסקיר, מצטרפים, בדרך כלל, נתונים רלוואנטיים נוספים, המשמשים יסוד לשיקוליו של בית המשפט, כגון מהות העבירה, הלקחים לגבי האיש ומעשיו, כפי שהם מתגבשים בראייתו של בית המשפט, ועוד" (ההדגשות שלי – מ.א.ג.).
תסקירי מעצר של שירות המבחן
הפרק הנ"ל בעיקרו אינו דן בתסקירי מעצר – אולם חשוב לציין.
תסקיר המעצר אינו יכול להיות חלק מחומר הראיות של התיק הפלילי עצמו!
חשוב בתסקיר שערבים לא יגלו "עודף" אמפתיה למשיב (לבקשה למעצר)
בש"פ : 2434/20 : פלוני :
"….תסקירי המעצר שהגיש שירות המבחן בעניינו של המשיב צויין כי הלה מרוכז בצרכיו ואינו מגלה אמפטיה כלפי אנשים אחרים; כי הלה אינו מהסס להשתמש באנשים אחרים לסיפוק צרכיו; כי מדובר באדם בעל דפוסי התנהגות אימפולסיביים ואף אלימים; וכי אין לשלול ביחס אליו את הסיכון להתנהגות מינית פורצת גבולות.
כמו כן נאמר בתסקיר כי אימו של המשיב מגוננת עליו וקיים ספק אם תוכל לזהות אצלו דפוסי התנהגות עבריינית. מטעמים אלו, העריך שירות המבחן כי מעצרו של המשיב בתנאים של איזוק אלקטרוני אינו יכול לאיין את מסוכנותו, ולבסוף המליץ להשאירו בכלא".
"…. באין תסקיר מעצר חיובי לעילא ולעילא, ובאין ממצא פוזיטיבי אשר מצביע על הדרך לאיין את מסוכנותו של הנאשם מחוץ לבית המעצר, אין לדבר על "טעמים מיוחדים" ומן הדין להשאיר את הנאשם בכלא עד תום משפטו".
חשוב שבני המשפחה לא יביעו דעה שהיא לא אפשרית כמו : הבן שלי חף מכל אשמה (שהוא מואשם בפגיעה מינית בבנות ). המשפחה לבטח
סטייה מתסקיר מעצר – הקלה בתנאים – שאין המלצה בתסקיר
כאן מדובר בהקלה שהמצב הקיים הוא איזוק אלקטרוני, היינו מעצר, ולאור חלוף הזמן ונסיבות נוספות הוא יוכל לצאת לעבודה…. למרות שהמעסיק אינו "אידאלי" ואין המלצה.
בית המשפט בוחן את הפרטים מול ההנמקות ומחליט שבמקרה זה שירות המבחן רואה תמונה שלא לוקחת בחשבון את מלוא הפרטים. בנסיבות אלא הוא סוטה מההמלצות.
בש"פ חדקה 5711/20: (דגשים לא במקור).
16. היעתרות לעבודה שהציע העורר אמנם אינה אידיאלית. אולם, דומה שבתקופה לא פשוטה זו שבה אנו מצויים, לא ניתן לבטל את יתרונותיה. זאת, על רקע פרק הזמן המשמעותי שבו שוהה העורר במעצר בפיקוח אלקטרוני (כשנה ושמונה חודשים), גילו הצעיר וההזדקקות הכלכלית המשמעותית של משפחתו, אשר כאמור נהגה להסתמך עליו.
הדברים נאמרים ביתר שאת בהתחשב בצפי ביחס להמשכו של ההליך.
אני מייחסת משקל אף למחויבות שמגלה המעסיק המוצע, שעבד עם העורר בעבר, מכיר אותו ואף נכון לקחת על עצמו את הסעתו לעבודה ובחזרה, חרף ההכבדה המסוימת הכרוכה בכך מבחינת שעות העבודה שלו.
בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שהמעסיק הורשע בעבירה אחת בלבד לפני מספר שנים, אני סבורה כי לא נכון היה לקבוע כי הוא אינו מתאים למשימת הפיקוח. במכלול השיקולים, אני סבורה שכלל הנסיבות שפירטתי מגבשות את החריג הנוגע לסטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן (ראו: בש"פ 4289/18 סיאד נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (17.6.2018)). לא למותר לציין, כי מהתסקיר האחרון שהוגש בעניינו של העורר מצטיירת תמונה לפיה כיום הוא מצליח לכבד גבולות חיצוניים שמוצבים לו, ויתכן שיציאה לעבודה אף תסייע לו לשקם את דרכיו".
תסקיר שרות מבחן של נפגעי עבירה
בתסקיר נפגעי עבירה יש יחס מעט שונה – ולא תמיד הוא ימסר לנאשם.
סעיף 191א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי תסקיר נפגע העבירה "…יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו.
בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה".
תסקירי עונש – שירות מבחן לנוער
ע"פ 7870/19 פלוני: …".אמנם, הלכה מושרשת וידועה היא, כי בית המשפט איננו כבול להמלצותיו של שירות המבחן. ועדיין, כפי שציין בית המשפט המחוזי לנוער בפסק הדין, מקום שבו מדובר בגזירת דינו של קטין, יש לתת משקל רב להמלצות שירות המבחן, אין לסטות מהן כדבר שבשגרה, אלא רק על סמך טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת:
"כאשר מדובר בעבריינים קטינים, מדיניות הענישה מחייבת מלכתחילה את בית המשפט להקנות משקל מכריע ודומיננטי לשיקול השיקום. לכן, בהליך שבו שיקולי השיקום והטיפול הם באופן אינהרנטי לב ליבו של העניין, יש לתת משקל יתר להמלצות אנשי המקצוע מהדיסציפלינה הטיפולית. הגם שתסקירי שירות המבחן הינם בגדר המלצה בלבד שאינה מחייבת את בית המשפט […], בעניינם של קטינים אל לו לבית המשפט לסטות מהמלצות שירות המבחן כאשר יש בנמצא אופק שיקומי, אלא מטעמים כבדי משקל […]. בהתאם לכך, סבורני כי עלינו לאמץ כלל מנחה לפיו כל אימת שמדובר בגזירת דינם של קטינים יש לתת משנה תוקף להמלצות שירות המבחן, זאת מבלי שתוגבל סמכותו של בית המשפט לדחות את ההמלצות בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת" (ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 27 לחוות דעתו של השופט י' דנציגר (8.3.2009)).